מילת מפתח: סביבת הוראה-למידה
מיון:
נמצאו 222 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    בעת שמנהלני האוניברסיטה מגיבים לדרישות ההולכות וגוברות של השוק החינוכי להציע הזדמנויות רבות יותר ללמידה מקוונת, יכולתם ליצור סביבת הוראה ולמידה יציבה מבחינה כלכלית, ברת-קיימא אך עדיין עשירה, ראויה לתשומת לב מידית ומתמשכת. מחקר כלל-אוניברסיטאי הכולל 130 משתתפים בחן את הצרכים והתפיסות לגבי למידה מקוונת בקרב סגל ההוראה, סטודנטים ואנשי צוות כחלק מהערכת הצרכים של יחידת הלמידה המקוונת. התוצאות מציעות שסגל ההוראה מכיר בחשיבותה של למידה מקוונת, שסטודנטים חושקים בה בשל נוחיותה, וכי תמיכה טכנולוגית בזמן אמת הייתה בעדיפות עליונה. אולם, הן המשאבים הבית-ספריים הן האוניברסיטאיים אינם מותאמים דיים כדי לענות על דרישות אלו ונותרים ברובם נפרדים ולא משולבים (Chow, Anthony S.; Croxton, Rebecca A. , 2017).

  • תקציר

    היחס בין מספר הילדים ומספר אנשי הצוות הטיפולי הינה סמן איכותני חשוב בתכניות חינוך וטיפול בגיל הרך (המכונות בקיצור: ECEC). נהוג לחשוב שיחסים טובים יותר משפרים את ההשפעות על הילד על ידי הגדלת האפשרויות עבור אינטראקציות אישיות והכוונה חינוכית על ידי הצוות. מטרת הסקירה השיטתית (ובמידת האפשר, גם ביצוע ניתוח על) הינה להעריך את הקשר בין יחסי ילד-צוות בתכניות ECEC בגילאי הגן לבין הישגי הילדים (COS).

  • סיכום

    דפוס חשיבה צומח מוגדר בצורה הטובה ביותר במחקרם ובעבודתם של קרול דווק (Carol Dweck), ג'ו בואלר (Jo Boaler) ואדוארדו בריסנו (Eduardo Briceno), כהכרה במוח כשריר אשר בעזרת תרגול, מאמץ וטיפוח, יכול להמשיך לצמוח ולהתפתח. כאשר אתה חושב על ממציא או על חדשן, בעבר או בהווה, אתה חושב על שמות תואר כמו יצירתי, מתמיד, סקרן, חסר פחד, נלהב. אך מחנכים יודעים שרוב התלמידים המופיעים לשיעור ביום הראשון ללימודים אינם מציגים איכויות אלה. המאמר מציע למחנכים מספר כלים מנטליים אשר יסייעו לתלמידיהם להפוך ל"מייקרים" (Jennifer Pierrat , 2016).

  • לינק

    עבור רבים מחברי הסגל האקדמי הטמעה של עבודה במרחב הדיגיטלי היא חידוש שדורש שינוי. מרצים משלבים טכנולוגיות בקורסים שהם מלמדים במידה שאינה מספקת או שהם אינם מדביקים את קצב השינויים מבחינת האמצעים הטכנולוגיים הזמינים להוראה. במאמר זה נדון בדרכים להכשרת אנשי הסגל האקדמי לבצע את השינויים הנדרשים בהוראתם לשם שילוב טכנולוגיה בהוראה. נתאר סביבת למידה ייחודית בתכנית המצטיינים בהוראה במכללה האקדמית בוינגייט כדוגמה ליישום של הוראה משולבת טכנולוגיה. נתבסס על מודל קיים לפיתוח סגל ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה ונציע כמה צעדים מעשיים שעשויים לקדם שינוי בכיוון זה (שמחה אבוגוס ורוני לידור).

  • סיכום

    במאמר זה, המחבר מסביר כי ההנאה של המורה מההוראה היא המפתח להוראה איכותית ואחד מהמרכיבים לבניית סביבת למידה טובה יותר.המחבר טוען כי ניתן לבנות סביבת למידה טובה יותר באמצעות מתן אמון מצד המערכת בדרך העבודה של המנהלים ושל המורים. הוא טוען כי מורים מצוינים מוצאים מה שעובד עבורם ועבור תלמידיהם, ומיישמים אותו (Jonathan Eckert, 2016).

  • סיכום

    יצירתית יותר, אישית יותר, שיתופית יותר, טכנולוגית יותר. חוקרי חינוך ודוחות עדכניים מהעולם משרטטים את פני העתיד של הלמידה וסביבותיה (נעמי מנדל-לוי).

  • לינק

    עמי סלנט מפרסם סקירה מקיפה הכוללת מבחר מקורות מידע העוסקים במעורבות בלמידה. אחד המקורות המצוינים בהקשר זה הוא ספר חינמי המקבץ פרקטיקות ועצות עבור למידה מתוקשבת: "בימים האחרונים (ינואר 2016) יצא לאור ספר אלקטרוני חדש ומעניין בשם Engagement That Works: Tips from Learning Solutions Thought Leaders, המציג גישות של מומחים ללמידה ולמידה מתוקשבת לגבי יצירת מעורבות גבוהה בלמידה. הספר האלקטרוני מציג ומרכז את דברי המומחים שייקחו חלק בכינוס הבינלאומי Learnings Solutions 2016 Conference שייערך בחודש מרץ 2016 באורלנדו פלורידה, ארה"ב (עמי סלנט).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפנה את תשומת לבנו למיזם של איה בדיר (Ayah Bdeir): "איה ועמיתיה במעבדות המדיה של אוניברסיטת MIT יצרו אבני בניין קטנות (לגו) שכוללות חיישנים שונים ומעגלים חשמליים. את החיישנים המוטבעים בתוך אבני הלגו הצבעוניות היא וחבריה שיגרו בקוד פתוח לציבור כך שכל אחד יכול להדפיס אותם במדפסת התלת ממד הקרובה למקום מגוריו. ועכשיו – איה מזמינה את כולנו לשחק, ליהנות וליצור עם האמצעים הללו" (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    מחקר זה בחן תפיסות של סטודנטים ללימודי תואר ראשון ולתארים מתקדמים לגבי ההשפעה של פעילויות למידה בכיתה, פעילויות למידה מחוץ לכיתה, וחומרים לימודיים על הלמידה שלהם. תוך שימוש במתודולגיית סקר, הסטודנטים העריכו באופן אנונימי את התפיסות שלהם לגבי פעילויות בכיתה, פעילויות מחוץ לכיתה וחומרים לימודיים כמשפיעות, מסייעות, ומהנות ביותר ללמידה שלהם (Lumpkin, Angela; Achen, Rebecca; Dodd, Regan, 2015).

  • לינק

    תגובה נוספת לדוח ארגון ה-OECD בנושא "Students, Computers and Learning" ניתן למצוא במאמרון מעניין של יורם אורעד. לדבריו, הדוח בוחן, בין היתר, "…את הקשר בין הגישה לאינטרנט בבתי הספר, השימוש במחשב בכיתות והביצועים במבחני פיז"ה. הדו"ח מתאר מצב שבו תלמידים שהשתמשו במחשב בבית הספר באופן מתון היו בעלי הישגים מעט מעל הממוצע לעומת תלמידים שלא עשו זאת. אבל ההפתעה מגיעה מכיוון בלתי צפוי – דווקא הישגיהם של תלמידים שעשו שימוש במחשבים בבית הספר בתדירות גבוהה היו גרועים בהרבה מהישגיהם של אלה שלא עשו שימוש במחשב" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון תהליכים ותוצרים מוטיבציונים-רגשיים הכרוכים ביישום המתודה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning-PBL) בקרב פרחי הוראה. המחקר נשען בעיקר על תיאורית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 2000) ותיאורית הזרימה (Csikszentmihalyi, 1990). המחקר מתמקד בבחינת האפיונים של סביבת הוראה–למידה המתבצעות באמצעות ה-PBL: תמיכה בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים, אוטונומיה, שייכות ומסוגלות. בנוסף, המחקר מתמקד בבחינת ההבדלים בין קורס מסורתי/רגיל ובבחינת ההבדלים בתהליכים המוטיבציוניים בהקשרי PBL בין פרחי הוראה יהודים ובדואים (חיה קפלן, ורד רפאלי).

  • לינק

    ה"מייקרים" (Makers) מוכרים מזמן כתחביבנים או כבעלי מלאכה. אולם, עם הגישה ההולכת וגוברת לכלים מקצועיים תנועת המייקרים משנה את העסקים כרגיל. באמצעות שיתופיות וקישוריות, המייקרים משרים חדשנות על בסיס יומי עם יצירת חפיצים (גאדג'טים) חכמים, מכונות, רובוטים ומחשוב לביש (Wearables). על מערכות חינוך לאמץ כלים ומשאבים אשר יאפשרו למחנכים ליצור סביבות למידה המבוססות על פתרון בעיות במקום הרצאות חד-צדדיות. מספר מוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת המדינה של אריזונה, מובילים את השינוי על ידי יצירת חללי מייקרים בקמפוסים כדי לאפשר לסטודנטים לשתף פעולה, אך מוסדות השכלה אחרים צריכים ללכת בעקבותיהם כדי להכשיר את הלומדים לחדשנות של מחר. אנו זקוקים לכך שבתי ספר בכל הרמות ישנו את הכיתות והספריות המסורתיות לחללי מייקרים שיתופיים (Ray Almgren).

  • סיכום

    ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות – בכיתות, בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות (לימור דומב).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים דנים במחקר ובפילוסופיה שמאחורי למידה תוך שירות בקהילה כטכניקה פדגוגית ניסויית. הם מתארים מודל אחד של שילוב למידה תוך שירות בקהילה בכיתה גדולה במכללה, ומשתפים בממצאים לגבי תוצאות סטודנטים על פני שישה תחומים של התפתחות סטודנטים. הממצאים כוללים השלכות עבור פרקטיקה המקושרות להתנסות קודמת בשירות בקהילה של סטודנטים, למגדר הסטודנטים, ולשירות בקהילה כדרישה בקורס (Pedersen, Paula J.; Meyer, Jenice M.; Hargrave, Michelle, 2015).

  • לינק

    ההרצאה הפרונטלית לא חייבת להיות ברירת מחדל. רשימה של 50 אלטרנטיבות להרצאה הפרונטלית שפורסמה בימים האחרונים, סוקרת עשרות שיטות אחרות שאפשר להפעיל בכיתה. חלקן מוכרות יותר (למידת עמיתים בקבוצות, למידה מתוך אתגר או בעיה, כיתה הפוכה, משחוק, למידה בהכוונה עצמית) וחלקן חדשות ומפתיעות (למידה וירטואלית מול כיתה אחרת, "למידת כיווץ הפסקאות", "למידה דו צדדית" או "למידת כיתת mooc"), מומלץ להכיר לפני ההרצאה הפרונטלית הבאה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    לימור ליבוביץ סוקרת בפוסט שלה את מה שהיא מכנה 'שפות הסימנים החזותיים': "מידע איננו רק טקסט מילולי. אני מציעה לקרוא לטקסט – היצג מידע – information display פשוט משום שהיום המידע מתווך לנו באמצעות צורות שונות של אופני ייצוג. המילים הן רק צורה אחת מיני רבות. לכל הטוענים כי הילדים של היום חייבם לדעת לקרוא טקסט, אני אומרת- כמובן. וגם לכתוב בצורה רהוטה, אבל, הם גם חייבים לקרוא ולהבין לעומק מספר רב מאוד של מערכות תיווך אחרות" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את אוסף הווידאו הנוכחי של אתר וידאו בגישה פתוחה (TED-Ed). שאלות המחקר מתמקדות בתוכן האתר (Content) כראיה להתפתחות, במדרוג (Viewership) שלו כראיה לשימוש, ובהיפוך (Flipping) כראיה לאינטראקציה בלמידה בלתי פורמלית. ממצאי הניתוח של אוסף סרטוני הווידאו באתר TED-Ed מראה מספר פערים בתחומי הדעת האקדמיים של מדעי הרוח, מדעי החברה, ומדעי הטבע במונחים של מספר שיעורי הווידאו והמדרוג (Hsin-liang Chen, Kevin L. Summers, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג מדריך לכיתה ההפוכה, שהיא צורה של למידה מעורבת שמביאה פדגוגיה של מעורבות אינטראקטיבית לכיתות על ידי כך שהיא גורמת לתלמידים ללמוד תוכן באופן מקוון. הנושאים שנידונים בוחנים כיצד עובדת הכיתה ההפוכה והגורמים להצלחתה, כלים ללמידה הפוכה, והשימוש בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Meyer, Leila; Pierce, Dennis; Raths, David, 2015).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה פוסט נוסף בנושא אוריינות חזותית: "אני מבקשת לשתף אתכם בשלבי סדנה שקיימתי לפני כחודש בפסג"ה בת-ים יחד עם עם סיגל נעמני לקבוצה של מנהלים וראשי מחלקות מחו"ל שבאו לבקר וללמוד במסגרת 'מרכז עופר' של משרד החוץ. מטרת הסדנה הייתה לקדם תובנות על שימוש מדויק ונכון בייצוגי מידע חזותיים למטרת למידה ותקשורת". הסקירה כוללת גם סרטונים המציגים כיצד המורים והמנהלים שהשתתפו בסדנה מבצעים את המשימות השונות שקיבלו במהלך כל שלבי הסדנה. לדברי ליבוביץ, ניתן ללמד את הסדנה הן בקורסי מורים והן בכיתות התלמידים בבתי הספר (לימור ליבוביץ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין