מילת מפתח: משמעת
מיון:
נמצאו 20 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.

  • סיכום

    בממואר זה מתאר המחבר, פרופסור לספרות ולמדעי הרוח באוניברסיטת ביילור, מורה ששינה את חייו כשלמד אצלו בשנות החמישים, בכיתה ח'. דמותו של מורה זה, שפעל בדרכים השונות ממה שמקובל היום, יכולה אולי לשמש דוגמה לכל מי שמבקש להיות מורה טוב בעצמו.

  • סיכום

    כותב המאמר מקבל את התפיסה לפיה יש לשנות את פני החינוך, מחינוך אינסטרומנטלי לחינוך המיוסד על משמעות. הנחת היסוד היא שפעילות אנושית פורייה נוצרת רק כשאדם מייחס משמעות למעשיו. בהתאם לכך יש לתור אחר תהליך חינוכי המיוסד על משמעות, תהליך שניתן למוצאו בחינוך לאמנות. עם זאת, המאמר משרטט את גבולותיה של תפישה זו, ואת הסכנות העולות מחצייתם.

  • לינק

    עורכי המחקר ביקשו לבחון את הקשר בין משתנים תרבותיים לבין הדרך בה מדריכים חינוכיים במוסד תקון לנוער תופסים את הנוער ומשתמשים בסמכותם כלפיהם.אוכלוסיית הנבדקים כללה 320 מדריכים חינוכיים מ-57 מוסדות שיקום לנוער עבריין ובמצבי סטייה חברתית.הנבדקים השיבו לשאלונים שבחנו ייחוס אחריות למצב הקורבן, ושימוש בסמכות באירועי משמעת. ממצאי השאלונים נותחו והוצלבו עם משתני רקע דתיים ועדתיים.מדריכים חינוכיים ערבים, יהודים מזרחים ודתיים נטו לראות בבני הנוער סוטים ועבריינים הראויים לענישה, יותר מאשר מדריכים אשכנזים וחילונים. מדריכים אלו גם נטו להגיב כלפי הנערים בכוחניות יתרה ובהתעלמות רבה יותר. לעומתם, מדריכים יהודים אשכנזים וחילונים נטו יותר לראות בנערים קורבנות של נסיבות, ובמהלך אירועי משמעת נטו להגיב יותר במתן הסברים. הממצאים מוסברים בנטיות הקולקטיביסטיות והאינדיבידואליסטיות של משתני הרקע העדתיים והדתיים.

  • תקציר

    ההבנה כיצד ההכרה וההמשגות של מורים משתנות בין מורים מומחים למורים חדשים היא שימושית להגברת פיתוח התמחותם של מורים מתחילים. המחברים יצרו סכמת קידוד תוך שימוש בתיאוריה הצומחת מהשטח (grounded theory) כדי לנתח את ההתבטאויות של מורים חדשים ושל מומחים המתארות את האירועים בכיתה ואת הרלוונטיות שלהם לניהול הכיתה. ארבע קטיגוריות של קודים הופיעו. קטיגוריות אלה התייחסו לתפיסות/פרשנויות, מוקד תימטי, זמניות ועיבוד קוגניטיבי שהובע (Wolff, Charlotte E.; van den Bogert, Niek; Jarodzka, Halszka; Boshuizen, Henny P. A. , 2015).

  • לינק

    מערכת החינוך נוטה כיום, למרבה השמחה, לשים דגש סוף כל סוף על הלמידה המשמעותית, שהיא אכן המטרה המרכזית, המהותית והחשובה ביותר של מערכת החינוך (ואולי בעצם האחת והיחידה). יחד עם זאת, ברבות מן הסיטואציות הלימודיות וברבים מבתי הספר, אחד מן הגורמים המגבילים את קידומה של למידה משמעותית הינו גורם שלעתים קרובות מתביישים ונבוכים מלעסוק בו – משמעת לקויה של תלמידים. במקרים ה"רגילים" או ה"רכים", חוסר המשמעת בא לביטוי בחוסר שקט רב בכיתות הלימוד (העמוסות בתלמידים בדרך כלל) המפריע ללמידה. במקרים הקשים יותר הוא מתבטא בהתנסחויות גסות של תלמידים (וגם הורים) כלפי מורים, ובמקרים הקשים ביותר גם בהפעלת אלימות פיזית. וכך, למרות שלמידה משמעותית היא ליבתו, מהותו ומטרתו של החינוך הרי שהרגלי משמעת לקויים מקשים מאד לקיימה. זאת, מעבר לכך שהם משפיעים גם על נטישתם של מורים רבים את מקצוע ההוראה (יורם אורעד).

  • סיכום

    לכל בית ספר גישה אחרת להתמודדות עם בעיות משמעת, אך אנשי חינוך, מנהלים ומורים ותיקים סבורים כי חלק מרכזי בפתרון הוא הקפדה על חזית אחידה – כך שהתלמידים יבינו כי מולם לא ניצב מורה בודד, אלא מערכת שלמה. בשלושת התיכונים באילת, למשל, אימצו לפני שמונה שנים את תוכנית הרא"ל למוגנות ומיטביות, של הפסיכולוג פרופ' עמוס רולידר. "המטרה היתה ליצור סדר יום ארגוני אחיד לבתי הספר, עם שפה אחידה וברורה", אומרת שמחה הראל, מנהלת התיכון השש-שנתי "רבין" בעיר. "תהליך הטמעת התוכנית כלל לימודים, סדנאות והשתלמויות של הצוות במשך שנה ( לימור דומב).

  • לינק

    בעיות משמעת הן אחד הנושאים הבוערים, הרגישים והחשובים ביותר המעסיקים מורים והורים. באופן מפתיע, הנושא עדיין לא נבחן אמפירית ולכן לא ידוע מספיק על הגורמים לבעיות המשמעת ועל השפעתן. מטרתו של מחקר זה לבחון כיצד מאפיינים שונים של הכיתה ושל בית הספר תורמים לרמת בעיות המשמעת בכיתה, וכיצד משפיעות הבעיות הללו על הישגי התלמידים.

  • לינק

    במאמר זה מתואר נייר עבודה של ה-OECD לגבי יצירתיות מהווה התחלה לעבודה כיצד אנו יכולים להגדיר, לפתח ובחינוך ולהעריך את "המיומנות" הזו שאנו מכנים יצירתיות. המאמר מתאר אב-טיפוס של כלי הערכה שפותח. כלי ההערכה מיועד לפרק את היצירתיות לחמש נטיות עיקריות ולאחר מכן לחלק נטיות אלה לשלושה תתי-הרגלים (Mark Gleeson, 2013).

  • לינק

    לא כל המורים מסוגלים להתמודד עם הקשיים בכיתה – אבל לא ההשעיות הן שיביאו את התוצאות אלא שינוי יסודי באחריותה של המערכת החינוכית כולה. לא כל המורים מסוגלים להתמודד עם הקשיים בכיתה – אבל לא ההשעיות הן שיביאו את התוצאות המצופות. רק שינוי יסודי באחריותה של המערכת החינוכית כולה, יוכל להביא שיפור באקלים החינוכי בבתי הספר ובכיתות. שינוי שייגע בלב החינוך ויביא את המערכת להתייחס אל הילד כאל אדם, לגלות כלפיו אכפתיות, אהבה ורצון אמיתי לעזור. שינוי שיישים את החינוך במקום שווה לפחות להישג הלימודי. יצירת אקלים חינוכי חיובי, מקבל, תומך, אוהב, תייתר את הצורך בעונשים, שלא לדבר על השעיות ( רותי סרלין ) .

  • לינק

    נושא המשמעת מהווה מקור דאגה למורים, ולעתים נוגד את האידיאלים שבשמם מורים בוחרים במקצוע ההוראה. ואכן, כבר בשלב מוקדם בדרכם המקצועית מגלים המורים כי כחלק מתפקידם עליהם להשתמש באסטרטגיות של פיקוח על המשמעת, וזאת באמצעות דרכים שתעוררנה מוטיבציה בקרב תלמידיהם להתנהג בדרכים הולמות. מחקר גישוש זה נועד לבחון את נטייתם של מורים מתחילים בנושא ניהול כיתה בקשר לגישת "התלמיד במרכז" מול גישת "המורה במרכז". המחקר התמקד בשאלה: אם מורים מתחילים מבטאים נטייה לגישת ה"תלמיד במרכז" או לגישת "המורה במרכז"? מורים מתחילים משתמשים בגישה המפקחת לגבי נושאים הקשורים בשליטה ובאלימות. אולם בנושאים הקשורים ליחסי מורה-תלמיד, אמון בתלמידים, משמעת והוראה, המורים נוטים לגישה ההומניסטית ( טימור, צפי).

  • לינק

    במחקר נבחן האם בבתי הספר שיש בהם תקנון וטקסטים בוני משמעות וכבוד ( מסדר, עמידה כשהמנהל נכנס) יש בעיות משמעת פחותות מאשר בבתי ספר שטקסטים אלה אינם קיימים בהם. במדגם שיטתי כלל-ארצי, 127 מנהלי בתי ספר השיבו על שאלונים שפותחו במיוחד למחקר זה ונשלחו בדואר. מרביתם ( 93% ) ציינו שבבית ספרם יש תקנון שעודכן בשנה שנערך המחקר ( 50% ), בשנה שקדמה לה (36%) או בשנתיים שלפני כן ( 7% ). רק 7% ציינו שבבית ספרם לא נכתב תקנון. לא נמצא כל הבדל ברמת המשמעת בין בתי ספרים שמנהלים תקנון לאלה שאינם מנהלים אותו, וגם לא בקשר למועד העדכון. מסדר בוקר מתקיים באופן סדיר בכמחצית מבתי הספר ( 45% ) ובאופן חלקי ב9% מהם. נמצא שבבתי הספר שעורכים מסדר מפעם לפעם, רמת המשמעת גבוהה יותר מאשר באלה שעורכים מסדר בקביעות או שאינם עורכים אותו כלל. חובת העמידה כאשר המנהל נכנס לכיתה מתקיימת בשליש מבתי הספר, רובם דתיים. גם קיום טקס זה או היעדרו אינם משפיעים על רמת המשמעת ( אליעזר יריב).

  • לינק

    על פי מחקר חדש שנעשה ע"י פרופסור יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב , בעיית המשמעת משפיעה על הישגי התלמידים – אך במידה קטנה בלבד. לדברי החוקרים, זו אינה הסיבה המרכזית לציונים הנמוכים. המחקר הוא חלק מפרויקט בינלאומי, בראשות פרופ' ריצ'רד ארום מאוניברסיטת ניו יורק, וכולל תשע מדינות: ארה"ב, קנדה, צ'ילה, יפן, קוריאה, רוסיה, איטליה, הולנד וישראל. הוא מתבסס על נתוני מבחן "טימס" מ-2003, אשר מתמקדים בהישגיהם של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים. המבחן גם אוסף מידע מתלמידים, מורים ומנהלים על סוגים שונים של בעיות משמעת ואלימות, כמו איחורים, היעדרות משיעורים והפרעות בכיתה, וכן בודק את תדירותן בבתי הספר. במדגם הישראלי השתתפו כ-4,300 תלמידים מכ-150 מוסדות חינוך.

  • לינק

    המחקר בוחן לראשונה את אופן היישום של " שיחת משמעת" ( יריב, 1996 ) בטיפול באירועי אלימות בבתי ספר יסודיים. סטודנטיות-מורות שקיבלו הכשרה, ערכו את השיחות, תיעדו וניתחו אותן. המאמר מתאר את הטיפול בשנים-עשר אירועי אלימות כאלה תוך הצגת מבנה השיחה שלב אחר שלב. המאמר מצביע על נקודות מפנה במהלך השיחה ועל האופן שבו הסתיימו. האווירה בשיחות הייתה עניינית, ולרוב המורה והתלמיד מצאו יחדיו פתרון מעשי . המאמר הבנוי על מתודה איכותנית, מביא תעתיק מהשיחות ומראה שהן שונות מהדפוס הרגיל של בירור קצר, ענישת תלמידים וחזרתם להתנהגות אלימה. הדיון מסכם את המכשלות הכרוכות בטיפול באלימות ומתאר את היסודות הטיפוליים הגלומים בשיחת המשמעת ( אליעזר יריב).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי השווה בין תפיסותיהם של מנהלים ומנהלות בתי ספר כלפי ניהול כיתה ומשמעת מתוך אימוץ עדשות הסתכלות של הגישה המגדרית במדעי החברה. בהתבסס על ראיונות עומק מובנים-למחצה עם 16 מנהלים ומנהלות בתי ספר יסודיים ממלכתיים בארץ. המחקר זיהה גישות ממוגדרות של משמעת בית ספרית: מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, מרוחקת קמעה, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. השלכות למחקרי המשך ולהכשרת מנהלים חותמות את המאמר (מירי עטיה, יזהר אופלטקה)

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את השפעת התרבות הסינית על הנעשה בבתי הספר בהונג קונג. שאלת המחקר היא כיצד התרבות הסינית מכוונת את התנהגות המורים בבואם להשליט משמעת בכיתות?למרות הדימוי הנוקשה של מערכת החינוך במזרח הרחוק, בעיות משמעת אינן רק בעיה מערבית. לפי דיווחי מורים, רק כמחצית מהזמן שמבלים הילדים בכיתות בהונג קונג אכן מוקדש ללימודים; ההתמודדות עם בעיות משמעת גוזלת נתח ניכר מן המחצית האחרת (Hue 2005a).

  • לינק

    תפקיד הגננת והמורה כרוך בין השאר במתן הנחיות לפעולה ובקשה מהתלמידים לבצע משימות. אולם התלמידים לא תמיד נלהבים למלא אחר הוראות המורים. הריטואל הזה של דרישה וציות הוא כה מובנה בתוך החיים בבית הספר, שרק לעיתים רחוקות אנו מתעכבים להתבונן בו. המחקר הנוכחי מתמקד במושג הדרישה החינוכית כיחידה בסיסית בדרכי הוראה וכמרכיב משמעותי ביחסי מורים תלמידים. המחקר מתאר דרכים שבהן מורים מפנים דרישות לתלמידיהם ואת השיקולים של שני הצדדים לגבי התגובה (היענות או סירוב). מחקר זה בחן הן את הצייתנות והן את ההתנגדות שמפגינים התלמידים בתגובה לדרישות המורים. לשני ההיבטים של המשוואה, הדרישה והצייתנות, חשיבות מכרעת לגבי יכולתם של מורים לנהל כהלכה את השיעורים וגם לגבי תחושת הרווחה של שני הצדדים. המחקר מעלה אפוא שפע של נושאים שנחוץ לבחון אותם מזוויות תיאורטיות שונות: כיצד תלמידים תופסים ביטויים שונים של דרישה, האם יש הבדלים בין מורים בסגנון הדרישה ולמה הם קשורים (אידיאולוגיה, אישיות), באילו נסיבות מתרחש עימות גלוי וכיצד הוא נפתר. לכל השאלות האלה ורבות אחרות השלכות מרחיקות לכת על תפקודו של המורה בכיתה ( יריב, אליעזר).

  • סיכום

    המחקר הישווה בין שתי דרכים לעיצוב התנהגות: "שיטת הנזיפה השקטה" ו"שיטת העיצוב העצמי". בשיטת הנזיפה השקטה הבסיס הרעיוני הוא שהמורה לא צועקת על תלמיד בפני כל הכיתה אלא ניגשת לתלמיד ומעירה לו באופן אישי, ובכך לא הופכת אותו למרכז הכתה. בקבוצת שיטת הנזיפה השקטה ממוצע ההפרעות היה 32.8% ובקבוצת הביקורת 50.9% למרות שבאחוז הנזיפות לא היה שוני משמעתי. מורות שהשתתפו במחקר טענו שהשיטה השפיעה מאד על התנהגות התלמידים, הרגיעה אותם, ויצרה קשר אישי בין המורה לתלמיד שגרם לרגיעה כללית. למרות שהמחקר נעשה בבי"ס מיוחד שבו הכתות יחסית קטנות, החוקרת מאמינה שהשיטה תהיה יעילה גם בבתי ספר רגילים עם כתות גדולות יותר (חיה אוסטרובר)

  • תקציר

    לדעת המחבר, אחת הסיבות להצלחתם של חלק מהמורים לקיים משמעת בכיתתם ולזכות בהערכה מצד תלמידיהם, היא הדוגמה האישית שהמורה נותן לתלמידיו. התלמידים והוריהם אינם מעריכים מורים שהתנהגותם סותרת את המטרות והערכים שהם מכריזים עליהם. מורה שמציג יומרות רמות אבל אינו נותן להן כיסוי, מערער את מעמדו בעיני תלמידיו. מוצעים ארבעה קני מידה לבחינת רמת הדוגמה האישית ע"פ התנהגותם של מנהיגים בארגונים (Kouzes, & Posner, 1987): זמן, שאלות, תגובות על אירועים ותגמולים. (חיים עמית)

  • סיכום

    סמרהיל (Summerhill), בית הספר הדמוקרטי הראשון בעולם, הוקם ב-1921 באנגליה על-ידי אלכסנדר סאת'רלנד ניל, וכיום לומדים בו 78 תלמידים בכיתות א' עד יב'. סמרהיל, שפועל כפנימייה, הושתת על עקרונות של אחריות אישית וסמכות קולקטיבית. בוותרו על הסמכויות שבדרך כלל נמסרות למנהל, ייסד ניל מערכת של קבלת החלטות קהילתית. מאמר זה מסביר את ההיגיון מאחורי דרך הפעולה הזו ובוחן האמנם הפכה את החיים בבית הספר לדמוקרטיים באמת.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין