מילת מפתח: מסוגלות עצמית
מיון:
נמצאו 68 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    בקרב חוקרי החינוך המתמטי קיימת הסכמה רחבה כי חשוב לקדם ידע מתמטי של ילדים כבר מגיל הגן (2001, Clements). בספרות המקצועית פורסמו מחקרים העוסקים בלימודי מתמטיקה לגיל הרך, בתוכניות לימוד ייחודיות למתמטיקה ובהמלצות לפעילויות המסייעות בפיתוח חשיבה מתמטית של ילדי גן. החשיבות נובעת מכך שלימודי מתמטיקה בגיל הרך מהווים בסיס רחב ונכון ללימודי מתמטיקה ומקדמים את מימוש היכולות ואת המוכנות של הילד ללימודי מתמטיקה בעתיד (Clements & Sarama, 2011; 2007; Starkey, Klein & Wakeley, 2004). מסיבה זו נבחר החינוך המתמטי לגיל הגן כבסיס למחקר זה, תוך התמקדות באחד מהנושאים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים במתמטיקה לגני הילדים, נושא הדגמים (איריס שרייבר).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון מסוגלות-עצמית, הנעה, יכולות של כיול ידע תוכן (knowledge calibration) ותפיסות של חקר בקרב מורים למדעים במהלך לימודים במסגרת תוכנית התפתחות מקצועית חד-שנתית למורים למדעים (כאן: ביולוגיה ומדעי כדור הארץ). בתוכנית למדו המורים בהובלת מדען שהיה המלווה המקצועי של התוכנית בדגם של שולייתיות קוגניטיבית. החוקרים ביקשו לבחון אם תוכנית כזו משנה מאפיינים קוגניטיביים ולא-קוגניטיביים של התפתחות מקצועית של מורים (Peters-Burton, E.E., Merz, S.A., Ramirez, E.M., & Saroughi, M).

  • תקציר

    למרות שלמידה בלתי פורמלית מוכרת כדרך משמעותית שבה סטודנטים רוכשים ידע חדש אשר לעיתים קרובות קשה להשגה בהקשרי למידה פורמליים, המחקר אודות השפעתן של פרקטיקות למידה בלתי פורמליות על פדגוגיה של פרחי הוראה הוא מוגבל. המחקר הנוכחי, מונחה על-ידי התיאוריה של קהילות מעשה, בחן כיצד ליווי תלמידי חטיבת ביניים בטיול שטח השפיע על הלמידה של פרחי ההוראה ללמד (Britton, Stacey A.; Qiang Cheng; Hill-Cunningham, P. Renee; Carpenter-McCullough, Amber, 2015).

  • סיכום

    מסוגלות עצמית (Bandura, 1997) של מתכשרים ומורים בפועל נחקרת רבות מתוך הבנה שהיא מהווה גורם משפיע על מחויבותם להוראה, על נשירה, על הישגי תלמידים ועל נכונות לאמץ ולבצע רפורמות חינוכיות (Chestnut & Cullen, 2014). לאמונות במסוגלות עצמית יש תפקיד מרכזי בתיאוריות חברתיות-קוגניטיביות (Lent et al., 1994, Bandura, 1986, 1997), והן תורמות להסברים של התפתחות קריירה אישית, בחירות תעסוקתיות וחינוכיות והצלחה אקדמית ומקצועית. טענת החוקרים היא שמתוך סקירה של 33 מאמרים ניתן לומר שיש קשר בין אמונות של מתכשרים ומורים על מסוגלות עצמית לבין מחויבות למקצוע. מסוגלות עצמית עשויה להיות מנבא להתמדה בהוראה ולהפחתת נשירה. ממצא זה עשוי לשמש לבניה של תוכניות ההכשרה והתפתחות מקצועית (Chestnut, S.R., & Burly, H).

  • סיכום

    עורכי המחקר (בגרמניה) בדקו השוואתית את ההשפעות של קורסים שיועדו להכשרת מורים מתחילים לכישורי ניהול כיתה על תחושת השליטה בכישורים ותחושת הרווחה הנתפסות שלהם: 1) קורס הכשרה לניהול כיתה – שבע פגישות ביומיים וחצי: ארגון כיתה, חוקים ונהלים, חשיבות שנת ההוראה הראשונה, שימור השיטה של ניהול כיתה, מהי התנהגות בעייתית, ניהול כיתה בפרספקטיבה של קשרים בין-אישיים ותקשורת; 2) הכשרה לניהול מתחים (AGIL) – תוכנית קיימת שהותאמה לצרכי מורים מתחילים; 3) מורים מתחילים ללא כל הכשרה (Dicke, T., Elling, J., Schmeck, A., & Leutner, D).

  • תקציר

    מחקר זה, המתבסס על פסיכולוגיה חיובית, תיאוריית ההגדרה העצמית ופרספקטיבה לגבי איכות המורה, בוחן גישה מבוססת-כוחות להתפתחות המקצועית של המורה. התוצאות חשפו עלייה ניכרת מבחינה סטטיסטית ברגשות של אוטונומיה ומסוגלות עצמית בהדרכת אחרים (Rosanne C. Zwart, Fred A.J. Korthagen & Saskia Attema-Noordewier, 2015).

  • תקציר

    ספרות המחקר מעלה ספקות לגבי ההתאמה של הוראה מקוונת באופן מלא לקורסי הכשרה מסוימים של מורים. בפרט, קורסים מתודולוגיים סומנו במחקר כבלתי מתאימים להוראה מקוונת. מחקר עכשווי, לדוגמא, המערב סטודנטים להוראת שפה שנייה (L2), מראה כי מורים לעתיד שהשלימו הדרכה מתודולוגית מקוונת היו פחות בטוחים ביכולותיהם ללמד תלמידי שפה שנייה לעומת עמיתיהם שסיימו קורס הוראה זהה במסגרת של פנים אל פנים. כדי לטפל במגבלות ההוראה המקוונת, תוך שמירה על יתרונותיה, הוצע פיתוח ויישום של קורס מתודולוגי מעורב (Kissau, Scott; Algozzine, Bob, 2015).

  • תקציר

    למידה מקצועית בהוראה דיפרנציאלית (Differentiated Instruction) היא תהליך למידה מורכב עבור מורים מתחילים. מחקר זה בוחן את ההשפעה ההדדית שבין משאבי עבודה (כלומר, אוטונומיה של מורים ומאפיינים של קהילות למידה מקצועיות) לבין משאבים אישיים (כלומר, מסוגלות עצמית של מורים) המונחים כגורמים מכריעים להתמקצעות בהוראה דיפרנציאלית. המדגם כלל 227 מורים מתחלים מתוך 65 בתי ספר יסודיים (De Neve, Debbie; Devos, Geert; Tuytens, Melissa, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן כיצד מאמצים חינוכיים שהתבססו על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית (Constructivism) קושרו לאמונות מסוגלות עצמית של סטודנטים במסגרת ההשכלה הגבוהה. העקרונות הפדגוגיים הקונסטרוקטיביסטיים הנתפסים והמסוגלות העצמית האקדמית נמדדו עבור מדגם שכלל 167 תלמידי קולג' לתואר ראשון הלומדים בסביבת למידה מבוססת בעיות (PBL) המבוססת על תיאוריה קונסטרוקטיביסטית, ובסביבת למידה מסורתית אשר עושה שימוש בהוראה קונבנציונלית. המטרות העיקריות היו להשוות בין סביבות הלמידה השונות ולזהות אילו מדדים קונסטרוקטיביסטיים נתפסים בסביבת למידה מבוססת בעיות תורמים יותר לאמונות של מסוגלות עצמית אקדמית (Alt, Dorit, 2015).

  • לינק

    אני חושש שהתפתחותם של ספרים דיגיטאליים", של "עצמי למידה" למיניהם, וכמובן גם של כלים לאיסוף נתונים וניתוחם, האפילה על ההתייחסות אל כלים דיגיטאליים כאמצעים להעצמת תחושת המסוגלות של התלמיד. דבריו של דלייני מזכירים לנו שמעבר ליכולתם של כלים דיגיטאליים להנגיש מידע או להמחיש תופעה, בתשתיתם הם יכולים "ללמד" תלמידים שיש ערך וחשיבות במה שיש להם להביע" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    נושא מרכזי בחינוך מדעי הוא הכנת מורים בבית הספר היסודי ללמד מדעים בלהיטות ובהצלחה בכיתות שלהם. לצורך שיפור הכנת מורי בית הספר היסודי להוראת מדעים, מסלול הכשרת המורים באוניברסיטה גדולה במערב התיכון של ארצות הברית פיתח קורס חדש בעל תוכן מדעי תחת הכותרת ( Physical Science in the Elementary Classroom (PSEC. המטרה של מחקר זה הייתה לקבוע את ההשפעות של קורס ה-PSEC על תפיסותיהם של פרחי הוראה לגבי הוראת המדעים (Bergman, Daniel J.; Morphew, Jason).

  • לינק

    מחקר זה בחן את ההשפעה של תרגילי למידה אותנטית, כאסטרטגיה לימודית, על המסוגלות העצמית לשילוב של טכנולוגיה בקרב מתכשרים להוראה ועל הכוונות שלהם לשלב טכנולוגיה. בנוסף, נחקר גם הקשר המנבא בין השינוי במסוגלות העצמית של שילוב הטכנולוגיה של המתכשרים להוראה לבין השינוי בכוונותיהם לשלב את הטכנולוגיה (Jennifer R. Banas, Cindy S. York, 2014).

  • סיכום

    לומדים מבוגרים מהווים חלק נכבד מאוכלוסית הסטודנטים לתואר ראשון. מחקר קודם מצביע על כך שללומדים מבוגרים יש קווים מאפיינים השונים מאלה של סטודנטים "מסורתיים". הם מביאים איתם נסיון חיים, שיקול דעת, גישה שונה כלפי סגל ההוראה, סדרי עדיפויות שונים בחלוקת הזמן שלהם בין המחויבויות המשפחתיות חברתיות לבין המחוייבות ללימודים. מנגד הם מפגינים בטחון עצמי נמוך יותר ופוגשים במחסומים שהסטודנטים "המסורתיים" אינם מתנסים בהם. מחסומים אלה התגלו לא רק באופן ספציפי במתמטיקה, אלא גם בנושאי לימוד אחרים. מכל מקום, הם הרכיבו את נושא המחקר הזה שהוא למצוא מהם הגורמים לכך (Jameson, Molly M.; Fusco, Brooke R).

  • תקציר

    אמונות ועמדות מורים לגיל הרך כלפי מדעים ישפיעו על הצורה שבה הם ילמדו מדעים ויש להן השפעה על המסוגלות העצמית של המורים, כמו גם על עמדות התלמידים שלהם כלפי מדעים. על כן, חשוב לוודא ולאמת את העמדות והאמונות של פרחי ההוראה כלפי תחומי לימוד ספציפיים, הואיל והעמדות והאמונות שלהם עשויות לבוא לידי ביטוי בכיתות בהן ילמדו בעתיד. המחקר הנוכחי בוחן עמדות של פרחי הוראה לחינוך היסודי כלפי אלמנטים מהמדעים הפיזיקליים, תוך שימוש בכלי המדידה (Colorado learning Attitudes about Science Survey – CLASS), והשוואתם עם עמדות של עמיתיהם מתחומי לימוד אחרים (Brown, Todd; Brown, Katrina; Barnot, Vickilyn; Nelson, Dean).

  • תקציר

    מחקר זה מספק תובנות אודות השינויים האפשריים במניעיהם של 83 סטודנטים להוראה לגבי הפיכתם למורים, לגבי המחויבות המקצועית שלהם ולגבי המסוגלות העצמית שלהם לאחר שסיימו את לימודיהם בתכנית להכשרת מורים. יתר על כן, המחקר פונה למידה שבה שינויים אלה קשורים לתפיסות של הסטודנטים את סביבת הלמידה שלהם – בייחוד, את התפיסות שלהם לגבי איכות ההוראה, המיומנויות הגנריות וההערכה (E.T. Canrinus, M. Fokkens-Bruinsma , 2014).

  • תקציר

    הטיית שינוי התגובה (response-shift bias) מתרחשת כאשר המבנים ההתחלתיים שהמשתתף בונה, כמו מסוגלות עצמית בהוראת מדעים, אינם מושלמים, מאחר והמשתתף לא גיבש מושג שלם על מה שהוא התנסה בו זה עתה. מחקר זה בוחן האם פרחי הוראה להוראה בבית הספר היסודי יכולים להעריך באופן קונסיסטנטי מבנים כמו, מסוגלות עצמית וגישות למדע באמצעות קורס בסיסי בשיטות אלמנטריות (Tina J. Cartwright; Jon Atwood).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את השימוש בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי ככלי ללמידה שיכול להוביל ליעילות מוגברת ולמסוגלות עצמית אקדמית לשם ביצוע משימות למידה.השוואה בין שתי הקבוצות מראה כי כאשר הילדים השתמשו בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי, המסוגלות האישית והאקדמית שלהם עלתה, ההתאמה האישית של הבלוגים שלהם הקלה על השימוש במשאבים שנאספו והם גם הפכו ליותר מעורבים באופן פעיל במשימות (Hwan-Ik Yeo; Yekyung Lisa Lee, 2014).

  • לינק

    בבלוג של Mari Yamauchi מדווח על נטייה של מורים לתפוס כישלון כדבר מדבק: מורים מתפקדים בסוג של 'חבילת מנטליות'; מישהו הובחן בדרך כלשהי כפחות מוכשר ומהר מאוד הוא מנודה. אולי אנשים חושבים שהעננה של ייאוש ללא תקנה התלוי מעל מורה נכשל עשוי לבלוע גם אותם בספירלה יורדת של תוצאות ותהליכי מסוגלות נמוכים. חלפו הימים כשראינו מישהו נאבק ונחלצנו לעזרתו.

  • לינק

    מחקרים רבים מצביעים על התפקיד המכריע של יכולות רגשיות בקידום תהליכים לימודיים בקרבתלמידים. כן גוברת ההכרה כי יכולות רגשיות אלו תורמות להתפתחותו האישית והחברתית של התלמיד.על בסיס מודל היכולת של אינטליגנציה רגשית שפיתחו מאייר וסלוביי (Mayer & Salovey, 1997), הועברה למורים השתלמות בת 56 שעות במטרה לשפר ולהעצים את יכולותיהם הרגשיות. דרךהתנסות, תאוריה ותיאורי מקרה הרחיבו המורים את יכולתם לזהות, להבין ולווסת רגש וכן להשתמש בובסיטואציות חינוכיות (מירב חן, עדי שרעבי-נוב).

  • לינק

    המחקר עסק בסטודנטים הלומדים במכללות להכשרת מורים אשר השתתפו בסדנאות התמחות בהוראה במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם (המכונה "שנת ההתמחות"). מטרות המחקר היו: (א) לבחון איזה סוג מסדנאות ההכשרה – באמצעות מפגשי פנים-אל-פנים או מפגשים מקוונים – הינה יעילה יותר בהשגת התוצרים הצפויים; (ב) למדוד את ההבדלים ברמת הלכידות הקבוצתית בשני סוגי ההתמחות ובכך ללמוד על הלכידות כגורם המסביר את התוצרים (יפעת רוטנברג-תדמור).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין