מילת מפתח: נתונים ועובדות
מיון:
נמצאו 19 פריטים
פריטים מ- 1 ל-19
  • לינק

    סקירה זו עוסקת בשימוש בנתוני עתק (Big Data) כדי לנבא הצלחה של תלמידים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, על בסיס ניתוח למידה (Learning Analytics), ניתוח פעולות מדידה, איסוף, ניתוח ודיווח על אודות לומדים בהקשרים שונים כדי לבצע הערכה ולהוביל למגמת השתפרות. פלטפורמות שונות, המשתמשות בנתוני עתק לניבוי הצלחה, מאפשרות למורים ולתלמידים לבצע ההערכה מבוססת נתונים בנוגע ללמידה בכיתה ומחוץ לכתליה ולהוביל למגמת השתפרות תמידית על בסיס נתונים בזמן אמת. בסקירה מוצגות ארבעה מודלים שונים, המיושמים במוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם והנשענים על נתוני עתק וניתוח למידה, כדי לנבא הצלחה של תלמידים.

  • סיכום

    הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

  • לינק

    האנציקלופדיה באריזה הוויקיפדית איננה רק אלטרנטיבה מקוונת למה שקיים במקביל גם בצורות אנלוגיות ופיזיות. היא הולכת ותופסת לא רק בכורה, אלא כמעט בלעדיות בענף שבו היא פועלת. רק מעטים עוד עושים שימוש במקורות עיון מודפסים, בשעה שיותר מ־18 מיליארד פעם בחודש מישהו מחפש ומוצא פיסת מידע בוויקיפדיה. זהו אחד האתרים הפופולריים ביותר ברשת, וגם אחד הדינמיים שבהם: בכל חודש נוספים 20 אלף ערכים חדשים לאנציקלופדיות, הפועלות במקביל ב־280 שפות (שיזף רפאלי).

  • לינק

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים מפתחים תכניות לעזור לסטודנטים להשאר ממוקדי תעודה ולא לעזוב את לימודיהם. יש אמנם מוסדות למטרת רווח ששמחים לחלוב את הסטודנט עד טיפת כספו האחרונה, אבל על פי רוב מוסדות שמכבדים את עצמם באמת רוצים להביא את הסטודנטים שלהם לסיום מוצלח ולקבלת תואר. היום, כמו בתחומים רבים אחרים, מגייסים את הנתונים, וניתוחם, כדי לטפל בנושא הזה. יש פרויקטים המיועדים לזיהוי מוקדם של סטודנטים שנמצאים בסכנת נשירה על מנת לעזור להם להתגבר על הקשיים ולא יעזוב את הלימודים. אם נתונים יכולים לאותת לגורמים במוסד להשכלה גבוהה שסטודנט נתקל בקשיים כך שהתערבות מוקדמת וממוקדת תמנע את הנשירה, מדובר בשימוש לגיטימי ואפילו רצוי של נתוני הסטודנט – כל עוד השימוש במידע הזה נעשה בהסכמת הסטודנט, ואיננו מנוצל לצרכים אחרים (ג'יי הורוויץ).

  • מאמר מלא

    ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בישראל, בכל רמות החינוך, עלתה בין 2009 ל-2013 בכ-3,183 שקל בשנה. זוהי עלייה של כ-53% במונחים ריאליים. לפי התחזיות, בשנה הנוכחית תעלה ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד ב-752 שקל נוספים, כלומר בכ-8% במונחים ריאליים. בעוד ההוצאה הפרטית לחינוך עולה, חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין 2000 ל-2013 ב-6.7% (רן שפירא).

  • לינק

    המוח שלנו נוטה "לרמות" אותנו כדי לאפשר לנו לעשות סדר בחיים, וכך הוא לעיתים מציב לנו "מלכודות" בזמן שאנו לומדים. מאמר קצר ומרתק מציג 16 מלכודות כאלו ו- 16 תרופות שכדאי שניקח לתשומת ליבנו. בין הדוגמאות המוצגות: כיצד נשים לב שלמרות שהבנו משהו, לא נזכור אותו בעתיד? מתי אנחנו מפעילים קיצור דרך מהיר מדי למשהו שאנחנו חושבים שאנחנו מכירים? כיצד הטיות שלנו על עצמנו מחבלות באפשרות הלמידה שלנו? מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע שתי פעולות בו זמנית? מדוע אנחנו אובססיביים לטעויות של עצמנו? מדוע אנו סומכים על זיכרונות יותר מאשר על עובדות? ומתי אנחנו מפרשנים תוכן באופן רגשי מדי? (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על מערכת איחזור המידע "דיגר": "אמש (12 בינואר 2015) הושקה בספריית מדעי החברה וניהול של אוניברסיטת תל אביב מערכת IFAT DIGGER, מערכת מידע חדשנית לחיפוש מידע מאוחד בכל העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת בישראל מאז שנת 2006. מדובר על מאגר מידע כוללני לאיחזור מידע מתוך אמצעי התקשורת והעיתונות הישראלית מאז שנת 2006. הנה תיאור קצר של המערכת אשר רשמתי וסיכמתי במהלך ההשקה המעניינת והמרשימה שנערכה בשיתוף בין חברת יפעת תקשורת והנהלת הספרייה למדעי החברה וניהול באוניברסיטת תל אביב".

  • לינק

    53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .

  • לינק

    הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

  • תקציר

    המדינות שבהן הסיכוי הרב ביותר שהורים יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בבגרותם הן סין, דרום קוריאה, טורקיה ומצרים. לעומתן, הורים בפורטוגל, בברזיל, ביפן וגם בישראל מעדיפים שילדיהם יבחרו במקצועות אחרים – כך עולה משאלון שבדק את מעמדם המקצועי והחברתי של המורים ב-21 מדינות ( רן שפירא) .

  • לינק

    מדוח ה-OECD לשנים 2011-2010 עולה כי ישראל משקיעה 3,000 דולר פחות בכל תלמיד לשנה מממוצע הארגון, ושכר המורים נמוך מהממוצע. עם זאת, היא במקום ה-2 מבחינת שיעור הלומדים. הכיתות בישראל עדיין צפופות יותר, ההוצאה על כל תלמיד נמוכה יותר וגם מספר שעות ההוראה – כך עולה מדוח "Education at a Glance" לשנת 2013 שפרסם ארגון ה-OECD. מדובר בדוח שנתי שבוחן את מערכות החינוך ב-34 המדינות החברות בארגון וכן בכמה מדינות נוספות. הדוח, שנוגע לשנים 2011-2010, בוחן בין היתר את הקשרים בין ההשקעה בחינוך לבין רמת האבטלה, המשבר הכלכלי העולמי ועוד ( מיכל רשף) .

  • תקציר

    נתונים מעודכנים על מגמות התפתחות הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אשר הפכו להיות ה"אופנה" האחרונה בתחומי הלמידה מרחוק בארה"ב ובעולם. קורסים מקוונים, עוד לפני "אופנת" הMOOC , קיימים כבר בקרב 74 אחוז מהאוניברסיטאות והמכללות בארה"ב. רק 13 אחוז מהאוניברסיטאות והמכללות בארה"ב מציעות כיום (2013) קורסים מקוונים מסוג MOOC , אבל 43% מהאוניברסיטאות והמכללות מתכננות ונערכות לפתוח קורסי MOOC תוך שלוש שנים.

  • לינק

    מצגת העוגן של ההרצאה בכינוס "מידע 2012 " במלון הילטון תל אביב ה15 למאי 2012 . ההרצאה מציגה הבזקים מהירים בנושאי מאגרי נתונים בעולם . בעלם רוויי מידע התמונה המתקבלת מהצגת נתונים היא לעתים משמעותית יותר מכל תמה או סוגיה טקסטואלית ולכן יש ביקוש גובר למאגרי נתונים בעולם . יחד עם זאת , מרבית המשתמשים אינם מודעים לקיומם של מאגרי נתונים וחושבים בטעות שהכול יימצא באמצעות גוגל . בהרצאה יוצגו הסוגים השונים של מאגרי נתונים בישראל ובעולם. מוצע לקרוא את הסקירה המלאה ( עמי סלנט).

  • תקציר

    חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה לאחרונה ( פברואר 2012 ) דו"ח מחקר שכותרתו " מה למדת בביה"ס , ילד מתוק שלי " ? על השימושים בשעות עבודתם של כוחות ההוראה בבתי הספר היסודיים. על פי הדו"ח מספר השעות הלימוד בפועל בבתי הספר היסודיים בישראל הוא מהגבוהים במדינות המערב – כ-29 שעות שבועיות. בדו"ח נמצא עוד כי בבתי הספר היסודיים בארץ נלמדים מקצועות החובה שעות רבות יותר מאשר בממוצע במדינות ה-OECD. 25.3 שעות שבועיות לעומת 20.5 שעות בהתאמה. בבתי הספר שהשתתפו במחקר נמצא מספר שעות לימוד גבוה ממספר השעות של משרד החינוך במיוחד במקצועות הליבה . עם זאת , בחלוקה לשעות לימוד המוקצות לכל אחד ממקצועות החובה נמצאו הבדלים בין ישראל ומדינות הOECD .

  • לינק

    לפי מחלקת החינוך של ארה"ב, 20% מכל הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב- כ-4.3 מיליון סטודנטים- למדו לפחות קורס אחד בלמידה מרחוק בשנת הלימודים 2007-2008, השנה המעודכנת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. כ-800,000 סטודנטים, או 4% מכל הסטודנטים לתואר ראשון, למדו תכנית שלמה בלמידה מרחוק באינטרנט . לפי ה-Sloan Consortium, קבוצה התומכת בחינוך מקוון בארה"ב , כ-1.03 מיליון תלמידים ברמת k-12 ברחבי המדינה למדו קורס מקוון בשנת הלימודים 2007-2008, עלייה של 47% לעומת מספר התלמידים שלמדו קורס מקוון לפני שנתיים.

  • לינק

    הכותב (George Siemens )מתייחס לדו"ח של ארגון OECD שהתפרסם בשנת 2011 ונקרא Education at a glance. הכותב טוען שזהו מקור מידע בינלאומי יעיל ומקיף לגבי שכר המורים, ההשפעה שיש לרקע של התלמיד על הביצוע שלו בלימודים, ההישגים החינוכיים והתעסוקה, נגישות לחינוך ועוד. כותב הבלוג מצרף טבלה מתוך הדו"ח של ארגון ה-OECD, שממנה עולה כי הזמן המוקדש ישירות להוראה (teaching time) ירד למעשה במדינות המפותחות, כגון: פינלנד.

  • לינק

    נתונים מעודכנים באתר משרד החינוך מחודש ספטמבר 2011 : הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר החינוך הממלכתי : 0.35- , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב במגזר ממלכתי דתי: 0.90 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב בחינוך עצמאי, מעיין ומוכר אחר : 3.76 , הגידול באחוזים מתשע"א לתשע"ב תלמודי תורה: 1.41 .משמעויות : מבחינת תכנון הכשרת המורים לשנים הקרובות נראה שיהיה צורך להרחיב את הכשרת המורים לחינוך החרדי . אם מדברים על מעבר המכללות לו"תת בשנים הקרובות , הרי הכשרת המורים החרדיים ( או נכון יותר המורות החרדיות ) תלך ותתרחב ובוודאי לא תעבור לות"ת .

  • לינק

    לפני שנתיים, כשעמד לצאת וולפראם אלפא – מנוע החיפוש לתשובות עובדתיות – גוגל היתה מודאגת. אבל תוך זמן קצר התברר כי מדובר על סוג אחר של חיפוש וגוגל נשמה לרווחה . עתה מנוע החישוב וולפראם אלפא כבר בן שנתיים והוא עדיין בועט, גם אם לא לכיוון של גוגל. כן, וולפראם אלפא יודע היום לומר לך איזה מטוס חלף זה עתה מעל הראש שלך, אבל הוא לא הצליח להפוך למתחרה רציני. הוא מנוע חיפוש לגיקים, וספק אם הוא ברירת המחדל של מישהו כמנוע החיפוש. אבל הוא עדיין כאן, וצוות הפיתוח שלו גדל, וגם זה משהו, בהתחשב בנסיבות. כיום כבר עובדים בוולפארם אלפא כבר 200 מהנדסי תוכנה ומדעני מחשב , ובראשם ברק ברקוביץ (Barak Berkowitz) שמוביל אותם להישגים מחודש לחודש. האתר של Wolframalpha.com?(וולפראם אלפא) מבקש להגדיר עצמו לא כמנוע חיפוש, אלא כמנוע לחישוב מידע (Engine Computational Knowledge),

  • סיכום

    ההתפתחות המקצועית במדינות ה- OECD נתפשת בהיבט של הקשר לשינויים מתמידים בסביבות החינוך ובמערכות הלמידה וההכשרה. מדובר באוכלוסיית לומדים יותר הטרוגנית, בפילוסופיות הוראה המדגישות למידה עצמית ובתחומי אחריות גדלים והולכים של מורים יחד עם התחזקות האוטונומיה של בתי-הספר. דו"ח זה מבוסס על נתוני ה- TALIS ומנתח התפתחות מקצועית של מורים, נושא החוזר ועולה רבות בדיווחים ובסקרים בשנים האחרונות . ככל שמורים נוקטים יותר בגישות קונסטרוקטיביסטיות בהוראה כך הם משתתפים יותר בפעילויות התפתחות מקצועית מגוונות ומשתפים פעולה בפעילויות בתוך בית הספר ( Scheerens, J).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין