מילת מפתח: מסלולי התפתחות
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד השתתפות במלגת מדיניות של משרד החינוך האמריקני (US Department of Education Teaching Ambassador Fellowship) השפיעה על הנתיבות המקצועיות של מורים מנהיגים. מדגם זה של מורים מנהיגים משמש כהמחשה להתפתחותה של מנהיגות מורים מעבר לכיתה ומציג אתגרים והזדמנויות. בייחוד, 64% מהמשתתפים דיווחו על שינוי תפקידם בעבודה לאחר המלגה (Jonathan Eckert, Jasmine Ulmer, Edit Khachatryan & Patrick Ledesma, 2016).

  • לינק

    יורם אורעד בוחן בפוסט שלו את הנוהל המסורתי של קידום מורים לעמדות הנהגה: "כולנו או לפחות רבים מאתנו, מעוניינים בשלב מסוים של חיינו המקצועיים, כאשר אנחנו מגיעים לבשלות מספיקה ולרמה מספיקה, להתקדם בתחום בו אנו עוסקים, לעבר תפקידי הנהגה. דבר זה איננו שונה אצל מורים. כיום, דרך מקובלת למימוש שאיפת של מורים לעסוק בתפקיד של הנהגה חינוכית, היא לתת בידיהם תפקיד ניהולי – למשל ניהול בית ספר או ריכוז שכבה. אך האם זו באמת הדרך הנכונה ביותר לכולם? האם זו הדרך שיהיה בה ריצוי אופטימלי של מורים המעוניינים להנהיג ושתענה באופן הטוב ביותר על שאיפתם להענקה ולהפצת הערך שלהם לרבים אחרים? האם זוהי הדרך הטובה ביותר שתעניק להם תחושה של נתינה?" (יורם אורעד).

  • לינק

    אנו חיים ופועלים בעולם הנתון בתהליכי השתנות מהירים ואינטנסיביים בסדרי גודל גדולים בהרבה מכפי שהכרנו בעבר. עולם זה מתאפיין ברמות גבוהות של מורכבות ודינמיות בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים כלכליים המגבירים את הקיטוב הכלכלי-חברתי ומשפיעים על המארג החברתי. שינויים אלה, אשר משמעותם גם שינוי במשקלם ובמקומם של ערכים מובילים, לצד היחלשות הסמכות ההורית ואיתה יחד גם סמכות המורה וסמכות בית הספר, משפיעים על דמותה של מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ומקשים עליה את פעולתה ( איציק גונן) .

  • מאמר מלא

    מורים באוסטרליה עובדים במבנה קריירה שמורכב משניים עד ארבעה שלבים, עם מדרגות שכר שנתיות בתוך כל שלב. באנגליה ובוויילס הושקה ב־1998 דרגת קריירה חדשה – מורה בעל מיומנויות מתקדמות (AST) – שנועדה לספק מסלול קידום חלופי למורים שרוצים להמשיך ללמד בכיתות. אירלנד השיקה ארבע קטגוריות של משרות קידום: מנהל, סגן מנהל, עוזר מנהל ומורה אחראי. מורים מנוסים בקוויבק יכולים לעבוד כחונכים לפרחי הוראה. מורים מנוסים מדריכים ומנחים את פרחי ההוראה ומשתתפים בהכשרה ממוקדת.

  • לינק

    הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).

  • סיכום

    בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).

  • לינק

    מדינות רבות כבר הכירו בכך שחייבים לקיים מסגרות השתלמות למורים ומנגנון מפקח על לימודי חובה כתנאי להמשך החזקה ברישיון הוראה, ולקידום במערכת. בבריטניה למשל נקראת מסגרת זו NCSL. בהיעדר מסגרות כאלה, מערכת החינוך תמשיך להימצא במגמת נסיגה. הכותב, מנהל ביה"ס לשעבר, סבור כי יש להתחיל לבנות את מסגרות ההשתלמות המתאימות ואת המוסדות שבהם יִלְמד מנהל בית הספר גם הנהגה פדגוגית, ובמקביל יוכשרו שם רכזי המקצוע, עמם הוא אמור יהיה לעבוד. כך בהדרגה ובמשך כמה שנים תקום בבתי הספר ההנהגה הדידקטית אותה אנו חסרים כל כך עתה. הנהגה זו תקנה למורים כלי עבודה שכרגע אינם נמצאים בארגז הכלים שלהם ( צבי גלאון).

  • סיכום

    במאמר מוצגים הדילמות העיקריות העומדות לפני המכללות האקדמיות לחינוך ואת יעדיהן לעתיד. במאמר משורטט חזון המושתת על יעדים ארוכי –טווח תוך ניסיון לקשור אותם למציאות, להישגים ולקשיים, שהבנתם וההתמודדות אתם הן המנוף לקפיצת המדרגה הבאה במכללות האקדמיות לחינוך. המאמר הופיע במקור בכתב העת "פנים", אביב, 2003. (יאיר קארו)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין