מילת מפתח: ניהול ידע
מיון:
נמצאו 51 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    בארגונים שונים ברחבי העולם התנפצה התיאוריה של שיתופיות בידע בקרקע המציאות, ויש מעט מאד סיפורי הצלחה של ידע שיתופי מהותי שהתפתח והתגבש. אבל בשנים האחרונות הביאה עלייתם המחודשת של אתרי שאלות ותשובות באינטרנט לכך שהחלו להתגבש מרבצי ידע שיתופיים, כאלו שהניעו אנשים בעלי ידע לשתף את מומחיותם. בראש ובראשונה אחראי להצלחה מחודשת זו אתר השאלות והתשובות Quora (עמי סלנט).

  • לינק

    עמי סלנט מדווח בבלוג שלו על אינדקס מקוון אשר יכול לסייע ביצירת חוויית למידה נהדרת: "מייק טיילור (Mike Taylor) אחד המומחים המובילים בתחומי פיתוח הדרכה/עיצוב הוראה (Instructional Design) בארה"ב פיתח לאחרונה אינדקס יעיל באינטרנט הנותן לנו מבט מהיר על תחום ה-Instructional Design. האינדקס מציג ביריעה אחת את מקורות המידע העיקריים של התחום, כגון אגודות מקצועיות, תיאוריות ועקרונות, פרסומים מובילים, בלוגים, ומומחים שכדאי לעקוב אחריהם" (עמי סלנט).

  • לינק

    בשנתיים האחרונות נוספו כמה וכמה יישומים מועילים לגוגל דרייב/גוגל דוקס שהופכים את היישום לאטרקטיבי יותר למשתמשים בכלל ולמשתמשים חינוכיים בפרט. בסקירה זו ריכזנו את עיקרי השיפורים בגוגל דרייב לרבות רשימת התוספים (עמי סלנט).

  • לינק

    ריבוי מקורות המידע מרשתות חברתיות כגון טוויטר, פייסבוק, טאמבלר ואחרים הביא להתפתחות מנועי חיפוש ייעודיים לחיפוש בהם. אחד ממנועי החיפוש הייעודיים האלו הוא Social Searcher, שמחפש בו-זמנית בכמה וכמה רשתות חברתיות ומציג את הממצאים באופן מקביל בלוח תצוגה מאוחד (עמי סלנט).

  • לינק

    בניגוד לגוגל שהוא אגרגטור (צובר מידע טכנולוגי ממוכן) מתפתחים כיום תפקידים של מידענים אקטיבים המשמשים בתפקיד "אגרגטורים אנושיים". כלומר, אנשים שתפקידם להתעדכן בתוכן ממקורות שונים ומגוונים, להעביר אותו דרך הפילטר שלהם (שהוא בדרך כלל איכותי יותר ממנוע חיפוש) וזאת על מנת לסנן, למיין ולקשר למקורות המידע המשמעותיים יותר בתחומי תחום הדעת או הנושא הנחקר (עמי סלנט).

  • לינק

    הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור את טבעה של ההתנהגות האנושית במשימת מידע מרובה בעת חיפוש מידע ברשת האינטרנט והקשרים של אחזור מידע, וזיהוי הגורמים שמשפיעים על התהליכים של קביעת סדרי עדיפות למשימות של מידע מרובה. הממצאים חושפים שהמאמץ, הזמן והתפיסה עשויים כולם להיות גורמים הכרחיים בייצור ביצוע טוב במצבים דינמיים ומורכבים של חיפוש מידע, אולם האופן שבו המחבר מנהל באופן אפקטיבי את הרגשות הוא המניב בסופו של דבר ביצוע מוצלח (Park, Minsoo, 2015).

  • לינק

    ערכתם סקר בכיתה ומצאתם שלרבים מהתלמידים יש חשבון פייסבוק? מומלץ להקדיש שיעור לנושא אבטחת הפרטיות ברשת החברתית. לצורך כך ניתן להיעזר בתכנים שמספקת פייסבוק בנושא (אפרת מעטוף).

  • לינק

    הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית עלה לאחרונה לאוויר האינטרנטי העולמי.הפורטל מבוסס על איסוף, סריקה, סינון ותימצות של סקירות ומחקרים על תחומי אוצרות התוכן בעולם, כלים מתוקשבים בתחומי אוצרות התוכן, מיזמים, ותהליכי עבודה. הפורטל הבינלאומי לאוצרות תוכן ואוצרות דיגיטלית הוא המאגר השיטתי היחיד מסוגו באינטרנט והוא מבוסס על איסוף שיטתי של סקירות על כלים מתוקשבים, מתדולוגיות לניהול ידע אישי, סקירות השוואתיות והמלצות מומחים ברחבי העולם (עמי סלנט).

  • לינק

    גישת ניהול הידע האישי (Personal Knowledge Management (PKM מאמינה כי ההתמודדות עם תחומי ניהול הידע נמצאת באחריות האישית של המשתמש/בעל המקצוע בניגוד לגישת ניהול הידע הריכוזית או השיתופית בארגונים. PKM היא ביסודה גישה תהליכית המורכבת משלבי הפעולה הבאים: איסוף מידע, סינון והערכת מקורות המידע שנאספו, מיון וקיטלוג מקורות המידע המשמעותיים ("לסנן באכזריות"), אגירה סכמאטית ושיטתית, איחזור הקשרי, והפצת מידע. הסקירה המפורטת כוללת רשימת כלים מתוקשבים לניהול ידע אישי, כלים מומלצים לאיסוף מידע ולארגון ידע אישי (עמי סלנט).

  • לינק

    מאמר ביקורתי של חוקרי חינוך בארה"ב נגד הנטייה של כותבי מחקרים בחינוך להסתגר במגדל השן של האקדמיה. כותבי המאמר , פרופסור Gustavo E. Fischman וד"ר Adai Tefera מאמינים כי מחקר בחינוך אשר אינו מופץ לשדה ואינו מוטמע בשטח הוא חסר ערך חרף העומק של שיטת המחקר. במאמר אשר נכתב לאחרונה בכתב העת החינוכי Teachers College Record קוראים הכותבים לחוקרי החינוך לנקוט בגישות יותר פרואקטיביות להפצת ממצאי המחקר לשטח וליישומו הלכה למעשה במסגרות החינוך. החוקרים צריכים להסתייע בשיטות דינאמיות של ניהול ידע והפצתו (knowledge mobilization strategies (KM על מנת להגיע לאוכלוסיות רחבות יותר בחינוך ( Gustavo E. Fischman, Adai Tefera ).

  • לינק

    יש כיום כלים מתוקשבים רבים ויעילים להקמת מאגר קבצים או תכנים כיתתי , רבים משתמשים בגוגל דרייב או או בדרופבוקס . אבל אנו ממליצים במיוחד על Dropcanvas . כלי מתוקשב פשוט, ידידותי ואינטואיטיבי , ניתן להגדיר בקלות נושאים למגירת קבצים (FOLDERS ) , יכול להועיל רבות למורים המעוניינים להקים מאגר שיתופי של קבצים לכיתה . יש כפתור עריכה יעיל לשינוי שמות הנושאים/מגירות התכנים. ניתן להירשם במהירות לשירות הקבצים של Dropcanvas בענן האינטרנט באמצעות הסיסמא של פייסבוק . ניתן לאחסן עד 5GB ללא תשלום .

  • לינק

    האתגר העיקרי של אנשי מקצוע , מידענים ומנהלי תוכן כיום הוא כיצד לארגן את המידע המקצועי בו הם נתקלים ברשתות חברתיות ( כגון פיסבוק או טוויטר) . מדובר על כמויות אדירות של מידע מקצועי שקשה מאד לקלוט אותו ולהשתלט עליו . בעידן הידע והטכנולוגיה המתקדמת קיים מידע רב בפורמטים שונים המצטברים במחשבו האישי של האדם. תמונות, מסמכים, עבודות, תכתובות, דוא"ל, קישורים לאתרי אינטרנט, אנשי קשר, מצגות, רשומות, משימות, תזכורות, מאמרים ועוד ( עמי סלנט).

  • לינק

    מטרת הסקירה היא להציג את הידע שנצבר בארץ ובעולם לגבי תהליכי ניהול ידע בבתי ספר מכמה נקודות מבט: תהליכי ניהול ידע והמרכיבים העקרוניים שלהם, לרבות גישות שונות בעולם המחקר למיסוד הידע תוך התייחסות להליכי ניהול ידע . הסקירה היא ביסודה מיפוי שיטתי של גישות , הליכים ויוזמות בתחומי ניהול הידע בארץ ובחו"ל . לצורך כך נסרקו במאגרי מידע ובמנועי חיפוש אלפי מקורות מידע רלבנטיים מתוכם בחרנו להציג את תמונת המצב המצטברת לגבי מצב ניהול הידע בחינוך ( עמי סלנט)

  • לינק

    מחקר זה נערך במטרה לפתח מפת מושגים לניהול מערכת ידע,Concept Map Knowledge Management System (CMKMS) לצורך שימוש ככלי לתצפית בשינוי שחל בהבנת מושגים ביולוגיים לאורך זמן, אצל הסטודנטים. ה- CMKMS עשוי להיות בר תועלת בהערכת מידת הידע של הסטודנטים ובחשיפת תהליכי החשיבה הייחודיים שלהם. מחקר זה היה מודע וזכה להתייחסות לא רק להערכה העצמית של הסטודנטים אלא גם ממידת שביעות הרצון שלהם אחרי השימוש ב-CMKMS. ה-CMKMS מחבר את האבחון של מפת המושגים עם הסגנון של תהליך החשיבה, ומקדם את פעילויות המורים, צעד אחר צעד, לצורך קידום למידה אפקטיבית אצל הסטודנטים ( Shih-Hwa Liu and Gwo-Guang Lee ).

  • לינק

    התחום נשל ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן .אחת הגישות הייחודיות לניהול הידע בבתי ספר היא התפיסה החדשנית של מערכת KNOWII .

  • לינק

    מחקר זה בדק את האימוץ המוקדם, הקליטה והאינטגרציה של מקור אחד זמין ברשת, ויקי, לפיתוח מקצועי, אצל מורי מדעים בניו זילנד. הויקי פותח על מנת לתמוך בפורטפוליו המורכבים מחומרים הנקראים, הצגות תכן, Content Representations (CoRes) ואוסף מסמכים חינוכיים והתנסות מקצועית ( Dermot Francis Donnelly , Suzanne Boniface).

  • תקציר

    מטרת המחקר: אתור דפוסים אפקטיביים של הפצת ידע העוסק בחדשנות בחינוך. שליחותה של היחידה ללמידה מהצלחות וללמידה מתמשכת במערכות חברתיות היא לסייע לארגונים ולמערכות לשירותים חברתיים להעניק לאוכלוסיות היעד שלהן שירות איכותי, הולם ומיטב. פעילות היחידה מתמקדת בקידום פרקטיקות, היערכויות ארגוניות ודפוסי הכשרה, על ידי יצירת תהליכי למידה ומיסודם , שליחותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך היא לתרום לחדשנות במערכת החינוך ולקדם את יעדיה של המערכת כולה( ש. אלנבוגן פרנקוביץ, ל. רוסו ) .

  • לינק

    המחקר הנוכחי מדווח על השימוש בויקי (Wiki) ככלי דידקטי מקוון כדי לפתח תהליכי ניהול ידע בהשכלה הגבוהה (Biasutti, Michele and EL-Deghaidy, Heba, 2012).

  • לינק

    העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין