מילת מפתח: מעורבות הורים
מיון:
נמצאו 56 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    כבר שנים ידוע כי נוכחותם של ילדים בגן הילדים כמו גם בבית הספר היסודי, משפיעה באופן משמעותי על הישגיהם ואף עשויה לנבא אותם במידה רבה של ודאות. ולמרות קשר זה, המתועד היטב ומעוגן בעובדות מן השטח, לא קיימים מחקרים ניסויים רבים או משמעותיים על הדרכים לצמצום תופעת ההיעדרויות בשנות הלימוד הראשונות.

  • תקציר

    מאמר זה מתאר כיצד הגדלת מעורבות ההורים בתהליכי הלמידה תורמת להתקדמות הלמידה במסגרת בית ספרית. החוקר וצוות ביה"ס שסייע במחקר עודדו את מעורבות ההורים בלמידה הן במסגרת בית הספר והן בבית. כתוצאה, ההורים למדו להכיר את חוזקות וחולשות ילדיהם ודרכים לסייע להם בלמידה. נמצא שעל אנשי חינוך לערב הורים בתהליכי הלמידה של ילדיהם לא רק בביתם אלא גם במסגרת פעילויות בית הספר.

  • תקציר

    כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" סוקרת מחקרים עדכניים בעניין חרדת הלימודים הידועה מכולן, ומציעה רעיונות כיצד להתמודד איתה.

  • תקציר

    מאמר זה מציג חקר מקרה באמצעות מחקר פעולה המראה כיצד העצמת הורים לסייע לילדיהם ללמוד במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לשמר ואף לשפר את הישגיהם בלימודים. במסגרת המחקר, הוענקו להורים לתלמידים בבית ספר יסודי הוראות וחומרי עזר על מנת לעבוד עם ילדיהם במהלך הקיץ. חומרי העזר כללו לא רק הנחיות לעבודה על נושאים הנלמדים בבית הספר כגון קריאה, מתמטיקה, חינוך גופני ומוזיקה אלא גם הצעות לסרטים ומסלולי טיול. נמצא שהדרכת המורים את ההורים כיצד ליישם את התכנית במהלך הקיץ וכך להגדיל את מעורבותם בלמידת ילדיהם אכן השפיעה לחיוב על הישגי התלמידים.

  • תקציר

    התפיסות של המשפחות את בתי הספר והמורים, והאינטראקציות עמם, יכולות למלא תפקיד חיוני בתוצאות החינוכיות של אנשים צעירים. על פי תיאוריית המערכות האקולוגיות של אורי ברונפנברנר (Urie Bronfenbrenner), אנשים צעירים גדלים בתוך מערכות מקוננות מרובות של השפעה היוצרות אינטראקציה זו עם זו. על כן, ההתפתחות שלהם מושפעת מאנשים, מתהליכים וממוסדות בכל הרמות, החל מהמשפחה שלהם, עבור בבית הספר שבו הם לומדים וכלה בחברה. מחקר זה בחן את התפקיד של יחסי בית ספר–משפחה, את שביעות הרצון של ההורים מבית הספר ואת הקשרים שלהם להישגים חינוכיים (Hampden-Thompson, Gillian; Galindo, Claudia, 2017).

  • לינק

    המאמרון של ג'יי הורוויץ בוחן באם הדאגה לשלומם של ילדנו מצדיקה לרגל אחריהם: "לפני שלוש שנים, לקראת חג המולד, אדוורד סנודן [Edward Snowden] שלח מסר לעולם דובר האנגלית ממקום מחבואו ברוסיה. במסר הזה סנודן הזהיר שבני הנוער של היום גדלים בלי שום תחושה של פרטיות […] דבריו של סנודן כוונו ליכולת של השלטונות לעקוב אחרי כל מעשינו, יכולת שגדלה עשרות מונים בעקבות התכונה של הדיגיטאליות לרשום ולתייק כל דבר. אבל על אף העובדה שכל זה מוכר לנו, הוא גם, איכשהו, רחוק מאיתנו. גם אם הפרסומות שמופיעות על הצג שלנו כאשר אנחנו גולשים מאתר לאתר מעוררות תחושה שמישהו יודע עלינו יותר מדי, אנחנו מתייחסים לזה יותר כקוריוז מאשר כמשהו מפחיד. אבל מה עושים כאשר זה נעשה עוד יותר אישי? אתמול, בחדשות ערוץ 2, בכתבה קצרה בת שלוש דקות, ראינו לאן זה מגיע" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    למידה מכוונת עצמית היא חיונית להצלחה אקדמית. מודל התפתחות המשאבים ההנעתיים טוען שהורים מקדמים הצלחה אקדמית אצל ילדיהם באופן עקיף על ידי טיפוח לומד מכוון עצמית. במחקר זה, תוך שימוש בניתוח משוואות מבניות ובנתונים שנאספו מ-1,009 תלמידי כיתה ח' בג'וחאי (Zhuhai), סין בשנת 2012, המחברים מתכוונים לענות על שתי שאלות מחקר: (א) אילו צורות של מעורבות הורית נמצאו במתאם גבוה עם למידה מכוונת עצמית ו-(ב) האם למידה מכוונת עצמית יכולה לתווך באופן מלא את הקשר שבין מעורבות הורית לבין ביצועים אקדמיים של תלמידים? (Wang, Hongyu; Cai, Tianji, 2017).

  • תקציר

    מאמר זה מציג טיעון תיאורטי ביחס לכוחו של בית הספר לעצב מעורבות הורית בדרכים מיודעות תרבותית (culturally informed). המאמר עולה מתוך עבודת שדה מקדימה בקרב הורים יהודים ממעמד הביניים בעיר בצפון ישראל, שבמהלכה תשומת לב החוקרים נמשכה אל הפעילות האינטנסיבית הנוגעת למעבר של ילדיהם לבית הספר היסודי. פעילות זו הפכה למוקד עבור החקירה והניסוח של טענה תיאורטית, על פיה מעורבות הורית אינה רק עניין של התאמה או היעדר התאמה בין ההון התרבותי המיובא מהבית לבית הספר, כפי שמוצג בחלק גדול מהספרות המחקרית הרלוונטית (Lauren Erdreich & Deborah Golden).

  • תקציר

    מחקר זה עושה שימוש בתקשורת מקוונת כמסגרת תיאורטית על מנת לבחון היבטים של בריונות-רשת (Cyberbullying) בחברה הרב-תרבותית בישראל. המאמר מבקש לעמוד על ההבדלים בין תרבות אינדיבידואליסטית לבין תרבות קולקטיביסטית באמצעות השוואה בין בריונות-רשת בקרב בני נוער יהודים לעומת בני נוער ערביים. המחקר בחן הן את המשתתפים הפעילים בהטרדות – הקורבנות והתוקפים – והן את העומדים מן הצד, ועסק גם בהשפעת ההטיה המגדרית על הסבירות לעסוק ולהיות קורבן לבריונות מקוונת. השלכות המחקר על בני הנוער, המחנכים וקובעי המדיניות, מרחיקות לכת.

  • לינק

    בקורסים האחרונים אותם העברתי למורים ומורות מבתי ספר בישראל הדגמנו בפניהם טכנולוגיות חדשניות ושיטות פדגוגיות חדשניות להפעלות מתוקשבות של תלמידים באמצעות מחשבים ניידים. להפתעתי, למדתי מהמורות כי הבעיה המרכזית שלהם באימוץ המודל החינוכי המתוקשב שהצעתי הם ההורים. "המודל החדשני שהצעת לנו, מחייב אותי להיאבק מול ההורים על מנת לשכנעם לתמוך בתהליך ואין לי כוח למאבקים מולם", העירה המורה יפעת, "אני גם לא בטוחה שאקבל גיבוי ממנהלת ביה"ס לכל אורך הדרך" (עמי סלנט).

  • תקציר

    בעוד שהמחקר הקיים מתעד את האפקטיביות של תכניות לקריאת קיץ, מעט ידוע לגבי האופן והמידה שבהם הילדים קוראים בפועל את הספרים הנשלחים לבתיהם או כיצד המשפחות מעורבות בטקסטים אלה. המחברים מנצלים הזדמנות זו כדי להעמיק ולחקור את שאירע כאשר ספרים נשלחו לבתיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה ומגוונות מבחינה תרבותית. בפרט, המחברת ותלמידי התואר השלישי שלה עשו שימוש בביקורי בית ובראיונות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד תלמידים ובני משפחה היו מעורבים בספרי קריאת הקיץ (Compton-Lilly, Catherine; Caloia, Rachel; Quast, Erin; McCann, Kelly, 2016).

  • תקציר

    הפופולריות ההולכת וגוברת של האינטרנט ושל המדיה החברתית יוצרת אתגרים חדשים וייחודיים עבור הורים ומתבגרים לגבי הגבולות בין שליטה הורית לבין האוטונומיה של המתבגרים במרחבים הווירטואליים. בהתבסס על פסיכולוגיה התפתחותית ועל תיאוריית ניהול פרטיות התקשורת (communication privacy management), המחברים עורכים מחקר איכותני כדי לבחון את האתגר בין הדאגה של ההורים לגבי הבטיחות המקוונת של המתבגר לבין הרצון של בני הנוער לווסת באופן עצמאי את ההתנסויות המקוונות שלהם (Erickson, Lee B.; Wisniewski, Pamela; Xu, Heng; Carroll, John M.; Rosson, Mary Beth; Perkins, Daniel F. , 2016).

  • תקציר

    חוקרי חינוך וקובעי מדיניות מתמקדים בשלושת העשורים האחרונים בהגברת מעורבות הורים בבתי הספר. עבודתם התמקדה בהשפעות החיוביות שיש למעורבות הורית על היבטים שונים של איכות בית-ספרית ותפקוד. במחקר זה, המחברים בחנו "אמון", מנבא ידוע למעורבות הורים בבתי ספר. בייחוד, הם בחנו כיצד אמון כללי וסוגים שונים של אמון ספציפי משפיעים על השתתפות הורית פעילה או סבילה בבתי ספר שנבחרו על-ידם (Strier, Michal; Katz, Hagai, 2016).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי אישר את המבנה (construct) הרב-ממדי של מעורבות הורית בטאיוואן ובחן את ההשפעות הישירות והעקיפות של מעורבות הורית על הישגי תלמידים במתמטיקה, כלומר, את ההשפעה המתווכת של מסוגלות עצמית מתמטית. התוצאות הראו שהמודל הרב-ממדי של מעורבות הורית במתמטיקה הכיל שלושה מרכיבים: אמונות וציפיות של ההורים, מעורבות ניהולית (כלומר, הוראת הורים), ומעורבות מבנית (כלומר, משאבים שהורים מספקים לילדיהם). בנוסף, התוצאות הציעו שמעורבות הורית מקושרת בעקיפין להישגים מתמטיים של תלמידים באמצעות השפעות מתווכות של מסוגלות עצמית מתמטית, באופן חלקי או באופן מלא (Kung, Hsin-Yi; Lee, Ching-Yi, 2016).

  • לינק

    כתיבה היא פעולה מורכבת הדורשת זמן מרוכז וניסיון לנהל זמן מצד תלמידים וניסיון שמורים מתאמצים למצוא בתכנית לימודים צפופה. למרות מאבק זה לתיעדוף כתיבה, תלמידים במאה ה-21 זקוקים למיומנויות כתיבה כדי להשתתף במקום העבודה, באקדמיה, בכלכלה, ובדמוקרטיה. אם מיומנויות כתיבה הם כה חיוניות, מורים ומנהלים חייבים לחפש פתרונות יצירתיים כדי למצוא זמן לפתח את התלמידים לכותבים יעילים. משאבים שהתעלמו מהם ואשר ניתן להפנות לבעיה זו של זמן הוראה לכתיבה הם ההורים ומשפחות התלמידים. על ידי גיוס עזרת ההורים, המורים עשויים להשיג את הזמן והמשאבים הדרושים כדי ללמד כתיבה ביעילות (Melinda A. Zurcher, 2016).

  • תקציר

    מטרת מחקר זה לייצר הבנה עמוקה יותר לגבי הקשר בין המעורבות ההורית הנתפסת בהכנת שיעורי הבית (כלומר, הפיקוח מצד ההורים על שיעורי הבית והתמיכה של ההורים בהכנת שיעורי הבית), לבין ההתנהגות של התלמיד בעת הכנת שיעורי הבית (כלומר, הזמן המוקדש להשלמת שיעורי הבית, ניהול הזמן וכמות שיעורי הבית שהושלמו) וההישגים הלימודיים של התלמיד. הנתונים הראו שההתנהגות של התלמידים בעת הכנת שיעורי הבית, המעורבות הנתפסת של ההורים לגבי הכנת שיעורי הבית וההישגים הלימודיים קשורים באופן מובהק (Nunez, J.; Suarez, N.; Rosario, P.; Vallejo, G.; Valle, A.; Epstein, J., 2015).

  • סיכום

    ד"ר בלהה נוי, מחברת הספר המקיף ביותר בנושא יחסי הורים־בית ספר שנכתב בעברית עד היום, מסבירה בריאיון עמה מדוע היחסים האלה שופעי קשיים ומבלבלים ומדוע כדאי ליצור שיתוף פעולה ואמון הדדי (נאוה דקל).

  • סיכום

    הדוח המקיף שפורסם לאחרונה קורא למשרד החינוך להסדיר באופן ממלכתי את היחסים בין המורים להורי התלמידים ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. פרופ' ציפורה שכטמן, יו"ר הוועדה מחברת הדוח: "כל עוד בית הספר ימשיך להתייחס לשיתוף הפעולה עם ההורים כאל ניסיונות התערבות, המצב לא ישתפר" (אריה דיין).

  • לינק

    האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה, במענה לפניית משרד החינוך, ועדת מומחים העוסקת בדרכים שבהן מעורבותם של הורים בחינוך הממוסד יכולה לתרום להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת להציע מסגרת התייחסות לקשרים מועילים בין בתי הספר להורי התלמידים במערכת החינוך הישראלית, קשרים שישפרו את התפתחותם הרגשית ואת הישגיהם הלימודיים של מרב התלמידים. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה (ציפורה שכטמן ועודד בושריאן).

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בוחן יוזמה מקומית לפתח שירותי תמיכה בהורים דרך מערכת בית הספר. במוקד המחקר נמצאים השיח לגבי הקשרים בין בית הספר לבין הבית והתמיכה בהורה והפעולה ההדדית בין השיח לבין התרחשויות פרקטיות (Bergnehr Disa, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין