מילת מפתח: ניהול כיתה
מיון:
נמצאו 125 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    סטודנטים להוראה וגם מורים חדשים מבקשים הדרכה כיצד לפתוח שיעור, איך לקיים שיח כיתתי שיש בו מעורבות אבל לא צעקנות, מתי לסיים את שלב ההקניה ולעבור לשלב התרגול ומתי להרים את הקול כדי לאותת לילדים שהפטפוט בכיתה הפך בלתי נסבל.הספר 'ניהול כיתה', ראשון מסוגו בישראל, מנתח תהליכים ומצבים בכיתה ומציע שפע של תאוריות, ממצאים וכלים יעילים לניווט השיעור. הספר דן באתגרים שכל מורה פוגש בכיתה:

  • תקציר

    המאמר מוקדש לאופן בו מורים מתחילים מדווחים על התפתחותם כמנהלי כיתה ובחינת האמצעים המסייעים לשיפור מתודות ניהול כיתה. המחקר מעלה שגורמי ההשפעה העיקריים לשיפור יכולות ניהול כיתה הם תכניות הכשרה, תמיכת אנשי צוות בית הספר וניסיונם של המורים המתחילים. התועלת הגדולה ביותר נבעה מצפיית אנשי צוות בית הספר בשיעורים והדרכת המורים המתחילים תוך ציון מתודות חלופיות לניהול כיתה. כמו כן, מורים דווחו שלמידה מטעויותיהם דרך תהליך של ניסוי וטעייה סייעה להם רבות. באמצעות אימוץ כלים אלו, מורים מתחילים יכולים לשפר את האופן בו הם מנהלים כיתה בשלב מוקדם של תהליך ההתמקצעות.

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לקבוע כיצד פרופסורים באוניברסיטאות תופסים את המסוגלות להוראה שלהם (teaching efficacy). המחקר עוצב בהתאם למודל הסקר והשתתפו בו 516 פרופסורים מ-19 אוניברסיטאות (10 פרטיות ו-9 לאומיות) במהלך שנת הלימודים האקדמית של 2013-2012. נתוני המחקר נאספו באמצעות סולם מסוגלות להוראה המכיל 6 ממדים ו-28 פריטים. ניתוח הנתונים חשף שחברי סגל תופסים את עצמם כאפקטיביים ביותר בניהול כיתה. הממדים של יחסים בין-אישיים, תכנון קורס, אסטרטגיות הוראה ושימוש בטכנולוגיה צוינו במקומות השני, השלישי, הרביעי והחמישי במונחים של מסוגלות להוראה (Bedir, Gulay, 2017).

  • סיכום

    המחקר כולל סקירה של 40 שנות מחקר על ההשפעות של מסוגלות עצמית של מורה (teacher self-efficacy) על איכות תהליכים כיתתיים, הישגים אקדמיים והנעה של תלמידים, ורווחה נפשית של מורים. הסקירה כוללת 165 מאמרים (Zee, M., & Koomen, H).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על ניתוח של דאגות לגבי ניהול הכיתה של פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך לפני תחילת הקריירה שלהם ובוחן בנוסף את הקשיים שהם חוו בניהול כיתה בשנת ההוראה הראשונה שלהם ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם. שישה עשר פרחי הוראה בחינוך לגיל הרך שנרשמו לאותה תכנית להכשרת מורים רואיינו מיד לפני סיום לימודיהם, ורואיינו שוב בתום שני הסמסטרים הראשונים לאחר תחילת עבודתם בבתי ספר ציבוריים (Akdag, Zeynep; Haser, Cigdem, 2016)

  • לינק

    סקירה מצויינת של כל מה שצריך לדעת כדי לעצב כיתה במאה ה-21. חלוקת כיתה לאזורים כדי למנוע מצב תמידי של התכנסות מליאה, נגישות גבוהה למשאבי למידה, ריהוט גמיש שאפשר להזיז ולהסיט על פני המרחב וכמובן פינת טכנולוגיה שמאפשרת ללומדים ליצור בעצמם וללמוד בעצמם עם אמצעי מחשוב. הסקירה כוללת גם צילומים לדוגמה, עלויות של ציוד ותרשים אינפוגראפיק המשרטט את האלמנטים בכיתה החדשה (מתודיקה).

  • סיכום

    במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).

  • סיכום

    במאמר זה, המחבר מסביר כי ההנאה של המורה מההוראה היא המפתח להוראה איכותית ואחד מהמרכיבים לבניית סביבת למידה טובה יותר.המחבר טוען כי ניתן לבנות סביבת למידה טובה יותר באמצעות מתן אמון מצד המערכת בדרך העבודה של המנהלים ושל המורים. הוא טוען כי מורים מצוינים מוצאים מה שעובד עבורם ועבור תלמידיהם, ומיישמים אותו (Jonathan Eckert, 2016).

  • לינק

    פרופ' דיאן רביץ' מדווחת בבלוג שלה על סיפורו של אד בולנד אשר סוקר לאחרונה בכתבה בעיתון "ניו יורק טיימס". בולנד צפה בסרטים בהם מורה חכם ואכפתי הציל את חייהם של תלמידים לא-ממושמעים רק בכוח האישיות. הוא עזב את עבודתו, כדי ללמד, לא הצליח להשתלט על כיתתו, רשם הערות, ופרש בסוף השנה כשהוא מרגיש מובס. הוא כתב ספר אודות שנת ההוראה שלו. רביץ' שואלת מה ניתן, אם כן, ללמוד מכך? לדבריה, לא קל ללמד. מורים אינם יכולים "להציל חיים" בשנתם הראשונה. לפני כניסתך לכיתה, היה מוכן היטב. דע את תחום הדעת שלך. למד כיצד לנהל כיתה. הקדש סמסטר או שנה כסטודנט להוראה, בליווי של מורה חונך. הוראה היא מקצוע לא בילוי, ולא לחובבנים (Diane Ravitch).

  • תקציר

    תפיסותיהם של תלמידים לגבי יחסי מורה-תלמיד, תדירותן של בעיות התנהגות, והשימוש של מוריהם בהרחקות מהכיתה, בהשעיות מבית הספר, ובמתן שבחים ותגמולים נבחנו במחקר זה. המחקר כלל 3,588 תלמידים בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים בסין, ביפן ובארה"ב (George G. Bear, Dandan Chen, Lindsey S. Mantz, Chunyan Yang, Xishan Huang, Kunio Shiomi, 2016).

  • סיכום

    נושא המאמר הוא דרכים לפרוק/חלוקה/פריסה של ההוראה למרכיבה, במיוחד לטובת הכשרה טובה יותר של סטודנטים להוראה. טענת הכותבת היא שהדרך הנכונה לעשות זאת היא לנתח את מרכיבי ההוראה באמצעות הכרה, הבנה וניתוח של האתגרים המתמידים שכל מורה עומד בפניהם: תרגום (portrayal curriculum) תכני תוכנית הלימודים לפעילויות למידה, גיוס השתתפות של תלמידים בלמידה, חשיפת החשיבה של תלמידים, הכלת התנהגויות תלמידים, היענות לסגנונות ולצרכים אישיים של כל מורה (Mary Kennedy).

  • לינק

    דיווח מועיל בבלוג של אפרת מעטוף על חידושי Google לכיתה: "הכלי תוכנן במטרה לעזור למורים לתקשר בקלות עם תלמידיהם ולעקוב אחר התקדמותם. הכלי מסייע למורים ליצור עבודות ולארגן אותן במהירות, לספק משוב באופן יעיל ולתקשר בקלות עם הכיתות שלהם" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מפרסמת בבלוג שלה סקירה העוסקת בלמידה בתנועה: "אם תקדישו 10 דקות לצפייה בסרטון על גן הילדים המופלא הזה תגרמו לעצמכם להרהר במשמעות של למידה בישיבה והשפעתה על ילדים. האדריכל היפני מדבר על גן ילדים שיוצא מתוך צרכיהם ולא מתוך צרכים חיצוניים להם. נראה מיד עד כמה הילדים מאושרים (ובריאים מאוד) בגן הזה" (לימור ליבוביץ).

  • סיכום

    עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

  • תקציר

    מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

  • תקציר

    במחקר זה, השתתפו 157 סטודנטים להוראה מרחבי ארה"ב שענו על סקר לגבי מקורות ההכשרה שדרכם הם השיגו תוכן, ידע ומיומנויות בניהול הכיתה ועמדותיהם כלפי ההכשרה. המשתתפים דיווחו ששילוב בין אסטרטגיות דידקטיות בניהול הכיתה והכשרה מעשית קושרו עם התחושה הגבוהה ביותר של מוכנות להשתמש באסטרטגיות לניהול הכיתה (Christofferson, Michael; Sullivan, Amanda L. , 2015).

  • לינק

    זהו הזמן לזרוק את ספר החוקים הישן. הכיתה של היום דורשת מורה חדשן, השולט בטכנולוגיה ודוחה פרקטיקות שפג תוקפן, ובמיוחד את המשפט "זה תמיד נעשה בדרך זו". הכותב, שנבחר למורה השנה במדינת אילינוי, הוביל את תלמידיו להישגים מצוינים תוך קריאת תגר על שיטות הוראה קיימות. בספר הוא מפרט כיצד למקסם את האפקטיביות של המורה ע"י חשיבה מחוץ לקופסה (Josh Stumpenhorst).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת הפעם בבלוג שלה על הכלי Quizizz: "כלי המאפשר יצירת חידון בכיתה בה יש לכל תלמיד (או מספר תלמידים) מכשיר המחובר לאינטרנט – טלפון נייד / טאבלט / מחשב. יתרון הכלי הוא קודם כל בפשטות השימוש בו. יתרון משמעותי נוסף הוא בכך שהמורה לא זקוק לעמדת מחשב כדי להפעיל את המשחק. כך שגם מורים בכיתה שהיא לחלוטין לא ממוחשבת יכולים לשחק עם תלמידיהם בתנאי שלכל מספר תלמידים יש מכשיר טלפון חכם המחובר לאינטרנט. מתאים גם כפעילות במהלך סיור לימודי" (אפרת מעטוף).

  • תקציר

    החלטה רעה אחת לגבי העסקה עלולה להוביל להישגים נמוכים של תלמידים. ספרות המחקר תומכת בכך שמורים הם המרכיב המשפיע ביותר להצלחת התלמידים. כתוצאה מכך, פרקטיקת ההעסקה הנוכחית של העסקת מורים המבוססת על אינטואיציה והתחבבות חייבת להשתנות. בהינתן עידן עתיר הסיכונים (high stakes), מנהלים זקוקים להבטחה שהמורים שהם מעסיקים אכן יכולים לענות על הצרכים של התלמידים ולעמוד במטרות בית הספר. המטרה של מאמר זה היא לקבוע אילו שאלות של פרוטוקול הריאיון יחזו רמות גבוהות של התנהגויות של הוראה אפקטיבית המופגנות בידי מורים בכיתה (Schumacher, Gary; Grigsby, Bettye; Vesey, Winona, 2015).

  • לינק

    מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין