מילת מפתח: מרחבי למידה
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מאמר זה מתייחס לשאלה: כיצד מורים יכולים להתאים את פרקטיקת הכיתה שלהם כדי ליצור מרחבי למידה אישיים? מוצגים שני חקרי מקרים של מורים מבתי ספר באוסטרליה, המגיבים לבנייני בית ספר חדשים בעלי מרחבים פתוחים על ידי התאמת הפרקטיקה שלהם. הממצאים העיקריים שנידונים הם ההשפעה של ההקשר על הסקת המסקנות של המורים, ופעולת המורים בעת ביסוס של סביבות למידה חלופיות. (Deed, Craig; Lesko, Thomas M.; Lovejoy, Valerie, 2014).

  • לינק

    חברת סטילקייס, מומחית בעלת שם עולמי בייצור סביבות עבודה, בנתה את מתחם כיתות העתיד על סמך מחקרים רבים אותם אספה לאורך השנים. במתחם הייחודי ממוקמות כיתות חדשניות וטכנולוגיות, בהן ניתן לשבור את אספקט הזמן והמרחב המיושנים. "הכיתה הקלאסית", טוען פרופסור עמר, "עם שיעורי הבית וכדומה אינה תואמת את מה שהילדים אחר כך פוגשים בחוץ. הסביבה שפיתחנו יוצרת תחושת אי וודאות, וגורמת לילד למצוא את הדרך והכיוון בעצמו".

  • לינק

    המוקד של מאמר זה הוא מחקר שנערך בשנת 2011 כדי לגלות את השימוש ב-YouTube בכיתה. בפרויקט השתתפו מספר קבוצות מיקוד שעבורן הובלטו מספר נושאים המקיפים סביבות למידה לא פורמליות עצמאיות. השאלות שנחקרו במחקר זה, עוסקות במה שמרכיב את הלמידה במרחבים אלה, כמה זה תקף, קיים ונקלט על ידי תלמידים ואיך הם מעורבים עם חומרים במרחב לימוד זה. נשאלת השאלה עד כמה התלמידים מודעים לכך שהם לומדים בחללים אלה ואיך הם מעריכים את היעילות של החומרים האלה לתמיכה והגברה של הלימודים שלהם ( Tan, Elaine) .

  • לינק

    מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.

  • לינק

    תכנית ההעשרה של קרן קרב עושה בבתי הספר בישראל חינוך אחר כבר יותר מעשרים שנה ובהיקף עצום, אך היא אינה זוכה להכרה ולהוקרה הראויות. קשה להציב אלטרנטיבה למשרד החינוך ולהיות תלוי בו. לאחר שנים אחדות אימץ משרד החינוך את תכנית קרב וקבע שלושה עקרונות פדגוגיים: הלמידה בתכנית תהיה בקבוצות קטנות, בדרך כלל בחצאי כיתות, כדי לאפשר תקשורת טובה בשיעור. התכנים יבואו מתחומים חדשים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הרשמית – אמנויות, מדעים, טכנולוגיה, תקשורת, טבע ועוד. המדריכים יהיו מומחים בתחומי ההעשרה שהם מלמדים, ולא מורים רגילים ( איתי גודר).

  • תקציר

    מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

  • מאמר מלא

    בהוד השרון, שהגדירה את עצמה עיר חינוך, מורים ותלמידים יוצאים מבית הספר לרחובות כדי לחקור וללמוד. החזון של עיר כמרחב חינוכי הופך כאן בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה . קריאתו הקיצונית של איוואן איליץ' לביטול בית הספר נתפסת בדרך כלל כקריאת תיגר על מערכת החינוך, אך אפשר לקרוא אותה גם כקריאה לבית הספר ליצור יחסים חדשים עם הסביבה שבה הוא ממוקם; לבטל את ההסתגרות וההתבדלות של בית הספר ולא את בית הספר עצמו; להסתכל על העיר כעל מערכת חינוך אחת ( מיכל גלבוע אטר ויעל שורצברג ) .

  • לינק

    לימור לייבוביץ כתבה מאמרון מאיר עיניים על חשיבות מרחבי למידה מעוצבים בבתי ספר. "אנשי החינוך שיידעו לדבר בשפה החדשה הזו של שפת עיצוב (בנוסף לשפת הפדגוגיה והחינוך), יוכלו ליצור את המרחב האידיאלי לקידום מטרות חשובות כמו- שייכות, העצמה של כישורים של התלמידים, הגברת היכולת של קיום שיח משמעותי בין אנשים, קידום בניית המשמעות בלמידה, תהליכי הוראה-למידה מותאמים למאה ה-21, ולא רק ליצור אותו, אלא גם להשתמש בו בצורה אידאלית ומותאמת" .

  • סיכום

    כדי להציג את מורכבותו הפוליטית של אידאל "המימוש העצמי" ואת פוטנציאל הדיכוי אשר טמון בו, מבקש מחבר המאמר לבחון את הגיונם האידאולוגי של שני מודלים פדגוגיים אינדיבידואליסטיים קלסיים המבוססים על יומרה אינטרינזית: המודל הביולוגי לפי הנוסח של ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau) והמודל הפרוגרסיבי לפי הנוסח של ג'והן דיואי (John Dewey). כחלופה להגיונו האקסטרינזי, הסמכותני והמנוכר של החינוך האורתודוקסי-כנסייתי שהיה נהוג בזמנו של רוסו, הוצעה פרדיגמה פדגוגית חדשה המבוססת על העמדת הפרט במרכז, על חינוכו החוויתי בטבע ועל דחייתם של היסודות החיצוניים ( צבר בועז) .

  • לינק

    ספר זו הוא בן 446 עמודים אשר עוסקים בנקודת מבט מאוד מעניינת: חקר מתמשך של המרחב בו טכנולוגיה ופדגוגיה נפגשים. למרחב, בין אם פיזי או וירטואלי, יכול להיות השפעה משמעותית על למידה. מרחבי לימוד מתקדמים ומשתנים באופן אשר משפיע על ציפיות הלומדים מדי יום ( ינאי זגורי) .

  • לינק

    בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

  • לינק

    המאמר מציג בקווים כלליים את המודל החינוכי של בית הספר הניסויי אביחיל, הפועל ברוח המורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק. בבסיס המודל החינוכי עומד הצורך בהפיכת בית הספר למרחב הכולל פעילויות לימודיות ההולמות את צורכי התלמידים. ניתן דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד וסביבתו הלימודית, ועל מסגרות המאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים. לשם כך פותח בבית הספר אביחיל "מרחב למידה פעיל" הכולל מפגשי שיח, הרצאות, שימוש במחשבים וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות ( מרחיים, ציפי ).

  • תקציר

    מחקר זה שהתמקד ביחסי הגומלין בין הקשר ושפה, בחן את השפה בה השתמשה קבוצה של תלמידי תיכון והמורים המנחים שלהם במהלך תחרות רובוטיקה, בה השתתפו. מערכת לא פורמלית זאת, אפשרה והתירה לחוקרים אפשרות לקבל תוך כדי גישור, תובנות של הצהרות הכח וכיוונו בתוך הקבוצה. באמצעות ניתוח השיח הביקורתי של תמלילי השיחות תוך כדי התחרות וראיונות, נמצא כי גם התלמידים וגם המנחים חשו בהרגשת בעלות על הקהילה שהובילה לסימטריה בכוח ביניהם ( Puvirajah, A., Verma, G., & Webb, H ) .

  • לינק

    אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

  • לינק

    במפגש השני של איגוד משתמשי Moodle בישראל ( 2012 ) השתתפו כ-60 איש וביניהם מורים, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה, מרצים ממוסדות השכלה גבוהה, בעלי חברות תוכנה ומפתחים פרטיים. התכנית כללה הרצאות מומחים על מערכת ניהול למידה Moodle, הצגת עבודות מורים והצגת לומדות ופיתוחים של חברות מסחריות. תודה לנדב קבלרצ'יק, מומחה Moodle ומפתח תוכנה עבור הסקטור החינוכי, על הנגשת המידע .

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר בפורטל מס"ע על חשיבות פיתוח מרחבי למידה כיתתיים מתוקשבים ע"י מורים בבתי הספר. שילוב הכלים המתוקשבים במרחבים ובתהליכי הלמידה בבתי הספר נעשה כמדיניות כוללת ויוזמת ע"י צוות תקשוב דרום בראשותו של אלישע בביוף. בשדרוג הקרוב תתוסף האפשרות להשתמש בבלוג כמקור הכנסת המידע של המורה לאתר הכיתתי באינטרנט. הדבר יקל על המורים ויחסוך מהם את הצורך הכפול בעדכון הבלוג והאתר הכיתתי (או לחילופין לבחור באחד מהם…). מעבר לכך, הדבר מאפשר לתלמידים להגיב להודעות המורה באתר הכיתתי.

  • לינק

    בהמשך לסקירה הקודמת על מרחבי הוראה ולמידה מתוקשבים בבתי ספר רצינו לציין את מרחב ההוראה והלמידה המתוקשב שפיתחה המורה רוית אביעד בבית הספר "דעת מבינים" בפ"ת , מדובר על סביבה ממוחשבת באינטרנט שנבנתה ביוזמה עצמית על גבי מערכת מוודל. כותבת המורה רוית אביעד בפתח מרחב הלמידה המתוקשב המיועד לתלמידי כיתתה : "סביבה לימודית זו תומכת בלימוד השוטף שלכם, כאן תמצאו שעורים שהועברו בכיתה, תערכו מבחנים ,תבצעו את מהלך החקר וכמובן שתוכלו לפנות אלי בשאלות. לפניכם שלושת הדיסציפלינות של המדע מצאו את אשר אתם מבקשים ע"פ קטגוריות אלו."

  • לינק

    אחד המאפיינים של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים מערכות תקשוב מבוססות MOODLE וכלים מתוקשבים אחרים היא המעורבות שלהם בדחיפת המודול של מרחב לימוד מתוקשב כיתתי. מדובר על מורים בעלי מוטיבציה רבה לנצל את תכונות הכלים המתוקשבים ולהעשיר את חווית הלמידה של תלמידיהם. ( ראו דיווח קודם). היוזמה היא על פי רוב של המורים עצמם ללא קשר לתכנית התקשוב הלאומית הארצית עליה מכריזים יותר בעיתונות . לאחרונה ביקרנו באינטרנט במרחב הלימוד המתוקשב שהקימה המורה והמחנכת נועה בבית הספר היסודי רמת החייל בתל אביב. ניתן לראות כי מרחב לימוד כיתתי זה מתעדכן ומועשר כל הזמן בחומרי למידה , חומרי רקע וקישורים רלבנטיים לתכנון הלמידה בכיתה ב'. כמו כן , ניתן לראות בצד שמאל את התקדמות התלמידים מבחינת הגשת המשימות.

  • לינק

    יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

  • לינק

    בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מציג אלטרנטיבה חינוכית: בית הספר כמגרש המשחקים של החיים – אירגון מְ¬ְשחק" המפתח פדגוגיה משחקית ומיישם אותה במגוון מרחבים משחקיים, בין היתר מסדרונות, חורשה, מפעלון, חוף ים. בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות מישחקיות. התלמידים לומדים בפעילות משחקית, בין היתר בסביבת למידה חוץ כיתתית – בזירות משחקות בית ספריות: מסדרונות, חצרות, חורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, וכן זירות משחקות חוץ-בית ספריות עירוניות – חוף ים ותל שקמונה, ובמוזיאון הימי לאומי חיפה. בית הספר מתנהל בהלך רוח משחקי, ויש בו מרחבים ירוקים, ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך מתן פרשנות משחקית לתוכניות הלימודים. תנאי המרחב המשחקי הפכו לתרבות אירגונית, ובית הספר מגדיר עצמו "ארגון משחקי". כללי המודל חלים בכל תהליך באירגון ושותפים לו כל מרכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה היא משחקית; מליאות של חדר מורים הן מליאות משחקות – ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין