מילת מפתח: מצוינות
מיון:
נמצאו 40 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מחקר חדש שערכו לאחרונה ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך ודמיטרי רומנוב מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדק את פוטנציאל המצוינות הלא-ממומש בקרב תלמידי ישראל. מהמחקר "דורכים על יהלומים" עולה כי ההישגים הנמוכים במתמטיקה נובעים מכך שבתי הספר נמדדים על פי שיעור הזכאות לבגרויות ולא על פי פרמטרים של הגשמת יעדים ומצוינות מדעית ( עופר רימון, דימטרי רומנוב ).

  • לינק

    השנה חל גידול במספר הסטודנטים החדשים להוראה, המשתתפים בתוכניות המצטיינים במכללות לחינוך. עם זאת, עדיין כ 7%- מהסטודנטים להוראה בלבד משתתפים בתוכניות למצטיינים. תוכנית המצטיינים, שבה מספר התלמידים הגדול ביותר, פועלת במכללת סמינר הקיבוצים. בתוכנית לומדים השנה כ 240- סטודנטים. לדברי ראש התוכנית, ד"ר תמר קטקו, התוכנית עברה בשנים האחרונות שינוי בתפיסת העולם שבבסיסה ובמבנה האקדמי שלה כאחד. חלק מהסטודנטים מתקבלים לעבודה בבתיה"ס שבהם התנסו במהלך הלימודים, ומקבלים בהם יחס חם ותומך. לעומת זאת, בחלק מבתיה"ס האחרים, שבהם משובצים לעבודה בוגרי התוכנית, חוששים מהמורים החדשים וחדורי היזמות, מנסים לכבות את הלהט שלהם ולעיתים אף מצליחים. "המציאות מראה, שמעט מאוד בתי"ס פתוחים לשינוי ולטיפוח התפיסה של 'רף גבוה' והרחבת אופקים", אומרת ד"ר קטקו.

  • לינק

    רשת אורט קדמה למשרד החינוך בתשלום מענקים למורים מצטיינים. זה שלוש שנים שהיא מפעילה בבתי הספר שלה מערכת חדשנית לתמרוץ בתי ספר מצטיינים, מנהלים מצטיינים ומורים מצטיינים. אבל יש לציין כי ברשת אורט המורים המצטיינים אמיתיים, ולא מחצית מהאוכלוסייה. לכן אצלם רק 10% מהמורים מקבלים בונוס הצטיינות מדי שנה. כדי לזהות את אותם 10% מצטיינים באמת, בנו ברשת אורט מערכת למדידת ביצועי המורים בבתי הספר של רשת אורט. במכוון אין מדובר במערכת מורכבת מדי. ההצטיינות של מורים מתבססת על חמישה מדדים: ציוני התלמידים, שיתוף פעולה עם שאר המורים (המלצות של מורים עמיתים), תרומה לפעילויות השונות של בית הספר (הערכת מנהל), התקדמות מקצועית (שעות השתלמות) והתרשמות כללית של הנהלת בית הספר מהתפקוד של המורה. חמישה מדדים ששניים מהם הם כמותיים והשאר מבוססים על הערכת עמיתים והערכת ההנהלה. את כל אלה ביחד משקללת ועדה מיוחדת שבה חברים נציגים מהמורים, נציגים מהנהלת בית הספר וכמובן – מנהל בית הספר עצמו.

  • לינק

    בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

  • לינק

    כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

  • לינק

    ספר זה מתמקד בחיבור בין חינוך, עלייה ומנהיגות ובוחן מקרה שבו השילוב בין הון אנושי להון חינוכי (מורים ותלמידים) הוא איכותי ביותר, ומסגרת חינוכית דועכת שחיפשה אחר מוצא, לצד מנהלים משכמם ומעלה, יצרו בית ספר מוביל. הספר מתארגם סיפור הצלחה של קבוצת מורים עולים, שעלו בשנות ה-90 והנחילו את חלומם לחינוך איכותי בארץ, לכאורה כנגד כל הסיכויים. סיפור ההצלחה של בית הספר הינו, בראש ובראשונה, סיפורם של מורים שחלמו, האמינו והובילו שינוי בתוך מערכת החינוך הממלכתית. הם יצרו בית-ספר שמהווה עבור התלמידים כרטיס כניסה לחברה הישראלית וקרש קפיצה למוביליות החברה ( שמואל שמאי, זינאידה אילטוב, תמר הורוביץ). קישור

  • לינק

    ריכוז מקורות מידע משנת 2009 לגבי יישום והטמעת תכנית “מיצוי ומצוינות במתמטיקה. סיבה מאד משמעותית לתכנית נפרדת למיצוי ומצוינות היא שהתכנית איננה רק חומרי למידה אלא גם דרכי הוראה שלא בהכרח זקוקים לה הילדים שאינם בקבוצת המיצוי. זה נכון גם לחומרי למידה שבעיקרם הם העשרה והעמקה (ומיועדים לתלמידי המצוינות), מאד קשה לעבוד איתם בכיתה הרגילה (למרות שצריך לשאוף לכך וחומרים למתקדמים נמצאים גם בספרי לימוד) אבל יש יתרון עצום בעבודה עם החומרים הללו בקבוצה הומוגנית של תלמידים שחלק מהמשותף ביניהם הוא שהם מוכשרים במתמטיקה ומתעניינים במתמטיקה. זה לא תמיד נכון לכל התלמידים ולכן יש יתרון בקבוצה נפרדת.ועוד לגבי מיצוי – הדרך שבה נעשית ההערכה איתם היא אינטנסיבית מאד ומאפשרת משוב מידי על הלמידה שלהם וכך מתקבלים חיזוקים הכרחיים להמשך הלימוד."

  • לינק

    במכללת סמינר הקיבוצים פועלת תכנית מיוחדת להכשרת סטודנטים בעלי נתוני קבלה גבוהים זו השנה ה11. מכללה זו היא המוסד הראשון להכשרת מורים שפתח את שעריו לתכנית ייחודית לטיפוח סטודנטים מצטיינים. בבסיס הרעיון שהנחה את הוגי התכנית, ואשר מנחה גם היום את האנשים העוסקים בה, קיימת האמונה כי ההשקעה באיתורם ובהכשרתם של סטודנטים בעלי כישורים אקדמיים גבוהים תעלה את קרנו של מקצוע ההוראה. התכנית תמשוך את המצטיינים, ובכך תקדם את המאמץ להפוך את מקצוע ההוראה למוערך יותר ולמבוקש יותר, בבחינת "הטובים להוראה", כראוי לתחום כה חשוב בחברה מתקדמת. את תכנית המצטיינים במכללה מלווה מיום הקמתה מחקר מעקב רב-שנתי , העוקב אחר פנים שונים ומגוונים של התכנית. המאמר הנוכחי מציג ממצאים הנוגעים להישגים הלימודיים של הסטודנטים המשתתפים בתכנית ולעמדותיהם ביחס ללימודים ( ציפי ליבמן. גילה זליקוביץ).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק את הגדרת מאפייני המורה המצוין בתכניות ההכשרה לסטודנטים מצוינים, ומה הם הדרכים הננקטות כדי להכשיר מורה מצוין המוגדר לפי מאפיינים אלה. המדגם כלל תכניות לימודים ייחודיות בשלוש מכללות: נבחרו שלוש מכללות שונות ככל האפשר: האחת ערבית בצפון (המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה), השנייה דתית לאומית (המכללה האקדמית הדתית לחינוך, מורשת יעקב – רחובות) והשלישית חילונית במרכז הארץ (המכללה האקדמית לחינוך, בית ברל). בכל אחת מהמכללות נבחנה תכנית הלימודים הייחודית של הסטודנטים המצוינים, שהיא כאמור כ20% – 25% מכלל שעות ההכשרה של הסטודנט במכללה עד תום לימודיו ( רמה קלויר. נחום כהן) .

  • לינק

    הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

  • סיכום

    המאמר מתאר את התפקיד המשפיע של מורים מצטיינים, בעלי הישגים וניסיון בהתנהלות של קהיליות למידה מקצועיות ואת החשיבות של חשיפת הפרקטיקה של מורים אלה. הכותבים מתארים כיצד ניתן לחלוק בדרכי הוראה טובות בין מורים בעלי רמות התנסות שונות. במאמר נבחנות חמש דוגמאות שונות, שלוש מתוך תוכניות שפותחו ע"י קרן קרנגי לקידום החינוך ושתים מהפרויקט הלאומי לכתיבה. השאלות הנשאלות הן: כיצד יכולים מורים ללמוד מתוך חשיפת דרכי ההוראה שלהם עצמם? אילו תנאים תומכים בלמידת מורים? כיצד לומדים מורים להנהיג קהיליות מקצועיות ולתרום לרפורמות חינוכיות? (Lieberman, A., & Pointer-Mace D. H.)

  • לינק

    מהו בית ספר מצוין? או מה הופך בית ספר למצוין? האם בית ספרכם הוא בית ספר מצוין? מדוע ?האם יש הסכמה על כך בין חברי הסגל, התלמידים, ההורים, המפקחים והרשות המקומית? מצוינות היא רבת ממדים – הוליסטית. בבתי ספר מצוינים "הדברים מלוכדים" : יש תחושה של תכלית ויעד המאחדת את האנשים לעמול למען מטרה משותפת , מורים ותלמידים פועלים יחד בתנופה. סרג'בוני טוען שבחיי היום יום קל לנו להבחין במצוינות, (Sergiovanni, 1995) אך קשה לנו להצביע על גור ם שעושה בית ספר למצוין. בגלל הקושי שבהגדרה ברורה ניתן להבחין בבתי ספר מצוינים רק תוך כדי התנסותנו בהם ( איריס אזולאי, שרה דוידזון ומלכה וידיסלבסקי).

  • מאמר מלא

    מה הופך בית ספר למצטיין? מחקר חדש מגלה שבתי ספר מצטיינים בורכו במנהל בעל מעוף ותעוזה לפתח רעיונות חדשים. ארבע מנהלות מתארות את הדרך שעשו עד להפיכת בית הספר למצטיין. מתברר שלא חייבים מורים בעלי תואר שלישי, מבחני כניסה לתלמידים ותשלומי הורים גבוהים כדי להפוך לבית ספר מצוין. גם בית ספר שכונתי רגיל למדי יכול להפוך לבית ספר מצטיין, שתלמידיו מגיעים להישגים גבוהים ונהנים להגיע אליו מדי בוקר, ושהמורים שעובדים בו משקיעים ומרגישים שייכות ותחושת ערך. המפתח לתהליך המוביל להצטיינות נמצא כנראה אצל דמות אחת מרכזית בבית הספר – המנהל. זו אחת המסקנות העולות ממחקר שערכו ד"ר יעל פישר, חוקרת במכון הנרייטה סאלד ומרצה במכללה האקדמית לחינוך אחווה, וד"ר רויטל היימן.

  • לינק

    מצגת של ד"ר אורית זסלבסקי מהטכניון המציגה את עקרונות התכנית החדשה שיזם משרד החינוך לטיפוח מצוינות של תלמידים בבתי ספר. במצגת: מה היא אוכלוסיית ביעד לטיפוח מצוינות במתמטיקה . משמעות השינוי : מטיפול ב1.5% העליונים לטיפול ב5% ועד ל 20% העליונים . מאפיינים ומרכיבים של תוכניות לטיפוח מצוינות במתמטיקה. המטרות המרכזיות של התכנית לטיפוח מצוינות במתמטיקה . ערכים מוספים של התכנית.

  • לינק

    בגיליון פברואר 2009 של כתב העת החינוכי Phi Delta Kappan נמשך הויכוח על הרכיבים ההופכים מורה למורה מעולה . בסקירה הקצרה מוצגים עמדות שונות של מומחי חינוך בארה"ב לגבי המצויינות של מורים והדרך למימוש מרכיבי הייחוד , אך ניתן דגש רב לדעתו של פרופסור תומס גוסקי (Thomas Guskey ) מבכירי מומחי החינוך האיכותי בארה"ב המצביע על המורכבות של המחקר אודות מורים מצטיינים. ממחקריו שנערכו במדינת טנסי בארה"ב נמצא כי אין רכיבים חד-משמעיים היכולים להצביע על הצטיינות מורה. מורה מצטיין יכול להפוך בתנאים של בתי ספר מסוימים ואוכלוסיית תלמידים משתנה למורה בינוני למדי וחסר התלהבות ומורה בינוני יכול לגלות מנהיגות ושיעור קומה בתנאים של ביה"ס אחר וקהילה שונה. להרכב אוכלוסיית התלמידים , לקהילה המקומית, לדינאמיקה ולאופי הקהילה יש השפעה עצומה על אישיות המורה , טוען פרופסור גוסקי.

  • לינק

    חמישה בתי ספר, שהפכו מטובים למצויינים , נכללו בעבודת המחקר של שתי חוקרות מכון סאלד, ד"ר יעל פישר וד"ר רויטל היימן. בספר שפרסמו השתיים בעקבות המחקר, זוכים "צפית", שבכפר מנחם, ומנהלו, יונתן ברוק מנגבה, לתשבחות על מצויינות בכל התחומים. "הדרך למצויינות – סיפורי הצלחה של בתי ספר", הוא שם ספרן של ד"ר יעל פישר ושל ד"ר רויטל היימן, שיצא לא מכבר בהוצאת מכון הנרייטה סאלד, המכון הארצי למחקר במדעי ההתנהגות. הספר הוא סיכום תוצאות מחקר, שבמסגרתו נבדקו חמישה בתי ספר ברחבי המדינה, שהיו בתי ספר טובים ונעשו מצויינים. בית ספר תיכון אזורי התיישבותי "צפית", שבכפר מנחם, הוא אחד מהחמישה. בסקירה הלקוחה מתוך אתר הקיבוצים באינטרנט מופיעות מספר הבחנות מתוך הספר לגבי ביה"ס צפית.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מתמקד בעמדותיהם של 136 אנשי סגל כלפי התכנית למצוינים במכללה להכשרת מורים. מטרת המחקר היא לבחון באופן ביקורתי את הנכונות של מורי המכללה להתגייס וליישם את השינויים הנדרשים על-מנת להתאים את עצמם לצרכי התכנית.ממצאי המחקר מצביעים על עמדות אמביוולנטיות של המורים ביחס לתכנית למצוינים ומשתתפיה. מרבית המורים מכירים בחשיבות התכנית, אך למרות זאת, יש להם ביקורת לגבי היבטים רבים שלה ולגבי משתתפיה. עובדה זו מקשה על יכולתם לקבל על עצמם את מלוא המחויבות המתבקשת מהפעלת התכנית. (ציפי ליבמן ועדינה משעל)

  • תקציר

    המחקר שנערך בגישה האיכותנית בודק לאורך שש שנים, התפתחות תפיסת ההוראה של סטודנטים-מורים בתכנית הכשרת מצטיינים, אודות מקום המורה והתלמידים בשיעור. נאספו נתונים בשני הקשרים שונים; התפיסה הראויה-המוצהרת ותפיסת ההוראה בפועל. חשיפת התפיסות אודות ההוראה הראויה תוך השוואה בינן לבין ההתנסות הראשונית באימוני הוראה, מבקשת להצביע על היבטיו השונים של ידע ההוראה. הממצאים מצביעים על פער בין תפיסת הראוי שמבטאת גישה קונסטרוקטביסטית של הוראה לבין ההוראה בפועל שמציגה פדגוגיה פוזיטיביסטית- מסרנית. מהתמונה המתקבלת ניתן להציע דרכים לטיפוח סטודנטים-מורים בעלי חזון חינוכי, שמתמודדים עם מציאות ההוראה ונקלטים במערכת כמחדשים ומעורבים (אורי קצין)

  • סיכום

    מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

  • לינק

    מטרת העבודה הנוכחית היא לבחון את קשרי הגומלין בין קובעי המדיניות החינוכית ובין חוקרי חינוך תוך כדי התמקדות בממצאי מחקר (Third International Mathematics and Science Study). המאמר דן בשאלה: האם קידום המצוינות בהישגים הלימודיים פוגע בשוויון בחינוך? ניתוח נתוני TIMSS-1999 הראה כי קיים קשר שלילי חזק בין ממוצע ההישגים לרמת הקיטוב (פער הציונים בין התלמידים המצטיינים בכל מדינה לבין התלמידים הנחשלים באותה מדינה). המאמר מתאר את הלקחים שהפיקו קובעי המדיניות ובתוך כך בוחן את סוגיית הקשר בין מחקר ובין מדיניות לאור מחקרים בין-לאומיים ( זמירה מברך וגלית ליברמן),

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין