מילת מפתח: נרטיבים
מיון:
נמצאו 48 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    פרופ' עמירה ערן, ילידת קיבוץ המעפיל, משלבת בין מחקר מחשבת הרמב"ם (1204-1135) לבין חינוך והוראה. בספר זה, שיצא באחרונה בהוצאת מכון מופ"ת, היא עוקבת אחר סוגיות חינוכיות העולות מכתיבתו של הרמב"ם ופורשת את משנתו החינוכית בנושאים שונים.

  • תקציר

    הביקורת על מסחורה ההולך והגובר של ההשכלה הגבוהה הולכת ומעמיקה ככל שהשלכות היגיון השוק על הפדגוגיה מתבררות. המאמר הנוכחי מנתח את אחד מהגורמים המרכזיים בתהליכי המסחור של האקדמיה: הסטודנט-צרכן. כותבי המאמר מציעים פרשנות פסיכואנליטית של הנרטיבים של הסטודנט, בתרבות חינוכית בה הסטודנט מובנה כצרכן ריבון. הממצאים עולים מראיונות עומק שביקשו לחקור את חוויות הבחירה האקדמיות של הסטודנטים. הפרשנות הביקורתית המוצעת במאמר מראה כיצד אידיאולוגיית שוק במסגרת ההשכלה הגבוהה מעצימה ביטויים של תשוקות נרקיסיסטיות ושל אינסטינקטים תוקפניים המחזקים את תגובות שביעות הרצון וחוסר שביעות הרצון המשמעותיות כל כך לשוק העכשווי של מוסדות ההשכלה הגבוהה. המאמר טוען כי ביסוד הנזק שנגרם לפדגוגיה בעקבות תפיסות נאו-ליברליות בלתי מבוקרות מונחים סיפוקים ותיסכולים נרקיסיסטיים.

  • לינק

    בשנים האחרונות נשחק מעמדו של הנרטיב הציוני. גילויים חדשים על העבר וביקורות המציירות אותו כהבניה שנועדה לשמר את ההגמוניה של קבוצה חברתית שלטת, קוראים תיגר על ראייתו כאמת היסטורית בלעדית. מערכת החינוך אינה יכולה עוד להתעלם מהשיח הגועש בשאלת הנרטיב ונאלצת להתמודד עם התקפות כלפיו הן מצד חוגים אקדמיים המתויגים "פוסט־ציוניים" והן מצד הממסד הפוליטי. ספר זה דן במחלוקות על העבר בישראל ואף בוחן אותן לנוכח ויכוחים דומים המתנהלים בעולם. לעומת הסוברים שיש לטשטש אותן בפתרונות מאולצים, מציע המחבר לרתום אותן לטיפוח תפיסת עבר מרובת פרספקטיבות (אייל נווה).

  • לינק

    ספר זה מספר את סיפורם של משתתפי ובוגרי תכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית, שהכשירו את עצמם להוראת מקצועות היהדות. מדובר במשתתפים שעל פי כישוריהם יכלו להתקבל ליוקרתיות שבמחלקות האוניברסיטה, אך בחרו בהוראה. הספר מלווה את הבוגרים, משתתפי המחזור הראשון של התכנית, מהשנה הראשונה לכניסתם לתכנית ועד לסיום השנה החמישית להיותם מורים מן המניין בבתי הספר ברחבי ישראל, ומספר את סיפור ההכשרה וההוראה כפי שהוא משתקף מעיניהם. המחקר מעלה תמונה אופטימית למדי ומצביע על כך כי "אפשר גם אחרת", וכי האכזבה מתהליכי ההכשרה אינה גזרת גורל (אשר שקדי).

  • לינק

    אחרי שכל משפחתה נרצחה בשואה, עזבה קרלה רווה את גרמניה ובנתה את חייה בישראל. במשך ארבעים שנה נצרה את עדותה – עד שמכתב הגיע לביתה בטבעון ושינה את חייה. בשלושים השנים האחרונות חיה קרלה בין שני עולמות: בגרמניה היא אשת עדות המתגוררת כמה חודשים בשנה בבית ילדותה שהפך למוזאון. בישראל היא ממשיכה לשמור על שתיקה. מדוע שותקת קרלה דווקא בעברית? מה הם הכוחות המייצרים את המציאות המורכבת הזו? מה הם אומרים על החברה הישראלית? הספר חושף את סיפורה חוצה הגבולות של אישה אחת שאיבדה הכול, והעזה – אחרי ארבעים שנות שתיקה – לשאת עדות (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • סיכום

    הביקורת כנגד הוראת ההיסטוריה בישראל מתמקדת בטענה, שמרבית הלומדים בבתי הספר העל-יסודי לא רוכשים יסודות של חשיבה היסטורית ראויה ושהמידע הרב שהם לומדים בשיעורים נשכח בסמוך לבחינת הבגרות. לפי ביקורת זו, התלמיד נתפס ככלי ריק, שיש למלאו בידע היסטורי, ולכן גם הוא מוערך ונבחן לפי יכולתו לשנן להפגין בקיאותו בחומר הנלמד. מגבלת הבחינה ומספר השעות המצומצם כובלים אף את הטובים שבמורים ואלה לא משכילים להתעכב על הקשר ההכרחי שבין ידע היסטורי, הבנה היסטורית והקניית משמעות להיסטוריה. פרק זה דן בגורמים שבגינם הוראה לחשיבה היסטורית אינה צולחת ומציע פדגוגיה ראויה שתוכל להתמודד עם הצורך בפיתוח חשיבה כזו אצל מתבגרים (אסתר יוגב).

  • לינק

    מחברת המאמר היא מרצה במכללת אורנים שהעבירה ב-2013 קורס בשם "לספר את הסיפור שלנו – ספרות בגישה רב-תחומית". הקורס הועבר ל-16 סטודנטים, כולם מורים, שלושה מהם ערבים, בגילאים 38 עד 64. אחת הסטודנטיות בכיתה הביעה התנגדות חריפה להוראת הרומן "ממערב לירדן" (2003), מאת הסופרת האמריקאית-ירדנית לילה חלבי. לדברי הסטודנטית, יש חוסר הלימה בין שם הקורס ("לספר את הסיפור שלנו…") ובין העובדה שהסיפור מציג, כדבריה, את הנרטיב של האויב. "האם באוניברסיטת ביר זית מלמדים את הנרטיב הציוני בשם הפוסט-מודרניות?", תהתה הסטודנטית.

  • לינק

    הספר ממעוף הציפור: סיפורי התפתחות מקצועית של מורים מפגיש את הקוראים עם תשעה סיפורי התפתחות מקצועית של מורות במהלך לימודיהן לקראת תואר שני בחינוך. חלקו הראשון של הספר עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "התפתחות מקצועית״ ו״פיתוח מקצועי״ וסוקר את הספרות העדכנית בתחום. חלקו השני מתמקד בסיפוריהן של המורות ומארגן אותם בשלושה מעגלים בהתאם למקור ההניעה להתפתחות: מעגל האני, הקשור באני המספר; מעגל האחר, הקשור בסוכן שינוי משמעותי; ומעגל המערכת, הקשור במערכת הארגונית הסובבת את המורה. ייחודו של הספר בשזירה ובשילוב של המניעים הללו למודל שמציג תמונה כוללת ומורכבת שלהם. תמונה זו יש בידה לסייע למורים עצמם, לאנשי חינוך ולקובעי המדיניות בתחום (אורית אבידב-אונגר, יפעת אשרת-פינק).

  • סיכום

    המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • לינק

    ניתוח זיכרונות ילדות בגישה אדלריאנית הוא טכניקה מרתקת, עוצמתית ומפתיעה. אדלר התעניין דווקא במה שהמטופלים בחרו לגלות, ולא להסתיר, בזיכרונות שלהם. הוא ראה בזיכרונות המוקדמים מטפורות הפותחות צוהר להבנת אישיותם שלה מטופלים, מייצגות את המתרחש בחייהם בהווה ומנבאות את התנהלותם בעתיד. הספר מציע סקירה מקיפה של העבודה עם כלי מרכזי זה בפסיכולוגיה האינדיווידואלית – הלכה ומעשה (גיסי שריג).

  • סיכום

    המאמר עוסק במתח שבין תפיסת הוראת ההיסטוריה ככלי להבניית תודעה ערכית-חברתית לבין תפיסת הוראת ההיסטוריה כתחום דעת מדעי, ובדילמות העומדות לפני המורה להיסטוריה, המכיר באחריותו הן כמחנך והן כמורה של תחום דעת (ענת קדרון).

  • לינק

    אליוט אייזנר (Elliot Eisner), חלוץ בחינוך לאמנות, מציע כי ניתן להתמודד עם אתגרים חינוכיים באמצעות פנייה לעדשות אמנותיות. במאמר זה, המחברת שואבת מהצעתו של אייזנר כדי לשקול את ההנחות, הערכים והחזון של חינוך מתמטי על ידי פיתוח תיאוריה של תכנית הלימודים במתמטיקה כצורה של אמנות (Dietiker, Leslie, 2015).

  • לינק

    מדריך אונסקו לחקר ולהערכה מחדש של ספרי לימוד, שראה אור לראשונה בשלהי שנות התשעים של המאה ה-20, נעשה מאז ברחבי העולם כלי שימושי לאנשי חינוך ובהם חוקרים, מחברי ספרי לימוד, מפתחי תכניות לימודים ומורים העוסקים בניתוח טקסטים חינוכיים ברמה הארצית והבין-לאומית, בהשוואתם ובפיתוחם. המדריך מציע קווים מנחים לחקר ספרי לימוד, לסדנאות ולפרויקטים בין-מדינתיים שמטרתם להנחיל לתלמידים תפיסת עולם שוחרת שלום ולמנוע את הטמעתם של סטראוטיפים, הטיות ועיוותים ביחס לאחר. המדריך מבוסס על גישות ביקורתיות לחקר ספרי לימוד שפותחו לאחר שתי מלחמות העולם וסכסוכים אזוריים אחרים (פאלק פינגל).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד ניתן לעשות שימוש במקרי הוראה שהציגו סוגיות של שונות ואוריינות, והתנסויות בכתיבה רפלקטיבית עצמית המכונות נרטיבים של גלויות (postcard narratives), ככלים עבור מורי מורים לפיתוח פדגוגיה נענית-תרבותית (culturally responsive pedagogy) עם פרחי הוראה (Gunn, AnnMarie Alberton; King, James R. , 2015).

  • תקציר

    הנרטיב הממוקף – הנרטיב המזרחי החדש שעומד במרכז השיח המזרחי הרדיקלי – יוצא נגד שלילת הציונות את המזרחיות-ערביות ומעמיד את עצמו כאלטרנטיבה זהותית, אינטלקטואלית ואסרטיבית. ספרו של אריה קיזל בוחן את עלייתו והתבססותו של הנרטיב המזרחי אשר מהווה נקודת ציון במאבק הנרטיבים המתנגשים כביטוי לרצונן של זהויות לבטא את עצמן כנפרדות והיברידיות באתרי הישראליוּת (אריה קיזל).

  • מאמר מלא

    הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

  • לינק

    בכל רחבי האינטרנט, פועלים אתרים רבים בהתמודדות עם זיכרון קולקטיבי ואישי. אתרי האינטרנט המתמודדים עם זיכרון אישי מנציחים אנשים שנפטרו ושלבני משפחתם, לחבריהם או לאנשים אחרים מקהילתם יש עניין בשימור הזיכרון שלהם. מאמר זה מציע ניתוח של שיח פילוסופי מורחב שהתרחש במהלך תקופה של שנתיים עם שלוש קבוצות של ילדים ומתבגרים, שחוו אובדן במשפחותיהם או בקהילותיהם ושהיו שותפים בכתיבת טקסטים באתרי זיכרון אינטרנטיים או ייסדו אתרי אינטרנט כחלק מהתמודדות עם האובדן (Arie Kizel).

  • לינק

    למחקר זה היו שתי מטרות: ראשית, לזהות את שיטות ההוראה המקוונות המומלצות בלוחות דיון א-סינכרוניים; ושנית, לחקור את התפיסות של הלומדים לגבי שיטות ההוראה שזוהו ולמצוא מתאם בין תפיסות הלומדים למאפיינים של הלומדים, כולל מיומנויות מחשב, התנסויות, ויחס הפעילות בדיונים מקוונים.הממצאים מראים שהשיטה הנרטיבית עם רמת אינטראקטיביות גבוהה יותר הייתה השיטה המועדפת (Kebritchi, Mansureh, 2014).

  • תקציר

    המאמר הנוכחי מספק סקירה של החקיקה הלאומית הנוכחית, של המדיניות, של תכנית הלימודים ושל הפרקטיקה הקשורים לחינוך למחוננים בסקוטלנד.המאמר מתחיל בסקירה של ההקשר הלאומי וברקע ההיסטורי התומך באתוס הדוגל בשוויון זכויות, שחודר לחינוך הסקוטי.המחברים דנים באופן שבו הנרטיבים ההיסטוריים, הפילוסופיים והפוליטיים המושרשים היטב באמונה שהחינוך הוא זכות עבור כולם, מבשרים על הגישה של סקוטלנד ל"חינוך למחוננים" (Sutherland, Margaret; Stack, Niamh , 2014).

  • תקציר

    חקר מקרה אתנוגרפי זה בחן את ההשתתפות של מורים בבית הספר התיכון בהתפתחות מקצועית הממוקדת בטכנולוגיה. על ידי זיווג של פרספקטיבה הקשורה לדיאלוג לגבי זהות המורה עם ניתוח ברמת המיקרו של נרטיבים, הממצאים הממצאים מצביעים על כך שהמורים משתמשים בשפה ובמשאבים סמיוטיים אחרים כדי להביע את הזהות שלהם כמו גם כדי להכיר, להרחיב ולהתנגד לתביעות הזהות של האחרים (Curwood, Jen Scott, 2014).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין