מילת מפתח: ניתוח מצבי למידה
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • לינק

    מטרת המאמר הנוכחי היא לסקור את המחקרים שנערכו בעבר כדי לסייע למחנכים לקבל החלטות מודעות כאשר הם מסתייעים בתהליכי ניתוח הוידאו שלהם. סקירה זו כוללת 63 מחקרים שבהם המשתתפים הקליטו את עצמם מלמדים, בחנו את הביצוע שלהם בוידאו ועשו רפלקציה לגבי הביצוע שלהם (Tripp, T., & Rich, P. ,2012).

  • לינק

    יכולת בחירה אנליטית של אסטרטגיית הוראה בכיתה המותאמת למצב הכיתה והקשרים קוגניטיביים נוספים הרלבנטיים למצב הלומדים היא אחת היכולות המשמעויות ביותר בהתפתחות המקצועית של המורה . אמנם למידה באמצעות חקר מקרים יש בה פוטנציאל ברור להקנות יכולות כאלו בעת הכשרת המורים בנוסף להקניית יכולות אנליטיות לזיהוי גורמים ומצבים, הרי שבפועל מעט נעשה עד כה להקנות לפרחי ההוראה את מסגרת ההדרכה המתאימה והרציפה לכך. המאמר הנוכחי בוחן את ההשפעות של תמיכה הדרכתית יעילה כזו בהכשרת פרחי הוראה. השיטה שננקטה במחקר הנוכחי הייתה מבוססת על הצגת המקרה/האירוע מכמה וכמה נקודות מבט ( כגון הערות אותנטיות של מורים ולומדים) והצגת נקודות מבט מרובות אלו בסביבה מתוקשבת להכשרת מורים. הכוונה לסביבה מתוקשבת המסוגלת להציג מגוון חקרי מקרה וניתוח אירועי למידה לצד נקודות מבט שונות. ( J. M. Zottmann; A. Goeze; C. Frank; U. Zentnerb; F. Fischer; J. Schrader) .

  • לינק

    מחקר זה מתמקד בניתוח ביקורתי של אירוע למידה בהכשרת מורים ובחלק שבו לשיח על למידה מקצועית יש תפקיד. במחקר זה השתמשו ברפלקציה כדי לזהות שינויים ברמות הפרקטיקה הרפלקטיבית. מיומנויות השיח של המרצה בזיהוי הסטודנט להוראה כ"אדם" ובניהול הרגשות של הסטודנט, הן כגורם מרכזי לשחרור ולהגברת הפרקטיקה הרפלקטיבית הביקורתית. דיאלוגים שהתמקדו בסטנדרטים להכשרה בלבד, תוך שימוש בעדויות מהפרקטיקה כדי "לסגור" סטנדרטים מסוימים, היו קשורים יותר לשגרת ההוראה ופחות לניתוח האירוע הביקורתי שלקח בחשבון את הפרקטיקה ואת השינוי בהתנסות שעבר בסטודנט להוראה ( Jennifer K Harrison, Ruth Lee) .

  • לינק

    בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא

  • לינק

    הכשרת פרחי הוראה צריכה לעמת אותם עם המציאות המורכבת של הכיתה בביה"ס. לכן , צריך במקביל לפתח אצל פרחי ההוראה כלים קוגניטיביים מובחנים לניתוח המצבים המורכבים בכיתה . לצורך כך פיתחו המחברות ( הנמנות על סגל אוניברסיטת חיפה ) קורס חדשני מבוסס אינטרנט לפרחי הוראה. האתר באינטרנט כולל תיעוד בוידאו של מצבי הוראה אותנטיים בכיתה, ראיונות מצולמים עם מורי ביה"ס ומומחים. פרחי ההוראה ניתחו את מצבי ההוראה לעומקם ונדרשו לקיים מפגשי עמיתים סביב סוגיות מורכבות שהוצגו בפניהם. שיטת הוראה זו הגבירה את המודעות של פרחי ההוראה למצבי ההוראה המורכבים והשביחה את יכולותיהם להתמודד עם מצבים מורכבים דומים בכיתה . הפרשנות של פרחי הוראה בעקבות חקר המקרים כללה גם חשיפה לתיאוריות פדגוגיות הרלבנטיות למקרים שהוצגו (Billie Eilam; Yael Poyas).

  • לינק

    בשנים האחרונות קיימת מגמה לפיתוח תוכניות לימודים באמצעות למידה מרחוק במכללות. במסגרת זו פותח בשנת 1999 במכללת גורדון , הקורס "סיטואציות מתוקשבות" המתמקד בסיטואציות הוראתיות בכתות הטרוגניות. הקורס מבוסס על סרטונים קצרים המציגים סיטואציות מחיי הכיתה ומלווים בקטעי מידע בפסיכולוגיה ודידקטיקה הנחוצים לניתוחן. הסטודנט מתמודד עם סיטואציות לימודיות באופן עצמאי תוך השתתפות בקהילה המתוקשבת. בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת הציגו ד"ר אסתר פירסטטר ומסדה סטודני סיטואציות מצולמות ומתוקשבות ודנו בשאלה העקרונית דידקטיקה והוראה מרחוק – הילכו שניהם יחדיו?

  • סיכום

    בניו-זילנד מחפשים דרכים חדשות להכשיר מורים כרכזי מחשבים ליישומי מחשב בביה"ס. אחת השיטות שנוסתה שם בהצלחה היא הדרכת מורים באמצעות למידה פעילה מבוססת אירועים (Scenario-Based Learning). נקודת המוצא של עורכי הניסוי היא שלמידה והוראה הם ביסודם תהליכים מורכבים למדי ומורי המורים חייבים לקחת זאת בחשבון בעת העברת הידע למורים ובעת תכנון ההתנסויות. על מורי המורים לדמות כמה שיותר את התנאים המורכבים השוררים בביה"ס והמשפיעים על התהליכים. כמענה לצורך זה מציעים המחברים לפתח את שיטת ההדרכה המבוססת על שילוב בין ניתוח-אירועים ׁScenario- Based Learning ובין משחק תפקידים. מאגר ההדרכה מבוסס חקר המקרים כולל כ- שמונה אירועים שונים הלקוחים מחיי ביה"ס ברמות מורכבות שונות (Mark Brown)

  • לינק

    מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

  • לינק

    במאמר מתאר ד"ר גוטרמן מקרה של יובל, תלמיד הלומד אנגלית בביה"ס יסודי ומתמודד עם מצב עקה פתאומי כתוצאה מדרישה שהפנתה המורה לאנגלית ליובל לעיני כל הכיתה. מה שקרה במוחו של יובל, ייצור עודף של קורטיזול, מפריע לפעולתם של הנוירוטרנסמיטורים במוח. לפיכך, אפילו עם זיכרון כלשהו קוּבַע כיאות בעבר, למעשה הגישה אליו נחסמה. הדבר דומה לרשת תקשורת או רשת חשמל הקורסת בסערה. תאי המוח אינם יכולים לתקשר זה עם זה והחשיבה משתבשת. נוכחות הקורטיזול אצל יובל עלתה כתוצאה מהחרדה הזמנית שנבעה מקריאת המורה: "בוא הנה! ", וזאת כאשר יובל לא היה מוכן ו'נתפס' בקלקלתו. כתוצאה מחרדה זמנית זו עלתה רמת הקורטיזול במוחו. רמת קורטיזול מוגברת זו חסמה את הגישה לזיכרונות קיימים ויובל 'נכשל' באיות המילה (קובי גוטרמן)

  • לינק

    הקורס "המצ"ב מזווית אחרת", מיועד לסייע לפרחי הוראה או למורים בפועל לתת מענה לקשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה. זאת, על ידי הכנסת שינויים בידע הנדרש למורה ובגישתו להוראה וכן על ידי התמקדות במצבי הוראה בעייתיים – מצבים שבהם המורה מתקשה לתת מענה הולם לקשיים של תלמידיו במהלך הקורס, המורה לומד תאוריות המסייעות לו לנתח מצ"בים אלה, וחוזר ומנתחם בשלב מתקדם לאחר שהוא לומד תאוריות נוספות. המורה מבצע רפלקציה על ניתוחיו הקודמים את המצ"בים ועל תכנון ההוראה שלו או על דרך הוראתו, והרפלקציה עצמה תורמת לתהליך השינוי אצלו. במוקד יחידת ההוראה נדונים קשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה לתלמידים בעלי הישגים בינוניים ונמוכים במתמטיקה (לא נדונים כאן קשיים של תלמידים בעלי תפקוד גבוה במתמטיקה). מדובר בעיקר בקשיים קוגניטיביים בסיסיים – כמו רכישת מושגים בגאומטריה או תפיסה חזותית – ולא בתהליכי חשיבה מתקדמים יותר, כגון הצדקות או הוכחות. (הגר גל)

  • לינק

    המחקר מציע מודל הוראה ייחודי שעשוי לשפר הכשרת מורים לניתוח סיטואציות מורכבות של תהליכי הוראה-למידה. הצגת המודל היא פרי מחקר בן 3 שנים. מהניתוח עולה כי בקורס היו שלושה רכיבים בולטים: א. צפייה מסוגים שונים: צפייה בסרטים של שיעורים אותנטיים, צפייה בקטעים מסרטים הוליבודיים, צפייה בפעולות למידה שנערכו תוך כדי הקורס. ב. רכישת גופי ידע תיאורטי אם על-ידי קריאה עצמית ואם על-ידי הרצאות של המשתתפים בקורס. ג. עיבוד המידע שהופק מתוך הצפייה בסרטים וקליטת גופי הידע התיאורטי באמצעות דיוני מליאה, דיונים קבוצתיים ועבודת יחידים (יעל פויס)

  • לינק

    במאמר זה מציעה המחברת כלים להכוונת הסטודנט לניתוח התצפיות בשיעור בהתמקד על סוגי הידע השונים הדרושים למורה כדי להתפתח במקצוע ההוראה. שני הכלים העיקריים לניתוח התצפיות בשיעורים בהתנסות בהוראה: א. רשת סמנטית (semantic net) ב. משפטי מיפוי ( mapping sentence) סיכום: הרשתות הסמנטיות עוזרות לפרח ההוראה ללמוד את מבנה הידע של המושגים הפדגוגיים של המורה במיוחד לאור ההתבססות על מבנה ידע של המורה המומחה. מדוע? הרשת הסמנטית של מורה מומחה מפותחת ולרוב קיימים בה קשרים בין כל המושגים שהוצגו בשיעור, ואכן ניתוח כזה יעזור לפרח ההוראה לראות קשרים כאלה כבר בתחילת דרכו. (אמאל שריף-רסלאן)

  • לינק

    מאמר זה בוחן את שיקולי הדעת של מורים טירונים בניתוח אירוע שהתרחש במהלך עבודתם בהוראה. המאמר מציג מחד את הפוטנציאל הטמון בשימוש בחקר אירוע כאמצעי לטיפוח שיקולי הדעת של המורים בהתמודדות עם דילמות בהוראה, ומאידך הוא מצביע על קשיים שעולים מניתוח שיקולי הדעת של המורים (פנסו צופיה, שהם עדנה, שילוח נעמי).

  • לינק

    בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מרגישים בודדים ומבודדים בהתמודדותם היומיומית עם בעיות משמעת והתנהגות. המאמר מציג תכנית חדשנית להתמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות, מתוך תפיסה אלטרנטיבית של בית הספר כקהילה. התכנית יושמה בבית ספר יסודי בעזרת כלים ברוח גישת 'הסמכות החדשה' וההתנגדות הלא אלימה. הגישה נוסחה במקור בהקשר של התמודדות הורים או מורים עם בעיות התנהגות של ילדים ברמה הפרטנית, והמקרה המוצג ממחיש כיצד היא הותאמה להתמודדות עם קשיים שעלו ברמת הכיתה ( טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל).

  • סיכום

    מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין