מילת מפתח: ניירות עמדה
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • לינק

    תכנית לימודים היא מסמך משמעותי במדינה דמוקרטית. היא משמשת חוליה מקשרת בין קובעי מדיניות לבין המורה בשדה, ובה בעת היא מהווה בסיס מקצועי – עוגן תאורטי ויישומי – לבחירות שהמורה נוטל בשעה שהוא מתכנן את ההוראה עבור תלמידיו ובשעה שהוא מלמד בפועל.לאיכותה של תכנית הלימודים במקצוע הוראה יש השפעה רבה על איכות הוראת המקצוע. זאת הסיבה שבשלה התכנסה קבוצה של אנשי מקצוע בחינוך גופני לסדרת מפגשים במכון מופ"ת במהלך שנת לימודים מלאה, ודנה בשאלות המהות העומדות בבסיס כתיבת תכנית לימודים בחינוך גופני (אלה שובל, מירי שחף ורוני לידור).

  • לינק

    לנייר המדיניות הנוכחי יש שתי מטרות. ראשית, הוא מתאר את התקציב של משרד החינוך בתקופה שבין 2000 ל-2012, ועומד על התובנות שאפשר להפיק ממנו באשר למדיניות משרד החינוך והעומדים בראשו בתקופה זו. התקופה הנבדקת כוללת שנים של האטה ושנות צמיחה, ועל כן מאפשרת ראייה כוללת החורגת מעבר לתנודתיות מחזורית. המטרה השנייה, שאינה נופלת בחשיבותה מהראשונה, היא הבלטת חוסר השקיפות וחוסר האפשרות להתייחס לתקציב ככלי תכנוני אמיתי במתכונתו הנוכחית (נחום בלס ויוליה קוגן).

  • מאמר מלא

    בוועדות משרד החינוך שהפיקו ניירות מדיניות על למידה משמעותית בולט חסרונם של אנשי אקדמיה, מומחים ללמידה. ניירות המדיניות לוקים בשתי בעיות עיקריות: שכחה של מה שנעשה בתחום הלמידה המשמעותית במערכת החינוך וטיפול חובבני בלמידה. מסקנה: יש להקים ועדות חדשות שישתתפו בהן מומחים ללמידה, כדי שיעניקו למדינות המשרד (הנכונה והאמיצה) בסיס תאורטי ראוי (דוד חן).

  • לינק

    תקציר של נייר עמדה שניסחו מרצים ממכללת סמינר הקיבוצים עם המפמ"רית לאמנות חזותית במשרד החינוך לקראת כנס החינוך השנתי של מכללת סמינר הקיבוצים ועיריית תל אביב, שיעסוק השנה בחינוך לאמנות (שי פרוגל, דורית ברחנא־לורנד, מיכל לוי־קרן, סיגל ברקאי).

  • לינק

    לנייר עמדה זה שלוש נקודות מוצא: דמוקרטיה בישראל היא מחוז חפץ; הדמוקרטיה הישראלית מצויה בנסיגה ומאוימת על ידי מגמות לאומניות וגזעניות; מערכת החינוך נדרשת להוביל מהלך דחוף ונחרץ לבלימת מגמות אלה ולביסוס תוכנית חינוכית כלל–ישראלית לאזרחות דמוקרטית.הכותבים מציגים את המסמך הנוכחי על שלושת חלקיו: (א) התגברות המגמות האנטי–דמוקרטיות בחברה הישראלית; (ב) המציאות העגומה בבתי הספר והתנערות מערכת החינוך מקידום משמעותי וכלל–ישראלי של חינוך פוליטי לאזרחות דמוקרטית; (ג) הצבעה על היסודות הנדרשים לטיפוח חינוכי של תודעה פוליטית דמוקרטית ובלימת המגמות הלאומניות והגזעניות ( פרופ' נמרוד אלוני, ד"ר אסתר יוגב, ד"ר ניר מיכאלי ופרופ' אייל נווה).

  • לינק

    נייר עמדה של חברי הפורום לחינוך יסודי במכון מופ"ת . נייר עמדה זה הוא תוצר עבודה בת שנה של פורום מרכזי המסלול היסודי במכון מופ"ת. הפורום מוצא לנכון להצביע על הקשר האמיץ בין מטרות תכנית ההכשרה לבין דרכי הלימוד בה. הואיל וערכה המוסף של הלמידה הסדנאית מאפשר הבניית תהליכים רפלקטיביים. הפורום ממליץ שתכנית ההכשרה תתבסס על סדנאות. הסדנאות יתקיימו לאורך כל שנות ההכשרה ויעסקו בחיזוק תחושת המסוגלות העצמית להנהיג כיתה. דגש מיוחד יושם על המודעות של הסטודנטים לקשר ההכרחי בין תפיסת המסוגלות העצמית להנהיג כיתה לבין יכולתם לבנות סמכות מיטיבה ( מלכה שנוולד, טלי פריד ) .

  • רפרנס

    הספר הוא פרי דיונים מעמיקים שהתקיימו בקבוצת החשיבה שפעלה בראשות פרופ' דוד גורדון ז"ל, במכון ון-ליר בירושלים, תחת הכותרת "היררכיה בין מקצועות: תוכני הלימוד והוראתם – משמעויות סוציולוגיות ופילוסופיות". חברי הקבוצה בחנו מחדש את הנחות היסוד המעצבות את הגישה לתכני הלימוד בישראל. המאמרים מציעים חלופות אפשרויות לתפיסה הדומיננטית: יצירת דיסציפלינה פדגוגית; התמודדות התלמידים עם דילמות חברתיות ותרבותיות; התמודדות עם שאלות של זהות קהילתית; לימוד המבוסס על טקסטים ופענוחם.

  • מאמר מלא

    במסגרת הגדרת אחריות מערכת החינוך הציבורית לשיפור ההישגים הלימודיים (השכלתיים התנהגותיים וחברתיים) של תלמידי ישראל, ובהקשר של העברת אחריות המדינה מניהול תשומות לניהול תפוקות ולאחריות להישגים, מוצעים שני מהלכים נגזרים למורים: א. מבחני רישוי ממלכתיים כתנאי יחיד ומספיק לקבלת רישיון ראשוני להוראה. ב. קידום מקצועי של מורים, ובכלל זה קבלת קביעות, ייעשו בזיקה להצלחה בעבודה: להצלחה מוכחת בשיפור הישגי התלמידים של אותו מורה ולתרומתו בפועל ל"שעות תלמיד שבועיות". לימודי המשך, חלקם מטעם המדינה, יסייעו למורה להשיג את מטרות ההוראה, קרי – להצליח. (אביטל דרמון)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין