מילת מפתח: סגנונות ניהול
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • לינק

    מאמר זה בוחן את דיוקנו ואת תפקידיו של מנהל בית הספר הרצוי כפי שתופס אותו הסגל החינוכי בשלושה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, עירוניים. המורות, חברות הסגל, משרטטות את דיוקן המנהל הרצוי בעיניהן ואת תפקידיו. מנהל בית הספר ותפקידיו נבחנו ונסקרו מזוויות ומהיבטים שונים במחקרים בינלאומיים וישראליים. אולם, תפיסות הסגל החינוכי את דיוקן המנהל הרצוי כמעט שלא נחקרו. מהממצאים עולה דיוקן המנהל הרצוי הכולל שני רכיבים עיקריים: תכונות אישיות וסגנון ניהול. בין התכונות האישיות בולטת העוצמה המיוחסת ליכולת התקשורתית, לרגישות וליחסי האנוש. סגנון הניהול המועדף על המורים ממזג בין סגנון שיתופי לבין סגנון מעצב (נירית רייכל).

  • לינק

    מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).

  • לינק

    מנהיגות מניעה היא מנהיגות שיש ביכולתה לעורר את המוטיבציה של המונהגים ולגייס אותם להצטרף בכוחות משותפים להשגת מטרה או מטרות משותפות. ניתן להבחין בין שני סגנונות של מערכות יחסים בין המנהיג לבין המונהגים (פופר, 1999): סגנון אחד הוא סגנון ה'מנהיגות המתגמלת' (transactional leadership), שבבסיסה העובדים פועלים על פי תועלת מול עלות, עד כמה יידרשו להשקיע, מה וכמה ירוויחו מכך. המשמעות לכך היא כי מידת המאמץ של המונהגים לבצע את המשימות תלויה ברמת הכדאיות של המעשה. מנהיג בסגנון מנהיגות מתגמלת יכול לטפח בקרב אנשיו העדפה להתבוננות סלקטיבית של התמקדות בתועלת האישית והמערכתית ופחות בעלות המעשה. ככל שהעובדים המונהגים יהיו מודעים יותר לתועלת המופקת מהמעשה ופחות למידת ההשקעה הנדרשת לו, כך רמת ההניעה שלהם תעלה. ככל שהמנהיג יערב, יעודד, יגייס ויתייעץ עם העובד לקחת חלק במשימות הנדרשות, המונהג יתרגם זאת כתועלת אישית חיובית, וכך רמת התוצאות ביישום המטרות שהוגדרו תהיה גבוהה יותר. מתוך כך עולה, כי "מנהיג יעיל" הוא מנהיג אשר מקבל החלטות ביחס לארגון מתוך שותפות ושקיפות מלאה עם עובדיו ( אסתר כלפון) .

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

  • לינק

    מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.

  • לינק

    לאור המגמה להנהיג אוטונומיה ניהולית בבתי ספר, חשוב לבדוק מה משמעותה של האוטונומיה, והאם על פי תפיסות המורים אכן חל שינוי בדפוסי הניהול של בתי הספר בניהול עצמי לעומת בתי ספר שאינם בניהול עצמי. במחקר הנוכחי נבדקו אחד עשר בתי יסודיים , מהם שישה שהוגדרו על ידי משרד החינוך כבתי ספר בניהול עצמי, ובהם נדגמו 89 מורים. בחמשת בתי הספר האחרים נדגמו 69 מורים. שאלות המחקר בדקו: א. את ההבדלים בין בתי ספר עם וללא ניהול עצמי בתפיסת המורים את סגנון הניהול בבית ספרם, את תחושת האוטונומיה שלהם ואת שביעות רצונם מן העבודה בבית הספר, ב. את מקומם של משתני רקע של בית הספר והמורים בהסבר תחושת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים, ג. את עוצמת הקשרים בין מידת השיתוף של מורים בקבלת החלטות , סגנון השיתוף ותחומי השיתוף, לבין תחושת אוטונומיה ושביעות רצון של מורים. מן הממצאים עולה כי בבתי ספר בניהול עצמי תפסו המורים את גורמי האוטונומיה ושביעות הרצון כשונים מאלו שנתפסו על ידי המורים בבתי הספר ללא ניהול עצמי. כמו כן , נקשרו תפיסת האוטונומיה ושביעות הרצון של המורים בבתי הספר בניהול עצמי באופן הדוק לסגנון הניהול, בעוד שלא נתגלה קשר כזה בבתי ספר ללא ניהול עצמי ( חנה שחר , נגה מגן-נגר).

  • תקציר

    העבודה עוסקת בתפקיד ראש מסלול במכללות להכשרת מורות/ים בישראל. בעבודה שני מיקודים עיקריים: • הבנת תפקיד ראש המסלול (גברים ונשים) וכיצד הוא מושפע מאי הבהירות בתפקיד. • נשים ראשי מסלולים – דפוס הניהול המאפיין אותן, כמו גם דרכי התמודדותן עם אי הבהירות בתפקיד. (דורון לדרר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין