מילת מפתח: סביבות למידה עתירות טכנולוגיה
מיון:
נמצאו 1074 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • סיכום

    במחקר של גרדנר, שנמשך על-פני תקופה של לפחות חמש שנים, נבחנים 10 קמפוסים במגוון בתי ספר ברחבי המדינה (מהחוף המזרחי לחוף המערבי). באמצעות 200 ראיונות בכל קמפוס (סה"כ למעלה מ-2,000 ראיונות) עם שחקני מפתח עיקריים כמו סטודנטים מתחילים, סטודנטים במהלך התואר, הורים, חברי סגל, הנהלה בכירה, חברי נאמנים, ומגייסים לעבודה, הוא מבקש לבחון את מטרת החינוך הלא-מקצועי, את ציפיות הסטודנטים ממנו, את יתרונותיו וחסרונותיו, את האופן בו הם תופסים את ההשכלה הגבוהה ועוד שאלות, המלמדות על המקום של "האמנויות החופשיות" (liberal arts education) במציאות ימינו (Howard Gardner).

  • תקציר

    מחקר זה סקר אתרי אינטרנט בית-ספריים, בייחוד כיצד 30 בתי ספר בדרום אוסטרליה השתמשו באתר האינטרנט שלהם כפורטל להוראה וללמידה, כדי לתמוך בפעולות מנהליות וכפלטפורמה שיווקית. זוהו מחוונים של אתרי אינטרנט מתקדמים ומתהווים באמצעות ניתוח תוכן דדוקטיבי של האתרים, אשר סיפקו מסגרת לפיתוח אתר אינטרנט (Taddeo, Carmel; Barnes, Alan, 2016).

  • תקציר

    בעשור שעבר, מחברי המאמר הציגו מודל לתיאור ואפיון של מרכיבי פלטפורמה ללמידה מקוונת. כיום, מטרת מאמר זה היא להעריך ולשדרג מודל זה. במהלך תקופה זו, דברים רבים השתנו ברשת (ההכנסה של רשתות חברתיות, פרוטוקולים חדשים של מולטימדיה וכו'): מה השתנה בפלטפורמות הלמידה המקוונת? כיצד להעריך את פלטפורמות הלמידה המקוונת כיום? במאמר זה מודל ההערכה יעודכן ולאחר מכן ישמש כדי להעריך את הפלטפורמות הקיימות הידועות ביותר (Ballarano, Alessandra; Colace, Francesco; De Santo, Massimo; Greco, Luca, 2016).

  • תקציר

    בעקבות ההכללה של פעילויות הנתמכות מבחינה אלקטרונית, המחברים צופים שבעתיד הקרוב האות 'e' ב'למידה מקוונת' ('e-learning'), המציינת את השימוש במדיה האלקטרונית ובטכנולוגיות תקשורת ומידע בחינוך, תושמט ול'למידה מקוונת' יתייחסו פשוט כאל 'למידה' ('learning'). מאמר זה מציג ניסיון בהבנת הגורמים לשינוי השם ובחיזוי תוצאותיו (Paiva, Joao; Morais, Carla; Costa, Luiza; Pinheiro, Ana, 2016).

  • לינק

    למחקר זה שלוש מטרות: להשוות את דפוסי ההנעה של משתתפים בקורסי MOOC הלומדים באותו קורס אך בשפת הוראה שונה; לבחון את הקשרים בין השגת הנעה לבין צורות שונות של מעורבות; ולאפיין את מסיימי קורסי ה-MOOC בהתאם להנעה שלהם ללמוד. החוקרים ערכו חקר מקרה במסגרת של קורס MOOC בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים" אשר הועבר בשתי שפות: אנגלית וערבית ( Barak, Miri; Watted, Abeer; Haick, Hossam, 2016).

  • תקציר

    אף על פי שהמחקר בעבר חיפש לזהות את הגורמים למעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים, שתי שאלות נותרו ללא מענה ביחס לקורסים המקוונים הפתוחים וההמוניים (MOOCs): האם הגורמים היכולים להשפיע על מעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים חלים גם על קורסים מקוונים שהם פתוחים והמוניים? אילו גורמים מחשיבים סטודנטים כחשובים במונחים של היכולת הנתפסת שלהם לקידום התנסות למידה מקוונת משביעת רצון או המערבת אותם? כדי להתייחס לשאלות אלו בדיוק, מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב (Khe Foon Hew, 2016).

  • תקציר

    במחקר זה, המחברים מתכוונים לבסס הוראה ולמידת עמיתים בקרב סטודנטים על ידי שימוש בפרויקט ויקיספר (Wikibook) בקורס "מבוא לבלשנות" במכון לחינוך בהונג קונג (Hong Kong Institute of Education). הסטודנטים התבקשו לעבוד בקבוצות ולכתוב ספר אקדמי מקוון, וטכנולוגיית הוויקיספר מאפשרת לסטודנטים עריכה ותגובת עמיתים מקוונת זה על עבודתו של זה (Wang, Lixun, 2016).

  • לינק

    אפרת מעטוף מפרסמת סקירה העוסקת במִשׂחוּק (Gamification) בהוראה ומציעה את ההגדרה הבאה: "שילוב מאפיינים משחקיים (כמו תחרותיות או תזמון משימות) בפעילות שאינה משחקית, כאמצעי להשגת מטרה לימודית, חברתית או התנהגותית, אותה הגדיר המורה. המשחוק מעורר בקרב התלמידים מוטיבציה לביצוע פעולות שגרתיות (ואולי אף משעממות…), בכך שהוא הופך אותן למהנות יותר; מסייע למורה לרכז את תשומת הלב של התלמידים לפעילות; מטפח בתלמיד תחושה של הישג ומסוגלות ומטפח שינויים התנהגותיים" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    יורם אורעד מפרסם מאמרון חדש הבוחן דרכים להגדלת מספר המורים המשלבים את טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט בהוראתם: "טכנולוגיות המיחשוב והאינטרנט זמינות במערכת החינוך כבר שנים. מורים רבים אמנם משתמשים בהן, חלקם כדבר שבשגרה, אך לצד אלה, מורים רבים אחרים נצמדים עדיין לשיטות ולפלטפורמות ההוראה הישנות ונמנעים מלהשתמש בטכנולוגיות אלה. מדוע זה עדיין קורה, שנים רבות לאחר שהטכנולוגיות כבר כל כך זמינות ומה אפשר לעשות כדי לשכנע מורים להשתמש בטכנולוגיות מיחשוב ואינטרנט כאשר יש בכך לשפר את עבודתם?" (יורם אורעד).

  • תקציר

    הרעיונות של דיאלוג ושל ביקורת מוצגים לרוב כפתרונות — כגישות המקדמות טיפוח של למידה משמעותית בבית הספר. מאמר זה מעיד על הקושי הכרוך בהשרשת נורמות של דיאלוג בשיח הכיתתי, ובייחוד בשילובן עם נורמות של ביקורת. שילוב זה מזמן מתחים רבים, ובמאמר נבחן כיצד ניתן להתמודד עם מתחים שבין דיאלוג לבין ביקורת בפעילויות טיעון בכיתת היסטוריה (ניצה שחר וברוך שוורץ).

  • תקציר

    המטרה של המחקר הייתה לחקור את הגורמים שמנבאים את הכוונות והשימושים בפועל של פרחי הוראה בכלי Web 2.0 בכיתותיהם. נעשה שימוש במערך מחקר הסברי בשיטות מעורבות הכולל שני שלבים. השלב הראשון חקר גורמים המנבאים את הכוונות של פרחי ההוראה לשלב כלי Web 2.0 בכיתות העתידיות שלהם. השלב השני, שלב המעקב, חקר את המעבר של פרחי ההוראה מכוונות לפעולות במהלך התנסויות הוראה ואת הגורמים שהשפיעו על השימוש בפועל בכלי Web 2.0 בכיתותיהם. תוצאות המחקר הראו שהשימושיות הנתפסת, המסוגלות העצמית, וציפיות הסטודנטים היו המנבאים החזקים ביותר לכוונות של פרחי ההוראה ולשימושם בפועל בכלי Web 2.0 בכיתה (Sadaf, Ayesha; Newby, Timothy; Ertmer, Peggy, 2016).

  • לינק

    התחושה שצריך להכין את הדור הבא ל"מיומנויות המאה ה-21", מעוררת את המערכת להשקיע כספים אין קץ בניסיון נואש להפוך את המורים ל"מלמדים דיגיטליים". אין ספור השתלמויות מורים, שעות הנחיה, ומשאבי ציוד וכ"א, מושקעים בניסיון הזה, מזה עשרות שנים, ונראה שלשוא. שום בשורה לא צומחת, שום שינוי משמעותי לא קורה, רוב המורים עדיין משתמשים בטכנולוגיות של הדור הקודם (לוח וגיר), וגם אלה שמשתמשים במחשבים, ב'לוחות חכמים', בטבלטים ובמקרנים לא מציגים שיפור משמעותי. פרופ' גבי סלומון שהלך לעולמו בשבועות האחרונים, כבר כתב מאמר שצוטט בעיתון הארץ עם הבשורה "המחשב לא תורם ללמידה" (ינואר 2010). כבר אז נזעקתי וכתבתי תגובה בשם "המחשב תורם ללמידה באבוע" ובה השאלה: איזו פדגוגיה משרתת הטכנולוגיה: פדגוגיה קדם-מודרנית (ואז אין לה סיכוי כמו שאומר פרופ' סלומון) או פדגוגיה מודרנית (ואז יש לה את כל הסיכויים שבעולם). מה שקראתי אז 'פדגוגיה מודרנית', עיצבתי למונח 'פדגוגיה דיגיטלית' (חנן יניב).

  • לינק

    מבול של ספרות מחקר אמפירית לגבי קורסי מוּק הפכה זמינה בשנים 2015-2013 וספרות מחקר זו זמינה במקורות שונים לגמרי. מאמר זה פונה למספר פערים בהבנה המחקרית של קורסי מוּק ומציג תמונה מקיפה של הספרות על ידי בחינה של התפוצה הגיאוגרפית, אמצעי פרסום, ציטוטים, שיטות לאיסוף וניתוח נתונים, והיבטים מחקריים של ספרות המחקר האמפירית המתמקדת בקורסי מוּק בתקופת זמן זו (George Veletsianos and Peter Shepherdson , 2016).

  • תקציר

    עבודה זו מציגה פלטפורמה של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר המורכבת מרמה של למידת תלמיד, רמה של ניהול קורס, ורמה של הנחיית מורה, שבהן טכנולוגיות העט דיגיטלי משולבות עם ספרי לימוד מודפסים ומערכת מוּדֶל (Moodle) לניהול קורס כדי לתמוך באסטרטגיית הקריאה החוזרת לצורך קידום שטף קריאה בעל-פה בשפה האנגלית, הנעה ללמידה ושביעות רצון מהלמידה. עבודה זו בחנה גם האם הפלטפורמה המוצעת של אינטראקציה בין עט דיגיטלי לבין נייר מספקת תועלות שונות במונחים של קידום שטף הקריאה בעל-פה לתלמידים בעלי סגנונות קוגניטיביים תלויי-שדה ובלתי-תלויים בשדה (Chen, Chih-Ming; Tan, Chia-Chen; Lo, Bey-Jane, 2016).

  • תקציר

    מורים באוניברסיטה ניצבים בפני בעיה של 'הכרת' הלומדים שלהם כאשר הם מלמדים בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (MOOC). מאמר זה חוקר ומנתח מה אוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh) למדה על משתתפים חדשים שלה בקורסי MOOC, תוך התמקדות בקורס מסוים אחד. המחברים מבקשים להדגיש את המחסומים והגורמים המסייעים מההבנות ומהציפיות המתקיימות בו-זמנית מתכנון הקורס, ומשפע של משתתפים מוכשרים מאוד. הם משווים מאפיינים של משתתפים המדווחים על התנסות חיובית עם אלה שלא (Macleod, Hamish; Sinclair, Christine; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy, 2016).

  • לינק

    רותי סלומון ואסף עמית ממכון מופ"ת היו השנה בכנס BETT ומובאים פה רשמיהם. סלומון כותבת בבלוג שלה כך: "גם השנה נסעתי ל-Bett Show בלונדון, יריד הטכנולוגיה החינוכית הגדול בעולם. אני לא בטוחה כמה אנשים היו שם, אבל קראתי שתי גרסאות שונות 34,000 ו-45,000 ומ-128 ומדינות שונות בעולם!! כך שבכל מקרה מדובר במסות גדולות…היה ענק, מרשים, מבלבל.. וכרגיל קצת מאכזב. כי בסופו של דבר, מלבד כמה רעיונות מרעננים וחדשניים, רוב הטכנולוגיה פותחה לשרת את מבנה הכיתה המסורתית" (רותי סלומון, אסף עמית).

  • לינק

    שחר עוז מסכם בבלוג שלו את רשמיו מתערוכת הטכנולוגיה למערכות החינוך BETT 2016 בלונדון. "הכנס ארך ארבעה ימים והתארחו בו מאות דוברים, עשרות דוכנים, יזמים, סטארטאפים, חברות גדולות וכאלה צעירות, מנהלי בית ספר ומורים", כותב עוז. הדיווח כולל מידע מעניין על הרצאות, מערכות ניהול למידה, לימוד תכנות, משחקים וצעצועים לימודיים, ופיתוחים טכנולוגיים אשר הוצגו בתערוכה (שחר עוז).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מקונן על הפקעת הובלתו של תחום התקשוב החינוכי מידיהם של אנשי חינוך בידי יזמים והי-טקסטים. הוא מצר על כך ש"מצד אחד אפשר להפיק נפלאות מהכלים שעומדים לרשותנו, אך מצד שני אותן נפלאות באות לביטוי בדרכים מאכזבות ביותר" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    השילוב הטכנולוגי, רכיב אינטגרלי בהוראה ובלמידה, נחקר בהרחבה במהלך העשורים האחרונים כאשר תכניות להכשרת מורים נאבקו ליישם ולדגום את הפרקטיקות הטובות ביותר לשילוב של טכנולוגיה בהוראה בהכנתם של פרחי הוראה. דו"ח זה מספק מבט חטוף למספר יוזמות ורפורמות אלה אשר פותחו בידי הממשלה, ארגונים מקצועיים לאומיים, סוכנויות להסמכת מורים ושיתופי פעולה עסקיים המשפיעים ומחזקים את אימוץ הטכנולוגיה בתכניות להכשרת מורים (Nesrin Bakir, 2016).

  • לינק

    מאמר זה יוצא מנקודת מוצא, המחוזקת במחקר עדכני, לפיה ההוראה הפרונטלית אינה מביאה את הלומד לקליטה ולשימור אופטימלי של הידע שאליו הוא נחשף. על כן נעשים ניסיונות רבים לשלב למידה מסוג אחר, המכונה למידה פעילה. במסגרת זו של למידה הלומד הופך מלקוח פאסיבי של ידע לשותף אקטיבי בחוויית הלמידה. המפתח הוא יצירת צורך אותנטי בידע שמהווה כלי נחוץ לביצוע משימה מלהיבה (חנן יניב).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין