מילת מפתח: מעורבות חינוכית
מיון:
נמצאו 22 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    מחקר זה נועד להעריך את מידת התאקלמותם האקדמית של תלמידי תיכון מהגרים בעלי השכלה מקוטעת. באמצעות סקר לאומי שהועבר בארה"ב בקרב תלמידי כיתה י', נבחנו מספר היבטים: מהי שכיחותה של השכלה מקוטעת בקרב תלמידים שנולדו מחוץ לארה"ב, מהי רמת הביצועים האקדמיים של תלמידים בעלי השכלה מקוטעת, אילו קשרים קיימים בין השכלה מקוטעת לבין הישגים אקדמיים ומעורבות אקדמית והאם קיים הבדל בהשפעתה של השכלה מקוטעת על תלמידים שהיגרו בגילאי בית ספר יסודי לעומת על-יסודי.

  • לינק

    מה משמעות הביטוי הוראה מעוררת השראה? זה איננו צירוף נפוץ. אנחנו אומרים כל מיני דברים על הוראה — הוראה מקצועית, הוראה סמכותית, הוראה דיאלוגית, אבל לא דברים שקשורים להשראה. השראה "הולכת טוב" עם אמנויות — ספרות, ציור, מוזיקה — אבל לא עם הוראה. מה בין מורה המנסה "להחזיק כיתה" ו"להעביר את החומר" ובין השראה? (יורם הרפז).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר דן בפדגוגיה האותנטית שמציעה אסטרטגיה מבוססת עבור המורים כדי שישלבו את התלמידים ויעודדו אותם לבצע את העבודה הקשה הנדרשת להבנה המורכבת, לפתרון הבעיות ולקבלת ההחלטות (Saye, John, 2014).

  • לינק

    להשפעה השלילית המתמשכת של המבחנים הסטנדרטיים כמנגנון העיקרי של אחריותיות שאושר בארה"ב במסגרת החוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) יש השפעה הרסנית על הוראה ולמידה בבתי הספר בארה"ב . מחבר המאמר מציין שכמורי מורים, עלינו להיות יצירתיים וזהירים בבואנו ללמד מורים לעתיד על הסכנות באמון רב מדי בציוני מבחנים ותכניות הערכה. אולם שינוי יכול, ואכן אולי חייב, להתחיל להתרחב בכיתה אחת בכל פעם. בהתייחס לכל האנשים והגורמים החינוכיים בארה"ב הנמצאים בחזית בצאתם נגד ההשפעה של המבחנים, נראה שמורי המורים בארה"ב , על פי רוב, בולטים בהיעדרם ( Dave Powell).

  • לינק

    המאמר מציג פרופיל של פיתוח יוזמה דרך פרדיגמה של סטייה חיובית. ניתנת הגדרה של המונח, זיהוי האנשים שמפיקים פתרונות ייחודיים לבעיות. ניתנות דוגמאות לשימוש בסטייה חיובית ברפורמה ויזמות חינוכיות, כגון: הירידה בשיעור הנשירה מהלימודים בארגנטינה, שיפור בביצוע של התלמידים בארצות הברית, ועלייה בשיעור המסיימים את בית הספר התיכון במרסד שבקליפורניה(Singhal, Arvind, 2013).

  • סיכום

    מטרת המחקר היא לבחון את תהליך חדירתו של מיזם חינוכי במגזר השלישי אל תוך מערכת החינוך באמצעות מקרה מבחן – עמותת 'דרייב' . המחקר בוחן את שלבי תהליך חדירתה של עמותה זו אל תוך בתי הספר, ובכלל זה מבקש לענות על השאלות הבאות: האם קיימת במשרד החינוך מדיניות לגבי כניסת עמותות לשדה החינוכי? מהם התהליכים ושלבי פעולה המתקיימים על ידי העמותה לצורך חדירה לפעילות בשדה החינוכי? מה חלקה של הרשות המקומית בתהליך זה? מהי השפעתו של מנהל בית ספר על ההחלטה בדבר "אימוץ" עמותה בבית ספרו? מה חלקם של ההורים בקבלת החלטה זו? (נטע שגיא, מירי ימיני ).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מסתמכים על "מסגרת המעורבות" (Engagement Framework) של (Pittaway (2012), ומשתמשים בה כדי לבחון את הממדים האישי, המקצועי, האקדמי, האינטלקטואלי, והחברתי של המעורבות של מורי המורים בסביבה מקוונת (Dyment, Janet; Downing, Jill; and Budd, Yoshi, 2013).

  • תקציר

    בית הספר הפך למרחב שבו הכול מאוימים: המורה מאוים מהצורך להספיק, הוא מאוים מהתלמידים ומההנהלה. התלמידים אף הם חשים מאוימים – מהמורה, מההישגיות ועוד. במקום של איום, קשה ואולי בלתי-אפשרי להיפתח ולתת לאמפתיה . האמפתיה עלולה להיתפס ככלי ולא כמטרה: למשל, כלי להישגים. סיכון אחר עלול להיות שימוש מניפולטיבי באמפתיה, כמעין מלכודת דבש. סוג אחר של סיכון הוא יחס אמפתי ללא מעשה המשנה את המציאות. אדם הקשוב לכאורה לזולתו, לצרכיו ולרגשותיו חשוב כשלעצמו , אך ללא נקיפת אצבע לשינוי המצב. "הדגשנו את המבט על מתן אמפתיה כגישה החותרת לרווחה רגשית ופיזית וגם כמחויבות לשיפור בפועל של תנאי רווחה אלו" ( רמי אלגרבלי, דינה כהן-אור, היילי רוזנבלום, יצחק שטרנברג ).

  • לינק

    במאמר זה, Himmele ו- Himmele דנים בשימוש בטכניקות לעידוד ההשתתפות של התלמידים, המספקות למורים הוכחה להשתתפות פעילה ולמעורבות קוגניטיבית של כל התלמידים בו זמנית (Himmele, William and Himmele, P?rsida, 2012) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן שלוש שנים של אינטראקציות מקוונות בין תלמיד-מורה והורה-מורה בשבעה בתי ספר תיכוניים ישראליים במהלך היישום של מערכת בית ספרית הנקראת "משוב" (Blau, Ina; Hameiri, Mira, 2012).

  • לינק

    לפני חמש שנים, המחבר פירסם סדרה של שבעה מאמרים שנקראה "שאלות שיצילו את הקריירה שלכם", כאשר הוא כתב את הסדרה הזו, הכותב היה בסוף שנתו החמישית בהוראה. הקיץ, לאחר עשר שנים בתחום החינוך, הוא בוחן שוב את המושגים הישנים ההם. ובמאמר זה הוא בוחן את הרעיון "כיצד לגרום לתלמידיו להיות מעורבים?" (Joel, 2012).

  • לינק

    המאמר דן בקשר שבין איכות יחסים ואינטראקציות בין תלמידים לבין מורים לבין יצירת מעורבות של תלמידים בלמידה בכיתה.מעורבות משקפת את המצב והיכולות הקוגניטיביות, הרגשיות, ההתנהגותיות וההנעתיות של תלמידים,ומותנית בחלקה ביחסים בין-אישיים המפעילים ומארגנים יכולות אלה כדי להשיג מטרות התפתחותיות רחבות. תצפיות באינטראקציות וניתוחן עשויות להעמיק את ההבנה ולתרום לשיפור תהליכים כיתתיים.במאמר, שהוא פרק מספר, המחברים מתארים תופעה זו במאמץ להציג מסגרת תפיסתית לדיון במעורבות תלמידים כפועל יוצא של מערכת יחסים ואינטראקציות בכיתה ( Pianta, C.R., Hamre, B.K. & Allen, J.P).

  • לינק

    מאמר זה מספק סקירה איכותנית שיטתית של הספרות המחקרית לגבי הערכה מעצבת מקוונת (Online formative assessment ) בהשכלה הגבוהה. כסקירה נרטיבית אינטגרטיבית, השיטה המיושמת בסקירה זו הובילה לחיפוש שיטתי, סקירה וכתיבת סקירת ספרות זו כדי להפגיש בין הנושאים העיקריים לבין ממצאי המחקר בתחום זה. המחברים יישמו קריטריון תמטי איכותני בבחירת הספרות ובסקירתה, שמתוכה הם התמקדו בזיהוי נושאי הלבה המרכזיים למונח הערכה מעצבת ובניתוחם תוך התמקדות ביישום של הערכה מעצבת בתוך ההקשרים משולבים (blended) ומקוונים. טכניקות שונות זוהו עבור הערכה מעצבת מצד האינדיבידואל, העמיתים והמורה. רבות מטכניקות אלה מקושרות לכלים מקוונים כגון: כלי חקירה של בחינה עצמית, פורומים לדיון ותלקיט מקוון ( Gikandi, J. W.; Morrow, D.; Davis, N. E).

  • סיכום

    שאלת המוטיבציה בלימודים ובכל תחום אחר היא אכן שאלה שאנשים מרבים לעסוק בה. כאשר מדובר על מוטיבציה בהקשר של חינוך יש להתייחס לעיקרון חשוב: בתחום המחקר של המוטיבציה בחינוך רוב התאוריות אינן מתעמקות רק בכמות המוטיבציה, אלא גם ובעיקר בסוג המוטיבציה. תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות עושים יותר שימוש עקיב באסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות ופחות שימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות. ייתכן שהמעורבות הגדולה שלהם בתהליך הלמידה מסבירה מדוע תלמידים בעלי מטרת פיתוח מומחיות מעבדים את החומר הנלמד בצורה מעמיקה יותר וזוכרים את תוכני הלימוד לתקופה ארוכה יותר בהשוואה לתלמידים בעלי מטרת הפגנת יכולת-גישה או בעלי מטרת הימנעות (מדג'ר, ניר).

  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר על מגמה חדשה שמתחילה להתגבש בקנדה להעריך מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר במקום המציאות הנורמטיבית והסטנדרטית של מבחני הערכה ארציים. עתה מתברר כי גם בקליפורניה מתחילים רשויות החינוך להתעניין בסוגיה של בדיקה ארצית של מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים הישירים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Association) בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה. לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של Csikszentmihalyi 1997. תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.

  • לינק

    מאמר זה בוחן את תוצאות הלמידה המקושרות עם יישום של פורומים לדיון וכתיבה בבלוג תוך שימוש בפסבדונים בלמידה משולבת (Blended Learning). אף על פי שהאנונימיות או הסוואת הזהות משמשת כאסטרטגיית הוראה, שתוכננה כדי לגרום לתפוקה גבוהה יותר של כתיבה ולהפחתת החרדה בהוראת כתיבה פנים מול פנים, עד כה יש מעט מחקרים שחקרו האם אסטרטגיה זו מגבירה את תוצאות הלמידה בלמידה משולבת. מאמר זה מספק מסגרת מחקרית כדי להבהיר את העמדה של האנונימיות בהוראת הכתיבה. כך מזוהות שאלות מחקר הקשורות לתחום. המחקר מצא שמשימות של כתיבה מקוונת תוך שימוש בפסבדונים יכולות להיות אסטרטגיית הוראה אפקטיבית שגורמות להשתתפות מקוונת גבוהה יותר, בייחוד בקרב סטודנטים או לומדים שמהססים להשתתף במסגרת הכיתה ( Miyazoe, Terumi, and Terry Anderson).

  • לינק

    אחד הפרויקטים החינוכיים הקהילתיים בארה"ב הזוכה שם להצלחה בשנים האחרונות הוא פרויקט קהילתי כלל ארצי בשם "אמץ כיתה" המאפשר לאנשים רגילים ולאנשי עסקים לתרום ישירות לכיתת לימוד באחד מבתי הספר ולהיות בהמשך בקשר שוטף עם המורה והתלמידים על מנת לראות מה קרה עם השקעתו בכיתה בציוד המחשבים , בעזרי ההוראה או בסיוע הישיר לתלמידים מסוימים. הפרויקט הקהילתי מאפשר לאנשים מהמעמד הבינוני שאינם בהכרח בעשירון העליון להשפיע ישירות על החינוך באמצעות תרומה ישירה לכיתה שהוא בוחר ובאמצעות שותפת שהוא יוצר עם המורה והתלמידים. חלק מהתורמים יכולים אפילו להנחות תלמידים בכיתה ולסייע להם ישירות . הפרויקט הקהילתי המעניין הזה של "אמץ כיתה" נוסד ע" מר ג'יימס רוזנברג ומן הראוי היה לשקול את אימוצו גם בישראל .

  • לינק

    מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .

  • לינק

    במציאות הסטנדרטית והנורמטיבית של מבחני הערכה לאומיים ובינלאומיים כגון המיצ"ב או PISA בולטת לטובה היוזמה הקנדית האחרונה לחקור ולהעריך את תהליכי הלמידה בבתי הספר בגישה פחות סטנדרטית ויותר אמיתית. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם השנה גורמי החינוך בקנדה נקראת What did you do in school today? והיא נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה.

  • לינק

    מאמרם של ד"ר יעל פישר ופרופסור יצחק פרידמן מתייחס לאחד מהנושאים המרכזיים בחינוך ובחיי בית הספר: מעורבות הורים – מי? מתי? מה ראוי?, כמה רצוי?. לכאורה , אין טבעי יותר ממעורבות הורים בחינוך ילדיהם. ובכל זאת לא פעם רואים מעורבות כהתערבות. המאמר במחקר אמפירי רחב, בוחן שאלות שונות, ובהן: מה מנבא מעורבות הורים, ומדוע יש הורים המעורבים יותר בחיי בית הספר ואילו אחרים פחות? המאמר התפרסם בכתב העת "דפים" מס' 47 .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין