מילת מפתח: מסגרות חינוך
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • סיכום

    קולנוע, קראטה ומדיטציה הם בין תחומי הדעת שמעניקים השראה לפרופ' יהודה בר שלום, סגן נשיאת מכללת דוד ילין, שמאמין בכל לבו שמורים יכולים להיות דמות משמעותית ביותר עבור התלמידים (תמירה גלילי).

  • מאמר מלא

    אהוד שמיר מספר על ניסיונותיו הסיזיפיים (גם כאשר האבן מתייצבת מדי פעם בפסגת ההר) לבסס בתיכון הקיבוצי "בקעת כנרות" מסגרת חינוכית בשם "אני ואתה בחברה משתנה", שמטרתה "ליצור מחדש חינוך לערכים ולהשקפת עולם, ולהופכו, תוך כדי כך, לחלק חשוב של בית הספר". המסגרת מנסה לצקת תוכן משמעותי ב"שעת מחנך", שאיבדה מזמן את משמעותה (המורה סוגרת כמה עניינים בשיעור האחרון ביום האחרון של שבוע הלימודים), ולהחזיר ל"חינוך לערכים" את מעמדו במוסד ש"חינוך לערכים" לא מעניין אותו (יורם הרפז).

  • לינק

    קרוב למאתיים אלף תלמידים בעלי צרכים מיוחדים לומדים במסגרות שונות של החינוך המיוחד בישראל. "גם לילד הפגוע ביותר יש כוח", אומרת רעיה לוי־גודמן, ראש האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. "מהמקום הזה צריך לבנות את הצמיחה שלו. ובעיניי זו דרך העבודה הנכונה עם כל התלמידים, גם בחינוך הרגיל" ( נאוה דקל) .

  • לינק

    דו"ח מחקר, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש. על ממצאי הדו"ח מדווח עיתון ה-Guardian הבריטי, במאמר בשם "הממצאים העיקריים של דו"ח קיימברידג' על החינוך היסודי". מדובר בדו"ח העצמאי הגדול ביותר על החינוך היסודי שנעשה ב-40 השנים האחרונות בבריטניה. הדו"ח מבוסס על 28 סקרים ו-250 קבוצות מיקוד. בכתיבת הדו"ח השתתפו 14 חוקרים ו-66 יועצי מחקר. בראש מחברי הדו"ח עמד פרופ' רובין אלכסנדר, הנחשב לאחד מאנשי האקדמיה החשובים בבריטניה בתחום החינוך. הדו"ח ממליץ, כי ילדים מתחת לגיל שש לא ישתתפו בשיעורים פורמאליים. הדו"ח תומך בהרחבת תכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל שש. מחברי הדו"ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית.

  • לינק

    סקירת ביקורת ספר חדש שנכתבה ע"י בני מר מעיתון "הארץ" . פחות ממאה שנים אחרי שהכריזה מלחמה על החדר, החלה הספרות היהודית להתגעגע עליו. קובץ המאמרים והזיכרונות החדש מסביר את המבט הכפול על המוסד החינוכי הוותיק והמושמץ ביותר. החדר – מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות, עורכים עמנואל אטקס ודוד אסף, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2009, 578 עמודים. רוב הביקורות על החדר הן מאוחרות, ונובעות מהשוואתו לשיטות החינוך המתקדמות שנהגו באירופה החל במאה ה-18. קודם לכן לא היה למה להשוות את החדר מפני שבאירופה הנוצרית לא התקיימו בתי ספר, בוודאי לא בצורתם המודרנית. יהודי, גם עני מרוד, שלמד בחדר, ידע לפחות קרוא (וכתוב), שעה שרוב סביבתו הנוצרית הייתה אנאלפביתית. גם השכלתו המוגבלת לא נפלה מזו של שכניו. החדר היה אפוא רע במיעוטו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין