מילת מפתח: סגל אקדמי
מיון:
נמצאו 32 פריטים
פריטים מ- 21 ל-32
  • תקציר

    מאמר זה מתאר את תוצאותיו של סקר שנערך בקרב חברי סגל והתבסס על "מסגרת עבודה גמישה עבור למידה מקוונת". המחברים פיתחו סקר שיבחן את התפיסות של חברי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת. הפריטים שקושרו לממד של למידה מקוונת ואמורים להיות נידונים במהלך ועידת וידאו חודשית הופצו לפני מפגשי הוידאו החודשיים כדי להעריך את ההבנה של אנשי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת (Vandenhouten, C.; Gallagher-Lepak, S.; Reilly, J.; Ralston-Berg, P., 2014).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים ראיינו וצפו ב-53 אנשי סגל מתחומי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, ומתמטיקה בשלושה מוסדות מחקר. תוך שימוש בשיטות של ניתוח איכותני, המחברים מוצאים כי אנשי הסגל אינם רק מעצבים את ההוראה שלהם בעקבות מנחים קודמים, אלא גם שואבים מרפרטואר מגוון של ידע ושל התנסויות קודמות. התוצאות מציעות שבמקום להניח כי חברי הסגל חסרים כל ידע לגבי הוראה ולמידה, המפתחים המקצועיים וקובעי המדיניות צריכים להכיר ולהסתמך על הידע הקיים שלהם כמורים מקצועיים (Oleson, Amanda; Hora, Matthew, 2014).

  • תקציר

    יש , אמנם , תיאורים מפליגים באמצעי התקשורת בעולם לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC והתפתחותם המהירה, אבל מתחת לפני השטח מתגלים סדקים לא מבוטלים . עיקר ההתנגדות לקורסי הMOOC – הם של חלק מהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בארה"ב הסבורים שמיזמי הMOOC יגרמו להשטחה את ההוראה והלמידה האקדמאיים. הודעתו של פרופסור Mitchell Duneier מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב על החלטתו להפסיק ללמד בקורסים מקוונים מסוג MOOC חושפת טפח מאי-הנחת הקיים בקרב מרצים וחוקרים בכירים באקדמיה בארה"ב ( (Ki Mae Heussner).

  • לינק

    המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

  • לינק

    המאמר מתאר את התוצאות של מחקר בגישה מעורבת שבחן את התפיסות של קהילה בקרב אנשי סגל מקוון בקולג'ים טכניים וקהילתיים בוושינגטון(Maier, Linda , 2012).

  • לינק

    הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).

  • סיכום

    רפלקציה היא מושג מדובר בספרות העוסקת בחינוך. אולם הבדלי ההמשגות שלו והעדר תיאוריזציה לגבי הדרך שבה הן מתייחסות זו לזו עשויים להפחית את תרומתו בחקר הבנה של התפתחות חינוכית בהשכלה הגבוהה. המאמר מתייחס לשני דגמים של רפלקציה ומנסה לבחון אם אנשי סגל אקדמי מקיימים רפלקציה על הוראתם. המאמר מתאר שני מחקרים כל אחד מבוסס על דגם שונה? ( Kreber, C) .

  • סיכום

    ההצגה מתמקדת בדילמות, שקדמו ומלוות מחקר העוסק בתפיסות ועמדות של אנשי סגל וסטודנטים סוגיות הקשורות בנורמות אתיות אקדמיות ובין אישיות. זאת הן כבסיס לטיפול מושכל יותר בכשלים המתגלעים בחיים השוטפים והן כבסיס לעיצוב מדיניות מכללתית. הדילמות המוצגות קשורות בין השאר בהשפעתם של מרכיבי רקע כמו שאלוני שביעות רצון ומדיניות שיווק. אלו היוו גורמים משמעותיים בהנעה לעריכת המחקר. (מיכל גולן וניר רסיסי)

  • תקציר

    בין מעלותיו של ההומור בהוראה האקדמית ניתן למנות את שיפור האווירה בחדר הכיתה, את ההנאה האינטלקטואלית שהוא גורם, את תרומתו לפיתוח חשיבה יצירתית ואת ביסוס מעמדו של המורה כמנהיג מקובל על כיתתו. מחקרים מלמדים, שהומור בשיעור קשור להישגים אקדמיים של הסטודנטים ולהפחתת תופעות לחץ וחרדה. למרות כל זאת, רק אחוז קטן של מרצים משתמשים בהומור כחלק משגרת ההוראה, הן משום שהם מרגישים חסרי מיומנות טבעית לעסוק בכך, או משום שהם חוששים שהשימוש בהומור עלול לפגוע בתדמיתם ובמעמדם או לעלוב בסטודנטים. המאמר מנסה לשכנע מרצים להשתמש בהומור בשיעוריהם ככל האפשר ובמידה (שרה זמיר)

  • מאמר מלא

    ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?

  • סיכום

    תיאור תהליך ההכנה של מרצים ומורי מורים להעברת יחידת לימוד באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות (PBL ). מרצים בדבלין, אירלנד נדרשו להשתתף בסדנת הכנה שבועית אשר נמשכה כ-10 שבועות. בתהליך ההכנה נדרשו המרצים לעבוד בשיתוף בצוותים כדי לפתח יחידת הוראה להכשרת פרחי הוראה באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות. נקודת המוצא לצוות מתמחה בסדנה הייתה בחירה וגיבוש בעיה אוטנטית עליה תתבסס יחידת ההוראה המתוקשבת לפרחי ההוראה (Donnelly, R )

  • סיכום

    במאמר מוצגים הדילמות העיקריות העומדות לפני המכללות האקדמיות לחינוך ואת יעדיהן לעתיד. במאמר משורטט חזון המושתת על יעדים ארוכי –טווח תוך ניסיון לקשור אותם למציאות, להישגים ולקשיים, שהבנתם וההתמודדות אתם הן המנוף לקפיצת המדרגה הבאה במכללות האקדמיות לחינוך. המאמר הופיע במקור בכתב העת "פנים", אביב, 2003. (יאיר קארו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין