מילת מפתח: סביבת הוראה-למידה
מיון:
נמצאו 222 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    בספרו החדש טוען חילי טרופר כי אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין – שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות. מקום בעולם הוא אוסף ייחודי של מכתבים והגות חינוכית שנכתבו בדם לבו של מנהל בית ספר שביקש, יחד עם צוות מחנכים מסור, ליצור לתלמידיו מקום בעולם ולהוביל אותם למקום טוב עוד יותר.

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

  • לינק

    בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

  • תקציר

    המיזם "מורים מארחים מורים" של תומר ברץ זכה במקום השלישי בקטגוריית המיזמים החדשים בתחרות הראשונה בישראל ליזמות בחינוך, שהסתיימה בחג החנוכה. ברץ, 30, מחנך ומורה לאזרחות, ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון "קריית חיים" בחיפה, יזם מערכת אינטרנטית שמאפשרת למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של שיחות ועידה בווידאו, סקייפ למשל, מורים אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהן או בתחומי העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור ( אמתי מור ).

  • תקציר

    התצוגה על קירות הכתה בבית הספר היסודי מהווה את הנוף החזותי שהתלמידים נחשפים אליו מדי יום ודורשת ממעצביה השקעה במשאבי זמן, רוח וחומר המעידים כי אנשי החינוך מכירים בחשיבותה ותרומתה. למרות זאת, ולמרות הנוכחות האינטנסיבית של תכני לימוד וחינוך על מעטפת הכתה- לא קיים ניסוח ברור ומוסכם של יעדי התצוגה, לא נבדקו דרכי התהוותה ואופן השימוש בה, מעצביה לא הוכשרו לבצעה וכמעט לא נבחנה התועלת שהיא עשויה להביא. המאמר המוצע מציג קטע ממחקר ששם לו למטרה לבחון את המשמעות החינוכית והלימודית של התצוגה עלקירות הכתה בבית הספר היסודי ומתמקד בתופעה שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות על קירות הכתה ( י. מילוא- שוסמן, ר. זבה).

  • לינק

    הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

  • סיכום

    יאנוש קורצ'ק יצר תיאוריה חינוכית חדשנית, ויישם אותה בבית הילדים שהקים. הרעיונות שטיפח חוזרים ומקבלים היום מקום מרכזי בתפיסת העולם של מחנכים, מורים וילדים – במיוחד אלו ששבעו מתפיסת חינוך תחרותית הדוחקת לשוליים את הצורך האנושי בדיאלוג. אחת התופעות המעניינות הצומחות היום בעולם החינוכי היא הכוונה של כלים חדשניים לרעיון הישן של חינוך אישי ואנושי. טכנולוגיות חינוכיות חדשניות מאפשרות לא רק למורים אלא גם לתלמידים לפתח למידה אקטיבית המעניקה לכל ילד את האפשרות להגיב, וגם לשתף אחרים ברעיונותיו לגבי החומר הנלמד; ליצור קהילות אקטיביות של ילדים, המתאספים סביב תחומי עניין ללא מגבלת גיל, זמן או מקום. הן מאפשרות למורים לעקוב אחר התקדמות התלמידים בזמן אמת, תוך מתן תגובה מהיר ואישית לכל תלמיד, ולתלמידים לשוחח עם המורים ( יולי תמיר) .

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.

  • לינק

    לאחרונה ביקרה מנכ"לית משרד החינוך בבית הספר היסודי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון . בית ספר זה מכונה ”אקדמיה למדענים צעירים" והוא מוכר על ידי גף ניסוי ויזמות שבמשרד החינוך כבית ספר ניסויי. הוא מתפקד גם כמרכז הפצה של המודל הפדגוגי שלו למוסדות חינוך נוספים. צוות בית הספר מלווה על ידי גף ’ניסוי ויזמות' והפיקוח מטעם משרד החינוך, הרשות המקומית, ועל ידי יועצים אקדמיים ופדגוגיים. הייחודיות של בית הספר מתבטאת בפיתוח הרעיון הפדגוגי של ”תרבות אקדמית" ויישומו ברמה המערכתית בבית הספר. משמעות הדבר היא, כי תלמידים בוחרים את מסלולי ההתמחות שלהם החל מכיתה א' והלימודים הם בעלי תכנים אקדמיים בתחומים מדעיים שונים.

  • לינק

    כותבת ד"ר מילי אפשטיין-ינאי : "במאמר זה אנסה לסרטט כיווני מחשבה המציגים עקרונות להוראה וללמידה שבהם אני מאמינה. ברצוני להציע נקודת מבט שאינה הולמת את האופי הכלכלי-הישגי של סדר היום העכשווי בנוגע ללמידה. החינוך לכוד ברשת תחרותית, תכליתית ואינסטרומנטלית, שמבטיחה תוצרים “מהירים, מדידים, כיפיים, ובמיוחד – עכשיו", מבלי לערב כמעט תהליכים של שינוי פנימי ושל התבוננות. אדון כאן רק בקצה הקרחון של סוגיה מורכבת, הארוגה בשאלות בדבר מהות מעשה ההוראה ובדבר התנאים החברתיים שבהם הוא מתהווה . קול בתוכי אומר לי שאולי מהולות בדבריי הפרזה מסוימת והתלהבות ילדותית – טון נאיבי שאינו מתאים לימים של תכנון, של יישום ויכולת ביצוע; ובכל זאת, אני כותבת כדי לתפוס את רוח הדברים החמקמקים העוברים בין אדם לזולתו – רוח הנשארת חרוטה בזיכרון ומעוררת השראה עתידית. כי ככה, לדעתי, עובר מעשה הלימוד שהוא מוקד ההוראה – כמעשה שעתיד להתגלות" ( מילי אפשטיין-ינאי).

  • תקציר

    אחד המאפיינים של עבודת המורה בעבר, אך גם היום, הוא בדידותו של המורה מאחורי דלת הכיתה. מטרת הפרק היא לבחון אם פתיחת דלת הכיתה באמצעות השימוש בתקשוב יכולה לגרום לשינוי במאפייני עבודת המורה ובדרכי הלמידה של הסטודנטים הצעירים. בפתיחת הדלת בעזרת התקשוב מתכוון המחבר, ד"ר יצחק קורן ז"ל, לשני דברים שאינם שונים אלא מכילים זה את זה. האחד נוגע לפתיחת הלמידה לחיים בעולם שמחוץ לארבעת הקירות (להביא את החיים, את המציאות, לכיתה או לצאת מן הכיתה אליהם); האחר נוגע לפתיחת הדלת ללמידה ועבודה שיתופית, כלומר לבנייה של קהיליית למידה ( יצחק קורן) .

  • תקציר

    הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

  • לינק

    מבין מעלותיו הרבות של ה-PDS, חשוב לציין בעיקר את היתרונות הבולטים לסטודנטים הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הבין-אישי. בתחום הפדגוגי מתקיים עבורם מרחב להתנסויות עשירות וללמידה מגוונת, תוך צמצום הפער בין התאוריה לבין הפרקטיקה; הסטודנטים מכירים את בית הספר כמערכת מורכבת, ויש להם הזדמנות להשתתף ולנתח את ההתנסויות השונות; הם משתתפים בבניית עולם ידע, תוך הפעלת חשיבה רפלקטיבית וקבלת תמיכה רצופה, הם לוקחים חלק בקהילות לומדים ונחשפים להשקפות עולם ולסגנונות הוראה מגוונים; יש להם קשר רציף ומעמיק עם המדריך הפדגוגי לאורך כל תהליך ההכשרה; ניתנת להם הזדמנות לבטא את קולם האישי, ליזום ולהיות יצירתיים; הם מקבלים תמונה אותנטית של מורכבות מקצוע הוראה; הם מתנסים בעבודת צוות המאפשרת פיתוח יכולות של שיתוף פעולה כפרקטיקה מרכזית; הם יוצרים זירה לעבודה בין-תחומית ( קליגר, א' והופמן, ע') .

  • לינק

    עד לפני עשר שנים, בית הספר תל חי שבשכונת כפר שלם בדרום תל אביב היה רווי באלימות, והישגי התלמידים בו היו נמוכים מאוד. עינת אהרונסון, מנהלת בית הספר, נכנסה לתפקיד לפני 14 שנים, ולאחר שלוש שנים בלבד התייאשה, יצאה לשנת שבתון ולא חשבה שתחזור. כיום נחשב בית הספר, בניהולה של אהרונסון, לאחד מבתי הספר המצטיינים בישראל. תוצאות מבחני המיצ"ב מציבות אותו בעשירון העליון בכל ארבעת תחומי המבחן – הישג שרק שלושה בתי ספר יסודיים בישראל מבין אלה שנבחנו עמדו בו ( ליאור דטל) .

  • לינק

    על פי הקונצנזוס בנושא של חינוך ילדים, כיתות קטנות תורמות לשיפור ההישגים הלימודיים. אולם אם נתעמק בסוגיה, דווקא מדינות עם כיתות צפופות הן בעלות מערכת חינוך מפותחת וזוכות להישגים בינלאומיים בתחום. מספר התלמידים בכיתה הוא אחד הנושאים העיקריים עליהם דנים בחינוך. יתר על כן – קיים בנושא זה קונצנזוס, לפיו ככל שמספר הילדים בכיתה קטן יותר – כן הישגיהם גבוהים יותר. בארץ יש רגישות מיוחדת לנושא, שכן, ישראל היא המדינה שבה צפיפות הכיתות היא השנייה מבין כל מדינות ה-OECD ( חנה דויד ) .

  • לינק

    חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית ( מירה רוסקיס) .

  • לינק

    המאמר שהתפרסם בכתב העת החינוכי Phi Delta Kappan ( מאוקטובר 2012) מדווח כי מחוז חינוכי שלם במינוסטה בארה"ב ערך ניסוי חינוכי בבתי הספר שלו עם שיטת "הכיתה ההפוכה" . תחום הדעת שנבחר היה מתמטיקה . התלמידים נדרשו לשמוע בבית הרצאות על גבי וידאו ( באמצעות טכנולוגיות מתוקשבות) ולפתור בכיתה בעיות במתמטיקה ומטלות באופן שיתופי תוך הסתמכות על ההרצאות שצפו בבית. למעשה, התלמידים הכינו את מטלות שיעורי הבית בכיתה , תוך עבודה שיתופית בצוותים ( Fulton K ).

  • מאמר מלא

    בית הספר "אורנים – בית חינוך הומניסטי סביבתי" ביוקנעם אימץ את שיטת החינוך הדיאלוגי. "כאשר לבית ספר יש פילוסופיה שמכוונת אותו", אומרת יפה אוקנין, מנהלת בית הספר, "הוא ממוקד יותר ויכול לבדוק את עצמו טוב יותר". השינוי התחיל בקבוצת הורים שרצתה להקים בית ספר הומניסטי בעיר ( נאוה דקל) .

  • מאמר מלא

    בבית ספר הדמוקרטי "סאדברי" בירושלים, החוגג השנה עשור לקיומו, הולכים עם חופש וכבוד לילד עד הסוף . בית הספר הוקם לפני עשר שנים עקב רצונם של הורים ואנשי חינוך בבית ספר אחר לילדיהם הפרטיים ולילדים בכלל. הם הקימו קבוצה, למדו על כל מיני גרסאות של חינוך דמוקרטי והחליטו לאמץ את מודל "סאדברי" ( נאוה דקל) .

  • מאמר מלא

    בית הספר הפנימייתי הקטן "סאמרהיל", שהקים א"ס ניל באנגליה, הוא בית הספר המפורסם ביותר בעולם. במשך שנים רבות הוא אִתגר את החינוך בעולם ותבע ממנו לחשוב ולעשות אחרת . היום, 52 שנה לאחר פרסום הספר ו־91 שנה לאחר הקמתו של בית הספר, הרעיונות של ניל ובית ספרו עדיין חיים וממשיכים לאתגר את החינוך הבית ספרי הרגיל. אין בית ספר בעולם שהשפיע יותר על מחשבת החינוך ועל העשייה החינוכית כמו "סאמרהיל", בית ספר פנימייתי קטן (מיום הקמתו לומדים בו כמה עשרות תלמידים בלבד) בעיירה אנגלית מנומנמת ( רביב רייכרט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין