מילת מפתח: סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
נמצאו 1377 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • תקציר

    המחברים מתארים שלוש הישנויות של קורס מוּק (MOOC) שפותח מחומרי הכנה מקוונים עבור כיתת מבוא לפיזיקה אשר תוקנה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שבו צוות ההוראה מתקשר עם קבוצות קטנות של סטודנטים הפותרים בעיות תוך שימוש בפדגוגיה של פתרון בעיות למומחים. קורס המוּק כולל טקסט אלקטרוני, בעיות פשוטות ושיעורי בית. המחברים מראים כיצד היבטים מסוימים של תכנון הקורס משפיעים על התנהגות הסטודנטים (Rayyan, S.; Fredericks, C.; Colvin, K.F.; Liu, A.; Teodorescu, R.; Barrantes, A.; Pawl, A.; Seaton, D.T.; Pritchard, D.E.., 2016) .

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את הלמידה המווסתת עצמית שלומדים מיישמים בקורס מוּק, תוך התמקדות באופן שבו המוטיבציות של הלומדים ללמוד בקורס מוּק משפיעות על התנהגותם ועל השימוש שלהם באסטרטגיות של למידה מווסתות עצמית. לאחר חקירה כמותית של התנהגויות הלמידה של 788 משתתפים בקורס מוּק, נערכו ראיונות עם 32 לומדים. המחקר משווה את התיאורים הנרטיביים של ההתנהגות בין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית גבוהות של למידה מווסתת עצמית לבין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית נמוכות של למידה מווסתת עצמית. נמצאו הבדלים ניכרים בהתנהגויות הלמידה שאופיינו בתיאור עצמי בין שתי הקבוצות הללו בחמישה מתתי התהליכים שנבחנו (Littlejohn, Allison; Hood, Nina; Milligan, Colin; Mustain, Paige, 2016).

  • תקציר

    במחקר זה תוכננה סביבה המבוססת על תיאוריית החשיבה המרחבית שפותחה כדי לסייע ללומדים להיות מעורבים בלמידה מבוססת פרויקטים, והעושה שימוש בכלי מפת החשיבה ברשת שהוצע לצורך תכנון סיור. מחקר זה בחן את ההבדלים בביצועי הלמידה ובביצוע פרויקטים בין משתתפים המשתמשים בכלי מפת החשיבה ברשת (קבוצת הניסוי) לבין מנועי חיפוש רגילים באינטרנט (קבוצת הביקורת). התוצאות מראות שהביצוע של קבוצת הניסוי היה טוב יותר באופן ניכר מזה של קבוצת הביקורת הן במונחים של ביצועי למידה הן במונחים של ביצוע פרויקטים (Hou, Huei-Tse; Yu, Tsai-Fang; Wu, Yi-Xuan; Sung, Yao-Ting; Chang, Kuo-En, 2016).

  • תקציר

    בעשור שעבר, מחברי המאמר הציגו מודל לתיאור ואפיון של מרכיבי פלטפורמה ללמידה מקוונת. כיום, מטרת מאמר זה היא להעריך ולשדרג מודל זה. במהלך תקופה זו, דברים רבים השתנו ברשת (ההכנסה של רשתות חברתיות, פרוטוקולים חדשים של מולטימדיה וכו'): מה השתנה בפלטפורמות הלמידה המקוונת? כיצד להעריך את פלטפורמות הלמידה המקוונת כיום? במאמר זה מודל ההערכה יעודכן ולאחר מכן ישמש כדי להעריך את הפלטפורמות הקיימות הידועות ביותר (Ballarano, Alessandra; Colace, Francesco; De Santo, Massimo; Greco, Luca, 2016).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מייחד את המאמרון שלו למה שהוא מוצא כנקודת אור בתחום התקשוב החינוכי: "ואם, למרבה ההפתעה, נקודת אור כזאת באה מלמעלה, ממקומם של מעצבי המדיניות, כדאי ורצוי לציין זאת. כאשר אדם בעל תפקיד מרכזי, אדם שבכוחו להשפיע, מבטא גישה חינוכית אמיתית כלפי התקשוב, זה בהחלט ראוי לציון. כך היה לפני שבוע כאשר קראתי מאמרון של ג'וסף סאות (South) המנהל של המשרד לטכנולוגיה חינוכית בממשל האמריקאי. מעניין לציין שהמאמרון התפרסם ב-Medium שהוא מרחב אינטרנטי פתוח המפרסם מאמרונים על מגוון נושאים מגישות מגוונות. בתוקף תפקידו סאות בוודאי היה יכול לפרסם את דבריו בדרכים רשמיות, וסביר להניח שמסמכים רשמיים אכן מתפרסמים כך. לאור זה ההחלטה לפרסם על גבי פלטפורמה פומבית מעידה על הרצון של סאות לא סתם להסביר את שורשי המדיניות שלו, אלא גם לעורר התייחסות" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    מבול של ספרות מחקר אמפירית לגבי קורסי מוּק הפכה זמינה בשנים 2015-2013 וספרות מחקר זו זמינה במקורות שונים לגמרי. מאמר זה פונה למספר פערים בהבנה המחקרית של קורסי מוּק ומציג תמונה מקיפה של הספרות על ידי בחינה של התפוצה הגיאוגרפית, אמצעי פרסום, ציטוטים, שיטות לאיסוף וניתוח נתונים, והיבטים מחקריים של ספרות המחקר האמפירית המתמקדת בקורסי מוּק בתקופת זמן זו (George Veletsianos and Peter Shepherdson , 2016).

  • לינק

    יורם אורעד עומד במאמרון שלו על חשיבותו של ספר הלימוד ככלי למימוש תכנית הלימודים אך תוהה בנוגע למעמדו "כאמצעי הוראה מרכזי במערכת החינוך וכאמצעי למידה עצמי, לנוכח ריבוי המידע הזמין באינטרנט. ייתכן שבמקום ספר לימוד אחד ואחיד, ניתן להשתמש במקטעים קצרים ומגוונים ברשת, שיעניקו למורים מגוון רב של חומרי למידה שבהם יוכלו להשתמש ללמידה על פי ראות עיניהם ולפי צרכיהם וצרכי תלמידיהם. דבר זה יאפשר גמישות רבה בהרבה ביחס לספר הלימוד ויאפשר העצמה של הלמידה, התאמתה לתלמיד והתאמתה למורה עצמו" (יורם אורעד).

  • תקציר

    מורים באוניברסיטה ניצבים בפני בעיה של 'הכרת' הלומדים שלהם כאשר הם מלמדים בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (MOOC). מאמר זה חוקר ומנתח מה אוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh) למדה על משתתפים חדשים שלה בקורסי MOOC, תוך התמקדות בקורס מסוים אחד. המחברים מבקשים להדגיש את המחסומים והגורמים המסייעים מההבנות ומהציפיות המתקיימות בו-זמנית מתכנון הקורס, ומשפע של משתתפים מוכשרים מאוד. הם משווים מאפיינים של משתתפים המדווחים על התנסות חיובית עם אלה שלא (Macleod, Hamish; Sinclair, Christine; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy, 2016).

  • תקציר

    הסוגיה של הבנה מעמיקה של מסגרת קורסי ה-MOOC היא נושא מרכזי בתחום המחקר האיכותני. אולם, תשומת לב מועטה מדי ניתנה למסגרת של קורסי ה-MOOC. מאמר זה מבקש להכניס את מתודולוגיית ה-Netnography (ענף של אתנוגרפיה המנתח את התנהגות הגולשים באינטרנט) להקשר זה, על ידי הצגת תיאור של קהילת Coursera כדי להבין בצורה טובה יותר את הקהילה הזו. תרומתו של המאמר מגולמת על ידי מתן פרטים לגבי קהילת Coursera דרך המעורבות של החוקרים בקהילה זו (Saadatdoost, Robab; Sim, Alex Tze Hiang; Jafarkarimi, Hosein; Jee Mei Hee, 2016).

  • לינק

    בעקבות המלצת הקריאה של ג'יי הורוויץ', רותי סלומון מציעה בבלוג שלה תרגום לעברית למאמרון מאת פרופ' רוג'ר שאנק (Roger Schank): "אז גם אני קראתי את המאמרון של שאנק וכמו ג'יי לא ידעתי אם לבכות או לצחוק, החלטתי לטובת העם והאומה לתרגם אותו (במילים שלי ולא באופן מדויק) ולשמוע מה לכם יש לומר.. מציינת מראש שלא הכל רלוונטי לנו (יש כאן קצת אמריקה), ולא עם הכל אני מסכימה.. אך בהחלט מסכימה עם רוח הדברים" (רותי סלומון).

  • תקציר

    המחבר פיתח סביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ( Virtual Interactive Student-Oriented Learning Environment (VISOLE), מסגרת הוראה ליישום למידה מבוססת-משחקים מקוונת קונסטרוקטיבית בהוראה של תכנית לימודים פורמלית. במאמר זה, המחבר דן בבחינת הדאגות של 118 מורים לגבי החדשנות החינוכית הזו בעזרת מודל של "שלבי דאגה" (Stages of Concern (SoC) model), המונחים של חמש קטיגוריות של דאגות – הערכה, מידע, ניהול, תוצאה ומיקוד מחדש. כל המשתתפים השלימו את ההכשרה של קורסים התחלתיים בסביבת למידה אינטראקטיבית וירטואלית המכוונת לתלמיד ((VISOLE לפני שהם ענו על סקר לגבי "שלבי הדאגה" (SoC). התוצאות הראו שהדאגה שלהם לגבי "ניהול" הייתה האינטנסיבית ביותר (Morris S. Y. Jong, 2015).

  • לינק

    מערכות חינוך בעולם מתלבטות כבר שנים לגבי התפיסה הרצוייה של הקניית מיומנויות לתלמידים בבתי ספר, במיוחד בעידן הדיגיטלי. מרבית התפיסות הפדגוגיוות להקניית מיומנויות לתלמידים נראות כיום מיושנות לנוכח משב הרוח הרענן שנשא בכינוס International Society for Technology in Education בפילדלפיה מרצה מרתק שיש לו ניסיון של שנים רבות בהוראה חדשנית בבתי ספר בארה"ב. אלן נובמבר הציג כמה כיוונים עדכניים להקניית מיומניות לתלמידים, ביניהם חוכמת שאילת השאלות הנכונה, התובנה לגיבוש התשובות הנכונות על ידי התלמידים, היכולת של תלמידים להעריך עבודות ומיזמים של תלמידים אחרים בכיתה, לדעת לתקשר עם תלמידים ברחבי העולם ולשתף אתם פעולה, ויכולת רפלקציה עצמית של התלמידים בכיתה (עמי סלנט).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על ClassBadges, כלי מועיל ליצירת תגים דיגיטליים: "מורה יכול ליצור תגים עבור תלמידיו, לעצב ולספק תיאור לכל תג. תג לפי נושא (הצטיינות לימודית, חברתית, מוסיקאלית ועוד…), תג לפי רמה ועוד. לאחר שהמורה יצר כיתה ושייך אליה את תלמידיו, הוא יוכל לשייך לכל אחד מהם תגים. התלמיד יוכל לעקוב אחר קבלת התגים באמצעות האתר או הדוא"ל" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ ממליץ לנו בחום על קריאת מאמרון ביקורתי חדש של רוג'ר שאנק (Roger Schank): "רוג'ר שאנק הוא בעל קבלות רבות בתחום הבינה המלאכותית ותחומים נוספים הקשורים לעולם המחשבים וגם לעולם החינוך. כבר שנים הוא איננו חוסך את שבטו מהמתרחש בבתי הספר או בעולם החינוך באופן כללי. תמיד תענוג לקרוא את שאנק, אם כי לפעמים החריפות שלו מאפילה על הביקורת שלו… במאמרון הזה הוא מנסה לתרגם לשפה פשוטה ומובנת את המונחים החדשים בתחום החינוך שאליהם הוא נחשף בכנס חינוכי בו הוא השתתף" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ עומד במאמרון זה על משמעותה של הוראה מותאמת אישית בהקשר של תקשוב חינוכי: "אף אחד לא יחשוד בי שאני רואה טעם בכיתה שבה התלמידים יושבים מול מסכים וזוכים ל-"שיעורים" שבהם יישום דיגיטאלי כלשהו "מעביר" אליהם "ידע" ומתרגל אותם כדי לבדוק אם אותו "ידע" נרכש בצורה יעילה. כבר כתבתי כאן פעמים רבות שבעיני "הוראה" כזאת היא עיוות רציני של הרעיון של "התאמה אישית". ובכל זאת, אני נוטה להשתכנע ש-"הוראה" מהסוג הזה עתידה לכבוש את החינוך" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).

  • תקציר

    במאמר זה המחברים מציגים את SCHOM (ראשי תיבות של SCHOlar Messaging – שליחת הודעות אלקטרוניות בין אנשי הסגל). הם פיתחו כלי זה לצורך תקשורת ולמידה מקוונת שיתופית בסביבות אלקטרוניות ואלחוטיות. המכשיר SCHOM, שהוא תוכנה המשמשת כשירות, נמצא על ענן ומאפשר העברת מידע בין החברים בדומיין הפנים-אקדמי ו/או בין-אקדמי (Berjon, Roberto; Beato, Encarnacion; Mateos, Montserrat; Fermoso, Ana Maria, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן האם השתתפות של 42 סטודנטים בקולג' בסביבה לבניית ידע תסייע להם לעבוד כקהילה כדי להבנות את הידע הקולקטיבי שלהם לגבי ההיסטוריה של המדע, ובהתאם, לפתח השקפה מדעית מעודכנת יותר. הממצאים מצביעים על כך שפעילויות בניית הידע של הסטודנטים הביאו לפיתוח של שיתוף הפעולה המקוון שלהם כתהליך למידה ולעבודה אפקטיבית של ידע קולקטיבי הנוגעת להיסטוריה של מדעי הטבע כתוצאת למידה (Hong, Huang-Yao; Chai, Ching; Tsai, Chin-Chung, 2015).

  • לינק

    מאמר זה סוקר מספר ניסויים עכשוויים בהקשר של המגמות הנוכחיות בקורסי ה-MOOC על ידי בחינה של המתודולוגיות שבהן השתמשו בקורסי MOOC אשר נערכה בהם למידה מעורבת בסביבת למידה של פנים מול פנים. מאמר זה דן בממצאים הראשוניים הקשורים לאפקטיביות לגבי תוצאות הלמידה ולהשפעת פורמט קורסי ה-MOOC אשר כללו למידה מעורבת על הסטודנטים ועל המנחים (Maria Joseph Israel, 2015).

  • תקציר

    המחברים בחנו התערבות חינוכית שתוכננה לקדם אינטראקציות הקשורות למתמטיקה בין ילדים לבין הורים, באמצעות ניסוי שדה אקראי שבו השתתפו 587 תלמידים שסיימו את כיתה א'. ההתערבות, בעיות מספריות במתמטיקה המשולבות בסיפור קצר שהועברו דרך יישום ב-iPad, הגבירה באופן ניכר את ההישגים של הילדים במתמטיקה במהלך שנת הלימודים בהשוואה לקבוצת הביקורת שעסקה בקריאה, בייחוד עבור ילדים שהוריהם חששו באופן שגרתי ממתמטיקה (Berkowitz, Talia; Schaeffer, Marjorie W.; Maloney, Erin A.; Peterson, Lori; Gregor, Courtney; Levine, Susan C.; Beilock, Sian L., 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין