מילת מפתח: נרטיבים
מיון:
נמצאו 48 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    מאמר זה מדווח על מחקר שמפתח את הגישה החברתית-תרבותית של Wertsch לנרטיב כדי לחקור את הדרכים שבהן הנרטיבים לגבי ההתנסות בכיתה (ולכן לגבי הלמידה חווייתית) של הסטודנטים, הנמצאים בשלבי הכשרתם ההתחלתיים כמורים, מושפעים מנרטיבים דומיננטיים בבית הספר שבו הם שובצו. מאמר זה מכוון לספק דוגמא של הגישה למחקר הנרטיב שחוקרים אחרים בהכשרת מורים יכולים להשתמש בה כדי להבין את הלמידה של הסטודנטים שלהם (Carey Philpott, 2014.)

  • לינק

    חכמת ילדים – אור כוכבים הוא ספר המזמין את קוראיו לצאת מאפרוריות עולם המבוגרים למסע הקסמים של הילדים. בספר מאוגדים ציטוטם מרתקים של דברי ילדים שליקט, תיעד והעיר פרופ' משה דב כספי במהלך כעשר שנים של האזנה קשובה ואוהבת לילדים שאותם הכיר וליווה מקרוב. אוסף ציטוטים זה מהווה הזדמנות לקורא לעמוד על פוטנציאל הילדים באמצעות התבוננות במשחקיהם, לגלות כיוונים חדשים בציוריהם וביצירותיהם הספונטניות האחרות, להיפתח ולהבין את הערותיהם המקריות כביכול כמו גם את חשיבתם המקורית ( משה דב כספי ).

  • לינק

    איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .

  • תקציר

    בכתיבת סיפור אקדמי הכוונה היא לכתיבה מדעית שיש בה מאפיינים של כתיבה נרטיבית, והיא שואפת ליצירת טקסט ברור, זורם, חי, מעניין ונגיש, שמערב את הקוראים. כפי שנראה, כתיבה "סיפורית" כזו אפשרית לא רק כאשר הכותב מגולל את מהלכיו של מחקר שערך. הנגשת הטקסט ויצירת עניין ומעורבות יכולות להיווצר על ידי בניית תהליך אינטראקטיבי עם הקוראים. כתיבת טקסט מושך ומעניין, שתיעשה מבלי להפחית מענייניותו וממרכיבים חיוניים אחרים שלו, יכולה לשמש גם כאסטרטגיית שכנוע, ולא תפגע ביכולתו הארגומנטטיבית ( אסיה שרון) .

  • לינק

    גישות נרטיביות לידיעה השפיעו רבות על פדגוגיות ועל מחקר (Bishop et al., 2009, Conle, 2003 Rossiter & Clark, 2007, Clandinin & Connelly, 1996). בצד השימוש בנרטיב במסגרות של הכשרת מורים, עולות שאלות לגבי התרומה של הנרטיב להתפתחות של המתכשרים ולגבי דרכים נכונות לשלבו בלמידה. המחקר הנוכחי ממוצב בהקשר האמריקאי ומונחה ע"י השאלות באות: (1) אילו הזדמנויות למידה ניתנות למתכשרים באמצעות סיפורים אוטוביוגרפיים;(2) מהו תפקיד מורה המורים באיפשור למידה מסוג זה? (Bishop et al., 2009, Conle, 2003 Rossiter & Clark, 2007).

  • לינק

    המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).

  • לינק

    רחל שגב-טל בוחנת את ערכם של הסיפורים האישיים בתהליך הלמידה אשר מלווה את ההכשרה להוראה. לכאורה, הסיפורים האישיים אינם קשורים לעיסוק בלמידה ובהוראה. ברם כאשר אלו "מתפרצים" ( או "זורמים" בלשון המחברת ) לתהליך ההדרכה, מתעורר הצורך במציאת האיזון ההולם בין החלק האישי לבין החלק המקצועי, תוך כדי מתן דוגמאות והצגת לבטיה כמדריכה פדגוגית באמצעות שזירת קטעים של "מחשבות בשולי הכתיבה". שגב-טל מצליחה לשכנע אותנו ביתרונות שילובו של הסיפור האישי בשיעור. גם בכתיבה זו מורגש הצורך של המדריכה לחלוק עם הקורא פרקטיקה ולהמשיג מודל של שימוש בסיפורים אישיים בשיחה, בכתיבה או בפעילות קבוצתית אחרת.

  • לינק

    לא מעט נכתב על המתרחש בשדה החינוך . על פי רוב הכותבים הם חוקרים, הוגים ובעלי עניין בתחום. טקסטים מעטים מאד הם פרי עטם של העוסקים במלאכת החינוך. בקובץ זה נאספו בעיקר טקסטים שכתבו מנהלים של בתי ספר. הנרטיבים המובאים באסופה מאפשרים לקורא ללמוד על מלאכת הניהול מנקודת מבטם של המנהלים. הדברים הועלו במקור במפגשים של קבוצות כתיבה של מנהלים שהתקיימה ביוזמת תחום מחקר ופיתוח ב"אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. כל אחד מהמפגשים התקיים בין כותלי ביה"ס אחר, הכתיבה והדיון בה היו תהליך מתמשך במסגרתם. בתוך כך נערכו מפגשים אישיים משלמים של מנחי הקבוצה עם המנהלים הכותבים. ישראל כ"ץ , תמר גרוס ( עורכים).

  • לינק

    מודל "שרשרות נרטיבים" הוא מתודולוגי בעיקרו ו"משאיל את עצמו" למחקר מרובה נרטיבים. המודל ניתן ליישום בשני מסלולים: מסלול שבו המורה ו/ או פרח הוראה חוקר את עצמו ומסלול שבו המורה חוקר את זולתו. בשני המסלולים חשף המודל צרכים משתנים של לומדים שעלו מתוך עולמם המעשי-אישי, ושימש כר נוח לחשיפת רגשות אינטימיים הנלווים להתנסויות ומשפיעים עליהן. מן הממצאים עולה תובנה, כי הכשרה שתעצים את הניסיון המעשי של הלומדים ותאפשר להם להפיק ולחקור מתוכו נושאים שמטרידים אותם, עשויה להצמיח טקסטים נרטיביים אמינים שישקפו צרכים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית. הכשרה זו תתאפיין ביצירת מרחב מכיל ותהא בעלת אפקט תירפוייטי מעצם מהותה ועיסוקה בסיפורי התנסות שאותם יכתבו ויחקרו הלומדים. היא תפרוץ דלת במודע לכיווני חקירה שיאפשרו הבעה של התנסויות וחוויות טעונות ותאפשר ללומדיה את ה"מרחב מוגן" לחקור בביטחון רגשות וזיכרונות כואבים (דרורה פריצקר).

  • לינק

    ספרו החדש של פרופ' אדיר כהן להיות הסופר של חייך: שיח נרטיבים – האישי והספרותי (הוצאת אמציה, 2010) המחזיק בתוכו 541 עמודים מסכם מפעל ארוך שנים של טיפול בעזרת סיפורים המסייע לאדם לנתח את עמדותיו ואת התנהגותו במטרה להביאו להבנה טובה יותר של תגובותיו האמוציונאליות, הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות, להגברת מודעותו לעצמו ולאחרים. הטיפול בעזרת סיפורים הוא פרק מרכזי בביבליותרפיה שבדרכה מוליך כהן את הספר כתהליך של יחסי גומלין דינמיים בין אישיות הקורא ובין הספרות בה הוא מעיין, יחסי גומלין אשר ניתן להגיע בעזרתם לפורקן, לשחרור ממתח, להארה חדשה של בעיות, לטיפוח המודעות לבעיות ה"אני", לפתיחת מחסומים ריגושיים, לפריצת איסורים, להזדהות, להגברת התובנה, למציאת דרכי התמודדות ולסיוע בגדילה העצמית ( סקירת ביקורת של ד"ר אריה קיזל) .

  • לינק

    בעשור האחרון רב השימוש בנרטיבים של מורים במחקר החינוכי. המחקר הנרטיבי מזמן תובנות על ידע המורים ועל זהותם המקצועית ומציע גישה להתפתחות מקצועית מתמשכת. אולם הידע על דרכים שבהן מורים משתמשים בסיפורים אישיים כדי להבנות את הידע המקצועי שלהם אינו רב. המחקר הנוכחי מראה כיצד קבוצה של מורים בסיפור סיפורים כצורה של דיאלוג מקצועי. המחקר הנוכחי דומה לרבים אחרים בראיית סיפור סיפורים ככלי בידי מורים לחקור את עבודתם. הוא ייחודי בכך שהציג תפיסה של סיפור הסיפורים כדיאלוג רפלקטיבי. הסיפור הוא חלק משיח בין מורים על התפתחות מקצועית, היקפה ומשמעותה. (Savvidou, C).

  • לינק

    אסופת מאמרים זו עוסקת בסיפורים שבני אדם מספרים על עצמם ובגישות שונות לחקירתם מפרספקטיבה איכותנית. כל המחקרים נערכו במכללה אחת להכשרת מורים, בה גם סופרו ונאספו. עיקר הדגש בספר הוא בשיטות המחקר והניתוח השונות והמגוונות שהוא מציע בניסיון להבין את הסיפורים ולתת להם פרשנות. כך נפרשת בפני הקוראים קשת של גישות מחקריות המניבות יחד תמונה מרתקת של האנשים הבונים את מערכת החינוך הישראלית. הספר נכתב ונערך על ידי קבוצה של שמונים נשים שעבדה בצוותים קטנים במשך ארבע שנים, בשיתוף פעולה מלא, תוך ניסיון להדגים עבודת נשים במיטבה. הוא נחקר בדרך שניתן להגדירה כדרך עבודה נשית ומציג תוצרים של נשים חוקרות ( אסף , מרב, הלר, ערגה, טוהר, ורד) .

  • לינק

    ספרו החדש של Ivor F. Goodson שיצא לאור ב2010 מעורר עניין רב באוניברסיטאות ובמכללות בעולם. תוך התבססות על פרויקט התיעוד המרתק Learning Lives מנסה הספר לגבש תיאוריית למידה חדשה השואבת את מקורותיה משילוב נרטיבים בלמידה. הספר מבסס את תפקיד הנרטיבים בלמידה של אנשים לאורך החיים תוך ניסיון להבין את המשמעויות של הנרטיבים ללמידה המתמשכת של אנשים. נרטיבים המשתלבים כסיפורי חיים יכולים להתוות את מהות ההבנה של אנשים טוען Ivor F. Goodson בספרו המרתק. מרבית האנשים יוצרים תובנות בלמידה מחקר מקרים וסיפורי חיים המאפשרים להם להבין טוב יותר תהליכים ביחס לעולם ובתחומי הדעת השונים. המחבר סבור כי לנרטיבים צריך להיות גם השפעה מעצבת על תוכניות לימודים בבתי ספר ולא רק בלמידה מתמשכת .

  • תקציר

    סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.

  • לינק

    המחקר המוצג בדק את הדרך בה ניתן לתמוך במתכשרים להוראה בבניית ידע נרטיבי באמצעות ניתוח מקרים במולטימדיה, ונוצר בצורה של מחקר תכנוני/התפתחותי . מחקר המתהווה ומשתנה תוך כדי תכנונו. סביבת המולטימדיה המוצגת במאמר עשויה לעזור למורי מורים ליצור סימולציות שבהן מתכשרים יכתבו נרטיבים לאור תצפיות ופרשנויות, ישתפו עמיתים וידונו בכך. זוהי, בעיני החוקרים, נקודת מוצא לדיון על הבנת ההוראה, בניית משמעויות חינוכיות, חשיבה מחודשת והרחבת הרפרטואר של התנהגויות כיתה ( Doyle, W., & Carter, K ).

  • לינק

    חקר נרטיבים הוא צורה של מחקר עצמי, שבמהלכו המשתתפים בוחנים את ההתנסויות הפרטיות שלהם כדי לעצב פתרונות לסוגיות "ציבוריות" רחבות, ובו בזמן בוחנים תיאוריות ציבוריות כדי לעצב פתרונות להתנסויות הפרטיות שלהם. המטרה בשימוש בנרטיבים היא בעיקר לגרות, לאתגר, ולהאיר, ולא רק לאשר ולקבוע. הניסיון של אחרים, העולה תוך כדי תהליך השימוש בחקר נרטיביים, מקדם פיתוח של כישורים בין-אישיים חשובים בקרב מתכשרים למקצועות הסיוע (פרסקו, ברברה).

  • תקציר

    הספר "מה הסיפור" על התפתחות היכולת הנרטיבית עוסק בהתפתחות הכושר הנרטיבי מילדות ועד בגרות. חלקו הראשון סוקר את התפתחות היכולת לספר סיפורים בשנות הילדות; וחלקו השני מוקדש להצגת עבודת מחקר שבדקה את קשרי הגומלין בין ההתפתחות הקוגניטיבית-חברתית, התפתחות השפה והתפתחות הכושר הנרטיבי במהלך שנות ההתבגרות. בספר אפשר לקרוא על הקשר בין גיל המספרים ובין מגמת ההתפתחות בבחירת התוכן המרכזי של הסיפורים, על סימון מוקדי הסיפור ועל הדרכים למשיכת המאזין. כמו כן, יש בספר התייחסות לשאלה, אם למגדר יש השפעה על עיצוב הסיפור (מיכל סגל)

  • תקציר

    בספר זה מוזמנים הקוראים למפגש ייחודי עם סיפורי חיים אותנטיים של מורי מורים, גברים ונשים, יהודים וערבים, העוסקים בהוראה ובמחקר בתחומים שונים במדעים או בספרות. הספר פונה למתודולוגיה המסתייעת בסיפורי חיים של מורי מורים. ייחודו של הספר טמון לא רק בשיתוף הפעולה בין המחברות – חוקרת מדעים וחוקרת ספרות אלא בניסיונן להציע נקודת מבט המשלבת מחקר וכתיבה נרטיביים, עם כתיבה מחקרית המקובלת במחקר כמותי ובמחקר בספרות. הספר העוסק בסיפורי חיים של מורי מורים למדעים ומורי מורים לספרות חורג מתחום העיסוק בחינוך, וחודר לתחום עיסוקם של אנשים שעובדים עם אנשים בפרופסיות אחרות. המתעניינים בתהליכי התפתחות מקצועית יוכלו למצוא בו נקודת מוצא לחשיבה ולהתפתחות. הספר הוא זימון לקריאה שהוא "מסע דיאלוגי" שעשוי לעמת את הקורא עם דרכים שבהן צעד , עם שבילים שבהם חיפש דרך ועם צמתים שבהם עמד בפני הכרעות לא פשוטות בחייו המקצועיים. דיאלוג קשוב עם הסיפורים יאפשר לקורא לראות מה שחווה במהלך מסע חייו , מנקודת מבט אחרת ( חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן).

  • לינק

    מחקר נרטיבי הוא חקר התנסויות כסיפור. זוהי דרך של חשיבה על התנסות. כמתודולוגיה יש בו התבוננות בתופעה. כדי להשתמש במתודולוגיה יש צריך לאמץ ראייה מיוחדת, נרטיבית, של התנסות כתופעה נחקרת (Connelly & Clandinin,2006 ). הכותבים מתמקדים במאמרם במחקר הנרטיבי בתחום החינוך. כותבי המאמר מדגימים את תהליך המחקר הרטיבי שהם מציעים תוך שילוב שתי דוגמאות מחקרים לאורך המאמר ( Clandinin, D.K., Pushor, D. & Murray Orr, A).

  • סיכום

    המתודולוגיה של המחקר הנרטיבי אהודה על מורים ומורי מורים. אולם, לאהדה ולתחושת הנוחות יש מעלות וחסרונות. יש המניחים שמחקר נרטיבי הוא קל לביצוע ובעל פורמטים ידועים בכתבי עת, בעבודת מחקר או בספרים. כותבי המאמר סבורים שחקר נרטיבי הוא יותר מאשר "לספר סיפורים". יש בשלבי המחקר השונים מורכבויות רבות, ובמאמר הנוכחי הם מפנים את תשומת הלב לחשיבה על תכנון מחקרים נרטיביים תוך התמקדות בדרכי העבודה של מורים ומורי מורים. הכותבים משרטטים שלושה צומתי הכרעה ושמונה מרכיבים תכנוניים שיש לקחת בחשבון בתכנון מחקר נרטיבי. הם מתייחסים גם לנושא הכתיבה של המחקר. המאמר כולל גם תיאורים של שני מחקרים נרטיביים שמהם נלקחות דוגמאות להסבר המרכיבים השונים המופיעים במאמר. (Clandinin, J. D., Pushor, D., Murray Orr, A)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין