מילת מפתח: סביבת הוראה-למידה
מיון:
נמצאו 222 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • סיכום

    מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

  • תקציר

    מטרת המחקר הינה ליבון המשמעויות החינוכיות של ההפרדה בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, כאשר במקביל למעבר המוסדי חל גם שינוי מלמידה חדשנית לא-פרונטאלית בבית הספר היסודי ללמידה מסורתית-פרונטאלית בחטיבת הביניים. שיטת המחקר: נבחנו תפיסת האקלים, החרדה, הדימוי עצמי וההישגים הלימודיים בקרב 424 תלמידים מכיתה ו' עד כיתה ח', שעברו מ-13 בתי ספר יסודיים המתאפיינים בשיטות למידה שונות ל-6 חטיבות ביניים המתאפיינות בשימוש בשיטות למידה מסורתיות ( הילית פינקלשטיין, יוסף קליין, חנה שחר) .

  • לינק

    אם לא שמעת על 20% זמן בכיתה (http://educationismylife.com/designing-20-time-in-education), הנחת היסוד היא פשוטה: הענק לתלמידים שלך 20% מהזמן שלהם בכיתה כדי ללמוד מה שהם רוצים. השיטה פותחה במקור בחברת גוגל והוכיחה עצמה בפיתוח יצירתיות וחדשנות של עובדים סקרנים. להלן רשימה של 10 סיבות לכך שכדאי לך לשקול 20% זמן בבית הספר שלך ( Julianion, AJ).

  • לינק

    אלפי מחנכים מכל העולם כל שנה לרג'יו אמיליה באיטליה לפגוש את הפלא בעצמם במרכזי פיתוח מקצועי שהוקמו במקום,ויש סרטים רבים ומקורות אחרים שתוכלו למצוא כדי להרחיב את ההכרות שלכם עם התפיסות הללו, כולל עיצוב מרחבי הלמידה בהם. התפיסה נבעה מתוך הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה ופותחה על-ידי מלגוצ'י . לימור ליבוביץ מסבירה כיצד אפשר להשתמש בתובנות שלהם ובניסיון הרב שצברו וליישמם במערכת החינוך שלנו ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

  • לינק

    יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה ("חשיפה") על מודל "הנבחרת" הפדגוגית – מודל לפדגוגיה חברתית. . ההרצאה ניתנה כחלק ממפגשי "הסטודיו"- מרחב להשראה וחדשנות חינוכית. חשוב יותר מה שקורה בתהליך הלמידה מאשר תכני הלמידה בקבוצת הכיתה , נושא הנבחרות בחינוך קשור גם לעבודה קהילתית . מדובר על ציון משותף בכיתה ועל "מאמן" הקבוצה בנבחרת בכיתה.

  • לינק

    כאשר המורים רוצים לקדם למידה משמעותית אבל מביאים "בעיה" לפתרון לתלמידינו, הם למעשה מקיימים את תהליך הלמידה במקומם. והבעיה שאנחנו מביאים כבר מנותקת מהקשר הרלוונטי לעולם התלמידים- ולכן משעממת ולא מעוררת סקרנות. זו בוודאי לא הדרך הטובה ביותר לקדם את התלמידים שלנו במאה-ה-21 להיות לומדים לאורך כל חייהם (אין להם ברירה, הם חייבים להיות כאלה). התלמיד צריך להיות חופשי משיפוטיות וביקורת שלנו המורים ולקבל חופש מלא בחיפוש. תשומת הלב של התלמיד צריכה לעלות מדרגה בערנות ובסקרנות לסביבתו. הדמיון בין חשיבה עיצובית למה שאנחנו קוראים 'עבודת חקר' רב.אכן, עיצוב מתחיל בחקר, ומקדם מאוד למידה משמעותית שבמהלכה הלומד בונה מודלים לפתרון של בעיות מגוונות ( לימור ליבוביץ) .

  • לינק

    רפורמת "עוז לתמורה" מהווה הזדמנות יוצאת דופן וחד פעמית לשדרוג מערכת החינוך העל יסודית. הרפורמה מאפשרת הזנק פדגוגי במספר היבטים, נתייחס להזדמנויות ולאתגרים המפורטים במאמר. מרחב המורים: קהילת המורים הופכת למועדון חברים המקיים קשרי גומלין יום-יומיים. יום העבודה הארוך, ישיבות הצוות, ופינות העבודה – הם הזדמנות ליצירת קהילה מקצועית שבה נולדים מנהיגים פדגוגיים, ומתקיימת אחריות ושותפות קהילתית להצלחת הקבוצה ובית הספר; מרחב התלמידים: זמן האיכות של מורה לקבוצה קטנה של תלמידים, הזמן לשוחח ולהקשיב, תשומת הלב ללמידה וגם לנשמה הינם הזדמנות למתן תשומת לב לתלמידים הדורשים תמיכה לימודית או טיפוח המצוינות ולטיפול באלה הנמצאים בחסך של רווחה חינוכית וחברתית; נוכחות מספר רב של מורים בבית הספר מאפשרת חשיבה אחרת באשר לדגמים של חינוך אישי יותר ( אל רוטשילד, מרב אלקן, אלי איזנברג) .

  • לינק

    גילה קיין היא מורה ותיקה לספרות, מחנכת ורכזת "שורשי ישראל" בבית הספר אורט ע"ש רוגוזין במגדל העמק. לשאלת מחברת המאמר – במה תרמה הרפורמה "עוז לתמורה" למקצועיותה – היא ענתה כי ההיבט הפרופסיונלי תרם באופן בולט, כי נוצרה האפשרות לתת לתלמידים מתקשים באופן קבוע מדי שבוע 6 שעות למידה איכותיות. גילה מציינת כי מניסיונה, ההוראה בקבוצות קטנות בנות 6-2 תלמידים איכותית יותר ויעילה מאוד ( אלונית בר ).

  • לינק

    מאה שנה לאחר היווסדו בית הספר "הריאלי העברי" בחיפה נדלק מחדש, אם כי הוא לא כבה אף פעם. הוא נולד במלחמה – "מלחמת השפות" – ב־1913, ומאז ידע זמנים תוססים יותר ופחות, אך הוא מגיע לשנתו המאה במצב רוח מהפכני במיוחד. למניפסט של המהפכה קוראים "מאֲרג" – תכנית לשינוי יסודי של דפוסי ההוראה והלמידה בכל בתי הספר של "הריאלי" ( נאוה דקל).

  • לינק

    בבית הספר התיכון "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל, השייך לרשת דרור בתי חינוך, מיישמים את המשנה החינוכית של בית המדרש למורי עם. מרבית המחנכים כאן הם חברי תנועת דרור ישראל, והם חיים בקיבוצי מחנכים בגליל. בית הספר הוקם בשנת 2006 כדי לתת מענה לבני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות אחרות והיו זקוקים למסגרת שתיתן להם חום ואהבה.

  • לינק

    למידה/הוראה מבוססת פרויקטים (למ"פ) (בעיות- למ"ב) – למידה והוראה מבוססת-פרויקטים מוכרת בגנים ובבתי הספר. זוהי הוראה ממוקדת-תלמיד המתרחשת לאורך תקופת זמן מורחבת, שבה תלמידים בוחרים, מתכננים, חוקרים ויוצרים תוצר, היצג או ביטוי אחר כתגובה/תשובה לשאלה הלקוחה מהמציאות הסובבת אותנו או לאתגר אותנטי. תפיסת תפקיד המורים היא של מאפשרים, בוני- פיגומים, מדריכים ומנחים במהלך התפתחות הפרויקט. ניתן לאתר עקבות של הוראה כזו עוד בראשית המאה הקודמת בארה"ב, שהתייחסה לשיטת הוראה זו כאל למידה מכוונת-מטרה, הכוללת ארבעה שלבים מובחנים: הצעה, תכנון, ביצוע ושיפוט(Kilpatrick, 1918). רעיונות אלה בשילוב עם דגם החקר המדעי הובילו למגוון של שיטות ממוקדות-תלמיד ובהן: שיטה מבוססת-בעיות, שיטה מבוססת-מקרים, למידת חקר ולמידה הכוללת משימות ברמה גבוהה ותפקידים פעילים בכיתה ( Holm, M ) .

  • מאמר מלא

    המעבר להוראת הנחיה וללמידת חקר רצוף בקשיים רבים. המורה פוחד לאבד שליטה – ובצדק. אבל יש דרכים להתגבר על הקושי . הנחות היסוד של "החינוך החדש" מקובלות כיום על רוב אנשי החינוך באקדמיה ומחוצה לה, אך הן אינן מיושמות בכיתות. מעטים הם התחומים האקדמיים שבהם הפער גדול כל כך בין "מגדל השן" לבין שדה המחקר שלו. חוקרי החינוך באקדמיה אינם אדישים לפער זה, ורבים מנסים להסביר אותו ולגשר עליו ( אבנר כהן זמיר) .

  • מאמר מלא

    החינוך הפורמלי משתוקק ל"חינוך אחר" כפי שמעידה התסיסה . יש חינוך אחר – גלוי לעיני כול אך בלתי נראה . החינוך האחר הוא החינוך הלא פורמלי . מסקנה: החינוך הפורמלי צריך לאמץ את עקרונות החינוך הלא פורמלי . חינוך אחד, החינוך הלא פורמלי, מהדהד את שלוש הביקורות על הפדגוגיה השלטת וכולל את שלושת העקרונות המנחים של הפדגוגיות החדשות. בכל הניסיונות לפצח את הגנום של החינוך הלא פורמלי (ראובן כהנא, דיאנה סילברמן־קלר ואחרים) יש לשלושה עקרונות אלו נוכחות מרכזית. מה שנחשב לעקרונות "אלטרנטיביים", "חדשניים", "מתקדמים" בחינוך הפורמלי הוא בגדר שגרה בחינוך הלא פורמלי ( ניר מיכאלי) .

  • תקציר

    מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

  • סיכום

    בשנים האחרונות גברה ברשת אורט ההכרה, כי אין די בשיעורי תגבור ובסדנאות להקניית אסטרטגיות למידה כדי לשפר את ההישגים הלימודיים של תלמידים תת משיגים, אלא שיש לפתח עבורם גישה חינוכית-טיפולית, שתיתן מענה לתחושת הכישלון ואין האונים שהם חווים, ותפתח בקרבם תחושת ערך עצמי ומוטיבציה ללמוד, וראייה של קשיים כאתגר במקום כאיום. בעקבות כך פותחה ב"מרכז לכישורי למידה" של המנהל למחקר, פיתוח והכשרה ברשת אורט, תכנית חינוכית-טיפולית בשם "תקווה ומוטיבציה" המיועדת לכלל התלמידים, ולתלמידים תת משיגים בפרט ( יהודית קסורלה, חגית נברו, אורית זיו).

  • לינק

    פרופסור נירה חטיבה הוציאה לאור במרץ 2013 שני ספרים על סקרי ההוראה על ידי הסטודנטים. שני הספרים ביחד מציעים מכלול מועיל ושימושי מאד על סקרי ההוראה בחינוך הגבוה. הספר Student ratings of instruction: A practical approach to designing, operating, and reporting שבו 220 עמ' מציג בסיס תיאורטי/מחקרי של מה "עושה" הוראה יעילה ברמת החינוך הגבוה, וממשיך בהצעות והנחיות לעיצוב שאלוני הסקרים שיתבססו על התיאוריות של הוראה יעילה ושיהיו תקפים ומהימנים ( נירה חטיבה) .

  • לינק

    במחקר זה נבחנו שתי שאלות מרכזיות: א. האם וכיצד השימוש בפייסבוק בתצורה של סטודנטים "חברים" של המרצה תורמת ללמידה בקורס אקדמי? ב. מה הן עמדות הסטודנטים כלפי שילוב הפייסבוק בהוראה . לחקר השאלה הראשונה השתמשו כותבי המחקר/מאמר במודל הליך הלמידה של ביגס ומור שמכיל ארבעה ממדים מרכזיים: א.בסיס הידע, ב. מוטיבציה, ג. אינטראקציה ד. פעילות התלמיד118 . תלמידים/סטודנטים שהשתתפו בשלושה קורסים של אותו מרצה, שלוו על ידי הפייסבוק, מלאו עם תום הקורס שאלון שכלל הן שאלות כמותיות והן שאלות פתוחות. כמו כן בוצע ניתוח של התכנים שזרמו בפייסבוק. הממצאים מצביעים על כך שהפייסבוק תורם ללמידה אך במידות שונות ביחס לכל רכיב . על סמך הממצאיםגיבשו הכותבים/חוקרים המלצות ביחס לצורה שבה יש לשלב את הפייסבוק תוך שימוש בחזקותיו והימנעות מפעילות שאיננה נתמכת כראוי על ידו ( נחמה נאמן , יוסי לב , גיל עמית ) .

  • לינק

    מאמר עתיר תובנות של יורם אורעד . הכיתה ההפוכה היא מודל ההופך את היוצרות מבחינת ההתנהלות בכיתה. במקום להאזין להרצאות או לשיעורים של המרצה או המורה, התלמידים צופים בביתם בקטעי וידיאו קצרים בנושא הנלמד לפני בואם לכיתה. מודל הכיתה ההפוכה אינו חף מחסרונות. אחת מהן היא היעדרו של קשר פנים מול פנים של המורה עם התלמידים בעת הצפייה בסרטונים. כך נמנעת מן המורה האפשרות להתייחס באופן מידי לבעיות הבנה הנוצרות באותו הרגע, דבר שעלול להקשות על הבנת תכנים שיופיעו בהמשך הסרטון. אמנם אחד מתפקידי הכיתה ההפוכה הוא לטפל בבעיות וקשיים שהתגלו אצל התלמידים במהלך הצפייה בסרטון הוידיאו אבל לא ניתן להתמודד עם בעיות המקשות על תלמידים את ההבנה בהמשך ההרצאה המוקלטת ( יורם אורעד) .

  • סיכום

    מיהו הבוגר המצוי של מערכת החינוך הבית ספרית והגבוהה שלנו? הוא שייך לדור שאינו מסוגל להעמיק בקריאה, להשתוקק לידע ולחתור לאמת. אם לא נכיר במציאות הזאת ואם לא נמצא לה תגובה חינוכית הולמת, החינוך האקדמי יקרוס. הוא כבר קורס . לדעת פרופסור עוז אלמוג וד"ר תמר אלמוג , התואר האקדמי לא יכול להיות עוד מונוליטי ומקובע לזמן, למקום ולמוסד. נצטרך ליצור תרכובות גמישות, שיוצרות סלים אקלקטיים המשלבים קורסים של חוגים, פקולטות ואוניברסיטאות. מובן שזה לא תלוי רק במרצים, אלא גם בממשלה, בכנסת, במל"ג ובמנהיגי המוסדות להשכלה גבוהה. נצטרך לבנות מסלולים מקצועיים (שיתופי פעולה עם חברות כוח אדם ומפעלים כלכליים) שיהדקו את הזיקה של התואר לעבודה שלאחר סיומו ( עוז אלמוג ותמר אלמוג) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין