מילת מפתח: סביבות למידה מתוקשבות מסוג Moodle
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    אסופת מאמרים ומחקרים בשיתוף מורים בוגרי התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרים אלה משלבים בין התאוריה למעשה ופותחים צוהר ליישומה של פדגוגיה דיגיטלית בבתי הספר. זהו ספר חשוב לכל העוסקים בהוראה ובלמידה בסיוע תקשוב בבתי ספר ובמכללות להכשרת מורים בישראל. העורכת היא ד"ר רבקה ודמני – סיו"ר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ומומחית לחדשנות דיגיטלית בחינוך, בהוראה ובלמידה (עמי סלנט).

  • לינק

    מחברי המאמר מציגים בפנינו יוזמה פדגוגית המתמודדת עם "הטמעת תקשוב בתכנית להכשרת פרחי הוראה בראשית דרכם האקדמית". רבות נכתב על הצורך בשילוב פדגוגיה תקשובית במערך ההכשרה. היוזמה המתוארת מציגה לנו דוגמאות לשימוש בתקשוב בקורס ליבה תוך התמקדות בכמה פעילויות וכלים שנעשה בהם שימוש לקידום עקרונות פדגוגיים מרכזיים. בשילוב עם רפלקציה על היוזמה מוצגים עקרונות שלאורם ניתן לקדם שימוש אופטימלי בכלי תקשוב בתכניות להכשרת מורים (תמי ראובני ואריאל שריד).

  • לינק

    עמית מירז מדווח בבלוג שלו על חלופה מעניינת לפלטפורמת המוּדֶל הוותיקה: "מודל זו תוכנה שפותחה על ידי Martin Dougiamas בראשית שנות ה-2000. אין ספק שזהו הישג מרשים ואף מדהים ואותו מרטין נרשם כבר בדפי ההיסטוריה, אבל גם מרטין בעצמו אומר שהתוכנה כבר לא מותאמת לתקופה. נכון, יש למעלה מ-60,000 אתרי מודל בעולם. ה-MOODLE למשל שולטת כמעט בכל אוניברסיטה, מכללה וכדומה. אבל, אנחנו כבר מתקרבים לשנת 2017 ומערכות שמבוססות על תפיסות של שנות ה-2000 אינן יכולות להמשיך לשרוד. הסיבה שהן שורדות מאחר והם מוטמעות במערכות כבדות ושמרניות שמעכבות את הקידמה. קחו למשל את המערכת החדשה Cloudschool. מערכת זו מציעה למורה את האפשרות להקים מערך שיעור שמשלב את כל המולטימדיה האפשרית בקלות אדירה. עקומת הלמידה של מערכת שכזאת בערך 4 דקות!!! לעומת עקומת הלמידה של מודל למשל שעומדת על 10 שעות לפחות למורה שיש לו הבנה טכנית" (עמית מירז).

  • לינק

    חדש בגרסת Moodle 2.7 : עורך חדש וקל לשימוש ,מראה מודרני עם התאמה משופרת לכל סוגי המכשירים )סמארטפון, טאבלט וכו') , שיפורים ביכולת הכתיבה המתמטית , שיפורים באפשרות ליצור מסלולי למידה מותאמות אישית .

  • לינק

    עם ההתפתחות המהירה של טכנולוגיות תקשוב חינוכיות באינטרנט , מתפתחים במקביל גם כלים מתוקשבים חדשניים לניהול כיתה וירטואלית ולהעברת שיעורים סינכרוניים ( בזמן אמיתי) .ריכזנו כאן ברשימה כמה המלצות של אפרת מעטוף , עורכת הבלוג "כלים גדולים קטנים" ועוד המלצות מאנשי האוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, הוראה פעילה באמצעות כלים סינכרוניים מחייבת היכרות מוקדמת עם יתרונות וחסרונות ההעברה בכל אחד מן הכלים ברשימה. מורים בבתי ספר תיכוניים יעדיפו להשתמש במערכת AnyMeeting , בעוד מרצים במכללות ובאוניברסיטאות יעדיפו לעשות שימוש בתוכנת Blackboard Collaborate .

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לדווח על התוצאות ממחקר השוואתי שנערך בשנים 2008-2009 לגבי השימושיות של שתי פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים, פלטפורמת ה Moodle לעומת פלטפורמת BlackBoard. בתחילת כל סמסטר, המשתתפים חולקו באופן רנדומלי לשתי קבוצות כדי להתנסות בזמנים שונים בפלטפורמות המתוקשבות השונות ללמידה מקוונת וקורסים מקוונים. התוצאות הראו שפלטפורמת ה-Moodle הייתה מועדפת בכל היחידות שבהן השתמשו במהלך הקורסים (Zafer Unal; Aslihan Unal, 2014).

  • תקציר

    הסבר מאיר עיניים למרצים או מורים שזו הפעם הראשונה בה עליהם לבנות אתר מלווה קורס. ההנחיות מתייחסות למבנה הנושאים/יחידות הלימוד , ריכוזי התכנים , תצורת הנושאים והשלבים השונים של קביעת התצורה באתר ה-MOODLE כדי להתאימו למבנה הקורס או השיעורים בכיתה . מתוך אתר הדרכת ה-MOODLE שהוקם ע"י מכון מופ"ת ( שרית כהן) .

  • לינק

    מכון מופ"ת השיק בימים אלו ( יולי 2013 ) אתר הדרכה שיטתי למערכת MOODLE. רותי סלומון ושרית כהן ממרכז התקשורת והתקשוב של מכון מופ"ת הצליחו לארגן בצורה שיטתית ומועילה סדרת תדריכים המותאמת ל Moodle 2.4 בפורמט אינטרנטי ועם אפשרות להורדת קובץ PDF והדפסה. אתר ההדרכה מבוסס על מאגר תבניתי יעיל מסוג וורדפרס הכולל את כל הרכיבים לאיתור קבצי ההדרכה עפ"י קטגוריות ונושאים . ניתן להיעזר בהם בהם בעת בניית קורסים / סביבות למידה מתוקשבות ופעילותכם ב Moodle..

  • לינק

    סקירה מועילה שכתבה רותי סלומון , מומחית ליישומי MOODLE , לטובת המורים שירצו לפתח סביבות למידה "פעילה" המזמנים שיתוף ואינטראקציה . פירוט של מגוון כלי Moodle אשר יסייעו לכם להגשים את חזונכם!. בין הכלים המתוקשבים המוצעים : בלוג שיתופי , בסיס נתונים, ויקי שיתופי , גלריית תמונות ועוד . ( רותי סלומון) .

  • לינק

    לפתח סביבת למידה "טובה" ב-Moodle היא לא עניין של מה בכך. Moodle היא מערכת גדולה, מורכבת ובעלת אפשרויות רבות מאד, ולמורה שלומד להכיר את המערכת (וגם הרבה זמן אחרי) קשה לדבוק ולקדם את מטרותיו החינוכיות בתוך הרחש שהמערכת יוצרת. רותי סלומון יחד עם שותפים לדרך ( שרית כהן) פירטו את המרכיבים שיש למורה לתת עליהם את הדעת בזמן פיתוח תהליך למידה ( רותי סלומון).

  • לינק

    מיומנויות המאה ה-21, "פדגוגיה דיגיטלית", "מחשב לכל ילד", ועוד פרויקטים רבים נועדו לקדם את הלמידה המתוקשבת במערכת החינוך. הרציונאל מאד ברור – בעולם מתוקשב כל כך מערכת החינוך אינה יכולה לדרוך במקום, ועליה להתאים את עצמה ולהכשיר את תלמידיה לעולם שמתנהל בצורה מקוונת. עם זאת, כל מי שמצוי בתחום יודע שהמצב בשטח רחוק מלהיות מספק. בבתי ספר רבים אין ציוד מתאים; גם בבתי ספר מצוידים – לא תמיד נעשה בו שימוש בעל ערך; גם כאשר יש שימוש פדגוגי מתקדם בציוד, בדרך כלל מדובר על מספר מצומצם של מורים שאינם משפיעים על התרבות הבית ספרית. בסקירה מוצגות טעויות מרכזיות שנעשות בתהליכים של הטמעת התקשוב בבתי הספר.

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של המורה והמחנך יניב סננס בכנס חדשנות פדגוגית של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, 29/5/13 . עיקרי ההרצאה עסקה בשימוש בסביבה מתוקשבת מסוג MOODLE ליצירת עניין וסקרנות בקרב התלמידים אותם הוא מלמד בביה"ס ( יניב סננס) .

  • לינק

    אם מקום עבודתכם, בית הספר, האוניברסיטה או המכללה שבה אתם עובדים עומדת לעבור ל Moodle 2 ממערכת Moodle 1.9 העדכון הזה הוא בשבילכם! בימים אלו נערך מרכז התקשורת של מכון מופת להעברת האירגונים והמכללות העובדים עמם ממערכת מוודל 1.9 למוודל 2.5. במסגרת היערכות זו גובש מסמך המפרט את המשמעות והשיפורים של המעבר למערכת החדשה ( רותי סלומון) .

  • תקציר

    רותי סלומון , אחת המובילות בישראל בפיתוח ובהטמעת סביבות מתוקשבות מסוג MOODLE כותבת על הרצאתו של מרטין דוגיאמאס , מייסד הפלטפורמה והארכיטקט שלה , בעקבות הכנס בפברואר 2013 . היא מדגישה במאמרון שלה כי ישנם שלבים בהטמעת ה-Moodle שהם חוזרים על עצמם ( רותי סלומון ) .

  • לינק

    סיקור יעיל ומועיל של רותי סלומון בבלוג שלה אודות Moodle כפלטפורמה לליווי השתלמות. בסקירה מציגה רותי סלומון בצורה בהירה את רכיבי Moodle השונים שבעזרתם היא מנהלת את ההשתלמות שלה ביעילות וגם (וזה בעצם העיקר) מנסה לעודד שיתוף ואינטראקציה בין המורים ( רותי סלומון ) .

  • לינק

    הניסיון שצברו מכללות ובתי ספר בדרום הארץ בהתמודדות עם הוראה מקוונת בזמן חירום לא יסולא בפז וכולנו מקווים כי מצבי החירום הביטחוניים לא יחזרו במהרה. בכל מקרה, ד"ר מירב אסף , ממכללת קיי סיכמה בקיצור את הניסיון שצברה מכללת קיי בהוראה מרחוק באינטרנט והיא כותבת בבלוג שלה : "הנה כמה אפשרויות לעבודה מרחוק באמצעות המוודל (Moodle ) וכלים אחרים ובהמשך מספר קישורים בנושא שעת חירום בכלל. הנחיות אלה נשלחו באמצעות הדוא"ל כבר בזמן הפסקת הלימודים אך אני מוסיפה אותן לבלוג למשבר הבא…מקווה שבעוד זמן רב" ( מירב אסף) .

  • תקציר

    בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת ( דודזון, רפי).

  • לינק

    המאמר שהתפרסם בכתב העת החינוכי Phi Delta Kappan ( מאוקטובר 2012) מדווח כי מחוז חינוכי שלם במינוסטה בארה"ב ערך ניסוי חינוכי בבתי הספר שלו עם שיטת "הכיתה ההפוכה" . תחום הדעת שנבחר היה מתמטיקה . התלמידים נדרשו לשמוע בבית הרצאות על גבי וידאו ( באמצעות טכנולוגיות מתוקשבות) ולפתור בכיתה בעיות במתמטיקה ומטלות באופן שיתופי תוך הסתמכות על ההרצאות שצפו בבית. למעשה, התלמידים הכינו את מטלות שיעורי הבית בכיתה , תוך עבודה שיתופית בצוותים ( Fulton K ).

  • לינק

    מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

  • תקציר

    בפוסט הזה מציגה רותי סלומון היבטים מידעניים וקוגניטיביים של תהליך חקר מאתגר שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ. הפעילות המתוקשבת התבססה על אגרון מונחים שבנו התלמידים במהלך תהליך החקר המידעני. המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר. המחנכים של שכבת ה' גילו מוטיבציה רבה ובכל שלב ושלב והובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין