מילת מפתח: משימה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 7 פריטים
פריטים מ- 1 ל-7
  • תקציר

    השימוש במסך שני יכול להגביר עיבוד מידע ואת ההוצאה לפועל של משימות חיפוש במשך זמן נתון. במחקר זה, המחברים בחנו את השינוי בתשומת הלב של הלומד בין שני מסכים ומשימות משניות מבוקרות בסביבה של ריבוי משימות במדיה ואת השפעתה על תהליך הלמידה. בפרט, הם ניתחו כיצד ניתן לחקור אפקטים של למידה קוגניטיבית ורגשית בהתאם לתפקיד של סביבה זו. נערך ניסוי בין נבדקי עם 69 משתתפים (שימוש סימולטני לעומת שימוש עוקב במסך שני במונחים של משימות משניות פתוחות לעומת סגורות). הממצאים הראו שהיה שוני גדול יותר באפקטים של למידה רגשית מאשר באפקטים של למידה קוגניטיבית אצל משתתפים שהשתמשו במסך שני ( Shin, Dong-Hee; An, Hyeri; Kim, Jang Hyun, 2016).

  • לינק

    במעבדת מחשבים שאיפשרה גישה חופשית תועדו יומנים מפורטים לגבי השימוש של סטודנטים במחשבים במהלך למידה עצמאית. כל יומן כלל רצף כרונולוגי של משימות המייצגות את היישום או את אתר האינטרנט שהוצג בחלון הפעיל בתחנת העבודה. מחקר זה מאשר שהסטודנטים צפויים להחליף משימות באופן קבוע, להשתתף במשימות מסיחות דעת, ולבצע מספר משימות בו-זמנית במהלך לימוד עצמאי (Terry Judd, 2015).

  • תקציר

    אחד מהממצאים של מחקר פדגוגי מבוסס-מוח הוא שההקשר (context) חשוב ללמידה. באופן ספציפי יותר, יש לשמר את סדר הלמידה: יש להציג את התוכן בהקשר קונקרטי, ובעקבותיו לנסות ולבודד יסודות אבסטרקטיים שנמצאו במקרה. קיימות אסטרטגיות טובות ורעות יותר כדי לשמר סדר זה. במאמר זה, המחבר דן בספרות המחקר ומספק את מה שהוא מוצא כדרך מוצלחת ביותר לשמר את הסדר הטבעי של הלמידה: משימות לוח דיונים מקוון (Clifton, W. Scott, 2015).

  • לינק

    בכנס הבינלאומי ה-39 בהערכה חינוכית שנערך בחסות ארגון ה-IAEA הרצו ד"ר שרה הרשקוביץ וד"ר יניב ביטון על משימות אינטראקטיביות מבוססות מחשב בלימוד מתמטיקה והתמקדנו בפוטנציאל הטמון בשילובן כמשימות הערכה מעצבות. משימות הערכה כאלו מאפשרות להעריך רעיונות מושגיים, להסתכל על התהליך ולא רק על התוצר הסופי, לסייע בתיעוד התהליך, לעקוב אחר האסטרטגיות של התלמיד ולזהות תפיסות מוטעות שלו. למידע הנשמר בעקבות ביצועי התלמיד יש ערך מוסף: הוא מסייע למורה בתכנון המשך ההוראה ומסייע לתלמיד לא לחזור על טעויות.בהרצאה הם הציגו שתי דוגמאות למשימות אינטראקטיביות, הכוללות שימוש באנימציה או בגרפיקה אינטראקטיבית והמגשרות על הקושי לתקשר אותן מילולית בפשטות ולבצע אותן עם נייר ומספריים ( שרה הרשקוביץ , יניב ביטון).

  • לינק

    מומלץ שתהליך הפיתוח של פעילויות לימודיות מתוקשבות יתבצע בצוותים בני שניים עד שלושה מורים מפתחים. שלבי הפיתוח הם: שלב החשיבה, שלב איסוף והכנת חומרים, בניית משימה , עיצוב פדגוגי, הערך המוסף של התקשוב , הערכת המשימה ושדרוגה (תמר ענבל שמיר)

  • לינק

    תהליך בניית משחק בשם: Family Village. המשחק מדמה פיתוח וניהול עיר במרחב אקולוגי עם דגש על דמויות היסטוריות ממעגלי המשפחה / סביבה של המשחק עצמו. משחק זה מדגיש את הרלוונטיות של הלומד ברמה האישית: העיר צריכה להיות שלמה והמשחק בה חייב להיות יעיל אחרת התוצרים יהיו נמוכים יותר. התנהלות כזו מגבירה את הסקרנות הקוגניטיבית ( אלה פלג) .

  • לינק

    נעמי פורת כותבת בבלוג שלה על הכנת משימות מתוקשבת במטרה להראות כיצד ניתן לעשות אותן אחרת. היא מניחה כי מורים רבים בונים משימות מתוקשבות לרוב ובכל אתר לימודי ניתן למצוא אוסף אדיר של משימות מתוקשבות, ולא כאן החידוש…במאמרון שלה היא מתייחסת לאופן העבודה עם המשימה המתוקשבת, ועושה זאת דרך דוגמא מעניינת מהשטח. אחד המקצועות הנלמדים בכיתות י' (תלמידים לקוי למידה) אצלה בבית הספר הינו 'תולדות ארץ ישראל' והנושא המרכזי הינו 'ירושלים לאורך התקופות' ( נעמי פורת) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין