מילת מפתח: מערכות חינוך בעולם
מיון:
נמצאו 178 פריטים
פריטים מ- 161 ל-178
  • סיכום

    החלטתה של האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה להעביר בנובמבר 2005 את כל מערכת ניהול הלמידה המתוקשבת שלה לתוכנת הקוד הפתוח Moodle מעוררת עניין רב בעולם התקשוב החינוכי וזוכה לכותרות באתרי האינטרנט החינוכיים ברחבי העולם. לפני כמה חודשים החליטו גם בטכניון בחיפה להעביר את כל מערך הלמידה מרחוק למערכת Moodle והדבר מעיד על היתרונות של מערכת זו לניהול קורסים מתוקשבים באינטרנט. Moodle היא מערכת לניהול למידה הכוללת כלים לבנייה, עיצוב, ארגון וניהול של קורסים. פותחה ע"י Martin Dougiamas. המערכת מאפשרת בנייה של קורסים ברמות תיקשוב שונות. מבוססת על תוכנת קוד פתוח. המערכת תומכת תמיכה ב- 50 שפות כולל עברית, אנגלית, ערבית ורוסית. קהיליית משתמשים הכוללת מגוון מוסדות אקדמיים ב- 114 מדינות. עקרונות גישת ההוראה הקונסטרוקטיבסטית היוו עקרונות מנחים לפתוח המערכת.

  • סיכום

    תיאור מהלכי הרפורמה החינוכית שיזם משרד החינוך היפאני בשנת 2002 והויכוח שהתעורר בציבור ביפאן בעקבות כך. הרפורמה בחינוך הגיעה לשיאה בשנת 2002 כאשר היקף התכנים בכל תוכניות הלימודים צומצם ב30% ובתי הספר הציבוריים עברו למתכונת של חמישה ימי לימודים בשבוע. פרישתה של שרת החינוך מתפקידה באמצע שנת 2004 חיזקה את מבקרי המערכת ואילצה את משרד החינוך היפאני לחזור בו בהדרגה מתכנית הרפורמה המקורית. פורמאלית לא ביטל משרד החינוך היפאני את הרפורמה הליברלית של 2002, אך באוגוסט 2005 הנהיג מחדש את התכנית הארצית לבחינות הישגים בכיתות ח' שבוטלה ביפאן לפני 40 שנה (תכנית בחינות נורמטיבית ארצית הדומה לבחינת הסקר הישראלית שהייתה נהוגה בשנות ה50 בישראל). המשמעות היא הגברת הלחץ על המורים בבתי הספר יסודיים להכין תלמידים לקראת הבחינה וצמצום מרחב ההוראה האינטגרטיבי הגמיש שלהם.

  • סיכום

    למרות כל מאמצי מערכת החינוך בקליפורניה, הולך ויורד זו השנה החמישית מספר המועמדים להוראה ברחבי המדינה. בשנה האחרונה הסתמנה ירידה של 9% במספר המועמדים הפונים ללמוד חינוך והוראה במכללות ובאוניברסיטאות בקליפורניה. נראה כי אחד הגורמים המרכזיים לכישלון של מדינת קליפורניה להרחיב את שורת המורים נובע מהכלכלה הדינאמית במדינה ומהביקוש לכוח אדם טכנולוגי, מדעי והנדסי. בקליפורניה יש ריכוז גבוה של תעשיות הי-טק ומגזרי שירותים התומכים בכלכלת ההי-טק. הביקוש לבוגרי אוניברסיטאות לתחומי ההי-טק והמו"פ גדל כל שנה ומחייב לעתים לגייס מועמדים מחוץ למדינה. בראייה כוללת יותר, נראה כי הבעיה קשורה קשר אמיץ לירידה המתמשכת במעמדו של המורה בחברה האמריקאית. מומחים סבורים כי כל עוד לא ישתפר מעמד המורה בחברה האמריקאית לא יחול שינוי מהותי בנסיבות המחסור במורים בקליפורניה.

  • סיכום

    המאמר סוקר את הדרכים שבהן חמש מדינות – שווייץ, יפן, צרפת, ניו-זילנד וסין(שנחאי) – קולטות מורים מתחילים במיוחד במדעים ובמתמטיקה ומעצבות את כניסתם למקצוע. בכל המדינות מוקדשים תקציבים נכבדים לתוכניות הקליטה, יש שילוב של משאבי תמיכה שונים, התוכניות הן בדרך כלל דו-שנתיות ונעשה מאמץ לטפל בנושא מעבר לשלב של הישרדות בלבד ( Wong, H.K., Britton, T., & Ganser, T) .

  • לינק

    אתר החינוך האירופאי "מגלים את הסביבה" על לימוד מבוסס-בעיות. הוא מפתח אסטרטגיות וכישורים לפתרון בעיות על ידי הצבת תלמידים בתפקיד פעיל של פותרי בעיות. המתודיקה של לימוד מבוסס בעיות הידועה בשם problem-based learning הולכת ומתרחבת בתחומי החינוך הגבוה באירופה ובארה"ב ומחלחלת בהדרגה גם לשכבה החבה יותר של החינוך התיכוני וחטיבות הביניים שם.

  • לינק

    סקירה על מערכת החינוך בפילנד. הסקירה כוללת את נושאי המשנה הבאים: נתונים מספריים על מערכת החינוך בפינלנד, מבנה מערכת החינוך, הישגים לימודיים, חינוך יסודי, חינוך תיכון, השכלת מורים, יחס מורה-תלמיד, תשלומים במערכת החינוך ועוד (שני זינדר).

  • לינק

    דגמים שונים של מכללות לחינוך/להכשרת מורים בעולם. יש מקומות שהמכללה היא מוסד בפני עצמו ויש מקומות בהן המכללה צמודה לאוניברסיטה/ 60% מהמוסדות המכשירים מורים בארה"ב הם אוניברסיטאות, כ30% הן מכללות עצמאיות לחינוך, חלקם קשורות לאוניברסיטאות בתוכניות משותפות לצורך התמחות בלבד וחלקן בעלות מעמד אקדמי מוכר מלא להכשרת מורים. המכללות להכשרת מורים באנגליה שהיו בחלקן הגדול עצמאיות עד 1984 הצטרפו לאוניברסיטאות הבריטיות, אך נהנות במרבית המקרים מאוטונומיה מלאה, אך עם בקרה חינוכית הדוקה מאד מרשויות ממלכתיות. חלק גדול מן המכללות באנגליה מכשירות את המורים בשיתוף פעולה מירבי עם בתי ספר מאמנים אשר משקלם בתהליך הנו משמעותי. (עמי סלנט)

  • לינק

    קיימות ארבע קטגוריות של רפורמות: השכלה לכל: מהמאה ה-19 עד אמצע מאה ה-20, תכנון החינוך – רפורמות מבניות: שנות ה-50 וה-60, רפורמות להגברת האפקטיביות: שנות ה-80 וה-90, תחילתן של רפורמות ממוקדות למידה: שנות ה-2000. מאפייני רפורמות בלמידה – פרדיגמה חדשה: מעבר ל-problem based learning. מעבר מלמידה דיסציפלינארית ללמידת סוגיות בינתחומיות. זה לא במקום ללמידה דיסציפלינארית, אלא בנוסף. גישה זו החלה לחלחל לבתי"ס לרפואה ובבתי"ס לחינוך. למידה כזו מאופיינת בקבוצות קטנות ושיתופי פעולה אינטנסיביים. יש דגש על למידה מרובת פרספקטיבות הנותנת לגיטימיות לפרשנויות שונות, למחלוקות ולויכוחים. זה מתחיל מחלחל לחינוך העל-יסודי, יסודי, והופך את הלמידה למשמעותית. הרחבת משקל ההערכה הבית ספרית: הפחתה בלימודי החובה וגידול בלימודי הבחירה. הערכה על בסיס פורטפוליו – הערכת מגוון יכולות, מגוון מצבים ואינטליגנציות. יש שימוש בהערכה עצמית של התלמיד בהתבסס על טכנולוגיות חדשות. אפשרות לתקשורת עם הורים באמצעות הטכנולוגיה (ד"ר עמי וולנסקי)

  • לינק

    בלוגים לעתים סופגים ביקורת על היותם פטפוטי-סרק אגוצנטרים של אנשים שיש להם פחות מדי מה להגיד ויותר מדי זמן פנוי לעשות זאת. אך יש ביניהם גם פנינים – כולל אתרים רבים שנכתבו על ידי ילדים ותלמידים. כדאי לקרוא את הכתבה, היא נמצאת באתר האינטרנט של ה-BBC והיא עוסקת בשימוש של ילדים צעירים בבלוגים. (Turnbull Giles)

  • לינק

    מהדורת 2004 של המסמך "מבט לחינוך: סמני OECD" מאפשר למדינות לראות את עצמן לאור ביצועיהן של מדינות אחרות. המהדורה מספקת מגוון עשיר, בר-השוואה ועדכני של אינדיקטורים לביצועיהן של מערכות חינוך במדינות מפותחות. האינדקטורים מייצגים קונצנזוס של מומחים לגבי השוואת מדדי החינוך במדינות מתקדמות. ישראל עדיין אינה נמנת פורמלית על מדינות הOECD, אך אמורה להתקבל לארגון הOECD בשנים הקרובות.

  • לינק

    בשנה האחרונה חל מהפך לטובה ביישומי הלמידה מרחוק באותם אוניברסיטאות ומכללות בעולם המשתמשות במערכת הלמידה מרחוק מסוג WebCT. השינוי לטובה התאפשר בזכות גרסה חדשה של המערכת הידועה בשם 3.00 WebCT Vista. המערכת החדשנית מציעה אפשרויות גמישות יותר של הורדת מודולים שלמים ונפרדים של יחידות לימוד מתוקשבות למחשב האישי, תבניות קליטה מותאמות לקורסים שונים ומגוונים, יכולת הוליסטית למעקב אחר על השתתפות הלומד בפורומים מתוקשבים, נתוני הערכה סטטיסטיים עפ"י שאלות ומטלות, כלים משופרים לניהול תוכן על ידי המרצים ולניהול מטלות של הלומדים. ההערכה נכתבה ע"י צוות הלמידה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה בקנדה ( Barbara Morningstar Jeremy Schubert Kristine Thibeault )

  • לינק

    מלבד הקושי לגייס מורים חדשים, מתמודדת צרפת עם תהליך דה-צנטרליזציה של מערכת החינוך, שהגיע לשיאו בשנת 2003, כאשר הנהיגה ממשלת שיראק מספר רפורמות, המעבירות את מימון החינוך מהממשלה לרשויות המקומיות, לצד קיצוצים בתקציב החינוך. המורים מתנגדים לכך בנחרצות, ואף שבתו מספר פעמים. תגובת הממשלה הייתה סובלנית: היא פתחה את הנושא לדיון ציבורי בשיתוף מורים, הורים ותלמידים, בין השאר, באמצעות אתר אינטרנט פעיל. (שני זינדר)

  • לינק

    מדינות המערב עומדות בפני מחסור חמור במורים לשנים הבאות. מתוצאות הדו"ח עולה כי, בכל שנה מצטרפים למערכת החינוך פחות מורים בעוד שמספר המורים הפורשים מדי שנה הולך וגדל, נתון מדאיג שעלול להוביל למשבר עולמי במערכות החינוך במדינות המערב. בדו"ח שערך הארגון נמצא כי, רוב המורים המלמדים בבתי-הספר היסודיים ב-15 מתוך 19 מדינות המערב, היו לפחות בני 40 , בגרמניה ובאיטליה יותר ממחצית ממורי חטיבות-הביניים הינם מעל גיל 50.

  • לינק

    רפורמה כמעט זהה לרפורמה של כוח המשימה הלאומי בישראל (דו"ח דברת) הנהיגו הנורבגים כבר באמצע שנות ה90. היא אופיינה בתהליכי ביזור חריפים, העברת כל המורים עובדי המדינה שם לרשויות חינוך מקומיות והרחבת סמכויות מנהלי בתי הספר. כל מוסדות הכשרת המורים הפכו להיות כפופים למוסדות להשכלה גבוהה והדרישות מהמורים הועלו.

  • מאמר מלא

    אחד הכלים החשובים לפיתוח הלמידה העצמית אצל תלמידים הינו היכולת להשתמש בצורה נכונה במאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי המידע הממוחשבים הינם היום מקור המידע הרחב, המעודכן והנגיש, באמצעותו יכול תלמיד וכל משתמש אחר, כמובן, לאסוף, למיין ולעבד מידע הנחוץ לו. שיטה זו תורמת להפעלת התלמידים בדרך של חקירה וגילוי. הסקירה מציגה את המחקרים התיאורטיים העיקריים בחינוך הנוגעים למיומנויות מידע של תלמידים ונסיונות שנערכות בעולם לגבש תוכניות לימודים יעודיות על סמך עקרונות אלו (עמי סלנט)

  • לינק

    סקירה מעמיקה על מערכת החינוך בסינגפור. הסקירה סוקרת את הנושאים הבאים: חזון מערכת החינוך שם, מבנה מערכת החינוך, החינוך היסודי, החינוך העל-יסודי, הכשרת מורים, שיטת התמחות המורים, העקרונות של הכשרת המורים העדכנית, שכר המורים ודירוגם היחסי של המורים בטבלת השכר בסינגפור, ההון האנושי, כיווני ההכשרה הטכנולוגית, אלימות במערכת ועוד (עמי וולנסקי)

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להתחקות אחר הסיבות לקשיים ביישום רפורמות בחינוך, כפי שהדבר עולה מהניסיון הבינלאומי בנושא זה. המחבר ממליץ, על יסוד ניתוח שיטתי, לקחת מהרפורמות שהוצעו או נוסו עד היום ושהושקעו בהן משאבים את מה שמתאים ליעדים של היום, ולבדוק מה אפשר לעצב מחדש כדי שיתאים למחר. על הרפורמה ל"הצטנע" ביעדיה ולא להתיימר לפתור את כל חוליי החברה. על הרפורמה בחינוך להתמקד בראש ובראשונה בממד הפדגוגי ולהשקיע בו את מרב המשאבים (חיים גזיאל).

  • לינק

    רשמי סיור של ד"ר עמי וולנסקי במערכת החינוך היפאנית. לפי מבנה ארגון הלימודים החדש ביפאן משנת 2002 אפשר ללמוד כי מערכת החינוך היפנית מכוונת את עצמה, גם אם אינה אומרת את הדברים במפורש, לתפיסה ש"הילד במרכז". על פי תפיסה זו, יותר משהילד נדרש להתאים את עצמו לתכנית לימודים נוקשה ואחידה, מתאימה עצמה תכנית הלימודים לצורכי הילד. מעתה המורה מתרכז בילד, בסקרנותו, בצרכיו, במניעיו, במגבלותיו ובקצב התפתחותו. ההנחיות הניתנות לבית הספר, הגמישות במבנה ארגון הלימודים – כל אלה מכוּונים להתאמה מרבית של ההוראה לצורכי היחיד ולצורכי הקהילה. בסקירה גם מידע על מבנה תעודות ההוראה של המורים במערכת החינוך היפאנית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין