מילת מפתח: סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
נמצאו 1377 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    ג'יי הורוויץ שב לעסוק בבלוג שלו בנושא של רישום הערות (note taking) לעומת הקלדה במהלך השיעור. עמדתו של הורוויץ מקבלת הד בפוסט של פול מונהיימר (Paul Monheimer) הטוען כי ההצלחה הגדולה יותר שברישום בכתב היד נובעת מכך ש"סטודנטים רבים כבר מכירים שיטות רישום בכתב היד והתאמנו בהן מספיק על מנת להשתמש בהן בצורה יעילה…מורים אינם יכולים לצפות שסטודנטים יידעו לרשום הערות, או לתקצר את הנלמד בשיעור, בלי שהם יעזרו לסטודנטים שלהם לרכוש את המיומנויות השונות שבאמצעותן אפשר לעשות זאת. מונהיימר גם מצביע על היתרונות של הרישום הדיגיטאלי שמזמין שימוש חוזר דינמי יותר מאשר הרישום בכתב יד" (ג'יי הורוויץ).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא להתמקד באופן שבו מנהלי בתי הספר "נותנים מובן" לרפורמה חינוכית בהקשרים המקומיים שלהם. כדי לעשות זאת, נבחן חקר מקרה של שני בתי ספר שהשתתפו ביוזמות של רפורמת מדיניות המכוונות לשימוש נרחב בטכנולוגיית מידע ותקשורת בהקשר של עיר-מדינה בסינגפור (Chua Reyes, Vicente, 2015).

  • תקציר

    המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).

  • לינק

    ראיון עם סאל קהאן, המייסד והמנהל בפועל של אקדמיית קהאן, שהיא ארגון ללא כוונת רווח המספק חינוך מבוסס-רשת בחינם לתלמידים ברחבי העולם. כאשר נשאל לגבי הסיבות לפופולריות ההולכת וגדלה של הארגון שלו, הוא מתייחס לשיטת ההוראה השיחתית כתורמת להצלחה. הוא רואה בהיעדר הנגישות הטכנולוגית כמעקב את הרחבת החינוך מבוסס הטכנולוגיה. הוא גם הזכיר את הסטנדרטים הממשלתיים בחינוך של ארה"ב (Billy, Vernon M. , 2015).

  • תקציר

    המאמר עוסק בהוראת אנגלית כשפה זרה באמצעות האינטרנט. הדגש הוא על השימוש ביישום המקוון Voki ועל הדרכים המועילות ליישמו בכיתה. המאמר מציג גם סקירה של פעילויות בכיתה תוך שימוש ב-Voki המכוונות לפיתוח מיומנויות תקשורת של תלמידים (Aikina, T. Yu.; Zubkova, O. M., 2015).

  • לינק

    הסיכום של מקורות המידע והדגמים הפדגוגיים בישראל ובחו"ל מתייחס גם לבתי ספר (מורים, תלמידים) וגם למסלולים בחינוך הגבוה (מרצים, מכללות, אוניברסיטאות, קורסים מקוונים). הסקירה כוללת גם כלים מתוקשבים מומלצים ליצירת קהילה פעילה של לומדים ומדריכי עזר לתפעול הכלים המתוקשבים (עמי סלנט).

  • סיכום

    המשחק Zoo U משתמש במיני-משחקים (minigames) ובתרחישים נרטיביים כדי לבחון את היכולת של התלמידים להגיב לרגשות ולהבין מצבים חברתיים. מחנכים סקרנים יכולים לקבל משוב מידי עבור ביצועי תלמידיהם בכל אחת משש הקטגוריות של למידה רגשית וחברתית. אם התלמיד מתקשה בתחום מסוים, כמו אמפתיה כלפי חבריו לכיתה, המשחק Zoo U יקשר את המחנך לשיעורים מהספרייה של חברת Personalized Learning Games אשר המורים יוכלו לכלול בתכנית הלימודים של כיתתם לבניית אמפתיה (Christopher B. Allen, 2015).

  • מאמר מלא

    השילוב של למידה אסוציאטיבית עם גישת Problem Based Learning) PBL) הוא שילוב כמעט טבעי. החתירה לפתרון הבעיה יכולה להיות המצפן אשר אמור להוביל את הלמידה האסוציאטיבית ליעדה. כפי שמופיע בסקירה הספרותית ניכר כי החיסרון העיקרי בלמידה אסוציאטיבית הוא תהליך של התבדרות ואובדן מיקוד, ולכן חתירה לפתרון של בעיה עשויה להיות ה"תרופה" לכך. מאידך – ללא כלים לפתרון הבעיה (רשת האינטרנט והיותה מארג אינסופי), קשה מאוד ליישם את מודל ה-PBL כך שהשילוב של השניים הוא מנצח (אילן בן שמעון).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • לינק

    המאמר מציע מידע לגבי מספר כלים מקוונים חינמיים עבור מחנכים, מנהלים, ואנשים המחפשים אחר מענקים להתפתחות מקצועית ולפרויקטים. משאבים אלה כוללים משאבים לימודיים כגון: הפורטל המקוון Teachers with Apps, האתר של ספריית הקונגרס האמריקני ופורטל המרכז לנושא השפה והספרות של אתר Education World. חומרים אחרים כוללים קטעי וידאו מהרצאות TED, מענקים מ-Google RISE Awards ומקרן הונדה האמריקנית (Educational Leadership).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על סקירת ספרות לגבי המושג "ילידים דיגיטליים" (Digital Natives) והמונחים הקשורים אליו. באופן ספציפי יותר, המאמר מדווח על הרעיון של דור הומוגני של משתמשים מיומנים ופוריים בטכנולוגיה הדיגיטלית אשר נולדו בין השנים 1980 ל-1994. על בסיס הממצאים, נראה כי אין הגדרה מקובלת של "יליד דיגיטלי". המושג משתנה בקרב אנשים, חברות, אזורים ואומות, וכן במהלך הזמן (Eliana Esther Gallardo-Echenique, Luis Marques-Molias, Mark Bullen, Jan-Willem Strijbos, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן חקר מקרה לגבי שימוש בבלוגים קולקטיביים של סטודנטים, ששימשו כחלק ממודול שהוערך באופן פורמלי במוסד להשכלה גבוהה. חקר המקרה שימש כדי לחקור את האופן שבו ניתן לראות כי ההוראה והלמידה משתנות דרך מודל למידה קונקטיביסטי של שימוש בבלוג (Garcia, Elaine; Elbeltagi, Ibrahim; Brown, Mel; Dungay, Kerry, 2015).

  • לינק

    המאמר מציג את המודל להכנסת מִשׂחוּק (Gamification) לתחום הלמידה המקוונת בהשכלה הגבוהה. המאמר מסביר מושגים והבדלים בין השיטות והטכניקות של מכניקת המשחק ודינמיקות המשחק. עם שילוב מתאים של מִשׂחוּק בתחום של למידה מקוונת בהשכלה הגבוהה, ניתן להשיג השפעה חיובית על תהליך הלמידה, כגון שביעות רצון גבוהה, הנעה ומעורבות גבוהה יותר של סטודנטים. מוצגת החשיבות של יעדים, כללים, טכניקות ומנגנונים של מִשׂחוּק המוגדרים היטב המשפיעים על הדינמיקות של הסטודנטים (Marko Urh, Goran Vukovic, Eva Jereb, Rok Pintar, 2015).

  • סיכום

    ניהול שיחות מקצועיות הוא מרכיב חיוני בעבודתם של מורים ושל רופאים. במחקר ניסויי זה נבדקה האפקטיביות היחסית של שלוש פעילויות הכשרה שונות שהתבססו על למידה מרחוק ובה צפייה בווידאו של מקרים ועל משחק תפקידים ו/או שילוב ביניהם, זאת תוך פיקוח על ידע קודם ויכולות קוגניטיביות של הנחקרים. הממצאים עשויים לסייע בידי מתכנני תוכניות לפיתוח כישורי שיחה, במיוחד במקצועות הרפואה והחינוך. הם גם מאירים את התרומה של האסטרטגיות השונות ששימשו בהתערבות זו לפיתוח כישורי שיח ותקשורת ולכוחו של שימוש בווידיאו בהכשרה להוראה (Gartmeier, M., Bauer, J., Fischer, M., Karsten, G., & Prenzel, M).

  • תקציר

    ביצוע בו-זמנית של מספר משימות (multitasking) והפרעות (interuptions) נחקרו תוך שימוש במגוון שיטות בתחומים מרובים (כגון המדעים הקוגניטיביים, מדעי המחשב ומדעי החברה). מגוון זה מוביל לתובנות משלימות רבות. אולם, הוא גם מאתגר את החוקרים להבין כיצד ניתן לשלב בצורה הטובה ביותר רעיונות נפרדים לכאורה כדי לקדם את התיאוריה וכדי לעדכן את התכנון של המערכות האינטראקטיביות. לפיכך קיים צורך בפלטפורמה כדי לבחון כיצד ניתן לשלב בין הגישות השונות להבנת הביצוע בו-זמנית של מספר משימות וההפרעות על מנת לספק תובנות העולות על סכום החלקים שלהן (Janssen, Christian P.; Gould, Sandy J.J.; Li, Simon Y.W.; Brumby, Duncan P.; Cox, Anna L. , 2015).

  • לינק

    המודלים של למידה מסורתית לא נדרשו בעבר להתמודד מעולם עם היצף המידע והתכנים והשמירה על רמת ההתעניינות הערה של הלומד המבוגר. המציאות כיום השתנתה. במהלך הלמידה המתוקשבת באינטרנט נחשף הלומד לכמויות עתירות מידע מחד ומצד שני צריך לשמור על התעניינות רציפה במהלך הלמידה. על רקע זה מנסה המרצה האוסטרלי Ryan Tracey להציע מודל תפיסתי להפעלת סביבות הלמידה המתוקשבות האינטרנטיות עם לומדים מבוגרים (למידת מבוגרים) ועם סטודנטים (עמי סלנט).

  • לינק

    הסקירה החדשה של לימור ליבוביץ ממחישה רעיונות בתחום מרחבי הלמידה החדשניים: "…אני רוצה להציע להסתכל על מרחבי הלמידה דרך שלוש "משקפות" (פרספקטיבות), מתוך הכרה שמרחב למידה אופטימאלי- יכלול את שלושתן בהרמוניה. ב"משקפת הראשונה" – לומד עצמאי בקהילה תומכת; ב"משקפת השנייה" – לומד מקבל הדרכה יחידנית בתהליך אישי על-פי צרכיו; ב"משקפת השלישית" – הלומד חוקר את העולם מסביבו, יוזם פרויקטים ומציע פתרונות לבעיות" (לימור ליבוביץ).

  • לינק

    המאמר מייעץ לגבי בחירת מכשירים אלקטרוניים כמו מחשבים ניידים וטאבלטים לשימוש בכיתה. דגש מיוחד ניתן לצרכי התלמידים ברמות הגיל השונות. המאמר מציע שעמידות וניידות הינן גורמים חשובים עבור תלמידים בבית הספר היסודי, בעוד שהגמישות והיכולת ליצור תוכן חשובות עבור תלמידים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון (Flanigan, Robin L. , 2015).

  • תקציר

    מאמר זה מציג התנסויות; בעיות שיש להתגבר עליהן ואתגרים מזוהים מראש בחינוך הדיגיטלי. המאמר מבסס עצמו על ניסיון של יותר מ-15 שנים בלמידה מקוונת ברמת החינוך המקצועי, החינוך התיכוני והחינוך האקדמי. המחברים משתמשים בדוגמאות מהחיים האמיתיים כדי לדון ביישומים הנבחרים הנוגעים לשימוש בטקסט, בתמונות ובסרטוני וידאו בסביבת למידה מקוונת, בדרך התומכת בצורה הטובה ביותר את סביבת ההוראה. המחברים מציגים דרך המאמר את הפרספקטיבה של המרצה הן לגבי סביבות ההוראה והן לגבי הטכנולוגיה (Drange, Tom; Roarson, Frode, 2015).

  • תקציר

    המאמר דן בגישות שבהן ספרנים, מורים, יועצים ואנשי טכנולוגיית המידע (IT) יכולים להשתמש כדי לתמוך בפיתוח של תלקיטים מקוונים (E-portfolios) של תלמידים, ומתאר את היתרונות של התלקיטים המקוונים (Husid, Whitney; Wallace, Virginia, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין