מילת מפתח: מתכשרים להוראה
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 41 ל-49
  • לינק

    המחקר נותן מסגרת קונצפטואלית לדיוני-מקרים המדגישים את הממדים המוסריים של הוראה. למורי מורים המחפשים ללכת בכיוון זה, יכולה מסגרת זו להוות הנחייה לבחירות הפדגוגיות שלהם ולתת בסיס להערכת הדיאלוג הנוצר בדיונים מעין אלה. המחקר גם חושף את מאמצי החוקרים לתמוך בהבנה של הממדים הנ"ל באמצעות שימוש בפורמט מקוון לדיונים. השפעות של מאפייני השיח המקוון על תכני הדיונים – המחקרים על מאפייני שיח מקוון מציגים מאפיינים שונים ורבים של השיח המקוון ובהם, למשל, אורך התגובות, מספר הכניסות של כל משתתף, מספר השרשורים בשיחה, מתן אפשרות לשמיעה ולהשמעת קולם של כל הסטודנטים (Larson & Keiper, 2002), שונות של תגובות המובילה לשונות ברעיונות ובתובנות. (Whitcomb, J.A. & Tinkler, B ).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר בו נבדקה למידה של מתכשרים להוראה באמצעות שיחות משוב על בעיות שהתעוררו בשיעורים במסגרת ההתנסות המעשית. ליצירת מסגרות אינטראקטיביות יש ערך רב בהכשרה, שכן מתכשרים להוראה יכולים לבחון במסגרתן את מהות תן של הוראה ולמידה. שיחות כאלה המתנהלות באורך שיטתי כחלק מתוכנית הכשרה, עשויות לתרום לתחושת המקצוענות והאחריותיות של המתכשרים. בקהיליות של למידה פרופסיונלית השיחה היא אמצעי לשינוי ההוראה לאורך זמן לאור רפלקציה על מה שמועלה בדיונים עם עמיתים. (Miller, M.J)

  • לינק

    המאמר מתאר מחקר מעקב אחר מורים מתחילים שבמהלך תקופת ההכשרה להוראה עשו שימוש טוב מאוד בטכנולוגיות מידע ותקשורת ( Hammond, M. et al., 2009 ) במונחים של תדירות השימוש, הגיוון וההתאמה למטרות תוכניות הלימודים. הם גם גילו יכולת של רפלקציה על תרומת השימוש ללמידת תלמידים, והצטיינו גם בהיבטים אחרים של הוראה. השאלה שנשאלה הייתה אם רמת השימוש בשילוב טכנולוגיה בהוראה נמשכה גם בשנת העבודה הראשונה שלהם. המסקנות : אמנם המורים המתחילים שהשתמשו בשנתם הראשונה בהוראה ב-ICT עלולים היו לחוש מתח בין המחויבות האישית שלהם לכך לבין הפרקטיקות של עמיתיהם, אך הם גם לא חשו ב"הלם המציאות" ולא יצרו דרמטיזציה של ההתכשרות להוראה ושל תפקיד ה-ICT בה.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מציג ניתוח של משובים שניתנו ל-15 מתכשרים בראשית ההכשרה שעבדו, כל אחד, עם שני חונכים שקיבלו הכשרה לתפקיד. חונך אחד – חונך גנרי (GM) שעיקר הכשרתו הייתה בנושאים כלליים ובדרכי כתיבת משוב בעקבות תצפית, וחונך נוסף – חונך פדגוגי (PM) שקיבל השתלמות מקבילה שהתייחסה לכתיבת משובים ודרשה להתמקד בהערות על ידע תוכן ופדגוגיה תלוית-תחומי דעת. המתכשרים קיבלו שני משובים כתובים כל שבוע, אחד מכל חונך (Lock, R., Soares, A., & Foster, J).

  • סיכום

    מתכשרים להוראה מעידים על עמדותיהם המקצועיות, הרגשיות והשיתופיות בתהליך של רפלקציה על תלמידים בגיל ההתבגרות המוקדם אותם הם מלמדים במסגרת ההתנסות המעשית, על דרכי ההוראה ההולמות לגיל זה ועל דרכי העצמה של מורים ותלמידים. המחקר מראה שהעצמה של מורים עתידיים כאנשי מעשה רפלקטיביים דורשת למידה המדגימה עשייה רפלקטיבית בתוכניות ההכשרה ואפשרות להתפתחות של קהיליות למידה. באמצעות חקר מקרים הקבוצה הנחקרת הצליחה לרכוש הבנה הקשרית של התלמידים שהשפיעה על תפישותיהם והבנותיהם לגבי הגיל המדובר וגם אפשרה להם לדון בתפישות, בהבנת התיאוריות שלמדו בקורסי ההכשרה ובתצפיות הממשיות בכיתות בית הספר. (Parkison, P.T)

  • סיכום

    המחקר מדווח על התנסויות של מדריכים פדגוגיים ברפלקציה ביקורתית על עבודתם, ועל ההשפעה שיש לכך על הזדמנויות הלמידה הניתנות לסטודנטים בתוכנית ההכשרה. הממצאים כוללים: א. הבנה שרפלקציה ביקורתית נבנית בקרב המתכשרים להוראה לאורך זמן תוך שהם נחשפים לעבודת המדריך הפדגוגי; ב. דיגום, הדרכה והסבר של החשיבות של רפלקציה ביקורתית בהוראה באמצעות המדריך עוזרת למועמדים להוראה לפתח רפלקציה ביקורתית והבנות; ג. פיתוח רפלקציה ביקורתית בעבודתם האישית והמשותפת היא עניין שמתפתח לאורך זמן בקרב שני הצדדים. (Bates, A, Ramirez, L., & Drits, D.)

  • סיכום

    תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)

  • סיכום

    תיאוריות ביהייויוריסטיות וקוגניטיביות של למידה רואים אותה כתהליך של הפנמה אישית. תיאוריות סוציולוגיות רואות למידה כתהליך הנבנה חברתית ומתפתח בהקשרים חברתיים. וונגר (Wenger) טוען שפרקטיקה פרופסיונלית היא תהליך הנבנה בקהיליות. במחקר זה נעשה ניסיון לברר כיצד חונכים העובדים עם מתכשרים להוראה לומדים לחנוך ולצמוח כחונכים ולזהות כיצד הם בונים את "קהיליות החונכות" שלהם. (Bryan. H., & Carpenter, C.)

  • סיכום

    מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין