מילת מפתח: ניסוי חינוכי חדשני
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • לינק

    המאמר שהתפרסם בכתב העת החינוכי Phi Delta Kappan ( מאוקטובר 2012) מדווח כי מחוז חינוכי שלם במינוסטה בארה"ב ערך ניסוי חינוכי בבתי הספר שלו עם שיטת "הכיתה ההפוכה" . תחום הדעת שנבחר היה מתמטיקה . התלמידים נדרשו לשמוע בבית הרצאות על גבי וידאו ( באמצעות טכנולוגיות מתוקשבות) ולפתור בכיתה בעיות במתמטיקה ומטלות באופן שיתופי תוך הסתמכות על ההרצאות שצפו בבית. למעשה, התלמידים הכינו את מטלות שיעורי הבית בכיתה , תוך עבודה שיתופית בצוותים ( Fulton K ).

  • לינק

    סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

  • לינק

    בשנים התשנ"ה–התשנ"ט (1995-1999) הופעל במערכת החינוך הפרויקט "בגרות 2000" – ניסוי שבו נבחנו דרכים להסמכת בתי ספר על –יסודיים להערכת הישגים מלאה ולמתן ציונים שווי ערך לשקלול המקובל בין תוצאות ההערכה הבית ספרית לבין תוצאות ההערכה של בחינות הבגרות החיצוניות. הערכת ההישגים הבית- ספרית שהונהגה במסגרת הניסוי התבססה על גישת "החלופות בהערכה. בניסוי נטלו חלק עשרים ושתיים חטיבות עליונות ממגוון מגזרי החינוך: דתי , כללי, ערבי ודרוזי. בכל בית ספר שהשתתף בניסוי פעלו צוותי מורים ( אחד, שניים, או שלושה) שלימדו בו מקצועות שונים, ובסך-הכול פעלו בניסוי ארבעים ואחד צוותים. מתוך הסקירה של ד"ר שלמה בן אליהו מתבררת חשיבותו של הפרויקט לשיפור הלמידה בחטיבה העליונה ולשדרוג המתכונת של בחינות הבגרות. מתוך המאמר עולה שגם בשעה שלניסוי היה אופי מעבדתי , תרומתו יכולה להיות גדולה. עניין מרכזי העולה ממכלול הדברים הוא שחיזוקו של בית הספר מול גורמים חיצוניים עשוי לתרום לשיח החינוכי של המחנך עם תלמידיו. נדרשת שמירה על ייחודיותה של ההערכה הבית-ספרית, תוך הדגשת ההערכה המעצבת למען הלמידה, לצד ההערכה החיצונית, שהיא הערכה מסכמת של הלמידה.

  • לינק

    הניסוי מבוסס על תוכנית אינטגרטיבית והוליסטית המשתלבת בתוכנית המסגרת של גן הילדים. התוכנית בנויה באופן המאפשר לגננת לחנך וללמד באמצעות אמנות, זו דרך המבוססת על גישה המאפשרת לילדים ללמוד את הנושא הנלמד תוך כדי התנסויות מגוונות ועצמאיות המגרות ומקדמות חשיבה יוצרת ומאפשרות ביטוי ייחודי ואישי של כל אחד מילדי הגן. גישה מלהיבה זו מסקרנת את הילדים מהווה עבורם אתגר המעורר לעשייה חדשה. תוכנית הניסוי מזמנת יותר הזדמנויות, מצבים וחומרים המסייעים לילדים להמציא רעיונות ייחודיים ומקוריים, ופתרונות לבעיות ולסיטואציות בהן הם נתקלים בחיי היום יום. הילדים שותפים בתכנון, בעשייה וביצירה של חלק מהפעילויות השונות כל אחד על פי רמתו והקצב האישי שלו, בדרך חווייתית וייחודית ללא חשש מלהיות שונה. הילדים שותפים גם בהקמת תערוכות קבוצתיות בגלריית הגן, ובתערוכות של משפחות הילדים במיני מוזיאון של הגן. תוכנית הניסוי מאפשרת העצמה אישית וקבוצתית, חיזוק ובניית הביטחון והדימוי העצמי של כל אחד ואחת מהילדים.

  • לינק

    הפרק בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות ) בוחן את האפשרות להפוך סיפורים מן ההתנסות של סטודנטים בשנה א' לטקסט מרכזי ללמידה. הטענה המוצגת בפרק היא כי כדי להפוך את ההתנסות בהוראה לניסיון מקצועי מצטבר ובעל משמעות , יש להפוך אותה לסיפור. כותבות הפרק , ד"ר סמדר תובל , מדריכה ויועצת חינוכית – וד"ר אריאלה גדרון – מדריכה ועוסקת במחקר נרטיבי- מתבוננות בשיטתיות על שנה אחת של "הדרכה בשיתוף" של סטודנטים בשנה א', שבה צוות ההדרכה והסטודנטים חוקרים את סיפורי ההתנסות כטקסטים לימודיים לגיטימיים. הסיפורים שנכתבו בפורום או סופרו בסדנה ופרוטוקולים של עבודה עליהם , משמשים בסיס לניתוח הנרטיבי של העשייה. הכותבות מציגות תובנות על אודות משמעותו של הטקסט הנרטיבי ככלי בהכשרה להוראה ומתייחסות למקומם של מכשירי המורים בתהליך זה.

  • לינק

    ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין