מילת מפתח: סביבות למידה
מיון:
נמצאו 186 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בית הספר היסודי ניצנים בשכונת רמת אביב בתל אביב שייך אמנם לזרם הממלכתי הרגיל, אך בארבע השנים האחרונות הונהגה בו מהפכה חינוכית שמרחיקה אותו מהמודל הקלאסי של בית הספר ומקרבת אותו למודלים חופשיים, גמישים ודמוקרטיים יותר. בכתבה בעיתון הארץ מונה אור קשתי את הצעדים שנקטה מנהלת בית הספר.

  • סיכום

    בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.

  • סיכום

    מוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ" ערך פרויקט מיוחד לרגל פתיחת שנת הלימודים. במסגרת הפרויקט, ראיינה הכתבת שני ליטמן שורה של מומחים ופרופסורים לחינוך, שביקרו בחריפות את מערכת החינוך בישראל. לטענתם, המערכת מגבילה וחוסמת את הילדים, מזיקה להם ופוגמת באושרם – ובוודאי שאינה משיגה את יעדיה.

  • סיכום

    עד כמה עיצוב הפנים של בית הספר תורם להישגים ולרווחתם של התלמידים? לפי כתבה שפורסמה באתר הארץ, התשובה היא: באופן משמעותי. כדי להדגים את הטענה, מובא סיפורו של בית הספר היסודי אלראזי ביישוב טמרה בגליל המערבי. לדברי מנהלת בית הספר, סמאח עואד, "המסדרונות, המבואות והרחבות הם מקומות המעבירים את התלמיד מחוויית למידה פרונטלית ומסורתית, שבה הוא פסיבי, לחוויית למידה משמעותית שבה הוא הופך לאקטיבי, יוזם ואחראי. מימשנו את החזון החינוכי שלנו והקמנו בבית הספר מרחבי למידה חוץ־כיתתיים".

  • לינק

    מבין המאמרים שהתפרסמו בעשור האחרון בנושאי חינוך מתוקשב והוראה מתוקשבת בולט בעומקו וברפלקטיביות שלו מאמרו של אבי ורשבסקי, מנכ"ל MindCET וחבר הנהלת מטח, באסופת המאמרים שערך פרופסור יורם הרפז בהוצאת מכון מופ"ת, 2016. לאור חשיבותו של המאמר למערכת החינוך סיכם עמי סלנט את עיקרי הדברים בבלוג שלו (עמי סלנט).

  • סיכום

    איכות ההתפתחות המקצועית של מורים הפכה לנושא חינוכי רווח בדיון הציבורי במיוחד לנוכח התגברות הביקורת והלחצים להעלות הישגי תלמידים. בעוד שוויכוחים ומתחים בדבר ההיקף, הצורה, והמיקוד של התפתחות מקצועית נמשכים, מצפים מן המורים לפעול על פי סטנדרטים חדשים, והם נקראים לחדש את דרכי ההוראה באמצעות השתתפות בפעילויות למידה החל מסדנאות דרך סמינרים ועד דיגום בכיתה. עם זאת ההתפתחות המקצועית נמצאת במחקרים כבלתי אפקטיבית בהשגת מטרותיה שכן רוב הפעילויות והשינויים אינם מתמקדים בהוראה ובלמידה עצמם (Cajkler, W., et al., 2014).וחד.

  • תקציר

    מאמר זה טוען שהכרחי לאמץ גישות גמישות יותר למנהיגות המערבות דרכים חדשות של למידה והתנהגות. ביחס לכך, המאמר חוקר את המושג הפרדוקסלי של "יכולת שלילית" (Negative capability) ואת הערך הפוטנציאלי שלו להגברת מנהיגות בית-ספרית בנסיבות של אי-ודאות, שינוי ומורכבות (Clarke, Simon, 2016).

  • לינק

    …קצב הלימודים באקדמיה הופך את חווית ההתחלה (של הלימודים או הסמסטר) מהתרגשות רבה לאתגר שרק הולך ומתגבר אם לא מבצעים את ההתאמות והפעולות הנדרשות…סביבת לימוד נכונה היא סביבת לימוד שיש בה אווירת לימודים. אווירת לימודים היא אווירה המעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת (רן שמשוני).

  • לינק

    מאמרון מפרי עטו של פרופ' חנן יניב המכוון למנחה פרויקט בסביבת PBL. "הפרויקט אותו אנו יוצרים במשותף מבוסס על תפישת למידה בשם "PBL" – למידה מבוססת בעיות. PBL היא שיטה לפיה ידע משמש כמשאב לפתרון בעיות בהן עסוק הלומד. כאשר הידע משמש כמשאב, בהנחה שהבעיה בה עסוק הלומד אמנם משמעותית עבורו, תהליך הלמידה מגרה יותר, מעניין יותר ורלוונטי יותר לצרכיו של הלומד" (חנן יניב).

  • לינק

    סיסמת יום המורים העולמי 2015, הנחגג מדי שנה ב-5 באוקטובר מאז שנת 1994, היא "העצמת מורים, בניית חברות ברות קיימא". צלמי רויטרס סרקו את הפלנטה ותיעדו את סביבות הלמידה של תלמידים מאומות עתירות משאבים כגון יפן או ארצות הברית, ועד לאלו הנאבקים להשיג חינוך באומות נפגעות מלחמה או עוני (Jason Wells).

  • לינק

    המחקר המתואר נועד לחשוף את הרגשות האקדמיים של סטודנטיות באשר לתהליך למידה בסביבה עתירת דוגמאות, וזאת על מנת לקדם את הידע התאורטי והפרקטי על אודות תפקידיהם של רגשות בלמידה אקדמית באמצעות דוגמאות. לשם כך נבחן בשנים תש"ע-תשע"ג קורס אקדמי המתקיים במכללה לחינוך; במחקר השתתפו 70 סטודנטיות העוסקות במגוון מקצועות החינוך. במהלך הקורס התבקשו הסטודנטיות לסכם טקסט אקדמי על אודות תאוריית למידה ולהציגו באופן מילולי או גרפי אשר ישקף את הבנתן אותו: תחילה היה עליהן להכין גרסה ראשונית, ולאחר מכן לשכלל אותה על בסיס עיון במאגר דוגמאות – תוצרי עבודתן של סטודנטיות בשנים קודמות. ניתוח התוכן והניתוח הלשוני של הממצאים חשפו פסיפס של רגשות אקדמיים באשר ללמידה ממאגר דוגמאות. נמצא שרגשות אלה מעצבים שישה טיפוסים רגשיים אקדמיים של משתמשים במאגר דוגמאות (חוה גרינספלד, אפרת נבו).

  • לינק

    המאמר מתייחס למדיניות הרצויה במערכת החינוך האוסטרלית ביחס לגודל הכיתות ולשאלה כיצד ניתן להשתמש במשאבים מוגבלים באופן האפקטיבי ביותר. לטענת הכותב, 112 מחקרים מהעולם, אותם סקר במאמר אקדמי שהתפרסם ב-2014, מראים כי במקום לבצע הפחתה "רוחבית" מוגבלת בגודל הכיתות, עדיף בהרבה למקד את השקעת המשאבים על פי שלושת העקרונות הבאים: (א) התמקדות בכיתות הנמוכות בביה"ס היסודי ולא בכל דרגות הכיתה; (ב) פיצול כיתות לגודל 15-20 תלמידים במקצועות היסוד; (ג) העדפה בתקצוב לאוכלוסיות מוחלשות ולבעלי צרכים מיוחדים (דיוויד זינגייר).

  • לינק

    בתגובה לריאיון עם פאסי סאלברג "בעוד עשר שנים לא יהיה לילדים מה לחפש בבתי ספר – הם יהיו מיותרים", כותב יורם אורעד בבלוג שלו כי "קיומם של בתי ספר אינה הבעיה המרכזית בקידום החינוך. הבעיה מתקשרת, בין היתר, לחוסר עדכניותם, למיעוט הרלוונטיות שלהם, לחוסר התאמתם לשינויים המתרחשים בחברה ולמיעוט האוטונומיה שלהם, ולא פחות מכך – לצורתם החיצונית שבמקרים רבים רחוקה מלזמן עשייה, למידה וחדוות למידה, חקירה, סקרנות ועוד" (יורם אורעד).

  • תקציר

    סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

  • תקציר

    אסטרטגיית למידה יעילה דורשת מיומנויות למידה אישיות מפותחות כדי להגביר את הצלחתם והתמדתם של סטודנטים ברמת הקולג'. במסגרת מיומנויות למידה אישיות אלה, סטודנטים שונים פיתחו הרגלים וסביבות למידה שונים (דפוסי למידה). עם זאת, דפוסי הלמידה של אנשים שהגיעו להצלחה אקדמית יוצאת דופן מראים לעתים קרובות דפוס או לוח זמנים מתוכננים היטב. מאמר זה מעריך את הספרות אשר פורסמה בעבר לגבי השונוּת בדפוסי הלמידה בקרב תלמידי קולג' לתואר ראשון ולתארים מתקדמים, עם המלצה על זמני למידה ומיקומים מועדפים מסטודנטים בעלי יכולות גבוהות באמת (Lei, Simon A. , 2015).

  • תקציר

    מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם! מחקר זה משתמש בתיאוריה של הבנייה חברתית של טכנולוגיה (Social Construction of Technology) כדי לחקור באם למדיה הניידת יכול להיות מקום בכיתה (Laskin, A. V., & Avena, J. , 2015).

  • תקציר

    כותב המאמר מבסס את טיעוניו על תפיסת תפקיד המורה ומהות ההוראה על תורתו של מרטין בובר (Martin Buber) ובמיוחד על רעיון ה"אני אתה" (I and Thou) שבה. הוא מביא פרשנויות ודיון עיוני תוך הסתמכות על פרשני בובר שונים כדי להבהיר את התפיסה שלו בנושא. אבן יסוד בפילוסופיה החינוכית של בובר היא היחסים הדיאלוגיים המבקשים מאיתנו לגשת לאחר תוך קבלת השוני והייחודי, בפתיחות וללא תפיסות קודמות, תוך בירור מה האחר מביא לעולם. הכותב רואה בכך חלק נכבד בהיבט המעשי של עבודתו של בובר בחינוך (Alexandre Guilherme).

  • לינק

    אנו מוצפים במסרים אין קץ שלמדנו לקבל כמובנים מעליהם ומפסיקים לשאול מה אמיתי, מה באמת מסתתר מאחורי המסרים האלה. חונכנו להפסיק לשאול. בכדי לעורר מחדש את הזכות לשאול ולתת לשואלים כלים להערכת התשובות, חשוב לפתח אצל ילדים (ומבוגרים) מיומנויות של חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית איננה חשיבה של הטלת ספק או חשד למרמה. חשיבה ביקורתית, לטענת מאמר זה, היא היכולת לבחור את המתאים לי ביותר (או הכי פחות גרוע) מבין אלטרנטיבות אפשריות (חנן יניב).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט חדש שבו הוא מעלה תהיות לגבי הרפורמה המוצעת במערכת החינוך הפינית שעל פיה: "בתי הספר לא ילמדו עוד לפי מקצועות או נושאים (כמו פיזיקה, גיאוגרפיה, היסטוריה), אלא לפי תחומים "רוחביים" שבהם ירכשו התלמידים את הכישורים הדרושים להם לעולם העבודה…הלימוד בדרך זו הוא ללא ספק מרענן ומושך אך קשה להתעלם מאלמנט מטריד – נטישת הלמידה על פי תחומי הדעת, למידה שמשמעותה הבנת תחומי הדעת ברמה כללית ויסודית יותר מאשר למידת תכני תחומי הדעת עצמם בלבד" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין