מילת מפתח: סביבת למידה מגוונת
מיון:
נמצאו 101 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    עד כמה עיצוב הפנים של בית הספר תורם להישגים ולרווחתם של התלמידים? לפי כתבה שפורסמה באתר הארץ, התשובה היא: באופן משמעותי. כדי להדגים את הטענה, מובא סיפורו של בית הספר היסודי אלראזי ביישוב טמרה בגליל המערבי. לדברי מנהלת בית הספר, סמאח עואד, "המסדרונות, המבואות והרחבות הם מקומות המעבירים את התלמיד מחוויית למידה פרונטלית ומסורתית, שבה הוא פסיבי, לחוויית למידה משמעותית שבה הוא הופך לאקטיבי, יוזם ואחראי. מימשנו את החזון החינוכי שלנו והקמנו בבית הספר מרחבי למידה חוץ־כיתתיים".

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).

  • לינק

    רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי" (רותי סלומון).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת לבנו לתיעוד מקורי של מרחב למידה בית-ספרי לא שגרתי ומעורר השראה: "לואי הוא vlogger מהמפורסמים בעולם. בסרטון הזה הוא מבקר בבית הספר הכי אקולוגי בעולם. Green School Bali נמצא באי באלי שבאינדונזיה (מאוד קרוב לאוסטרליה). לואי הוזמן על-ידי אחת המורות לסיור בבית הספר. בסיור מתגלה התכנית הפדגוגית של בית-הספר, בגישה יזמית-קהילתית-אקולוגית. בית הספר טובל בצמחייה ומטפח אותה למטרות הזנה – בבית הספר פועל מזנון בו הכריכים עטופים בעלי בננה, כל הגידולים אורגניים כמובן. כל הגישה האקולוגית הזו השפיעה על הקהילה של בית הספר, ורבים מההורים עברו לגור בבקתות מסביב לבית הספר" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    רותי סלומון מביאה את רשמיה מכנס בין-לאומי בפראג שעסק בסביבות למידה עתידניות וחדשניות, בדגש על המרחבים הפיזיים: "לפניכם תמונות שצולמו באוניברסיטת טורקו למדעים בפינלנד. הם התייחסו למספר פרמטרים. א. סידור הריהוט בצורה שמזמנת תקשורת ושיח; ב. גמישות – להתאמה מירבית לאופי הפדגוגיה הנבחר לשיעור; ג. שימוש בכל מרחבי הקמפוס – כולל המסדרונות; ד. מרחבים ייעודיים ליצירתיות ולמשוב" (רותי סלומון).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת ליבנו להרצאתו של אנדרו פורד מאוסטרליה הקורא לשינוי בתי הספר: "יש לכולנו "פיל" בכיתות- הוא טוען. ב"פיל" הוא מתייחס לתפיסות שלנו שאליהן התרגלנו כבר שנים רבות. אנדרו טוען שיש לקדם שני דברים בחינוך כיום: 1. לבסס את הלמידה על העניין, הכישורים והמוטיבציה של התלמידים ללמוד; 2. לשנות את מרחבי הלמידה לסביבות מעוררות ומקדמות שיתופיות ואושר של ילדים" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    אם עד היום חשבתם שטכנולוגיה במרחב הלמידה זה מקרן ומחשב, חשבו שוב… (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    סקירה מצויינת של כל מה שצריך לדעת כדי לעצב כיתה במאה ה-21. חלוקת כיתה לאזורים כדי למנוע מצב תמידי של התכנסות מליאה, נגישות גבוהה למשאבי למידה, ריהוט גמיש שאפשר להזיז ולהסיט על פני המרחב וכמובן פינת טכנולוגיה שמאפשרת ללומדים ליצור בעצמם וללמוד בעצמם עם אמצעי מחשוב. הסקירה כוללת גם צילומים לדוגמה, עלויות של ציוד ותרשים אינפוגראפיק המשרטט את האלמנטים בכיתה החדשה (מתודיקה).

  • לינק

    ילד קם בבוקר והולך לבית הספר. בדרכו הוא רואה עצים ועננים וחיות ואנשים ומכוניות וכבישים ובתים… הוא לא רואה גיאוגרפיה, הוא לא רואה הסטוריה, הוא לא רואה מתמטיקה… הילד רואה תופעות ועצמים (חנן יניב).

  • לינק

    התצוגה בכיתות בית הספר מעידה בדרך כלל על השקעה ומאמץ רב מצד מחנכת הכיתה, בעיקר בכיתות הנמוכות. המשימה המוטלת עליה אינה פשוטה: אם התצוגה תיראה דלה מדי היא עלולה להיתפס כאילו לא "השקיעה" בה מספיק. אם היא תהיה צבעונית ומגוונת מדי היא עשויה להיתפס כמי שיוצרת "מפגע" חזותי עמוס העלול לבלבל את התלמידים או את אורחי הכיתה. אך כיצד יודעים מה לתלות וכמה? מה היא המידה הנכונה? נראה שבשטח הדבר דומה למתכון של עוגה שהסבתות נהגו לאפות בעבר. "שימי קצת מזה וקצת מזה, לא יותר מדי מזה…". אך איך יודעים כמה זה קצת, כמה הרבה, ומה הוא המתכון המדויק לתצוגה נעימה ויעילה? (יעל מילוא-שוסמן).

  • לינק

    המאמר מציג טענה מרכזית אחת: העולם הטכנולוגי עובר בשנים האחרונות מהפיכה שמשנה סדרי עולם. זוהי לא עוד מערכת הפעלה כזו או אחרת, או מודל חדש של טלפון. השינויים הם כל כך משמעותיים שהם משנים את אורח החיים של רובינו ובוודאי שאת אורח החיים של ילדינו ונכדינו. השינוי הוא מהותי כל כך שהוא דומה לשינוי שעבר העולם עם הופעת המכונית. לאור טענה זו, יציג המאמר את נקודות המפנה בשביל שבין טכנולוגיה בחינוך, זו שאנו מכירים כ-4 עשורים, לבין הטכנולוגיה המשחרת על פתחינו היום (זו שמזמנת לנו הזדמנויות חדשות ואתגרים חדשים) וההשלכות האפשריות שלה על עולמינו – עולם החינוך והתרבות אותו אנו רוצים ליצור. בסופו של מאמר זה, אציג מצע למתווה מחקר ופיתוח ותכנית הטמעה שאפשר להתחיל ליישם מחר בבוקר – כך שאין זה מאמר של טענות ללא הצגת חלופות יישומיות (חנן יניב).

  • תקציר

    שיטות הלמידה וההוראה בהשכלה הגבוהה השתנו בעוד שרוב בנייני החינוך נותרו מסורתיים יחסית. אולם קיים עניין הולך וגובר באם אנו יכולים לחנך את הסטודנטים בהשכלה הגבוהה כיום בבניינים של אתמול. מטרת המאמר היא לתרום לדיון זה באמצעות בחינת הבחירות של סטודנטים בהשכלה הגבוהה במרחבי למידה בהקשר של פעילויות הלמידה שלהם, מאפייניהם האישיים ושיקולים אחרים שעשויים למלא תפקיד בבחירת מרחבי למידה מסוימים. המחקר אימץ שיטת מחקר יומנים (Diary research method), והשתתפו בו 52 סטודנטים למנהל עסקים באוניברסיטה הולנדית למדעים יישומיים. הם דיווחו על אילו פעילויות למידה הם עבדו במהלך השבוע, היכן ומדוע שם. פורמט היומן מתבסס על ספרות המחקר מדיסציפלינות שונות ונעשה בו שימוש בשילוב שאלון וראיונות (Beckers, Ronald; van der Voordt, Theo; Dewulf, Geert. , 2016).

  • סיכום

    בבית הספר של גֶּבר טאלי בסן פרנסיסקו מזמינים תלמידים להתנסות: לבנות, לפרק, לקלקל, להסתכן וגם להיכשל. עם קייטנות באותה רוח, רב־מכר שמציע להורים חמישים דברים מסוכנים לעשות עם ילדים, אתר הדרכה באינטרנט ושתי הרצאות פופולריות באתר "טד" הפך טאלי למעין גורו של חינוך אחר לילדוּת אחרת: פתוחה, משוחררת ונועזת (דוני ענבר).

  • מאמר מלא

    כשאנחנו נכנסים למבנה או לחדר כלשהוא יש לו השפעה עלינו. לכולנו יש סביבות בנויות שאנו מרגישים בנוח להיות בהן וסביבות בנויות אחרות שקשה לנו לשהות בהן. זאת מאחר שעיצוב הסביבה יכול להעביר מסרים שונים ולהשפיע על התנהגותנו. לסביבה הפיזית יש השפעה מכרעת הן על תחושתנו במקום מסוים הן על אופן התפקוד והתפיסה האסתטית שלנו. כאשר סביבות למידה מעוצבות נכון (Landscape for Learning) הן תורמות הן לתלמידים הן למורים. כנגזרת מההשפעה הכללית של סביבת בית הספר על השוהים בה, גם עיצוב סביבת הכיתה הוא אלמנט חשוב, בפרט בגילים הצעירים בבית הספר היסודי. סביבת הכיתה היא מקום המשמש לא רק ללמידה אלא גם לגדילה ולהתפתחות, לאור זאת מן הראוי לשים לב לכלל מרכיביה כדי שיתרמו באופן מיטבי לשוהים בה (יעל מילוא שוסמן).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה העוסקת בלמידה בתנועה: "אם תקדישו 10 דקות לצפייה בסרטון על גן הילדים המופלא הזה תגרמו לעצמכם להרהר במשמעות של למידה בישיבה והשפעתה על ילדים. האדריכל היפני מדבר על גן ילדים שיוצא מתוך צרכיהם ולא מתוך צרכים חיצוניים להם. נראה מיד עד כמה הילדים מאושרים (ובריאים מאוד) בגן הזה" (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    כנס שהתקיים בשנקר בקיץ, בשיתוף עריית רמת גן והמכון לחינוך דמוקרטי, עסק בניסיון ליצור שינוי בתפישות המקובלות לגבי גני ילדים. בכנס הוצגו עבודות גמר של בוגרי שנה ד' מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה שבניהולה של ד"ר רבקה ויטל, אשר התמקדו בעיצוב גני הילדים של המחר, על בסיס גני ילדים עכשוויים. ארבע סטודנטיות לעיצוב פנים מציגות את הגישה שלהן לבניית גן ילדים מלא דמיון, התנסויות חדשות וגם אפשרות לפרטיות והתבודדות (לימור דומב).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת פוסט המנסה להשיב על השאלה כיצד להתאים את המרחב הפיסי הכיתתי לפדגוגיה. ליבוביץ עושה זאת באמצעות פנייה לשלוש ה'מעטפות' הבאות: ארכיטקטורה של המרחב עצמו, הריהוט הדינאמי והקירות המקיפים את החדר. כמו כן, היא מתארת מה ניתן לעשות כדי לקדם מרחב למידה דינאמי, דידיקטי ורלוונטי באמצעות טיפול בהן (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    צבע, קווים מעוגלים, פופים וחדרי הירגעות הם חלק מהחידושים שנכללים בשנים האחרונות בתכנון ועיצוב בתי ספר בישראל. ברשת אפשר למצוא בתי ספר שנתנו עוד דרור לדמיון ויצרו סביבות חדשניות מאוד, לעיתים אף קשות לעיכול (לימור דומב).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין