מילת מפתח: נתונים סטטיסטיים
מיון:
נמצאו 36 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    סקירה זו עוסקת בשימוש בנתוני עתק (Big Data) כדי לנבא הצלחה של תלמידים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, על בסיס ניתוח למידה (Learning Analytics), ניתוח פעולות מדידה, איסוף, ניתוח ודיווח על אודות לומדים בהקשרים שונים כדי לבצע הערכה ולהוביל למגמת השתפרות. פלטפורמות שונות, המשתמשות בנתוני עתק לניבוי הצלחה, מאפשרות למורים ולתלמידים לבצע ההערכה מבוססת נתונים בנוגע ללמידה בכיתה ומחוץ לכתליה ולהוביל למגמת השתפרות תמידית על בסיס נתונים בזמן אמת. בסקירה מוצגות ארבעה מודלים שונים, המיושמים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם והנשענים על נתוני עתק וניתוח למידה, כדי לנבא הצלחה של תלמידים.

  • לינק

    מחקר חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מוצא שבשנים האחרונות עלה קצב הגידול של החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, וקצב הצמיחה של החינוך החרדי והחינוך הערבי הואט. למרות זאת, החינוך החרדי עדיין צומח בקצב המהיר ביותר. הסיבה המרכזית לכך היא שינויים בשיעורי הפריון בחלקיה השונים של החברה הישראלית. הסבר אפשרי נוסף הוא שתלמידים נוטים לעבור ממסגרות דתיות יותר לדתיות פחות, אולם היקף המעברים מצומצם ולכן הם מסבירים רק חלק קטן מהשינוי (נחום בלס וחיים בלייך).

  • לינק

    הדו"ח המוגש כאן הוא פרי יזמה של הוועדה הקבועה של מל"ג-ות"ת למדעי הרוח, שתפקידה לפקח על כלל היזמות של מל"ג-ות"ת בתחום מדעי הרוח ולייעץ בהתוויית מדיניות אשר תקדם את התחום ותבטיח את שגשוגו. כבר בראשית דרכה נוכחה הוועדה לדעת שבתחום מדעי הרוח חסר מסד נתונים מקיף ועדכני שניתן לקבל ממנו תמונה ברורה על מצבם של מדעי הרוח, ושעל בסיסו ניתן לקבוע מדיניות ולהמליץ על דרכי פעולה. הדו"ח משקף את עמדת הוועדה, שדרושה ראייה כוללנית של התחום ולא ניתן להבטיח איתנות בת-קיימה למדעי הרוח בהשכלה הגבוהה במנותק מהנעשה בזירות אחרות. לכן, הדו"ח כולל נתונים על מדעי הרוח בהשכלה הגבוהה בהוראה ובמחקר – כולל במכללות האקדמיות ובמכללות להוראה – בחינוך העל-יסודי ובזירה הציבורית (יוכי פישר ואדם קלין אורון).

  • לינק

    הדו"ח השנתי של OECD על מערכות החינוך בעולם שובר כמה מוסכמות על מערכת החינוך בישראל: מתברר כי שכר המורים בישראל כבר אינו נמוך כמו בעבר, ההשקעה בתלמידים עלתה והם גם מקבלים יותר שעות לימוד מעמיתיהם בחו"ל. למרות זאת, הישגי התלמידים בישראל נותרו חלשים, הפערים ביניהם הם מהגבוהים בעולם, והם לומדים בכיתות הצפופות ביותר פרט לסין (ליאור דטל, רונית דומקה).

  • לינק

    כתבה מעניינת מ- 17 באוגוסט 2015 כוללת תיאור מצב של שוק הספרים האלקטרוניים ומתמקדת במצב באירופה. ספרים אלקטרוניים נחלו הצלחה בקנדה, ארה"ב ואנגליה. המכירות של ספרים אלקטרוניים היום בארצות אלה מהוות כרבע עד שליש משוק צריכת הספרים ובשנת 2018 צופים שיהוו את פלח שוק הספרים המכניס ביותר. המצב באירופה שונה. בשנת 2014 הספרים הדיגיטליים הוו רק 8% משוק הספרים בצרפת, פחות מ- 4% בגרמניה ואיטליה ו- 1% בשוודיה ונורבגיה (יפה אהרוני).

  • לינק

    נשירת מורים ממערכת החינוך הינה אחת מהתופעות המטרידות ביותר במדינות מפותחות בשנים האחרונות. אף כי תהליך נשירת מורים הינו טבעי ורצוי לנושרים, למערכת החינוך ולחברה בכללותה, לתופעה זו השלכות על מקצוע ההוראה, על איכות המורים, על אי השיוויון בחינוך ועל ההוצאה הציבורית בכלל. העלויות הגבוהות שתופעה זו יוצרת נובעות, בין היתר, מעלויות גבוהות של הכשרות מורים ומאיבוד זמן הוראה כתוצאה מהעיכוב באיוש משרות של מורים שנשרו. שיעורים גבוהים של נשירת מורים יוצרים מכשול להתפתחות תלמידים ולאספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה, ועלולים להוביל להעסקת מורים בלתי-מנוסים או לא מתאימים. הם יוצרים חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיעים באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך (דניאל שפרלינג).

  • מאמר מלא

    מהי המשכורת הממוצעת של מורה בארצות הברית? תלוי במחוז שבו עובד המורה. במחקר שפורסם בתחילת דצמבר מגלה שהמשכורת השנתית המרבית של מורה שעובד בוושינגטון הבירה יכולה להגיע ל-106,540 דולר, בעוד שהמשכורת השנתית המרבית של חברו באוקלהומה היא פחות מחצי מסכום זה – 52,325 דולר (רן שפירא).

  • לינק

    נשירה של מורים ממערכת החינוך היא תופעה חברתית אשר מתרחבת בהתמדה בעשורים האחרונים במדינות רבות בעולם המערבי. מורים נוטים לעזוב את תחום ההוראה, בעיקר בתחילת דרכם, לרבות שיעור לא מבוטל של מורים מוכשרים. לתופעה זו יש השפעות שליליות על דרך ההתנהלות של תהליכי למידה. בישראל לא נערך בעשור האחרון מחקר מקיף על אודות ממדי התופעה, וזאת למרות שינויים שהתרחשו בתהליך הכשרת המורים בתקופה זו. המחקר המוצג במאמר זה מבקש לתאר את תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל, וזאת על מנת לעמוד על הגורמים אשר מניעים את התהליך ומובילים מורים רבים להחלטה לעזוב את התחום (רינת ארביב-אלישיב, ורדה צימרמן).

  • תקציר

    מצרך הכרחי ביצירת חדשנות הינו בסיס ידע מוצק ורחב שיאפשר פיתוח רעיונות חדשים. ממיפוי פעילות המחקר במערכת החינוך בישראל עולה כי על אף קיומם של גופי מחקר רבים במערכת החינוך, חלקם בעלי תרומה רבה (הבולטת ביותר הינה ראמ"ה) הרי שאין גורם מרכזי המאחד את צבירת הידע, משמש כיחידה הלומדת של המערכת, ומציע המלצות לביצוע על סמך הידע הנצבר שיביאו לפיתוחים חדשים, בחינתם, הטמעתם וניהולם. על כן אנו מסיקים שמערכת החינוך בישראל אינה פועלת באופן יעיל ומוסדר בהיבטים של ידע ולמידה, ואינה מתפקדת כארגון לומד, לא כל שכן כארגון מתפתח ומתחדש (אסף עמית).

  • מאמר מלא

    ברוב המדינות, שיפור המעמד החברתי כלפי מעלה באמצעות החינוך (ניידות חברתית) נוטה להיות נמוכה יותר בדורות הצעירים (רן שפירא).

  • מאמר מלא

    כמה מורים דרושים לעולם, כדי שתלמידי החינוך היסודי בכל מדינה ומדינה יקבלו חינוך הולם? לפי המכון לסטטיסטיקה של אונסק"ו, בשנה הבאה, 2015, יזדקק העולם כולו ל-1.6 מיליון מורים נוספים, מעבר לאלה שמלמדים כיום בכיתות. ב-2030, לפי תחזיות המכון, יוכפל המחסור ויגיע ל-3.3 מיליון מורים (רן שפירא).

  • לינק

    53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .

  • לינק

    הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

  • לינק

    מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .

  • לינק

    לאחרונה פורסם דו"ח הערכה של מכון סאלד שכותרתו; מקצוע הפיזיקה 2001, 2010, 2012. הדו"ח הוזמן ממכון סאלד על ידי קרן טראמפ ובשיתוף הפיקוח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך. דו"ח זה אמור לשרטט תמונת מצב עדכנית על מקצוע הפיזיקה, ומטרתו לספק לקרן מידע שיסייע לקבלת החלטות מושכלות. המחקר התבסס על ניתוח נתונים של מורים לפיזיקה שלימדו בשנים 2001 ו-2010 ועל שאלון נוסף שהועבר לאחרונה ( סיגל בן ארצי – קו לחינוך) .

  • לינק

    מצגת העוגן של ההרצאה בכינוס "מידע 2012 " במלון הילטון תל אביב ה15 למאי 2012 . ההרצאה מציגה הבזקים מהירים בנושאי מאגרי נתונים בעולם . בעלם רוויי מידע התמונה המתקבלת מהצגת נתונים היא לעתים משמעותית יותר מכל תמה או סוגיה טקסטואלית ולכן יש ביקוש גובר למאגרי נתונים בעולם . יחד עם זאת , מרבית המשתמשים אינם מודעים לקיומם של מאגרי נתונים וחושבים בטעות שהכול יימצא באמצעות גוגל . בהרצאה יוצגו הסוגים השונים של מאגרי נתונים בישראל ובעולם. מוצע לקרוא את הסקירה המלאה ( עמי סלנט).

  • תקציר

    חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה לאחרונה ( פברואר 2012 ) דו"ח מחקר שכותרתו " מה למדת בביה"ס , ילד מתוק שלי " ? על השימושים בשעות עבודתם של כוחות ההוראה בבתי הספר היסודיים. על פי הדו"ח מספר השעות הלימוד בפועל בבתי הספר היסודיים בישראל הוא מהגבוהים במדינות המערב – כ-29 שעות שבועיות. בדו"ח נמצא עוד כי בבתי הספר היסודיים בארץ נלמדים מקצועות החובה שעות רבות יותר מאשר בממוצע במדינות ה-OECD. 25.3 שעות שבועיות לעומת 20.5 שעות בהתאמה. בבתי הספר שהשתתפו במחקר נמצא מספר שעות לימוד גבוה ממספר השעות של משרד החינוך במיוחד במקצועות הליבה . עם זאת , בחלוקה לשעות לימוד המוקצות לכל אחד ממקצועות החובה נמצאו הבדלים בין ישראל ומדינות הOECD .

  • לינק

    לפי מחלקת החינוך של ארה"ב, 20% מכל הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב- כ-4.3 מיליון סטודנטים- למדו לפחות קורס אחד בלמידה מרחוק בשנת הלימודים 2007-2008, השנה המעודכנת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. כ-800,000 סטודנטים, או 4% מכל הסטודנטים לתואר ראשון, למדו תכנית שלמה בלמידה מרחוק באינטרנט . לפי ה-Sloan Consortium, קבוצה התומכת בחינוך מקוון בארה"ב , כ-1.03 מיליון תלמידים ברמת k-12 ברחבי המדינה למדו קורס מקוון בשנת הלימודים 2007-2008, עלייה של 47% לעומת מספר התלמידים שלמדו קורס מקוון לפני שנתיים.

  • לינק

    הכותב (George Siemens )מתייחס לדו"ח של ארגון OECD שהתפרסם בשנת 2011 ונקרא Education at a glance. הכותב טוען שזהו מקור מידע בינלאומי יעיל ומקיף לגבי שכר המורים, ההשפעה שיש לרקע של התלמיד על הביצוע שלו בלימודים, ההישגים החינוכיים והתעסוקה, נגישות לחינוך ועוד. כותב הבלוג מצרף טבלה מתוך הדו"ח של ארגון ה-OECD, שממנה עולה כי הזמן המוקדש ישירות להוראה (teaching time) ירד למעשה במדינות המפותחות, כגון: פינלנד.

  • לינק

    נתונים מעודכנים באתר משרד החינוך מחודש ספטמבר 2011 : הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר החינוך הממלכתי : 0.35- , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר ממלכתי דתי: 0.90 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב בחינוך עצמאי, מעיין ומוכר אחר : 3.76 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב תלמודי תורה: 1.41 .משמעויות : מבחינת תכנון הכשרת המורים לשנים הקרובות נראה שיהיה צורך להרחיב את הכשרת המורים לחינוך החרדי . אם מדברים על מעבר המכללות לו"תת בשנים הקרובות , הרי הכשרת המורים החרדיים ( או נכון יותר המורות החרדיות ) תלך ותתרחב ובוודאי לא תעבור לות"ת .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין