מילת מפתח: מתכשרים להוראה
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    הכותבים מציגים דגם לשיבוץ מתכשרים בהתנסות המעשית שעיקרו שיבוץ שני מתכשרים לעבודה עם מורה-חונך אחד (paired placement) במסגרת של "בית ספר מלמד" (The Teaching School Model) (דומה ל-PDS בארה"ב ובמקומות אחרים). הדגם הופעל במסגרת עמיתות בין אוניברסיטה ושלושה בתי ספר (עירוני ושני מחוזיים) כשהמתכשרים שהו בבית הספר יומיים בשבוע במהלך שנה או סמסטר. שיבוץ בזוגות יוצר שתי מסגרות של עבודה שיתופית בין המתכשרים לבין החונך ובין המתכשרים לבין עצמם. כל אחד מהשלושה יכול ליטול על עצמו את תפקיד המוביל על פי הסיטואציה והנושא, ולהתפתח ברמת ההתפתחות האפשרית המתאימה לו (Lang, C., Neal, D., Karvouni, M., & Chandler, D).

  • סיכום

    טענת הכותבת היא שהתנסויות של למידה משולבת עבודה הן דרך משמעותית לפיתוח זוויות ראייה שונות בקרב מתכשרים כלפי המקצוע, דרכי עבודה ואפשרויות להתפתחות מקצועית. אלה התנסויות המהוות הזדמנות ייחודית להגיע אל מעבר למקומי, לשלב זוויות ראייה תרבותיות אחרות ולאתגר הנחות והבנות קיימות של האדם על עצמו כאיש מקצוע בעולם גלובלי (Lilley et al., 2014). מעסיקים רבים רואים התנסויות בין-לאומיות כאינדיקציות של יכולות רב-תרבותיות ומעודדים כיוון זה של צמיחה מקצועית (Trede et al., 2013). במסגרת תוכנית להכשרת מורים באוסטרליה פותחה יחידה המערבת את המתכשרים בהתוודעות לתרבות אחרת ע"י שיבוצם להוראה בבי"ס בארץ אחרת (כאן, סין, בשנחאי). הרציונל: חשיפה מובנית לתרבויות שונות תעודד מתכשרים למעורבות בשיח חינוכי המאתגר את רעיונותיהם על דמיון ושוני תרבותי ועל מקצוענות ותכשיר אותם להיות מורים אפקטיביים (Walkington, J).

  • תקציר

    המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לקבוע את פרקטיקות ההוראה של מתכשרים להוראת הפיזיקה בבית הספר התיכון ביחס להעדפה שלהם להוראה מסורתית או קונסטרוקטיביסטית. ניתוח הממצאים של הסקר ושל הראיונות הראה שרוב המתכשרים להוראה בבית הספר התיכון החזיקו באמונות ביניים (מסורתיות ועד קונסטרוקטיביסטיות) לגבי הוראת פיזיקה (Demirci, Neset, 2015).

  • סיכום

    מחקר אקספלורטיבי זה בוחן תהליכי למידה והשתנות של מתכשרים להוראה החווים התנסות מעשית בחו"ל (מקנדה ליוון). הבחינה היא הדגמה או יישום של תיאוריה של למידה טרנספורמטיבית (Mezirow, 1981, 2000, 2012). הכותבות מחילות את הרעיונות והמושגים העיוניים על ההתנסות הבין-לאומית של סטודנטים להוראה. מממצאי המחקר ניתן ללמוד כי רקע תרבותי, אישיות, הנעה וערכים מנחים קבלת ההחלטות בהוראה ועשויים להשפיע משמעותית על למידה (Polyzoi, E., & Magro, K).

  • סיכום

    המאמר מדווח על מחקר שבחן את הקשר בין סוגים שונים של הנעות (מוטיבציות) לבחירה בהוראה של מתכשרים לבין תפיסתם את יכולתם המקצועית ואת אפשרות העיסוק העתידי בהוראה. המחקר נערך בהונג קונג. אוכלוסיית המחקר כללה 142 מתכשרים להוראה שענו על שאלון ו-7 מרואיינים שרואיינו בעקבות ממצאי השאלון. הסטודנטים השתתפו בתוכנית הכשרה לבעלי תואר ראשון בחינוך. נערך סקר לזיהוי דפוסים כלליים של הנעות הוראתיות של מתכשרים להוראה, תכניותיהם לעתיד ותפיסת היכולות המקצועיות (Tang S.Y.F., Wong, A. K.Y., & Cheng, M.M.H).

  • סיכום

    הכותבים השוו בין חמש תוכניות הכשרת מורים לבית הספר היסודי כשלכל אחת מאפיינים שונים במונחים של: דרישות קבלה, מספר הקורסים הנדרשים בקריאה, מתמטיקה, רב-תרבותיות והערכה, מספר שעות ההתנסות המעשית הנדרשות, ומאפייני ההתנסויות בהתמחות. זאת במטרה לבדוק אילו דגמים מחזקים את יכולת ההוראה הנתפסת של בוגריהן לקראת שנת העבודה הראשונה בהוראה. החוקרים הבחינו בין שתי קבוצות נחקרים: סטודנטים בהתנסות מעשית וסטודנטים בהתמחות (student teaching / Internship בהתאמה), שתי תקופות שמהוות סיום תהליך ההכשרה ומקדימות את הכניסה לשנת הוראה ראשונה רשמית (Clark, S., Byrnes, D., & Sudweeks, R.R).

  • סיכום

    המאמר מציג כיוונים עכשוויים בחשיבה על התנסות מעשית בהכשרת מורים מזוויות ראיה של המעורבים בה. זאת במטרה להציג תמונה מקיפה של התחום כפי שהוא בא לידי ביטוי במאמרים מחקריים שבוצעו בין השנים 2000 – 2012. נסקרו 114 מאמרים. רוב המחקרים שנכללו בסקירה בוצעו בבתי-ספר יסודיים ובבתי-ספר תיכוניים, והם כוללים התנסויות במגוון תחומי דעת כמו מדעים, מתמטיקה ואנגלית. הממצאים מסייעים להבין את הדינמיקות הפועלות במסגרות ההתנסות. מטרת הסקירה לתת תמונה של מגוון דרכי שיתוף פעולה בין בתי-ספר לבין מוסדות הכשרה, למורים, לחוקרים ולמורי-מורים המעוניינים בחקר ובהבנה של ההתנסות, לזהות מה ניתן ללמוד ממחקרים קיימים ולהתוות כיוונים למחקר עתידי.

  • לינק

    מחקר זה בחן את ההשפעה של תרגילי למידה אותנטית, כאסטרטגיה לימודית, על המסוגלות העצמית לשילוב של טכנולוגיה בקרב מתכשרים להוראה ועל הכוונות שלהם לשלב טכנולוגיה. בנוסף, נחקר גם הקשר המנבא בין השינוי במסוגלות העצמית של שילוב הטכנולוגיה של המתכשרים להוראה לבין השינוי בכוונותיהם לשלב את הטכנולוגיה (Jennifer R. Banas, Cindy S. York, 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים בוחנים את החונכות בהקשר של הכשרת פרחי הוראה על ידי הצעת מסגרת עבודה מבוססת מבחינה תיאורטית עבור חונכות בהקשר זה (Ambrosetti, Angelina; Knight, Bruce Allen; Dekkers, John, 2014).

  • סיכום

    סקירת הספרות שבמאמר עוסקת בתפיסת התפקיד של מורים מאמנים במסגרות ההתנסות המעשית. מתכשרים להוראה רואים במורים מאמנים דמויות בעלות השפעה מרכזית על התפתחותם המקצועית. לכן, הדרכים שבהן המאמנים משתתפים בהכשרה הן משמעותיות. מטרת הסקירה היא להניע תפיסות של השתתפות זו מעבר לאמונות מקובלות לטענות מבוססות אמפירית, והיא צמחה מסקירה של 400 מאמרים בהיקף של 60 שנות מחקר בנושא. גוף הידע המחקרי העוסק במורים מאמנים גדול ורחב ועוסק בהיבטים שונים של עבודתם. הסקירה נעשתה במאמץ להמשיג תיאורטית תפקיד זה. מיצוב המחקר וזיהוי צרכי התפתחות מקצועית של מאמנים במסגרת רחבה יותר חיוניים כדי לטפל בחוסר זה (Clarke, A., Triggs, V., & Nielsen, W.S).

  • לינק

    כיצד ננחיל למתכשרים להוראה את ההבנה הזו? אחת הדרכים האפשריות היא ללמד את התכנים הללו בדרך של דיגום (modeling) המבוסס על אותם הנחות יסוד הבונות את האמון. אבל הפעם נותן האמון הוא המרצה ומקבלי האמון הם הסטודנטים. לצורך כך בנתה מחברת המאמר קורס לסטודנטים לתואר שני שנקרא "אמון, כבוד והתכוונות". הקורס התבסס ברובו על הוראת עמיתים, למידה שיתופית והערכת עמיתים. זאת כדי לתת מקום של כבוד ולשדר אמון לסטודנטים בדבר היכולת שלהם לרכוש ידע באופן עצמאי, ליכולת שלהם לשתף בידע את עמיתיהם ולהעריך באופן הגון את ההישגים שלהם. לשם כך כל סטודנט התבקש לבחור טקסט המבטא לפחות עיקרון הומניסטי אחד בחינוך או דמות של מחנך או מחנכת הומניסטים בעלי שיעור קומה וללמד את הטקסט הנבחר בכיתתו, באופן יצירתי, ( אפרת קס).

  • סיכום

    כותבי המאמר בחנו במחקרם את הקשר בין חוויות במהלך החיים התפתחות הנתיבה המקצועית של מורים, באמצעות ניתוח סיפורי חיים של מתכשרים להוראה, כולל התנסויות וציפיות מרכזיות מהתקופה שלפני הכניסה לחיים מקצועיים. הבנה זו מאפשרת, לדעתם, לבחון החלטות של בחירה בהוראה, רעיונות על הוראה ולמידה והחלטות בדבר נתיבי קריירה עתידית. שאלות המחקר היו: (1)אילו התנסויות חיים משפיעות על כיוון מקצועי?; (2) באילו דרכים מעצבות התנסויות חיים דעות על מקצוע ההוראה ועל הוראה ולמידה?; (3) כיצד חוזים מתכשרים להוראה את הנתיבה המקצועית שלהם לאורך החיים?

  • לינק

    מחקר זה מבקש לבחון אם תכנית לימודים המתמחה בהכשרת מורים למתמטיקה, המבוססת על חקר ופיתוח מערכי שיעור יפניים להוראה, יכולה לסייע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. ניתוח הנתונים חשף שחקר ופיתוח מערכי שיעור הוא למעשה גישה אפקטיבית בסיוע למתכשרים להוראה לגשר על הפער בין התיאוריה לפרקטיקה. באמצעות גישה זו של חקירה המבוססת בכיתה ועם הנחיה מתמשכת מהמנטורים (מורי המורים המלמדים את הקורס) המתכשרים להוראה החלו לשפוט את הצלחת השיעור שלהם בהתבסס על הלמידה של התלמיד. מוקד חדש זה בלמידת התלמיד איפשר להם להשתפר באופן ניכר הן בחקר ופיתוח מערכי השיעור שלהם והן ביישומם (Claire Carroll, 2013).

  • סיכום

    שאלה מרכזית: האם חונכות קונסטרוקטיביסטית וחונכות מכוונת מזמנות למורים בראשית דרכם הזדמנויות הולמות לרכוש את הנדרש להצלחה בהוראה? דגמים של חונכות: א1) חונכות בגישה מסורתית של העברת ידע לפיה חונכים תופשים את תפקידם כמומחים ומעבירים את הידע שלהם במערכת יחסים בעלת אופי היררכי. בסביבת לימודים זו המתכשרים מסתגלים לתרבות הקיימת של בית-הספר; א2) חונכות כטרנספורמציה של ידע מניחה קשר שיתופי א-סימטרי עם המורה החונך שבו ידע על הוראה נוצר בעבודה משותפת, כשהחונכים מזמנים התנסויות המקדמות התפתחות וצמיחה מקצועיים למתכשרים (Cochran-Smith & Paris, 1995). ב) חונכות –מלמדת (educative mentoring; Feiman-Nemser, 2001) שבה חונכים מספקים הזדמנויות להתפתחות מקצועית של מורים מתחילים. גישה זו דומה לחונכות כטרנספורמציה של ידע כנ"ל.

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר היתה לבחון את ההשפעה של דגמי שימוש בווידיאו על יכולת ההערכה העצמית של מתכשרים להוראה כבר בראשית ההתנסות המעשית ועל ביצועי ההוראה שלהם. פיתוח יכולת של הערכה עצמית פותחת אפשרויות חדשות לשימוש בווידאו בתהליכי משוב בהדרכה ובחונכות (Baecher, L., Kung-Chuan, S., Jewkes, A.M., & Rosalia, C).

  • לינק

    מאמר זה נועד לבחון את מערך השינויים והתמורות בהכשרת מורים בחינוך החרדי במבט היסטורי ועכשווי, ולנתח את מערכת יחסי הגומלין אשר טוותה תובנות בין מדיניות – העל ובין "השדה". 'מדיניות-על' מייצגת את תפיסות-העל של האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, ומנגד-את תפיסות-העל של המנהיגות החרדית. ה'שדה' מייצג את נקודת המבט של הסמינריסטיות (המתכשרות להוראה), של המשתלמות (המורות בפועל) ושל מנהלי הסמינרים. השאלה היא כיצד אפשר לגשר על הפער שבין מדיניות-העל ל'שדה', ובין מוקדי ההשפעה הפועלים על השדה ובשדה, במארג מורכב המייצג אינטרסים דומים ומנוגדים כאחד (לאה ריימן, 2012).

  • לינק

    המאמר מדווח על 12 חקרי מקרה של מתכשרים להוראה, בהם נבחנה השאלה כיצד ההתנסויות במהלך העבודה המעשית משפיעות על החלטות הבוגרים להמשיך בהוראה. במחקר נבדקה השאלה כיצד משפיעות ההתנסויות המעשיות על ההנעה של המתכשרים להגיע להחלטה על כניסה למקצוע ההוראה? המסגרות העיוניות שהמחקר נסמך עליהן הן המחקר על חשיבת מורים והמסורת הפרשנית בסוציולוגיה. לאור זאת ההיעשות למורה נתפשת כתהליך מתמשך של התפתחות מקצועית, הנובעת מהאינטראקציה החברתית המשמעותית בין המתכשר לבין הסביבה המקצועית שלו ( Rots, I., Kelchtermans, G., & Aelterman, A. ).

  • סיכום

    לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).

  • סיכום

    המאמר עוסק בהערכת הכישורים של מתכשרים להוראה בגישה של הערכה מבוססת-ביצוע. החומר נאסף במשך שנתיים (2007 -2009) ממתכשרים להוראה ומהמדריכים הפדגוגיים (supervisors) שלהם בתוכנית הכשרה שכללה את הערכת בצוע המורה של קליפורניה (PACT) ככלי הערכה. המטרה הייתה להשוות בין הניבוי של המדריכים הפדגוגיים לגבי רמת הכישורים והידע של כל מתמחה לבין הציון שקיבלו בפועל בעקבות ה-PACT. המדריכים הפדגוגיים ניבאו ציונים עבור הסטודנטים שלהם ואחר כך קיבלו את מטלות הסטודנטים להערכה (Sandholtz-Haymore, J., & Shea, L.M).

  • לינק

    המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme-GTP . והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה. המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme(GTP), והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה ( Smith, K. & Hodson, E).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין