מילת מפתח: מצגות מולטימדיה
מיון:
נמצאו 28 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • לינק

    אפרת מעטוף מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות Zeetings: "כלי המאפשר להוסיף תוכן אינטראקטיבי לקבצי PPT ,PDF או תמונות, באמצעות הוספת סרטוני יוטיוב, קישור לאתרים, הטמעת תכנים והוספת סקרים. את הקבצים ניתן להעלות מהמחשב האישי או משרותי הענן השונים. הצופים יכולים להגיב במהלך או אחרי ההרצאה, באמצעות השתתפות בסקרים, כתיבה בצ'ט ועוד. הכלי מאפשר ליוצר התוכן לקבל מידע על מידת המעורבות של צופיו – כמה השתתפו בסקר, כמה הגיבו, כמה לחצו אהבתי, כמה זמן צפו במצגת ועוד" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    בשנים האחרונות מספרם של הסטודנטים המגיעים להרצאות עם טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים וטאבלטים (מחשבי לוח) עולה בהתמדה. בעוד שבזכות כלים אלה סגנון הלמידה השתנה לגמרי, שיטות ההוראה נותרו כשהיו כבר עשרות שנים. במצגת המובאת להלן מוצגים כלים טכנולוגיים לשילוב במהלך ההרצאות וביניהן. באמצעות כלים אלו (הן בסביבת מוודל והן ברשת) ניתן ללמוד כיצד להפעיל את הסטודנטים תוך שימוש בציוד הנמצא ברשותם, ובכך לעודד רמות שונות של ידע וחשיבה (מיכל רמות, יוחאי עופרן).

  • לינק

    אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על שלושה כלים שימושיים (Prezi ,Google Slides ו-Nearpod) המיועדים ל"מורים שאין בבית ספרם תוכנת שליטה, ומעוניינים להשתמש בחדר המחשבים או במכשירי הקצה הניידים של תלמידיהם לצורך הקרנת מצגת – לכל התלמידים בו זמנית – כשהמורה הוא שקובע את קצב העברת השקופיות…" (אפרת מעטוף).

  • לינק

    מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

  • סיכום

    הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

  • לינק

    במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

  • לינק

    המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

  • לינק

    המחקרים האחרונים על העברת הידע של מצגות פאורפויינט מגלים כי מרצים או מורים המשתמשים במצגות אינם בהכרח תורמים מבחינה קוגניטיבית להעברת ידע מהזיכרון קצר המועד לזיכרון המגובש יותר בטווח הארוך. מתברר כי הלומדים זוכרים רק 4 שקפים מתוך מצגת ממוצעת של 20 שקפים. ממצאים אלו מוכיחים שוב כי מצגות פאורפוינט הן אמצעי יעיל לבקרה ולניהול התכנים מבחינת המרצים/מורים ופחות מבחינת הלומדים.

  • לינק

    בסקירה החשובה הזו מתייחסת רותי סלומון לדגם של מורה שמנהלת שיעור כשבכיתה יש לה מחשב אישי ומקרן והיא מעבירה את השיעור בצורה "פרונטלית" אינטראקטיבית. אם המצגת משמשת פתיחה מלהיבה לשיעור או ממחישה נושא שאלמלא מצגת היה קשה להמחישו לתלמידים או מסכמת את השיעור בצורה יעילה – מסתמן שזוהי מצגת לימודית טובה ( רותי סלומון) .

  • לינק

    בימים אלה עלה לרשת אתר חדש, "פרזנטציה בריבוע", מבית "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח. האתר פותח במטרה לאפשר למורים במקצועות לימוד שונים לנהל שיעורים פרונטליים דינמיים חווייתיים ומאתגרים, באמצעות מצגות אינטראקטיביות. המצגות מציגות שיטת הוראה חדשנית – שיטה המאפשרת ליהנות מיתרונות ההוראה הפרונטלית ומיתרונות הלמידה האינטראקטיבית גם יחד. בעוד שפעילויות אינטראקטיביות מבוססות בדרך כלל על עבודתו של תלמיד יחיד מול מסך המחשב, הפעילויות האינטראקטיביות במצגות באתר מתבצעות פרונטלית, בשיתוף כל תלמידי הכיתה. כדי להפוך את השיעור לאפקטיבי יותר, המורה הוא שמנתב את התקשורת בין המסך לבין התלמידים ( אילנה כהן) .

  • לינק

    מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

  • לינק

    מצגת היסטורית-פדגוגית היא מצגת היסטורית אינטראקטיבית המשלבת בתוכה מטלות לימודיות: בהתחלה, באמצע או בסוף. המטלות מוצגת בין השקפים השונים. המצגת דומה לפרק בתוך ספר הלימוד שבו יש קטעי הסבר רציף, מפות, איורים, קריקטורות, שאלות, קטעי מקור, מטלות, צירי זמן, הבלטת מילים קשות, חלוניות וכו'. אך המצגת בנויה בצורה כזאת שהיא משלבת מטלות ותרגילים, פעילויות ומשימות והיא נועדה להוראה בבית הספר כי היא מכוונת לגרום ללמידה ולא רק להיות מוקרנת בצורה חד-צדדית על המורה כדי ללוות את דבריו ולהמחיש אותם. היא יכולה להיות מוקרנת בכיתה או יכולה לשמש כששיעורי בית.. המשימות יכולות אישיות, בזוגות, בקבוצות קטנות או במליאה ( גדי ראונר) .

  • לינק

    תלויים במצגות אלא בהפעלת התלמידים בצורה שונה . מאמרון שכתבה המורה והמחנכת רותי בן ישי משקף את הדילמה הקיימת לגבי שימוש במצגות ככלי עזר בהוראה. "מצגת מלווה שיעור" צריכה להיות כזו, שהתלמידים לא "יבהו" בה, בעת שהמורה מדברת. עליה להיות גורם מעורר חשיבה, מסקרן, מצחיק, "מעורר פליאה" – השתאות. . . . רק שלא קל להכין כזו מצגת ( רותי בן ישי) .

  • לינק

    בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת. הבאנו כמה דוגמאות אוטנטיות הממחישות את דרך הוראה זו ( עמי סלנט ) .

  • לינק

    LiveWeb- שילוב של דף אינטרנט בתוך המצגת- תוסף זה יאפשר לכם לפתוח דף אינטרנט בזמן שהמצגת "רצה" וכחלק אינטגראלי מהשקף המוצג. תוכלו לקבוע את כתובת האינטרנט, כמה מקום בשקף "יתפוס" דף האינטרנט ואת מיקומו המדויק. כך שבזמן הצגה לא יהיה צורך לצאת מהמצגת כדי לעבור ליישום רשת או דף אינטרנט.

  • לינק

    כבר פרסמנו על המהפכה השקטה המתחילה להירקם מבחינת דרכי ההעברה וההכנה של מצגות לתלמידים וסטודנטים , אבל מגיעות עוד עדויות מגורמים חינוכיים שונים בחו"ל על יעילות התפיסה החדשנית של Prezi מבית היוצרים של ארכיטקטים בבודפשט. הצגת המצגות בתפיסה של Prezi היא מרחבית ולא לינארית ויש בה כדי לשפר את ההתעניינות של הלומד כי זיכרונו מטיב לקלוט בראייה מרחבית ולא לינארית. הנה דוגמא של מצגת שנערכה לאחרונה בארה"ב על עיקרי התפיסה של טקסונומית בלום . המצגת פותחה באופן יחידני על בסיס תוכנת Prezi. עדיין אין מחקרים אמפיריים על יתרונות התצוגה המרחבית מבחינת סטודנטים או תלמידים , אך מדיווחים אקראיים של מורים ומרצים שמגיעים מארה"ב ומהונגריה עולה כי רמת התעניינות הקוגניטיבית של הלומדים היא ערנית יותר.

  • לינק

    אין דרך להתחמק מזה: אם אתם משתמשים ב-Power-Point כדי ליצור מצגות – סביר להניח שהן נראות בדיוק כמו מיליון ואחת מצגות שכבר ראיתם. תוכנת המצגות של מיקרוסופט אמנם פופולארית מאוד ויחסית קלה לתפעול – אבל גם יוצרת, פחות או יותר, שטאנץ קבוע של מצגות, ורק אנשים יצירתיים במיוחד יצליחו להימלט ממנו וליצור מצגות שיראו מעניינות וחדשניות.זו בעיה לא קטנה – במיוחד שבמהותן, מצגות צריכות לעניין את האנשים שצופים בהן. כשאלה כבר ראו רבבות של מצגות שנראות בדיוק כמו אלו שלכם – אין לכם יותר מדי סיכויים לעניין אותם. Prezi שונה מ-Powerpoint ברעיון הבסיסי של איך בנויות המצגות שבו. במקום סדרה של שקופיות עוקבות, אנחנו מקבלים משטח עבודה ענקי בגודלו, עליו אנחנו "מדביקים" אלמנטים שונים (טקסט, תמונות וכו’) בגדלים שונים. ( ארז רונן) .

  • לינק

    בעוד תשומת הלב התקשורתית מתמקדת בשוק הבידור, מתרחשת מהפכה שקטה בתחום החינוך. בשנים האחרונות רוב יצרני המקרנים משווקים מקרנים המאפשרים הקרנה בתלת מימד ובהתאמה מופקים תכנים ועזרים לימודים להקרנה בתלת מימד. מקרני התלת מימד מבוססים על טכנולוגיה שפיתחה טקסס אינסטרומנטס, ומבוססת על שבב הכולל מראות קטנטנות שזזות לפי זרם חשמלי. לפי זווית המראה, ניתן להעביר כמות אור נתונה אל המסך. האתגר הגדול ביותר של תחום התלת מימד הם התכנים מספר חברות החלו בשיתופי פעולה עם יצרני המקרנים כמו BenQ וחברת safarimontage שיוציאו בסוף 2010 חומרי למידה חדשים. חברות נוספות המפתחות חומרי למידה לתלת מימד הם מחלקת החינוך של דיסקברי , Promethean , EON ו- RM Education. המבחן האמיתי של טכנולוגיית תלת המימד תהיה ביכולתה לשפר הישגים לימודיים. מחקר שנערך במדינת אילינוי הראה כי שציוני התלמידים שלמדו בטכנולוגית תלת מימד עלו ב-35% במקום 9.7% בקבוצת ביקורת שלמדה ללא טכנולוגיית התלת מימד.

  • לינק

    כותבת המאמר טוענת שכאשר עיצוב למידה אינו נעשה על פי עקרונות מסוימים, הדבר עלול להוביל לתוצר הפוגע באיכות הלמידה. לדעתה, כדי לפתח תוצרים אמינים ויעילים ללמידה מקוונת יש להקפיד על שלושת העקרונות הבאים: סמיכות: יש להציג את המלל בסמיכות או בתוך התמונות שאליהן הוא מתייחס. כפל ייצוג: מלל המוצג יחד עם תמונות הנו יעיל יותר ממלל בלבד. הכותבת מציגה דוגמה לשקף ומראה כיצד הוספה של תמונה ותרשים עשויים לשפר את הבנת הטקסט. קשב מפוצל: אין להציג במצגת טקסט וקריינות של הטקסט. לדעת כותבת המאמר האזנה וקריאה נעשות במהירויות שונות ולכן נגרם פיצול קשב הפוגע ביכולת הלמידה. היא מציעה פתרונות אחדים לכך ( Jane Bozarth ).

  • לינק

    רוב המחקרים שנערכו עד היום על העברה בלמידה ומצגות מולטימדיה התעלם מהקשר בין סגנון קוגניטיבי של הלומדים , המצגות וההעברה בלמידה. נראה , עתה כי המצגת היא כלי עזר מצוין למרצה, אך מבחינה העברה קוגניטיבית היא פחות יעילה לסטודנטים או ללומדים. לפנינו עדות תומכת של סטודנטית באוניברסיטה אמריקאית המעידה על החסרונות של המצגת מבחינתה. המרצים בקורסים באוניברסיטה ובמכללות נוטים לדקלם במהירות את המצגת ללא מתן זמן השהייה ללומדים. לסטודנטים אין מספיק זמן לרשום בצורה מסודרת את הנושאים , קשה להם להתרכז והדבר פוגע בזיכרון שלהם מבחינת קליטת חומר. סטודנטים ולומדים בכלל זוכרים טוב יותר את החומר כאשר הם רושמים בצורה מסודרת את ההרצאה בכתב ידם ואפילו את ההסבר הסכמאטי של המרצה עם לוח וגיר. העובדה שהמרצה מעלה את המצגת מראש באתר הקורס באינטרנט אינה פותרת את הבעיה כי מבחינת העברה אפקטיבית בלמידה עדיף שהסטודנט ירשום בצורה מסודרת את פרטי ההרצאה תוך כדי שמיעה. כאשר הלומד מתעד בכתב, בהערות משלו וסיכום, את החומר הוא זוכר טוב יותר את השיעור.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין