מילת מפתח: משפחה
מיון:
נמצאו 15 פריטים
פריטים מ- 1 ל-15
  • לינק

    מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

  • לינק

    כתיבה היא פעולה מורכבת הדורשת זמן מרוכז וניסיון לנהל זמן מצד תלמידים וניסיון שמורים מתאמצים למצוא בתכנית לימודים צפופה. למרות מאבק זה לתיעדוף כתיבה, תלמידים במאה ה-21 זקוקים למיומנויות כתיבה כדי להשתתף במקום העבודה, באקדמיה, בכלכלה, ובדמוקרטיה. אם מיומנויות כתיבה הם כה חיוניות, מורים ומנהלים חייבים לחפש פתרונות יצירתיים כדי למצוא זמן לפתח את התלמידים לכותבים יעילים. משאבים שהתעלמו מהם ואשר ניתן להפנות לבעיה זו של זמן הוראה לכתיבה הם ההורים ומשפחות התלמידים. על ידי גיוס עזרת ההורים, המורים עשויים להשיג את הזמן והמשאבים הדרושים כדי ללמד כתיבה ביעילות (Melinda A. Zurcher, 2016).

  • תקציר

    מאמר זה משתף מודל של תכנית לימודים חודשית שיכול לסייע למורים ולמשפחות לגשר על הפער בין הבית לבין בית הספר באמצעות שימוש בספרות ובתגובה שהתעוררה מהתרבויות שבכיתה. שילוב של טקסטים נענים מבחינה תרבותית ושל כתבי עת הנענים למשפחה בכיתה ובבית יכולים לסייע לילדים, למשפחותיהם, ולעמיתים לערוך קישורים ביקורתיים לספרות כמו גם להבין שונות (diversity) כמשאב יצרני. הממצאים הראו שהתגובות של המשפחות הובילו להשקפות מורחבות לגבי המבנים והתרבויות של המשפחה וסיפקו מרחב לשיחות ביקורתיות סביב הטקסטים בבית ובבית הספר (Schrodt, Katie; Fain, Jeanne Gilliam ; Hasty, Michelle, 2015).

  • תקציר

    מחקרים, הכוללים ניתוח של תכנית הלימודים וקבוצות מיקוד של סטודנטים להוראה בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ושל מורי מורים, נערכו בשלוש אוניברסיטאות, אחת בהולנד, אחת בבלגיה ואחת בארה"ב. התכניות הראו תשומת לב מוגבלת להיבטים אחרים מלבד תקשורת, ושותפויות משפחה-בית ספר לא הוערכו. הממצאים מציינים שההכשרה תלויה בעיקר בנטיות של מורי המורים האינדיבידואליים. אף על פי שכל המשיבים הכירו בחשיבות של שותפויות משפחה-בית ספר, המשיבים מהחינוך היסודי החזיקו בעמדה חיובית יותר כלפי ההורים מאשר אחרים(de Bruine, Erica J.; Willemse, T. Martijn; D’Haem, Jeanne; Griswold, Peter; Vloeberghs, Lijne; van Eynde, Sofie. , 2014).

  • לינק

    חגי ישראל הם חלק מהתרבות היהודית־ישראלית. אנחנו מבקשים להכיר את מקורותיהם ולחגוג אותם בדרך שתתאים לנו היום. פרקי הספר מקדימים לכל חג וחג מבוא עיוני העומד על עיקרי החג ושורשיו בתרבות היהודית רבת השנים. לאחר כל מבוא מובאת הצעה לטקס משפחתי. הטקסים המוצעים בספר מיועדים למשפחות שאינן פוקדות את בית הכנסת וגם למשפחות המבקשות לציין את החג בביתן לאחר התפילה. כל משפחה מוזמנת לבנות את הטקס המתאים לה (ביני תלמי, רונן אחיטוב, אילת לין).

  • תקציר

    בשנים האחרונות התעורר צורך בסקירה עדכנית של המחקר הגנטי והנוירו-ביולוגי עם מחקר פסיכולוגי-התפתחותי וחינוכי בלקויות למידה. מאז התפרסם המאמר "לקות למידה" – מודל נוירו-התפתחותי" (מרגלית וטור-כספא, 1998) חלו התפתחויות במחקר, במדיניות החינוכית ובמציאות הבית ספרית בישראל ובעולם. המאמר מציג בקיצור את השינויים בהמשגה ובהגדרות ומדגיש את התיקוף של המודל הנוירו-התפתחותי, בהתבסס על תוצאות עדכניות במחקר. הסקירה תתמקד בחקר התפקודים הניהוליים מחד גיסא ובוויסות העצמי מאידך גיסא כתחומי לקויות אופייניים לתלמידים עם לקויות הלמידה (מלכה מרגלית).

  • לינק

    המאמר דן באתגרים עמם מתמודדות הגננות בעקבות השינויים שחלו במבנה המשפחה. מוצגת סקירה המפרטת את הדרכים לקידום החינוך לפלורליזם וליברליות בגני הילדים בנושא מגוון התאים המשפחתיים הקיימים היום. הסקירה מזמינה את קהל הגננות לחשיבה אינטרוספקטיבית באשר לאופן בו הן מתייחסות לשונות הקיימת בין משפחות הילדים שהן מחנכות ולדרכים בהן הן מקרינות את תפיסותיהן ועמדותיהן על החינוך בגן. לאחר פירוט ההצעות האופרטיביות, המאמר ממליץ לנטוש את הגישה המסורתית ולהעשיר את ארון הספרים בגן ואת היצירתיות החופשית להגברת שיקוף אורחות חיים מסוגים חדשים ( קלודי , טל) .

  • לינק

    למושג חינוך ביתי הגדרות שונות, כולן מתייחסות לתופעה שבמסגרתה הורים נוטלים את האחריות על חינוך ילדיהם ומחנכים אותם במסגרת ביתית. מטרות המחקר היו להשוות את ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדי חינוך ביתי וילדי חינוך בית ספרי. במחקר השתתפו 50 ילדים בגילאי 6 עד 11 והוריהם. מחציתם למדו במסגרת המוגדרת כחינוך ביתי. לצורך המחקר נבחנו הילדים אינדיבידואלית, במבחני שפה, קריאה,חשבון ויצירתיות ( אדרי, א. ) .

  • לינק

    נתונים של ארגון ה-OECD מראים שישראל בצמרת מדינות המערב בזמן הכנת שיעורי בית. סקר של המגזין מצא ש-35 מהילדים נעזרים בהוריהם לשיעורי בית, ו-95% מההורים מאמינים כי זה מסייע לילדיהם. אולם מחקרים ומומחים טוענים דווקא כי הכנסת בית הספר לבית אינה מועילה כלל וכלל (ינון מילס).

  • לינק

    מאמר מעניין של פרופסור נמרוד אלוני ובו הוא סותר את מרבית טענותיו של הספר החדש של פרופ' איימי צ'ואה, "הימנון הקרב של אמא נמרה", הוצאת מודן." הספר מתאר בפשטות ובעוצמה את הדילמות בין חינוך סמכותי ומכוון (אותו היא מכנה בשם הקוד "חינוך סיני") לבין אנרכיה והפקרות (שמכונות בפשטות "חינוך מערבי"). בלשון הרחוקה מלהיות תקינה-פוליטית, מאשימה המחברת את ההורים המערביים בפינוק מחליא, בהזנחה מדעת, בפחדנות ובהובלת דור שלם של צעירים אל בינוניות ושיממון אינטלקטואלי וחברתי.

  • לינק

    וועדת המומחים של היזמה למחקר יישומי בחינוך, בראשות פרופ' צ'רלס גרינבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים, השלימה את החיבור המסכם את עבודתה, קשרי משפחה-מסגרת חינוך בגיל הרך (גן-ג'). הוועדה הוקמה כדי לבדוק אם וכיצד ניתן לשפר את מצבם של התלמידים בחברה הישראלית, במיוחד בגיל הרך ( 3-8) , על ידי שיתוף ההורים בנעשה בגנים ובבתי הספר. המסקנה המרכזית של המסמך היא שיש לקדם שינוי במערכת החינוך בגיל הרך במדינת ישראל על מנת לשפר את שיתופי הפעולה בין המשפחה למערכת החינוך ולהבנות אותם הן ברמה של מדיניות-על והן ברמה המקומית. שיתוף פעולה בין המשפחה למערכת החינוך תורם להתפתחות הילד ורווחתו, ואילו קונפליקטים ונתקים בין המערכות פוגעים בהתפתחות הילד ובהצלחתו במערכת החינוך. פרק 4 במסמך עוסק בהכשרה של עובדי מערכת החינוך לקשר ושותפות עם הורים ולהתערבויות פסיכו-חינוכיות : סקירת תכני קורסים קיימים , המלצות והצעות (גרינבאום , צ'רלס. פריד, דבורה) .

  • סיכום

    המאמר דן בתופעת ההימנעות של תלמידים מבית הספר: מקורות התופעה, אפיוניה והדרכים לטיפול בה. המחברת מנסה להבחין יותר במדויק בהתנהגויות השונות של הימנעות מבית הספר העולות בספרות שעוסקת בתחום, ומציע מודל מקיף ודיפרנציאלי של התופעה. מודגש הצורך לשלב טיפולים שונים, הן קצרי טווח והן ארוכי טווח, בעבודה עם הילדים עצמם, אך גם עם הוריהם ועם המערכות הקולטות אותם, מתוך התייחסות רב-מקצועית לתופעת ההימנעות ובעירוב גורמי טיפול, חינוך ורווחה. (צילה טנא)

  • לינק

    על ילדים, הורים ומיומנויות להכנת שיעורים, המחברת, פסיכולוגית חינוכית, מציבה את העקרונות לפיתוח לומד עצמאי גם בעזרת משימת שיעורי בית. המאמר מציג בהרחבה את העקרונות המשמעותיים בהקניית מיומנויות להכנת שיעורי בית: א. סביבת עבודה – היכן מכינים שיעורי בית? ב. זמן – מתי וכמה זמן מכינים שיעורי בית? הבנת הוראות ומילוי משימות – מה רוצים ממני? (דליה אלוני)

  • סיכום

    המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)

  • תקציר

    הרקע התאורטי של המחקר מתמקד בשינויים במבנה המשפחה ובתפקידו של המורה כסוכן שינוי או שימור של הסדר החברתי. השאלות העומדות במרכז המחקר נגזרות מתהליכי השינוי המתרחשים בתחום ההכשרה להוראה ולחינוך ומן הצורך להגדיר באופן שונה את תפקידי המורה. בין השאלות: האם ניתן לראות בסטודנטים* המכשירים עצמם לתחום החינוך סוכני שימור או סוכני שינוי של הסדר החברתי? האם כמורים וכמחנכים לעתיד, כסוכני סוציאליזציה, הם מייצגים תפיסות-עמדות מסורתיות, מודרניות או פוסט-מודרניות בכל הנוגע למשפחה הנמצאת בתהליכי שינוי? (שלומית בכר, סילביה פוגל-ביז'אוי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין