מילת מפתח: ניתוח שיח
מיון:
נמצאו 21 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    בעוד שהלמדנות על מחקר מורים ממליצה על הערך שבעבודה זו עבור ההוראה והלמידה, ישנם אתגרים בקיומה מעבר להכשרת המורים, בין היתר משום שמורים עשויים שלא לדמות את עצמם כחוקרים. בהתבסס על תיאוריות תרבותיות-חברתיות של זהות, מאמר זה משתמש בניתוח שיח כדי לשקול כיצד מרצה בקורס לתארים מתקדמים על מחקר מורים תמך במורים בפועל (inservice teachers) בהבניית זהויותיהם כמורים חוקרים (Taylor, Laura A. , 2017).

  • לינק

    הספר מיועד לחוקרים ולסטודנטים לתארים מתקדמים מתחומי דעת שונים, למשל סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה, ייעוץ, רפואה, תקשורת, עבודה סוציאלית, בלשנות, אנתרופולוגיה, חינוך, ספרות ומשפטים, המבקשים לבצע ניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית. לספר שלושה שערים: השער הראשון מציג הנחות יסוד ומונחי מפתח; השער השני מכיל שיטות איכותניות לניתוח שיח המשלב שפה פיגורטיבית (בחלק מהפרקים משולב ניתוח כמותי עם ניתוח איכותני); השער השלישי בוחן באופן ביקורתי את תפקידי השפה הפיגורטיבית בתקשורת של שיח בעת מצוקה ומסכם את תרומת הספר מבחינה תיאורטית, מתודולוגית ומעשית. בסוף הספר מוצג מילון מונחים (עירית קופפרברג).

  • סיכום

    המאמר מביא סקירת –על של מחקרים בחינוך שבהם נעשה שימוש בגישת ניתוח שיח ביקורתי (CDA) ופורסמו בשנים 2008 – 2012, זאת על רקע סקירה דומה שנעשתה קודם לכן ((Rogers et al., 2005. ב"ניתוח שיח ביקורתי" מדובר בתיאוריות ושיטות לבחינת שיח מסוגים שונים ככלי להבנת שאלות ותופעות חברתיות. הוא צמח מתוך בלשנות ביקורתית בשנות ה-70. שני ספרים השפיעו במיוחד על התפתחות הנושא Hodge & Kress) 1979, Fowler et al., 1979)). ניתוח שיח ביקורתי ככלי מחקרי הלך והתפתח לכלל מסורות מבוססות שונות בדיסציפלינות ובמדינות רבות בעולם. בין הגישות השונות ניתן להצביע על מכנים משותפים כמו עניין בתכונות של הלשון הממשית של המשתמשים במסגרות טבעיות, או נושאי הקשר(context) ושפה, משלבים לשוניים וכדו' (Wodak & Meyer, 2009).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר. רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים (Anna-Lena Ostern).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן האם השתתפות של 42 סטודנטים בקולג' בסביבה לבניית ידע תסייע להם לעבוד כקהילה כדי להבנות את הידע הקולקטיבי שלהם לגבי ההיסטוריה של המדע, ובהתאם, לפתח השקפה מדעית מעודכנת יותר. הממצאים מצביעים על כך שפעילויות בניית הידע של הסטודנטים הביאו לפיתוח של שיתוף הפעולה המקוון שלהם כתהליך למידה ולעבודה אפקטיבית של ידע קולקטיבי הנוגעת להיסטוריה של מדעי הטבע כתוצאת למידה (Hong, Huang-Yao; Chai, Ching; Tsai, Chin-Chung, 2015).

  • סיכום

    אחד האתגרים העומדים בפני תוכניות הכשרת מורים הוא הדיכוטומיה בין דרכי ההוראה הנלמדות לבין מימושן בבית הספר. מחקרים שונים מציגים מבט "קודר" (Anderson & Stillman 2013) על השפעת ההתנסות המעשית על האמונות והגישות וגם על הפרקטיקה עצמה. הכותבים מתמקדים בדרך שבה מתמחים וחונכיהם חושבים על הוראה ואילו טיעונים הם מעלים בהקשר לפעילות ההוראתית שלהם. זאת כאמצעי לחשוף את הידע שלהם וכיצד הם מבינים את ההוראה ואת מקומם בה (Bieda, K. N., Sela, H., & Chazan, D).

  • לינק

    המחקר המתואר בדוח זה מציע ניתוח שיטתי של הפדגוגיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתות בשני בתי ספר יסודיים השייכים לחינוך הממלכתי-עברי. אנו משלבים בין ניתוח השיח בכיתה לבין ניתוח הפדגוגיה ומציעים תמונת מצב עדכנית על המציאות בבתי הספר: על הדרך שבה מתנהלים השיעורים, הפעולות הננקטות במהלכם, התכנים הנלמדים, השאלות ששואלות המורות, המטלות שהתלמידים מתמודדים איתן ומבנה ההשתתפות בשיח. אנו מבקשים להציע למעצבי מדיניות, לחוקרים ולבעלי עניין אחרים בתחום החינוך מידע שיטתי ומהימן על המציאות שחווים מורים ותלמידים בבתי הספר היסודיים (איתי פולק, עליזה סיגל, אדם לפסטיין).

  • תקציר

    במאמר זה, החוקרים מציגים ומיישמים שיטת ניתוח שיח רב-שיכבתית בכיתות מדעים. שיטה זו מבוססת על המבנה של הפעילות האנושית (פעילות, מעשים, ופעולות) והיא מיושמת כדי לחקור קורס שיטות הוראה לפרחי הוראה בפיסיקה. החוקרים טוענים כי גישה כזו, המבוססת על נקודת מבט פסיכולוגית תרבותית, מעניקה הזדמנויות לבודקים לבצע ניתוח מפורט ומבוסס באופן תיאורטי של אירועי שיח (Drumond Rodrigo Vieira, Gregory J. Kelly).

  • סיכום

    מחקר שנערך בקרב מורים למתמטיקה מראה כי רווחות בקרבם שתי גישות בנוגע ליצירתיות בהוראה – האחת מכוונת מורה, והשנייה מכוונת תלמידים. לשתי גישות אלה ביטויים סמנטיים, וניתן ללמוד מהם על אודות היצירתיות וכיצד היא עשויה להתגלות בעת ההוראה (רווית שרף).

  • תקציר

    בשנים האחרונות נדונה בהרחבה הדיאלוגיות המתקיימת בכתיבה הארגומנטטיבית. ביטוייה מראים כי המוען ער לנוכחותם של נמענים, והם משפיעים במידה ניכרת על הדיאלוג שהוא מנהל עמם. במאמר זה בוחנות המחברות את הדיאלוגיות ב-133 חיבורים שכתבו תלמידי כיתה י"ב בשנת 2006. מחברות המאמר מציגות מחקר כמותי שבחן את מידת השימוש באמצעים לשוניים לביטוי דיאלוגיות. נוסף על כך הן מציגות ניתוח טקסטואלי של חיבורים ומתמקדות באופן השימוש של התלמידים באמצעים אלה (עליזה עמיר והלה אתקין).

  • סיכום

    ה"מבוא" ו"תמונת המצב" של קובץ מחקרי זה מגדירים ומסכמים באופן צלול את מהותו של המחקר האתנוגרפי בכלל ואת התפתחותו של מחקר כזה העוסק בחינוך בישראל בפרט. הקובץ ערוך היטב ועשוי כהלכה. הוא מקיף, מעודכן ומוקפד מבחינת בחירת המאמרים ואיכותם – אף שטבעו של ספר מסוג זה, כפי מציינים העורכים, אינו מאפשר להדביק את קצב המחקר העכשווי (עידן ירון).

  • לינק

    בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגרפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן ( ברכה אלפרט, שמחה שלסקי).

  • תקציר

    המטרה המרכזית של מאמר זה היא לתאר את סגנון הסולידריות של המורה בשיעור, מתוך כוונה ללמוד את השלכותיו של סגנון שיח זה על האינטראקציה ביו המורה לתלמידים בכיתה. העבודה מעוגנת במסגרת המושגית של חקר השיח מנקודת מבט סוציו-לינגוויסטית. היא שואבת את השראתה מהאתנוגרפיה של התקשורת, ומנתחת את שיח המורה בכיתה על רקע היכרות עם תרבות המשתתפים בו (אסתר ורדי-ראט).

  • לינק

    מחקר זה מבקש לתאר את השיח המגדרי של בית ספר תיכון ערבי-מוסלמי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתנהלות בית הספר ובאינטראקציה הלימודית של כל אחד מהמינים בו. כמו כן המחקר עוקב אחר האופנים שבהם מתגבשות עמדות והתנהגויות מגדריות במציאות הסביבתית הטבעית שלהן ואחר האופן שבו עמדות והתנהגויות אלה נתפסות בעיני התלמידים והמורים ( ח'אלד עראר).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על קטע ממחקר פעולה בחינוך במסגרת של הכשרת מורים, הבוחן את האפשרויות של שימוש בסביבה מקוונת של google.doc לצורך פתיחה בשיח בקרב סטודנטים להוראה לגבי טבעם של יחסי ההכללה בין פרטים לבין הסביבה, והדרכים לשיפורם (Gedzune, Inga and Gedzune, Ginta, 2013).

  • לינק

    ההרצאה של ד"ר רינת שחף-ברזילי התמקדה בשיח פדגוגי בבית ספר המתפקד ברמה גבוהה בממדים של קהילת למידה מקצועית בית-ספרית . תוארו בה יחסי הגומלין בין היבטים ארגוניים ותרבותיים של קהילת למידה זו) מנגנונים של פומביות הפרקטיקה, דיונים סדירים, חקירה/הערכה של הפרקטיקה הבית- ספרית) ; היבטים תרבותיים של אחריות משותפת ללמידת תלמידים וללמידת מורים, מיקוד בלמידת תלמידים ותפיסות קונסטרוקטיביסטיות של מורים את ההוראה, הלמידה והערכה (הל"ה) לבין ממדי הערכת השיח : איכות רשת הידע השיתופי שנבנה במהלכו (התוצר), תהליך הבניית הידע השיתופי ודפוס התרומה של המשתתפים לדיון. איכות השיח נבחנה מנקודות מבט מתודולוגיות מגוונות: ניתוח תוכן, ניתוח שיח מוסדי ומודל מעגלי חקירה ) מעגלי הל"ל) (רינת שחף-ברזילי) .

  • לינק

    מאמר זה מציג היבטים תיאורטיים ומתודולוגיים של שיטת ארבעת העולמות לניתוח שיח אינטראקטיבי. המסגרת התיאורטית שגישה זו נשענת עליה מבוססת על גישות פונקציונלית לחקר השיח המדגישות שמשאבים לשוניים הם כלים לבנית משמעות. עוד מדגישה המסגרת את מושג המיצוב בשיח המראה כיצד ניתן לחבר ניתוח ברמת המיקרו עם ניתוח ברמת המקרו. הגישה גם נשענת על המושג "זמן נרטיבי" המאפשר לבני אדם לנוע בחשיבתם קדימה ואחורה וכך להתגבר על "הזמן הכרונולוגי" הנע בכיוון אחד תמיד. שיטת הניתוח מאפשרת לחוקרים לפרק את הטקסט לעולמות שיח , עולמות הווה , העבר והעתיד של המשתתפים ולבחון אותם בעולם רביעי- עולם פרשני , שבו הם מחברים את הניתוח ממוקד הטקסט עם תיאוריות המנחות אותם ( עירית קופפרברג).

  • לינק

    תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית. הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות? 3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ).

  • לינק

    המאמר עוסק בתהליך הפיתוח ובדרכי ההפעלה של שיטה לזיהוי ולבחינה של התפתחויות בחשיבה מקצועית במהלך שיח בעיות. השיטה פותחה במחקרים שבחנו התפתחות חשיבה ורפלקציה במהלך אינטראקציה מקוונת בפורומים, ממוחשבים הממוקדת מקצועיות בין מורות מתחילות , בסדנאות התמחות ( סטאז' ). בכל הפורומים נקטו המנחות מדיניות של מינימום התערבות. בהשוואת קטעי ההשתתפות של המתמחות בפורום זוהתה אצל כמה מהן במהלך השיח יכולת להבחין בממדים רבים יותר של הבעיות שהועלו, באפשרויות מגוונות לפתרונן ובמסקנות המופקות מניתוחן. ממצאים אלו הושוו עם תיאוריות על התפתחות חשיבה מקצועית, התפתחות חשיבה בהוראה, התפתחות תוצרי חשיבה ולמידה ועוד. בדיאלוג בין הממצאים האמפיריים לתיאוריות פותחה השיטה לבחינת איכויות החשיבה המקצועית. ( צביה לוטן , שרה שמעוני) .

  • לינק

    בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין