מילת מפתח: נשירה והתמדה
מיון:
נמצאו 35 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    למרות קריאות להרחיב את החינוך הקדם-יסודי בארצות הברית (עד גיל חמש), עדיין עולות שאלות לגבי תוצאותיו לטווח בינוני וארוך. עורכי המחקר הנוכחי השתמשו במטה-אנליזה של 22 מחקרים ניסויים (experimental) וכמו-ניסויים (quasi-experimental) באיכות גבוהה שנערכו בין 1960 ל-2016. נמצא כי בממוצע, השתתפות בחינוך הקדם יסודי מובילה להפחתה סטטיסטית מובהקת בהצבה במסגרות של חינוך מיוחד (d = 0.33 SD, 8.1 percentage points) ובהשארת כיתה (d = 0.26 SD, 8.3 percentage points) ומעלה את שיעור המסיימים את החינוך העל-יסודי (d = 0.24 SD, 11.4 percentage points). תוצאות אלה תומכות באפקטיביות של החינוך בילדות המוקדמת בהפחתת הוצאות הקשורות בחינוך ובקידום רווחת הילד.

  • לינק

    נשירת מורים מהוראה מתרחשת בשיעורים גבוהים במערכות חינוך רבות בעולם. בניגוד למחקרים רבים אחרים אשר בבחינת התופעה התמקדו במורים, המחקר המתואר במאמר זה מבקש לבטא את נקודת מבטם של מנהלי בתי הספר. מנהל בית ספר הוא הממונה הישיר על המורה, ולכן מהווה גורם חשוב ביותר המשפיע על התפתחותו המקצועית של המורה ועל תחושת הרווחה שלו. המחקר מתמקד בבחינת שלושה היבטים בתפיסות המנהלים את הנשירה של מורים מהוראה: מניעים המובילים מורים לעזוב את המקצוע, דרכי ההתמודדות של מנהלים עם תהליך הנשירה של המורים, עמדותיהם של מנהלים באשר לדרכים לצמצם את תופעת הנשירה. המחקר מבוסס על ראיונות עם שמונה מנהלים ועל סקר שנערך בקרבמדגם לא מייצג של 126 מנהלים. הממצאים מצביעים על תפיסה דו-ממדית של הנשירה מהוראה. הממד הראשון הוא הנשירה הגלויה, קרי עזיבה פורמלית של המקצוע: מנהלים תופסים אותה כתופעה שלילית ובלתי-רצויה אם מורים איכותיים מבקשים לעזוב את המקצוע, ולעומת זאת כתופעה חיובית אם מורים בעלי כישורים ומוטיבציה נמוכים מבקשים לעשות כן. הממד השני הוא הנשירה הסמויה, קרי העסקתם של מורים שאינם מתאימים למקצוע ההוראה אך נאחזים ב"חומת המגן" של הקביעוּת. במקרים כאלה הפתרון הוא מציאת הסדרים פרטניים בתוך בית הספר וניעוּת (מוביליוּת) תכופה של מורים בין מוסדות חינוכיים.

  • סיכום

    מאמר זה מביא חלק מממצאי מחקר איכותני רחב יותר שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט של אחת המחברות, המתייחס לראיונות עם 34 מורים בישראל, שמתוכם 12 מורים עזבו באופן זמני או קבוע את משרת ההוראה (ינון, 2014). המאמר מפרט את סיפורי החיים של ארבעה מהם בכל הנוגע להחלטתם לעזוב את המקצוע ומחלץ תובנות הנוגעות לאופן שבו יש לחקור את התופעה של נשירת מורים ולהתייחס אליה בתוכניות להכשרת מורים.

  • תקציר

    המחקר בוחן אילו פעולות יכולות לסייע בהורדת שיעורי נשירה של סטודנטים במכללות. נמצא שתכניות הדרכה למורים ופעילויות לשיתוף מידע בין מורים יכולות לסייע בכך. עוד נמצא שעצם הגדרת הפחתת אחוזי הנשירה כמטרה בעלת חשיבות עליונה על ידי המורים והמכללות סייעה בהשגת המטרה.

  • תקציר

    שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

  • תקציר

    קורסי המוּק (Massive Open Online Course – MOOC) קודמו כמנגנון להגברת הנגישות להשכלה הגבוהה עבור אוכלוסיות מוחלשות (underserved populations). אולם, אנו עדיין יודעים מעט על הנתונים הסוציו-דמוגרפיים של המשתתפים בקורסי המוּק באופן כללי ועוד פחות מכך על המשתתפים מאוכלוסיות מוחלשות בקורסי המוּק בפרט. כדי להרחיב את הבנתנו לגבי המשתתפים בקורסי המוּק, כולל אלה העומדים להפיק את המירב מקורסים בחינם בקולג', מחקר זה מסתמך על מדגם של 2,634 משתמשים בקורסי מוּק בארצות הברית שהשתתפו לפחות ב-398 קורסי מוּק שונים שהוצעו על ידי 129 אוניברסיטאות שונות ועל ידי 22 ספקים שונים (Stich, Amy E.; Reeves, Todd D.., 2017)

  • לינק

    פרופ' דיאן רביץ' מדווחת בבלוג שלה על סיפורו של אד בולנד אשר סוקר לאחרונה בכתבה בעיתון "ניו יורק טיימס". בולנד צפה בסרטים בהם מורה חכם ואכפתי הציל את חייהם של תלמידים לא-ממושמעים רק בכוח האישיות. הוא עזב את עבודתו, כדי ללמד, לא הצליח להשתלט על כיתתו, רשם הערות, ופרש בסוף השנה כשהוא מרגיש מובס. הוא כתב ספר אודות שנת ההוראה שלו. רביץ' שואלת מה ניתן, אם כן, ללמוד מכך? לדבריה, לא קל ללמד. מורים אינם יכולים "להציל חיים" בשנתם הראשונה. לפני כניסתך לכיתה, היה מוכן היטב. דע את תחום הדעת שלך. למד כיצד לנהל כיתה. הקדש סמסטר או שנה כסטודנט להוראה, בליווי של מורה חונך. הוראה היא מקצוע לא בילוי, ולא לחובבנים (Diane Ravitch).

  • לינק

    האושר הוא גורם מפתח בשימור מורים במקום העבודה ובמקצוע, מכיוון שהרדיפה אחרי האושר היא אוניברסלית.חידושו של המאמר הוא בשילוב שני שדות ידע שעד כה לא נעשה ביניהם חיבור: פסיכולוגיה חיובית ושימור ופיתוח ומורים. המאמר מציע נקודת מבט מעשית על עשר אסטרטגיות שיכולות לשמר את המורים בכיתה. אסטרטגיות אלה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: ייעוץ והכוונה; מיינדפולנס ואינטליגנציה רגשית.

  • תקציר

    היעדרות ללא אישור מבית הספר, המכונה בדרך כלל השתמטות, נפקדות ונשירה, היא בעיה שמצוינת יותר ויותר בשנים האחרונות על ידי הסוכנות הלאומית לחינוך (National Agency for Education), המועצות המחוזיות, הקהילות והמדיה בשבדיה. זהו גם נושא הנמצא בעדיפות גבוהה באירופה וברחבי העולם. מאמר זה מציג סקירה של התוצאות וההמלצות של 155 דוחות מחקר המתמקדים בנוכחות בבית הספר ובמניעת היעדרות. הסקירה מצביעה על הצורך בשינוי גלוי לב ומפורט בפרספקטיבה מהתמקדות במאפיינים האינדיבידואליים ובגורמים הקשורים מבחינה אינדיבידואלית לאחריות של בית הספר ושל הקהילה (Britten Ekstrand, 2015).

  • לינק

    מוסדות להשכלה גבוהה רבים מפתחים תכניות לעזור לסטודנטים להשאר ממוקדי תעודה ולא לעזוב את לימודיהם. יש אמנם מוסדות למטרת רווח ששמחים לחלוב את הסטודנט עד טיפת כספו האחרונה, אבל על פי רוב מוסדות שמכבדים את עצמם באמת רוצים להביא את הסטודנטים שלהם לסיום מוצלח ולקבלת תואר. היום, כמו בתחומים רבים אחרים, מגייסים את הנתונים, וניתוחם, כדי לטפל בנושא הזה. יש פרויקטים המיועדים לזיהוי מוקדם של סטודנטים שנמצאים בסכנת נשירה על מנת לעזור להם להתגבר על הקשיים ולא יעזוב את הלימודים. אם נתונים יכולים לאותת לגורמים במוסד להשכלה גבוהה שסטודנט נתקל בקשיים כך שהתערבות מוקדמת וממוקדת תמנע את הנשירה, מדובר בשימוש לגיטימי ואפילו רצוי של נתוני הסטודנט – כל עוד השימוש במידע הזה נעשה בהסכמת הסטודנט, ואיננו מנוצל לצרכים אחרים (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    דוח המחקר הנוכחי מספק נתונים על נשירה וניעות של מורים מתחילים בבתי ספר ציבוריים יסודיים ותיכוניים בארה"ב. קיים מחקר רב על נשירה, התמדה וניעות אך הממצאים אינם עקביים או שהם מתייחסים לשתי שנות העבודה הראשונות על פי רוב. כדי ללמוד יותר על הנתיבה המקצועית של מורים משנת העבודה הראשונה ובמהלך 4 השנים שלאחר מכן נערך מחקר ארוך טווח זה. מבט ראשון זה כולל נתונים חדשים וממצאים נבחרים. הממצאים מאפשרים לבחון התנהגות בשלבים שונים בנתיבה המקצועית של המורים במהלך 5 השנים הראשונות (Gray, L., & Taie, S).

  • תקציר

    המחבר טוען בעד מודל חדש לאחריותיות חינוכית במחוזות בית-ספריים בארה"ב, ומציע שהמערכת מבוססת המבחנים היא האחראית לכך שמורים עוזבים את המקצוע ולירידה במספר הפונים לבתי הספר לחינוך. הוא מציין שמודל של אחריותיות המבוסס על ניהול תעשייתי הוא מודל מיושן למאה ה-21 (Tucker, Marc, 2015).

  • לינק

    נשירה של מורים ממערכת החינוך היא תופעה חברתית אשר מתרחבת בהתמדה בעשורים האחרונים במדינות רבות בעולם המערבי. מורים נוטים לעזוב את תחום ההוראה, בעיקר בתחילת דרכם, לרבות שיעור לא מבוטל של מורים מוכשרים. לתופעה זו יש השפעות שליליות על דרך ההתנהלות של תהליכי למידה. בישראל לא נערך בעשור האחרון מחקר מקיף על אודות ממדי התופעה, וזאת למרות שינויים שהתרחשו בתהליך הכשרת המורים בתקופה זו. המחקר המוצג במאמר זה מבקש לתאר את תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל, וזאת על מנת לעמוד על הגורמים אשר מניעים את התהליך ומובילים מורים רבים להחלטה לעזוב את התחום (רינת ארביב-אלישיב, ורדה צימרמן).

  • לינק

    יורם אורעד מצביע על דרכים אפשריות לצמצום שחיקתם של מורים: "בתחילת שנת הלימודים הנוכחית קראתי כתבה מטרידה מאד בשם השנה כבר לא אהיה מורה. הכתבה, שנכתבה על ידי מורה בשם דני סטמרי, דנה למעשה בשחיקתם של מורים. היא מתארת את בעיותיו של מורה במערכת החינוך ומספרת על החלטתו לנטוש את החינוך לאחר ארבע שנים ועל סיבותיה. להלן חלק מן הדברים והתייחסותי אליהם".

  • תקציר

    המטרה של תכנית הפיילוט "למידה מרחוק באמצעות ועידת וידאו אינטראקטיבית וסינכרונית" הייתה להשתמש בטכנולוגיות חדשות כדי להרחיב את הזדמנויות הלמידה עבור תלמידים בבית ספר תיכון ציבורי עירוני (Beese, Jane, 2014).

  • לינק

    המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

  • לינק

    המפתח להתמודדות עם עזיבת מורים מסיבית כפי שאנו חווים אותה בישראל וגם בעולם מצוי בעצם הבעיות שהועלו בסקירה המעניינת שכתב יורם אורעד וגם בהתייחסויות , התגובות והתובנות של אנשי חינוך מנוסים שהגיבו למאמרון ברשת "שלובים" ." בין היתר, צריך לדאוג להכשרת מורים נאותה שבה ילוו המורים בעבודתם החינוכית על ידי מדריכיהם באופן הולם, תוך עדכון שוטף של המדריכים עצמם במתרחש בבתי הספר ובצרכים של המורים לעתיד ( יורם אורעד).

  • לינק

    מאמר זה מציע מודל לגבי הקשר בין שלושה ממדים של יושרה בהוראה: יושרה אישית, יושרה מקצועית ויושרה של הוראה המדגים את המודל באמצעות קטעים מראיונות שנערכו עם 13 מורים מנוסים לשעבר. המחברת טוענת שניתן להבין את ההחלטות של המורים המנוסים לעזוב את העבודה שהם אוהבים לא רק כניסיונות לשמר את היושרה האישית שלהם, אלא גם לשמר את היושרה של ההוראה על ידי נסיגה מהיושרה המקצועית המחלידה שלהם (Santoro, Doris A. , 2013).

  • לינק

    מחקרו של מעגן מהלמ"ס אשר הוצג בכנס האגודה הישראלית לכלכלה טוען כי רפורמת אופק חדש לא הצליחה בהשגת אחד מיעדיה המרכזיים: צמצום נשירה של מורים מהמערכת. מסקנה זו מסתמכת על השוואת שיעורי הנשירה של מורים טרם הרפורמה, לפני שנת 2008, ובשנתיים שאחריה: 2009 ו- 2010. בהתאם לממצאים שיעורי הנשירה עלו ל- 22% בממוצע. מנתוני המחקר עולות מספר תהיות ( רינת ארביב-אלישיב) .

  • לינק

    המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין