מילת מפתח: ניהול עצמי
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • תקציר

    למידה רגשית כרוכה ברכישה של מיומנויות להכרה ולניהול רגשות, פיתוח אכפתיות ודאגה לאחרים, קבלת החלטות אחראיות, ביסוס קשרים חיוביים, ועמידה במצבים מאתגרים ביעילות. זמן הוא משתנה חשוב בהקשר של למידה ובמיוחד בניתוח תהליכי הוראה-למידה המתרחשים בלמידה שיתופית, בעוד שניהול זמן חיוני ללמידה יעילה. המטרה של עבודה זו היא לנתח את ההשפעות של ניהול רגשות על ניהול זמן ועל ניהול עצמי בלמידה מקוונת ולזהות את היכולות בניהול זמן ובניהול עצמי המושפעות ביותר בעת שתלמידים חותרים להשיג למידה יעילה (Arguedas, Marta; Daradoumis, Thanasis; Xhafa, Fatos, 2016).

  • לינק

    החלטתם להתרכז במשימה מסוימת ומצאתם עצמכם מוסחים ממנה תוך זמן קצר? אל תתייסרו ממחשבותיכם הנודדות. מומלץ להתיידד עם ההסחה ואפילו לבחור האם לחזור למשימה המקורית או לתת מקום לאבדן הריכוז. עצם הערנות וההתיידדות עם מבנה ההסחות שלנו, ישפרו את יכולת הריכוז שלנו ויגבירו את הסיכוי שנבקש לחזור למשימה ולהשלים אותה (אתר חברת מתודיקה).

  • לינק

    …קצב הלימודים באקדמיה הופך את חווית ההתחלה (של הלימודים או הסמסטר) מהתרגשות רבה לאתגר שרק הולך ומתגבר אם לא מבצעים את ההתאמות והפעולות הנדרשות…סביבת לימוד נכונה היא סביבת לימוד שיש בה אווירת לימודים. אווירת לימודים היא אווירה המעודדת ומאפשרת למידה, נותנת מקום לחשיבה, מסייעת לריכוז ומונעת הסחת הדעת (רן שמשוני).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעות של תכנית הכשרה בניהול זמן על השליטה הנתפסת בזמן ועל המתח הנתפס בהקשר של השכלה גבוהה. כפי שנחזה, הלחץ הנתפס פחת והשליטה הנתפסת על הזמן עלתה לאחר ההכשרה, בעוד שהדרישות לא השתנו (Hafner, Alexander; Stock, Armin; Oberst, Verena, 2015).

  • סיכום

    הרעיון שלמידה קונסטרוקטיביסטית דורשת העברת עצמאות מהמורה, סוג של עצמאות שצריך להתפתח באפן הדרגתי, מביא את החוקרים לקביעה ש-eLearning יכולה להיות בחירה איסטרטגית, כמקרה של דרך זאת. יתרה מכך, שימוש באמצעים אלקטרוניים, נותן בידי הלומד הזדמנות להעשיר את אוצר המילים המיוחד שלו, בתחומים בהם הוא מגלה עניין רב ולפתח איסטרטגיות לבניית ידע (Mihaela Aurelia ?TEFAN, Alexandrina Mihaela POPESCU).

  • תקציר

    מערך מחקר זה מכוון לזהות את ההיבטים של למידה מקוונת שיכולים לשפר את ניהול הזמן עבור הסטודנטים באוניברסיטה שנרשמו לקורסים מקוונים. המחברים גם דנים בחסרונות שיש ללמידה מקוונת על ניהול הזמן. המחברים התחילו מההנחה המרכזית שלשימוש בפלטפורמת Moodle ללמידה מקוונת יש השפעות יעילות על אסטרטגיות ניהול הזמן (Indreica, Elena-Simona, 2014).

  • לינק

    לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך , מנהלי בתי הספר יקבלו ממשרד החינוך תקציב שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפות עצמאי לניהול בתי הספר. עיון מדוקדק בהצעת ההחלטה שאישרה הממשלה, תחת הכותרת "ניהול עצמי – העצמת הסמכויות של המנהל בבית הספר", מגלה כי היא לא שונה באופן משמעותי מתוכנית הניהול העצמי שכבר מונהגת במאות בתי ספר בישראל, ושלפיה מנהלי בתי הספר מנהלים באופן עצמאי תקציבים רחבים למדי ויש להם את היכולת, תחת רגולציה לא מחמירה, להוציא לפועל את מדיניותם. המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא כי מנהל בית הספר יהיה כפוף מעתה לשני גורמים – משרד החינוך (כלומר לגורמי הפיקוח החונקים אותו בלאו הכי) ולוועדת היגוי שהרכבה לא נקבע על ידו, אלא נכפה עליו על ידי המשרד. בוועדות היגוי אלה יהיו לבטח שותפים שני גורמים שיצרו עוד יותר את יכולת התמרון של המנהלים. אלה הן הרשויות המקומיות ונציגי ההורים ( אריה קיזל) .

  • לינק

    סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

  • לינק

    בעשור האחרון אנו עדים לתחייה מסוימת של התנועה הקאופרטיבית בארה"ב ובמידה מסוימת גם בישראל . קואופרטיבים מוקמים ע"י חברים בתחומי המסחר, המזון והחקלאות ומנוהלים היטב בשיתוף פעולה מלא . נשאלת השאלה מדוע לא יכולים להתפתח בתי ספר כאגודות קאופרטיביות , כלומר כארגונים המנוהלים ע"י המורים עצמם ללא תיווך של סמכות מרכזית של מנהל ? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה , אך מתברר כי יש כמה ניסיונות בארה"ב להקים ולהפעיל בתי ספר כקואופרטיבים המנוהלים ע"י המורים ומרביתם זוכים להצלחה פדגוגית במקומות בהם הוקמו ברחבי ארה"ב. כך לדוגמא, בעיר מילווקי בארה"ב הוקמו כמה בתי ספר כאגודות קאופרטיביות. המורים יזמו והקימו בתי ספר אלו במסגרת חוק בתי הספר בזיכיון בארה"ב והם נחשבים כמורי המועסקים ע"י המחוז החינוכי. במבט רטרוספקטיבי , מעריך הפרופסור לחינוך Charles Taylor Kerchner מדובר בבתי ספר מגובשים עם תודעה להבדלים בין לומדים ולחשיבות שיטות הוראה חלופיות. אלו הם בתי ספר המתנהלים בצורה דמוקרטית ע"י החלטות משותפות של המורים.

  • לינק

    מאמר זה מציג תקציר של עבודת מחקר שבוצע במסגרת עבודת דוקטור במחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. הדו"ח הוצג בפני עמיתי קבוצת העניין של מכון מופ"ת. שאלת המחקר הראשונה הייתה: כיצד ניתן ליצור קשר הדוק יותר בין תהליכי הוראה-למידה לתהליכי הערכה. המחקר בדק את הפעילות המקוונת במערכת המתוקשבת הקליקיט ( clickit) שהיא ביסודה מערכת לניהול תוכן באינטרנט המסייעת ליצור השתלמויות מורים מקוונות ותהליכי למידה מקוונים ברשת אורט. ממצאי המחקר מראים, כי לצד המשימות שהמנחה יכול לפתח בקורס מקוון בעזרת המערכת לניהול תוכן, המערכת לניהול למידה מאפשרת ניהול תהליכי הערכה בשלמותם – החל משלב פיתוח המשימה המקוונת והקצאתה ללומדים, מעקב אחר הביצוע וכלה בהערכה המסכמת. בקורסים המתוקשבים שנחקרו פחת העומס שהיה מוטל על המנחות בזכות שימוש יעיל במערכת לניהול למידה, עתה יכלו להשקיע זמן בתכנון , בפיתוח ובעדכון של פריטי הערכה מותאמים, לבחון ולעקוב אחר ביצועי המשתלמים בשלבים שונים, לתת משוב אישי לכל משתלם ועוד. ככל שתהליכי הלמידה המקוונים גדלים , גדלה מעורבות הלומדים בפעולות ההערכה ובמקביל פוחת משקלו של המנחה בתחום זה. המנחה משתף את הלומדים במידע על הקריטריונים וקביעתם, מחבר, מתאים ומוסר משימות ללומדים, ויחד הם אוספים מידע על הלמידה. לאחר שמנחה מתעד ומסכם את המידע , הוא משתף את הלומדים בדיון על התוצאות שהושגו, ויחד הם מפרשים אותן ( אייל, ליאת).

  • לינק

    מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .

  • תקציר

    המחבר בוחן את השאלה האם תסייע הפרטה לקליטת כוח אדם איכותי יותר למערכת החינוך? ומסביר כיצד העברת הביצוע של תכניות חינוך רבות לשירות מיקור חוץ גרמה להרעה ממשית בתנאי העסקתם של עובדי ההוראה בפרויקטים אלו. במאמר מובאת סקירה ביקורתית מפורטת של ביטויים שונים בהפרטה בחינוך ומשמעותם האופרטיבית, לאור המתח בין תהליך ההפרטה לבין מטרות היסוד של מערכת החינוך בישראל (איתן מורן)

  • מאמר מלא

    פיתוח המבוסס על כלי הערכה של מכון סאלד – "רמת הניהול העצמי של בתי ספר". הסקירה המועילה מונה את הפרמטרים שקיומם בפועל בהתנהגות בית הספר מעיד על תרבות ארגונית של ניהול עצמי. הכלי נועד לשמש את המנהלים לאבחון, עם צוותם, את רמת הניהול העצמי של בית הספר והגדרת מסלולי ההתקדמות. בכל פרמטר עיקרי מונה המסמך גם הנחות חוסמות בתהליך הניהול עצמי ושלבי ההתמודדות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין