מילת מפתח: מערכת החינוך הישראלית
מיון:
נמצאו 73 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    יורם אורעד מפרסם פוסט בנושא עידוד יזמות של מורים, בתגובה למאמר דעה שפורסם בידי תומר ברץ: "בתי הספר אינם יכולים להתחרות בתנאים הכלכליים המפליגים, בתשתיות ובאפשרויות ההפצה וההטמעה של חברות הייטק אולם אני מאמין שמורים בבתי הספר כן יכולים להגות, להגשים ולקדם יוזמות חינוכיות בהובלתם, ולא במסגרתן של חברות הייטק שהחינוך אינו בהכרח המניע העיקרי שלהן" (יורם אורעד).

  • מאמר מלא

    ממצאי מחקריה של פרופ' יונה טייכמן מלמדים שכבר בגיל שנתיים מתחילים ילדים יהודים בישראל לפתח "דימויים אתניים" ולהעדיף את בני הקבוצה האתנית שלהם על פני בני קבוצות אתניות אחרות. למערכת החינוך מציעה טייכמן להתחשב בתהליך ההתפתחותי של ילדים בעיצוב תכניות העוסקות בגזענות (אריה דיין).

  • לינק

    בקרב מדענים קיים קונצנזוס בדבר חשיבותה של תורת האבולוציה כעמוד תווך במדעי החיים ובמדע בכלל. עם זאת, במדינות רבות קיימת מחלוקת פוליטית רבת שנים בדבר הכללת הנושא בתכנית הלימודים המחייבת בבתי הספר, והמדיניות בנושא שונה ממדינה למדינה, ואף משתנה בהתאם לחילופי שלטון. המסמך הנוכחי סוקר את מקומה של תורת האבולוציה בתכנית הלימודים המחייבת בישראל, בהשוואה לתכניות לימודים מקבילות במדינות נבחרות בעולם (איתי אשר).

  • מאמר מלא

    חינוך פוליטי הוא חובה המוטלת על בתי הספר. בוגרי מערכת החינוך אמורים להיות כשירים לאזרחות מושכלת ופעילה. הם לא יוכלו להיות כאלה ללא חינוך פוליטי. אין ביטחון שכל בית בישראל מעניק לכך את היסודות הדרושים. בהכללה, התקשורת בישראל, לסוגיה השונים, אינה מעניקה חינוך פוליטי ברמה טובה. בהיעדר חלופות אחרות, טיב החינוך הפוליטי בבית הספר קובע את הנכונות ואת המסוגלות האזרחית-חברתית של בוגרי מערכת החינוך – האזרחיות והאזרחים (מרדכי קרמניצר).

  • מאמר מלא

    אריסטו הגדיר את בני האדם כ"בעלי חיים פוליטיים" (זוּ אוֹן פוֹליטיקוֹן). אימוץ הגדרה זו מוביל לציפייה שלטבע האנושי הפוליטי יהיה מקום בתהליכי ההתחנכות והלמידה באשר הם. אולם במציאות החינוכית ניכר כי כל חיבור בין פוליטיקה לבין חינוך טומן בחובו רגישות ומעורר מתחים ומאבקים רמים. כל אחד משני המושגים – "חינוך" ו"פוליטי" – נושא מורכבות אדירה, נקודות מבט עשירות ותפיסות עולם מגוונות עד סותרות. על כן החיבור בין שניהם, שרק מעמיק את המורכבות, מחייב הבהרה. אבקש להאיר את מושג החינוך הפוליטי דרך הזוויות המושגית, ההיסטורית והחוקית (ניר מיכאלי).

  • מאמר מלא

    האם ניתן להכניס פוליטיקה לכיתה? האם חשוב לשלב פוליטיקה במסגרת הכשרת המורים לעתיד ולנהל אִתם דיונים פוליטיים במהלך הקורסים כחלק מההכשרה להוראה, או שמא עלינו להתמקד אך ורק בחינוך ובתחומי הידע הרלוונטיים ולהשאיר את הפוליטיקה לפורומים אחרים? מאמר זה יטען שיש חשיבות רבה לדיון הפוליטי בכיתה להבנת המציאות, למטרות חינוכיות, לניהול כיתה ולהקניית ידע. כל עוד מערכת הכשרת המורים איננה עוסקת באינדוקטרינציה פוליטית כמו במשטרים טוטליטריים, מחובתה ללמד את המורים לעתיד להבין סוגיות פוליטיות ולהתמודד עמן בהמשך דרכם במערכת החינוך עת ייכנסו לכיתה (אלון לבקוביץ).

  • מאמר מלא

    הוראת האזרחות בישראל בשנים האחרונות נעה בין קונפליקטים לנרטיבים מתנגשים, אשר הופכים את עבודתו של המורה ללוליין פוליטי הנדרש להלך בין הטיפות. מצב זה גורם כמובן לחששות ולטרדות בקרב המתכשרים להוראה אשר כבר בשיעורי הדידקטיקה במוסדות האקדמיים מביעים אי-נוחות "להיכנס לשדה מוקשים מול פוליטיקאים, מנהלים והורים", כדבריהם. מורים אלה מפתחים עד מהרה שיח קורבני שאחד מביטוייו הוא אין-אונות אזרחית, שמירה על ניטרליות העלולה להתפתח לשיתוק ואי-הפגנת אומץ אזרחי אל מול ביטויי גזענות קשים בכיתה "מחשש שאני אהיה ה'אדם ורטה הבא'", כדברי סטודנט שהוסיף: "ועוד לפני הקביעות" (אריה קיזל).

  • לינק

    אחת לכמה זמן שב ומתלהט הדיון הציבורי בדבר מקומה הראוי של הפוליטיקה במערכת החינוך: האם, ובאילו גבולות, מותר למורים לבטא את עמדותיהם האישיות בענייני חברה ומדינה? האם נכון לעקר את תכניות הלימוד מתכנים ביקורתיים? עד כמה ערים אנו לרבדים של אינדוקטרינציה המסתתרים בין שורותיהם של ספרי הלימוד התמימים לכאורה? לעומת המבקשים לשמר את בית הספר כשדה ניטרלי ו"נקי" מפוליטיקה. יש הטוענים כי שיח פוליטי פתוח בין מורים לתלמידיהם חיוני לטיפוח חשיבה עצמאית, אמיצה וביקורתית של אזרחים דמוקרטים המגלים עניין מתמיד במציאות שסביבם ומאמינים בכוחם להשפיע עליה (ניר מיכאלי).

  • לינק

    הספר עוסק בהיסטוריה המודרנית של לימודי הערבית בבתי הספר היהודיים בארץ ובשינויים שהתחוללו בתחום זה לאורך השנים. הוא עומד על העלייה ההדרגתית בחשיבות השיקולים הביטחוניים והפוליטיים בהוראת הערבית, ועל האופן שבו הדבר גרם ל"יצירת" שפה שאינה מקרבת אלא מרחיקה (יונתן מנדל).

  • לינק

    שנת הלימודים תשע"ה נפתחה לצלילי הכרזות הקדשת השנה למאבק בגזענות ובהסתה. על מחנכי הדור הוטלה המשימה לבער את הגזענות, ולכן אולי ראוי שיכירו את תוצאותיו של מחקר חדש בפסיכולוגיה חברתית, שראה עכשיו אור בכתב העת היוקרתי "Journal of Applied Social Psychology". תמציתו היא זו: קריאת סיפורי העלילה של "הארי פוטר" יכולה לגרום לתמורה מובהקת באופן שבו צעירים תופסים את הקבוצות של זרים, מהגרים, הומואים, פליטים ושונים אחרים. קסמיו של המכשף הצעיר, טוענים החוקרים, מהאוניברסיטאות גרינוויץ' באנגליה ופאדובה, ורונה ומודנה באיטליה, מנצחים לא רק את וולדמורט אלא גם את הנטייה האנושית לדעה קדומה (שיזף רפאלי).

  • לינק

    המורים לאזרחות בישראל (ולא רק הם) נתקלים מדי יום בכיתות הלימוד שלהם בשיח ששורשיו נגועים בנגעי אי סובלנות כבדה וענפיו מלבלבים אלימות שעוד עלולה להבשיל לרצח הפוליטי הבא במהלך הפגנה או לאחריה. הם הראשונים שיותקפו עם פתיחתה של שנת הלימודים החדשה, חשבונות הפייסבוק שלהם יהיו תחת מעקב (גם של חלק מההורים) והם יועמדו תחת מתקפת המקתריסטים שפועלים כבר היום בגלוי ובתמיכת חלק מהמחנות הפוליטיים בישראל (אריה קיזל).

  • לינק

    53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .

  • לינק

    לדעת הכותב , חובב יחיאלי עקרונות התוכנית החדשה – "ישראל עולה כיתה" – תואמים כמעט במדויק את העקרונות המופיעים במסמך חוזר מנכ"ל מיוחד תשנ"ו-1996 אבל הפעם הוחלט ללכת "על כל הקופה" , ולבצע שינוי מעמיק בכל ההתנהלות של מערכת החינוך. התכנית הנוכחית מתבצעת באופן גורף ומיידי, ולא בפיילוט של מספר בתי ספר או מספר מקצועות. מורים ומנהלים רבים מרגישים מבולבלים, ויו"ר התאחדות המנהלים כבר פנה לשר בבקשה לדחות את יישום הרפורמה עקב חוסר היערכות ראויה, אך נראה שישנה החלטה נחושה 'לדחוף את כולם למים' על מנת שיתחילו לשחות ( חובב יחיאלי) .

  • תקציר

    המאמר משרטט את תמונת המצב של מדיניות משרד החינוך לאור התפתחות הידע המחקרי והמעשי בתחום לקויות הלמידה בשנים האחרונות ומציב קווי מתאר לעיצוב מדיניות עתידית, בהתייחס להשלכות החוק לזכויות תלמידים עם לקויות למידה במוסדות העל-תיכוניים, ותוך התבססות על השינויים המקצועיים שפורסמו על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית במאי 2013. קווי מתאר אלו מהווים בסיס לעבודתה של ועדה מקצועית שמונתה על ידי שר החינוך והמנהלת הכללית של המשרד, לקביעת עקרונות בסיס לבניית תשתית למדיניות עתידית בתחום לקויות למידה (יהודית אל-דור).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן את מאפייניו ואת גבולותיו של "הדיבור המתוכנן" (לרבות ההאזנה לדיבור זה), בהתבסס על הנתונים המוצגים בתכניות הלימודים בעברית (כשפת אם) בבית הספר העל-יסודי משנות החמישים של המאה ה-20 ועד ימינו. נחקרו גם היסודות הקבועים והשינויים שחלו בהוראה-למידה של "דיבור מתוכנן" בבית הספר העל-יסודי (רחל רוזנר).

  • מאמר מלא

    למה התכוון השר כשהפך את "הלמידה המשמעותית" לסיסמת הקרב שלו על נפש החינוך? ולָמה נאמר סיסמה כשהכוונה היא, ככל הנראה, למשמעות כלשהי? הרי מדובר לכאורה במובן מאליו, בדבר הלמד מעניינו: אם "למידה" אינה "משמעותית", ספק רב אם היא למידה; היא משהו לגמרי אחר. אומרים משמעות יש בחינוך, מהי אותה משמעות? סתם השר ולא פירש. ננסה אנחנו את כוחנו (יוסי שריד).

  • תקציר

    מחקר זה עוסק בנכונותן של רשויות מקומיות בישראל להיות מעורבות בחינוך בתחומן ובקשר בין נכונות זו לבין תפיסתן את החינוך כשירות ציבורי. הרקע לעיסוק בנושא הוא התפתחות שתי תופעות בתחום מדיניות החינוך בשלושת העשורים האחרונים: 1. הגברת מעורבותן של רשויות מקומיות בחינוך, כבשירותים ציבוריים אחרים, לעומת מעורבות הממשלה המרכזית; 2. התגברותן של גישות אינדיווידואליות בדיון אודות מדיניות חינוך, הדורשות לתת משקל להעדפותיו של הפרט בעת עיצוב המדיניות הציבורית. שתי התופעות מוכרות מן הספרות, כמופעים של הניאו ליבראליזם במדיניות ציבורית בתחומים שונים. המחקר בוחן את הקשר בין שתי התופעות דרך אבחנה בין שתי תפיסות אפשריות של מושג השירות הציבורי, בעיני קובעי מדיניות: תפיסת שירות כציבורי כאשר הוא מסופק לכלל הציבור, ממומן מכספיו וחוזר אליו כתועלת כוללת, כדוגמת שידור ציבורי; לעומת תפיסת שירות כציבורי שעה שהוא מסופק לכל אחד ואחד מן הפרטים בציבור, אם וכאשר הוא נזקק לו, כדוגמת רפואה ציבורית. המחקר בוחן את הדברים בסביבה הישראלית, דרך מערכת החינוך (ניבי גל-אריאלי).

  • לינק

    ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

  • לינק

    המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך ממשיך באופן נמרץ ושיטתי בקידום מיזם הספרים הדיגיטליים במערכת החינוך בישראל . ההיערכות האחרונה דווחה באתר למינהל מדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך בחודש נובמבר 2013 .קווי ההיערכות העיקרית הם עפ"י הודעת המינהל "כשירות לציבור, מעמיד אגף טכנולוגיות מידע לרשות ספקי הספרים הדיגיטליים בתכנית הניסוי פלטפורמה למתן תמיכה בתהליך ההטמעה עבור מורים, הורים ותלמידים על מנת לקדם ולהקל בהטמעת התהליך" ..

  • לינק

    בתי הספר בישראל נמצאים על סף משבר. הם מיושנים ויוצרים נזקים קשים לתלמידים, למורים ולחברה – כך עולה מנייר עמדה שנכתב על ידי חוקר החינוך ד"ר אמנון כרמון. "יש להכיר בכך שעבר זמנו של מבנה בית הספר הקיים – על מדינת ישראל להתניע מהלך של שינוי גישה בתחום החינוך", נכתב בנייר העמדה ( ליאור דטל) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין