מילת מפתח: נורבגיה
מיון:
נמצאו 26 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    המאמר מתמקד בהתפתחות מבוססת בית ספר ובאופן שבו שיתוף פעולה בין מורי מורים לבין מנהיגים ומורים יכול לקדם התפתחות בהכשרת מורים, בבית הספר ובאתר שבו מתקיים שיתוף הפעולה בבית הספר שבו שני הצדדים נפגשים. הנתונים נאספו בנורבגיה באמצעות ראיונות עם קבוצות של מורים ושל מנהיגים בשלושה בתי ספר, ועם קבוצה של מורי מורים (Postholm, May Britt, 2016).

  • תקציר

    מטרת מאמר זה היא לשפוך אור על כיצד הפרויקטים המחקריים של 140 תלמידי תואר שלישי בבית הספר הלאומי למחקר בהכשרת מורים בנורווגיה (NAFOL) הגיבו לאתגרים שבפניהם ניצבה הכשרת המורים הנורווגית ביחס לדרישה ליכולת גבוהה יותר ולבסיס מחקרי חזק יותר. רעיון ה-NAFOL מעניין מנקודת מבט בין-לאומית בשל המיקוד שלו בסיוע לקידום מורי מורים בהשגת תואר שלישי. מאז 2001, למדיניות החינוכית הנורווגית יש מיקוד חזק בחיזוק הכשרת המורים והפיכתה למבוססת מחקר יותר מאשר בעבר. מ-2017, מצופה כי כל המורים החדשים בנורווגיה יהיו בעלי תואר שני. על מנת לממש זאת, קיים צורך במנחים חדשים רבים בעלי תואר שלישי במוסדות להכשרת מורים (Anna-Lena Ostern).

  • לינק

    המטרות של מאמר זה הן להסביר את התהוות המדיניות להערכת ההוראה בנורווגיה ולחקור אילו גורמים מסבירים את התנגדות המורים לתוכניות הערכת ההוראה. ניתוח משוואת מבניות של נתונים מסקר שנערך בקרב המורים מראה אילו גורמים קושרו מבחינה סטטיסטית עם המושג של התנגדות המורים להערכת ההוראה. לחץ (stress) והתנגדות של מורים מקושרים באופן חיובי למטרת הפיקוח הנתפסת של הערכת ההוראה במקום להערכה עצמה. התנגדות המורים מקושרת בבירור באופן שלילי להכרה שלהם במשוב התלמידים ולתפיסה שלהם את התקשורת עם מנהיגות (Elstad, Eyvind; Lejonberg, Eli; Christophersen, Knut-Andreas, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לספק הבנה חדשה הנוגעת לפער בין התיאוריה לפרקטיקה בהכשרת מורים. נמצא נמצא כי המשתתפים מאמינים יותר במקורות ידע המונעים מבחינה פרקטית מאשר במקורות מבוססי-תיאוריה לגבי הוראה ולמידת התלמיד. נמצא גם כי הם מונעים ללמידה מהפרקטיקה יותר מאשר ללמידה מהתיאוריה בהכשרת מורים (Braten, Ivar; Ferguson, Leila E., 2015).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר כיצד רשויות המדינה בנורבגיה ובפינלנד מתכננות את תכנית הלימודים הלאומית כדי לספק תנאי מדיניות שונים עבור עבודה על תכנית לימודים מקומיות ברשויות המקומיות ובבתי הספר. הנושא נחקר באמצעות השוואה בין האופן שבו הרשויות הלאומיות בנורבגיה ובפינלנד יוצרות מרחב עבור תכנית לימודים מקומית (Molstad, Christina Elde, 2015).

  • תקציר

    הדאגה המוגברת לגבי איכות בתי הספר העלתה ניסיונות נרחבים ומוגברים לרפורמה חינוכית בעת האחרונה. בחינות של ההנחות הבסיסיות לגבי האופן שבו בתי הספר מאורגנים, נשלטים ומובלים תרמו לשינויים במדיניות חינוכית בשבדיה, בפינלנד, בנורבגיה, בדנמרק ובארה"ב (Bjork, Lars G.; Johansson, Olof; Bredeson, Paul, 2014).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה הייתה לבחון האם תכניות הכשרה שונות למורים יוצרות הבנות שונות של מקצוע החינוך המיוחד ושל מושגי הליבה שלו.נמצא כי הסטודנטים להכשרת מורים היו צפויים יותר: (א) לראות את המושג "שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות" בפרספקטיבה רחבה, תוך מתן דגש על תחושת השייכות לקהילה, (ב) להגדיר את המושג של ליקוי למידה מפרספקטיבה קטגוריאלית, ו-(ג) לתפוס מורים לחינוך מיוחד כמורים "מומחים" לילדים בעלי צרכים מיוחדים (Cameron, David Lansing; Jortveit, Maryann, 2014).

  • תקציר

    קיימים גורמים רבים שיש להם השפעה על ביצועים והתקדמות בלימודים. חלק מהגורמים הם ברמת הסטודנט, חלק ברמה המוסדית או של התכנית ואחרים ברמה המבנית. במאמר זה, המחברים דנים באופן שבו סטודנטים הלומדים בשתי תכניות שונות של הכשרת מורים במכללה אוניברסיטאית בנורבגיה מצליחים לתמרן בין לימודיהם לבין הצורך להרוויח כסף והתוצאות שיש לכך על הביצועים שלהם בלימודים (Wikan, Gerd; Bugge, Liv Susanne, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה מתמקד במחקר עצמי (self-study), שבו המטרות היו לתרום להתפתחות המקצועית של המחברת כמורת מורים ולהבין האם ומה יכולים פרחי ההוראה ללמוד מקריאת התוכניות והרפלקציות של המחברת שפורסמו באופן מקוון דרך היומן הפתוח שלה (Helleve, Ingrid, 2014).

  • לינק

    השימוש ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות בחינוך נחקר במקומות שונים בעולם וברוב המקרים ממצאי המחקר מצביעים על תרומת הרשתות החברתיות ללמידה פעילה והנעה בלמידה . המחקר הנוכחי אשר התפרסם בכתב עת שפיט, נערך לפני שנתיים בנורבגיה בבית ספר תיכון בקרב אוכלוסיית תלמידים מעורבת מבחינה אתנית. ממצאי המחקר מוכיחים שוב כי שילוב רשת חברתית בלמידה בכיתה מאפשר לתלמידים מרחב שיתופי משלהם והנעה מוגברת יותר ללמידה במהלך לימודיהם בביה"ס ( Vלasb?, Kristin Beate ,Silseth, Kenneth ,Erstad, Ola ).

  • לינק

    הדו"ח "מבט על הטכנולוגיה עבור בתי הספר הנורבגיים לשנים 2013-2018: ניתוח אזורי של פרויקט הורייזון NMC" (The Technology Outlook for הוא מאמץ מחקרי שיתופי בין New Media Consortium (NMC) לבין המרכז הנורבגי לתקשוב בחינוך (Norwegian Centre for ICT in Education). דו"ח זה מיידע את המנהיגים החינוכיים לגבי ההתפתחויות המשמעותיות בטכנולוגיות התומכות בחינוך היסודי ובחינוך העל-יסודי בנורבגיה.

  • לינק

    המטרה של מחקר זה היא לנתח את מאפייני התוכן של תכניות הלימודים בטכנולוגיה חינוכית עבור החינוך היסודי שפותחו על ידי הממשלות.נערך ניתוח איכותני של מסמכים לגבי תכנית הלימודים הלאומית בטכנולוגיה חינוכית בנורבגיה, בפלנדריה ובאנגליה (Aesaert, Koen; Vanderlinde, Ruben; Tondeur, Jo; van Braak, Johan, 2013).

  • לינק

    סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ננסי הופמן ( Nancy Hoffman ) המתאר שש מערכות חינוך בעולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי במדינות שלהם : אוסטרליה, אוסטריה, גרמניה , הולנד , נורבגיה ושוויץ. כל אחת ממדינות אלו הצליחה בדרכה ליצור איזון טוב יותר בין החינוך העיוני ובין החינוך המקצועי. הספר מתבסס גם על נתונים מעודכנים של הOECD המלמדים על הפער בין מדינות אלו ובין מערכת החינוך האמריקאית . לצערנו , מערכת החינוך הישראלית כבר לא שייכת לאותם מדינות העולם שהצליחו לקדם את החינוך המקצועי-טכנולוגי והיא נעשתה יותר דומה לארה"ב.

  • לינק

    המחקר הנוכחי הוא חלק מפרויקט של האיחוד האירופי, לקידום החקר בחינוך המדעי והמתמטי בכל רחבי אירופה, PRIMAS 2010, והוא צפוי להשפיע ולגרום לשינוי באמונות והשימוש הוראתי המעשי בכל הקשור ללמידה מבוססת חקר (inquiry-based learning-IBL ) בכיתות מתימטיקה והוראת המדעים ב-12 מדינות באירופה. הנתונים אשר שמשו בסיס לאנליזה של מאמר זה, התקבלו מניסוי פיילוט מוקדם של פרוייקט PRIMAS שנערך בנורבגיה ( Svein Arne Sikko, Ragnhild Lyngved, Birgit Pepin) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן את תהליכי קביעת המדיניות בתחום של הכשרת מורים בפינלנד ובנורבגיה. תשומת לב מיוחדת ניתנת לתפקידים שממלאים השחקנים והגורמים השונים בתהליכים אלה ולהשפעות הפוטנציאליות של מעורבותם על התכניות להכשרת מורים בשתי המדינות (Hilde Wagsas Afdal).

  • לינק

    הכשרת המורים בנורבגיה המווסתת באופן לאומי עוברת כעת שינויים נרחבים. מאמר זה מתאר בקצרה את המסלולים השונים להכשרה עבור המורים וחלק מהעבודה הנעשית בנורבגיה לשפר את הכשרת המורים, אבל המאמר מתרכז בעיקר ברפורמה האחרונה המשמעותית יותר ( 'initial teacher training ) עבור כיתות א'-ז' וכיתות ה-י' בבתי ספר בנורבגיה. במאמר מוצגים הרקע לרפורמה זו, השינויים העיקריים שנעשו בהכשרת מורים דרך רפורמה זו וחלק מהאתגרים שנידונו. המחלוקת לגבי הכשרת מורים המוצגת במאמר זה היא הקשר בין תכנון התכניות שמכשירות את המורים לבין התכניות המאפשרות פיתוח של מיומנויות: המשמעות של יצירת האופי של הכשרת מורים ( Munthe, Elaine. Malmo, Kari-Anne Svensen. Rogne, Magne).

  • סיכום

    המאמר מתאר את ההקשר המשתנה של הכשרת מורים בנורבגיה, את מבנה התוכניות, את השינויים שהוכנסו בהן בשנים האחרונות ואת ההשפעות של מגמות חדשות בעולם עליהן. היוזמות המקומיות במערכת בנורבגיה כוללות פעילויות מוסדיות תומכת בהתאמה לתפקידים הנ"ל. מדובר בהיבטים פדגוגים של ההכשרה, בהיבטים של הדגמת תפקיד ובהיבטים ניהוליים. בהיבטים אחרונים אלה הלמידה היא בדרך כלל תהליך של ניסוי וטעיה. למרות הכוונות הטובות ליצירת סביבה מקצועית תומכת ומעודכנת יש עדיין אתגרים רבים היוצרים קשיים שמקורם בהקשר המקומי, הארצי והבינלאומי. בין הקשיים: בהיבט המקומי: הצורך בפיתוח קהילייה מקצועית רחבה בין מורי החוגים השונים ובהם המורים הדיסציפלינריים והמורים הדידקטיים; בהיבט הארצי: אי-השקט השורר במערכת ההכשרה הארצית והצורך להסתגל לרפורמות חדשות המחייבות עיצוב מחדש של תוכניות וקורסים, כמו גם התחושה שההוראה נעשית פחות חשובה לנוכח הלחץ הקיים לפרסם ולתעד בהתמדה לצורכי קידום ועמידה בדרישות (Smith, K).

  • לינק

    מאמר זה מספק לקורא תובנה לגבי מה בדיוק כרוך בעבודת מחקר ופיתוח (R&D, research and development work) לשינוי חינוכי ושיפור החינוך. המונח עבודת R&D מצביע על כך שישנם לפחות שני תהליכים המתרחשים באותו הזמן; הפרקטיקה גם נחקרת וגם מפותחת. השלבים השונים בפיתוח תהליכים מתוארים משאלת המחקר וניתוחים של פרקטיקות נוכחיות כנקודת המוצא אל איחוד ופרקטיקה חדשה המתבססת על הבדיקות של תכניות הוראה קונקרטיות ( May Britt Postholm, Torill Moen) .

  • לינק

    במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לשלב תקשוב חינוכי (ICT-Information and Communication Technology) בכל האספקטים של ההוראה והלמידה ברחבי בתי הספר בנורבגיה ובמדינות רבות נוספות. אולם, על אף מגמה זו מחקרים מראים כי מורים רבים מתקשים עם אימוץ השיטה החדשה, וכי מהפכת ה- ICT מהווה אתגר להתפתחותם המקצועית. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמים ברמת המורה, ומתאר כיצד ובאיזו מידה משתמשים המורים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. מאמר זה עוסק באופן בו גורמים ומשתנים כגון הנושא הנלמד, ניסיון הוראה, מגדר וגיל משפיעים על השימוש בתקשוב חינוכי בקרב המורים. החשיבות של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מנתח בצורה מעמיקה את עמדות מורים בביה"ס תיכון לגבי תהליכי התקשוב וניתן ללמוד ממנו בכל היערכות קיימת או עתידית של תכניות תקשוב ארציות ( Wikan, Gerd and Terje Molster).

  • תקציר

    סוגים שונים של מבנים חברתיים בבתי ספר (כגון צוותי מורים, קהילות מקצועיות, קהילות לומדות) גובשו בעשור האחרון על מנת לקדם את ההתפתחות המקצועית והשיח בין המורים בבתי ספר תיכונים. בנורבגיה הוקמו בבתי הספר התיכוניים צוותים רב-תחומיים כאמצעי לקידום עבודת הצוות ולהתפתחותם. הרפורמה בחינוך משנת 1997 חייבה את כל בתי הספר התיכוניים בנורבגיה להקים צוותים רב-תחומיים כדרך לקידום ההוראה ועבודת הצוות בבתי הספר. המחקר הנוכחי ביקש לבדוק את דפוסי ההתארגנות, הפעולה והגיבוש של הצוותים הרב-תחומיים בחיי ביה"ס. המחקר ביקש לבדוק גם הביטויים והעמדות של המורים בעבודתם בצוותים הרב-תחומים ומהו תהליך ההחלטות המתקבל בצוותים אלו. הממצאים מלמדים על אינטראקציה רבה בעבודת הצוותים הרב-תחומיים ופעולות לתכנון לימודים. יחד עם זאת, כקהילה לומדת הייתה פעילות הצוותים הרב-תחומיים נעדרת עומק ורפלקציה. אמנם, הצוותים היטיבו להשביח את תכנון הלימודים בביה"ס, אך רמת האתגרים המשותפים הייתה נמוכה בהשוואה לקהילות לומדות הפועלות בחתך מקצוע (Anton Havnes.).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין