מילת מפתח: סביבת לימוד חוץ-כיתתית
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • סיכום

    עד כמה עיצוב הפנים של בית הספר תורם להישגים ולרווחתם של התלמידים? לפי כתבה שפורסמה באתר הארץ, התשובה היא: באופן משמעותי. כדי להדגים את הטענה, מובא סיפורו של בית הספר היסודי אלראזי ביישוב טמרה בגליל המערבי. לדברי מנהלת בית הספר, סמאח עואד, "המסדרונות, המבואות והרחבות הם מקומות המעבירים את התלמיד מחוויית למידה פרונטלית ומסורתית, שבה הוא פסיבי, לחוויית למידה משמעותית שבה הוא הופך לאקטיבי, יוזם ואחראי. מימשנו את החזון החינוכי שלנו והקמנו בבית הספר מרחבי למידה חוץ־כיתתיים".

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד תפיסת הסיכון בקרב מורים המלמדים במסגרת יוזמת הלימוד החוץ-כיתתית, בית ספר יער (Forest School), גם מעצבת וגם מעוצבת על ידי ההבנות שלהם את הילדוּת, הפדגוגיה והזהות המקצועית שלהם עצמם. בהתבסס על פרספקטיבה קונסטרוקציוניסטית חברתית בפיתוח תיאוריה לגבי סיכון וילדוּת, המאמר טוען שהדאגות העכשוויות והרגישות יתר על המידה ביחס לפגיעוּת של ילדים נובעות הן מפחדים מהעולם המודרני והן מהנטייה להגנת-יתר שפחדים אלה מאיצים. במקום להתייחס לרגישות יתר זו כאי-רציונלית או פרנואידית, המאמר מתבסס על תיאוריות חברתיות-תרבותיות ועל שיטות איכותניות כדי לחקור כיצד הסיכון נתפס, מנוהל ומוצא לפועל בידי מורים במסגרת היוזמה שמטרתה להשיב על כנו את הסיכון לתוך חיי הילדים (Connolly, Mark; Haughton, Chantelle, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ההתנסויות של שני מרצים העובדים באוניברסיטת טסמניה (University of Tasmania), שנדרשו ללמד קורסים בחינוך בסביבה חוץ-כיתתית (outdoor education) ובחינוך לקיימות (sustainability education) באופן מקוון. תוך שימוש בגישת חקר מקרה (אוטו-)אתנוגרפית, המרצים רואיינו במטרתה לחקור את התפיסות, האתגרים, הדילמות האתיות, המתחים, ההזדמנויות וההתנסויות שלהם במרחב זה (Smith, H. A.; Dyment, J. E.; Hill, A.; Downing, J., 2016).

  • לינק

    אחת ההתפתחויות המשמעותיות יותר בתחומי החינוך המתוקשב הם בתי הספר התיכוניים הוירטואליים הפועלים בישראל ובעולם . כאן מדובר בשינוי פדגוגי מהותי , שינוי פרדיגמה של כל תהליך ההוראה-למידה ( לא רק כלים מתוקשבים , אלא גם אינטראקציה אחרת בין הלומד לבין המורה/מנחה) והסקירה המועילה של רחל לוין וענת קדם על תיכון הוירטואלי של מט"ח מוסיפה לנו מידע והבנה לגבי תהליכי הלמידה , ההוראה וההערכה במיזם מתוקשב משמעותי זה ( רחל לוין וענת קדם).

  • לינק

    על כל אחד מהשלטים מופיע הכיתוב "בביאליק אוהבים בעלי חיים", לצד ציור של בעל חיים וקוד שאותו מוזמנים המבקרים לסרוק בעזרת סמארטפונים, ולהגיע לתכנים שיצרו הילדים ועוסקים בבעלי החיים שנמצאים באזור: דבורה, דוכיפת, כלב, עורב, פרפר, צרצר ותוכי דררה. השלטים, שיוצרים "שביל דיגיטלי" בגן, נוצרו כיוזמה של בית הספר כחלק מפרויקט עירוני שעוסק בבעלי חיים. "הגן הציבורי" שסמוך לבית הספר מהווה בית גידול לבעלי חיים טריוויאליים למדי, שלא תמיד שמים לב אליהם", אומרת תמר רבינר, מנהלת בית הספר ( לימור דומב).

  • לינק

    סיפור הינו פרויקט פיסול ייחודי לעיר חולון, בו הופכים ספרי ילדים מוכרים לגנים ציבוריים, כדוגמת גן סיפור הכינה נחמה וגן סיפור דירה להשכיר. הפעילות מתקיימת במתחם גני סיפור הממוקם ברחוב מוטה גור בחולון, ובו מרוכזים 8 גנים. בפעילות עוברים הילדים בתחנות שונות הפזורות ברחבי גני הסיפור. בכל תחנה מאזינים הילדים לסיפור או למבחר קטעים ממנו, ולאחר מכן מופעלים בפעילות הקשורה לסיפור, הפעלה באמצעותמוצגי הגן, דרמה, משחקי תנועה, דמיון מודרך, משחקים קבוצתיים, יצירה ועוד.

  • סיכום

    בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).

  • לינק

    כותב המאמר עורך סקירת ספרות אקדמית שמטרתה לתמצת את הידע הנצבר על ידי מחקרים שונים שעסקו בשימוש בפייסבוק בקרב לומדים וסטודנטים. יש להדגיש כי מטרת מאמר זה אינה לדון בפייסבוק בהקשר של יעדים ויתרונות חינוכיים בלבד, אלא להציג תמונת מצב מפורטת הכוללת את פרופיל השימוש של המשתתפים בפייסבוק ואת השפעותיו של האתר על התלמידים. בחינה זו תסייע לגורמי חינוך ולמרצים להבין ביתר בהירות כיצד ומדוע משתמשים הסטודנטים באתר הפייסבוק, וכמו כן תסייע לאתר נתיבי מחקר חדשים בתחום. סטודנטים משתמשים בפייסבוק בעיקר למטרות חברתיות. בניגוד לטענה כי ביכולתו של הפייסבוק לשמש ככלי להגברת המעורבות של הלומד בתהליך הלמידה, לאינטראקציה של הסטודנטים בפייסבוק יש קשר מועט מאוד, אם בכלל, לתהליך החינוך. תוצאות המחקרים שנכללו בסקירת הספרות הנוכחית מראות כי הפייסבוק אינו מהווה כיום כלי חינוכי, שכן מעט מאוד פעילויות מעולם החינוך מתבצעות בתחומו. הסבר אפשרי אחד לזאת הוא כי הסטודנטים והתלמידים בביה"ס תופסים את הפייסבוק כמרחב חברתי, המייצג עבורם מרחב שונה בתכלית מזה הלימודי. הווה אומר, הפייסבוק נתפס כמרחב של חופש מהלימודים, ולא כלי לשיפור והעמקת חוויית הלמידה (Hew, Khe Foon).

  • לינק

    מחקר זה בחן את השפעת השימוש ברשת חברתית (כגון פייסבוק, אדיולייב) על הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית אליה הוא שייך. התיאוריה שנבדקה גורסת כי שימוש ברשת חברתית מגבירה את הזדהות הפרט עם הקבוצה וזאת בעקבות שיפור התקשורת הפנים קבוצתית. תוצאות המחקר מבוססות על שאלון שהועבר ל 607- משתתפים בכיתות י' עד י"ב, חניכים פעילים במסגרת בלתי פורמאלית, המפוזרים ב 18- מרכזים ברחבי הארץ. התוצאות הראו כי שימוש ברשת חברתית מעלה את הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית. תוצאות המחקר מצביעות על חשיבות השימוש ברשת חברתית לחיזוק היחסים התוך-קבוצתיים ולמעורבות גדולה יותר בפעילות החברתית של המסגרת( רועי שילו, אבנר כספי) .

  • סיכום

    בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. בשנת הלימודים הבאה עין הים יהיה בית הספר הניסויי היחיד בעיר חיפה. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים.

  • סיכום

    דו"ח ביקורת שפורסם לאחרונה על ידי משרד החינוך בקולרדו ארה"ב מצא כי תלמידים הלומדים בבתי ספר תיכוניים וירטואליים מצליחים פחות בבחינות הישגים ארציות בהשוואה לתלמידים מבתי ספר תיכוניים רגילים. בכתבות שפורסמו לאחרונה מנסים בתי הספר הוירטואליים להביא את קולותיהם האוטנטיים של התלמידים הלומדים במסגרות החינוך הוירטואלי המעידים על אפקטיביות החינוך המתוקשב שלהם ועל חשיבותו. כמו כן, מתפרסמות כתבות המצביעות על יתרונות בתי הספר הוירטואליים המעניקים מסגרת לימודים גמישות יותר לבני נוער המתקשים להסתגל למסגרת השגרתית של בתי הספר. מצד שני במדינות אחרות כגון קנדה מסגרות החינוך הוירטואליות פורחות וזוכות להכרה חינוכית, כך שמוקדם עדיין להספיד בתי ספר וירטואליים כתופעה חינוכית.

  • לינק

    עד לפני שנתיים המושג של קהילות מקוונות התייחס ברוב המקרים לפורומים תחומים (שיש בהם חברים קבועים, לומדים בקורס מתוקשב או חברים מוגדרים על ידי סיסמה ). לאחרונה עובר תחום הקהילות המקוונות שינוי תפיסתי עם התפתחות קהילות כותבי הבלוגים שאינם קהילות ליניאריות ואינן בנויות על פורומים מוגדרים כאלו ואחרים. מאמרה החשוב של Nancy White שהתפרסם לאחרונה בארה"ב מצביע על כך כי השילוב בין בלוגים לקהילות עניין מציין שלב חדש בהתפתחות עולם הקהילות המתוקשב. כותבי הבלוגים הם המעניקים לקהילה המקוונת את סימני הזהות שלה, באופן שפריטי התוכן שלהם מעניקים זהות לקהילה וגם יוצרים אינטראקציה בין חברי הקהילה. חשיבותו של המאמר הוא בעובדה שהוא מתווה טקסונומיה משמעותית להיווצרות קהילות מקוונות בהקשר של יצירת תוכן .

  • סיכום

    בתי הספר הגדולים בניו-יורק מפורקים ליחידות קטנות ומובחנות יותר. בצורת כזו מתפנה מקום לכיתות לימוד חדשות, חצרות משחק ומתקנים אחרים המאפשרים יצירה. המחבר מציג מספר פרויקטים שנעשו לאחרונה עבור מערכת החינוך הציבורית של ניו-יורק, המציעים מרחבי למידה אלטרנטיביים. לטענתו הם משקפים את התקופה השלישית של תכנון מוסדות חינוך, אשר עיצובם מושפע משיטות קוגניטיביות וטכנולוגיות חדשות העומדות לרשות העוסקים בחינוך ומהשינוי בתפיסה כיצד ילדים לומדים. המבנים מתוכננים כך שיאשפרו יותר למידה אינדיבידואלית ושיטות הוראה אלטרנטיביות (Gavin Macrae-Gibson)

  • לינק

    התכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" פועלת, כתכנית מדעים בהתאם לסטנדרטים של משרד החינוך בכיתות ג', בכל בתי הספר בפרדס חנה כרכור, הן במגזר החילוני והן במגזר הדתי. במסגרת הלמידה בתכנית "חושבים מדע מבינים סביבה" ישנו דגש רב על למידה חוץ כיתתית. לעיתים קרובות הכיתה יוצאת לסיורים קצרים בחצר בית הספר או בשכונה הקרובה במהלך השיעורים, ומדי פעם ישנם סיורים ארוכים יותר בסביבת אזור המגורים של התלמידים. המטרה המיידית של התכנית היא ליצור אפשרות ללמידה טבעית, כלומר להמחיש את החומר הנלמד בכיתה במקום הטבעי שלו; בסביבה החוץ-כיתתית. בדרך זו ניתן ליצור תהליכי למידה משמעותיים, לגרות את התלמיד ללמידה אקטיבית ולגרום לחיבור ההיבט הרגשי של התלמיד – באמצעים אלה לתת מענה לעניין, לסקרנות וליצירתיות של התלמיד (דיין-מאירסון אורנה, עודד אורנה, רפפורט סוניה )

  • לינק

    מחקרים שנערכו לפני שנים ספורות באנגליה במהלך עשר שנים, מצביעים על כך ש 96%- מן התלמידים זוכרים למידה חוץ-כיתתית במשך שנים רבות, אם כי עובדה זו אינה מצביעה על כך שלמידתם זו משמעותית יותר מזו שיכלו להשיג בחדר הכיתה. מחקרים אחרים הראו שקיים מתאם בין אורך השהות מחוץ לחדר הכיתה לבין ההשפעה החיובית על למידת התלמידים. נמצא גם שנדרשת הכנה מתאימה של הכיתה לפני היציאה מחדר הכיתה. במחקרים מישראל נמצא גם כי חווית הלימוד מחוץ לכיתה חייבת כמובן להיות נתמכת ומקושרת לפעילות כיתתית לאחריה. לסיכום– במחקרים מובעת דאגה מכך שלמידה חוץ-כיתתית מוגבלת ומאוימת על ידי מגבלות שונות שהוזכרו לעיל. יחד עם זאת, המחקרים מצביעים בוודאות על מידה מסוימת של תועלת העשויה לנבוע מלמידה כזו. מכל מקום, למידה חוץ-כיתתית, אם תתקיים, עליה להיות מתוכננת בקפידה, תוך התחשבות במגבלות ובמכשולים שתוארו, ומגובה בעבודה בית ספרית וכיתתית לאחריה, ואז ניתן יהיה להפיק ממנה את מירב התועלת. הסקירה מתייחסת בעיקר להוראת המדעים מחוץ לכיתה ( חיה פרומר).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין