מילת מפתח: מנהלי בתי ספר
מיון:
נמצאו 144 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • מאמר מלא

    בשנותיו הראשונות בתפקיד, אין מנהל ביה"ס בשל או פנוי לשמש כמנהיג פדגוגי. בשלב זה על המנהל להתמקד בגיבוש זהותו בתחום המינהלי. כך טוען ראש המסלול למינהל , חברה ומדיניות חינוך באוניברסיטת בן גוריון , ד"ר יזהר אופטלקה , ביום עיון שערך מכון מופ"ת בחודש יוני 2008 . יום העיון עסק בנושא "הזהות המקצועית של אנשי החינוך בראי המחקר האיכותני" . ד"ר אופלטקה הציג ביום העיון גישה שגיבש בעקבות ראיונות שערך עם מנהלי בתי ספר לצורך מחקריו. הנחת המוצא של הגישה היא ששלב הקריירה, בו נמצא המנהל , משפיע על ממה שניתן לצפות ממנו. ד"ר אופטלקה מודע לכך שגישתו אינה תואמת למצופה ממנהל ביה"ס בישראל. לדבריו, מצופה שהמנהל יתפקד כבר בתחילת דרכו בתפקיד כמנהיג ארגוני, כאיש שיווק , כמנהיג פדגוגי, וכמעצב חזון חינוכי. ד"ר אופלטקה זיהה בקרב מנהלי בתי ספר שהשתתפו במחקריו מספר שלבי קריירה מרכזיים.

  • תקציר

    המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

  • לינק

    מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .

  • תקציר

    המחקר הנוכחי השווה בין תפיסותיהם של מנהלים ומנהלות בתי ספר כלפי ניהול כיתה ומשמעת מתוך אימוץ עדשות הסתכלות של הגישה המגדרית במדעי החברה. בהתבסס על ראיונות עומק מובנים-למחצה עם 16 מנהלים ומנהלות בתי ספר יסודיים ממלכתיים בארץ. המחקר זיהה גישות ממוגדרות של משמעת בית ספרית: מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, מרוחקת קמעה, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. השלכות למחקרי המשך ולהכשרת מנהלים חותמות את המאמר (מירי עטיה, יזהר אופלטקה)

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו? (ד"ר גיזה שביב)

  • תקציר

    לאילו כיוונים צריכה רפורמה חינוכית לאומית לחתור? למצוינות של בתי ספר ברחבי המדינה או להתקדמות מושהית, הדרגתית יותר ומאוזנת? מייקל פולן (Fullan) מגדולי החוקרים בתחומי תהליכי שינוי בחינוך אשר חקר לעומק את הרפורמה החינוכית הבריטית בסוף שנות ה-90 בתחומי האוריינות והחינוך המתמטי בבתי ספר יסודיים סבור כי המודל של יצירת "איי מצוינות" של בתי ספר יש בו כדי לפגום בתהליך יישום של רפורמה חינוכית ובשינויים הקוריקולריים שהיא חותרת להשיג. ברפורמה חינוכית מוצלחת יש חשיבות ליצירת התפתחות מאוזנת בין בתי הספר. רפורמה לאומית טובה אסור לה לטפח תחרות בין מנהלי בתי ספר כפי שקרה לא אחת במחוזות החינוך באנגליה, אלא להבטיח שיתוף פעולה בין מנהלי בתי הספר באותו מחוז. רפורמה מוצלחת אינה מתעלמת מצרכי המורים ונותנת עדיפות לטיפוח ההון האנושי של המורים עצמם ברוח התפיסה של (Hargreaves (2003. על מנת שרפורמה חינוכית תצליח צריך שהמורים בבתי הספר יפרחו בבתי הספר ויחושו כי הם מתפתחים מבחינה מקצועית.

  • סיכום

    ההרצאה הציגה מחקר בן ארבע שנים שבדק מודל של פרקטיקום בקורס דו-שנתי להכשרת מנהלי בתי-ספר. החיבור המושכל בין תיאוריה לבין פרקטיקה נתפס כמרכזי להצלחת תהליך ההכשרה של מנהל בית-הספר. ההכרה בדבר החשיבות של חיבור זה הולכת וגדלה לנוכח השינויים המתמידים שלהם נדרש התפקיד בהתמודדות מול הסביבה הארגונית החינוכית התובענית והבלתי יציבה. מודל הפרקטיקום נועד לעשות חיבור זה תוך שתוף פעולה הדוק בין המכללה לבין בתי ספר המשמשים כבתי ספר מאמנים. מנתונים שנאספו לגבי המודל שנוסה, עולה שביעות רצון רבה ותחושה של חוויה משמעותית של הלומדים והמנהלים המנחים. גם מורי המכללה מדווחים על התבגרות מקצועית של הסטודנטים בעקבות התהליך. (רנה ברקול)

  • לינק

    נוסח מלא של עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב באוניברסיטה העברית על מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו?

  • תקציר

    למנהלי בתי ספר יש יותר השפעה על הכנסת יישומי מחשב ושיטות הוראה חדשניות בתחומי התקשוב מאשר לתוכניות משרדי החינוך והמיצוב הקהילתי של בתי ספר ביזום תקשוב חדשני תלוי במידה רבה בעמדותיהם. להכרה זו הגיעו בכמה וכמה מדינות בעולם, כגון אוסטרליה שם הנהיג משרד החינוך האוסטרלי תכנית חדשנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת של מנהלי בתי ספר. התכנית האוסטרלית שהחלה בשנת 2005 נועדה לפתח ולעצב זן של מנהלי בתי ספר החשים והפועלים כמנהיגים בתחומי התקשוב החינוכי. המודל של מנהיגות בית ספרית אפקטיבית בחינוך גובש על ידי פרופסור Moyle, K. מביה"ס לחינוך באוניברסיטת קנברה העובדת בשיתוף עם משרד החינוך האוסטרלי. הפרדיגמה העיקרית של מודל המנהיגות החינוך המקוונת מבית היוצר אוניברסיטת קנברה היא הדרישה שמנהל ביה"ס כמנהיג חינוכי יידע לשלב בין תובנה פדגוגית לתובנה בתחומי התקשוב. המאמר מתאר גם לקחים ראשוניים שהופקו מהנהגת התכנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת באוסטרליה בשנים 2005-2006 (Kathryn Moyle)

  • תקציר

    החוקרים מצאו שלושה דפוסים מרכזיים המאפיינים את צוות בית הספר העובד עם אוכלוסיות בסיכון. אותם הם מכנים "הדפוסים המכשילים": חוסר אונים – לצוות אין כוחות להתמודד עם התופעות היומיומיות; זהות מדומה – בית הספר אינו תופס באופן מציאותי את האפיונים והצרכים של התלמידים ועקב כך גם לא מנסח לעצמו נכון את המשימה; אשמה והאשמה – שפה המתפתחת בין חברי הצוות ומקשה על התפתחות מקצועית. השאלה המרכזית – כיצד מנהל בית הספר משפיע על התהליכים המערכתיים המאפיינים מסגרות לאוכלוסיות בסיכון ומושפע מהם, ומהן אסטרטגיות הפעולה של מנהלים המשמרים או מחלצים את המערכת מדפוסיה המכשילים? ההרצאה מתארת את הדילמות המרכזיות שהמנהלים מתמודדים אִתן, ודרכים אופייניות להתמודדות עם דילמות אלו. (מיכל ראזר, בועז ורשבסקי)

  • לינק

    המחקר ביקש לבחון באיזו מידה סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר תורם: א. להסבר השונות במאפייני החזון הארגוני של בית הספר, ב. להסבר השונות ברמת תהליך הלמידה הארגונית, ג. ובאיזו מידה לחזון הארגוני של בית הספר תרומה משמעותית לרמת הלמידה הארגונית בו. ממצאי המחקר מצביעים על סגנון המנהיגות המעצבת של מנהל בית הספר כסגנון המנהיגות שתורם את התרומה המשמעותית הגדולה ביותר יחסית הן לחזון הארגוני של בית הספר והן לתהליך הלמידה הארגונית. בניגוד לכך, הממצאים מצביעים על המנהיגות הנמנעת של מנהל בית הספר כסגנון מנהיגות, שתרומתו לתהליך הלמידה הארגונית ולחזון היא שלילית. היכולת של מנהל בית הספר ליצור חזון בית ספרי משותף לו ולמורים היא פעולה קריטית (חנה קורלנד)

  • סיכום

    המחקר בוחן את המקורות המבנים את תחושת המסגלות העצמית של מורות מנקודת מבטן ובראייה הוליסטית. נבדקו 29 מורות בדרגות ותק שונות שאובחנו כבעלות רמת גבוהה או נמוכה של מסוגלות. הממצאים נחלקים להיבט מבני והיבט תהליכי. המחקר מצביע על השלכות לא מודעות של מורות מעולמן הפרטי לעולמן המקצועי, ומציג פרופיל התנהגויות רצוי של מנהלי בתי ספר ושל הורים השואפים לקדם את תחושת המסוגלות של בנותיהן (מורות לעתיד). מוצגת השוואה למקורות המרכזיים המשפיעים על תחושת מסוגלות עצמית ע"פ Bandura מ-1997. (אפרת קס, יצחק פרידמן)

  • מאמר מלא

    הרצאה מאת ד"ר דן גבתון מיום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא: "מדידה והערכה, אחריותיות ושקיפות ככלי ניהולי לשירות מערכת החינוך" הסוקרת את פעילותו של גוף הפיקוח על בתי הספר בבריטניה – OFSTED; עוצמתו, תפקידיו, אופן פעולותו והשלכות עבודתו על מערכת החינוך, תוך זיהוי טביעות האצבע של הרפורמה הבריטית בדו"ח דברת והצעת החוק המועלית בו להקמת רשות ארצית להערכה (ראמ"ה).

  • תקציר

    המחקר בחן מהי תרומתם של "סוכני" הקליטה השונים ומרכיביה לשביעות רצונן של המורות המתחילות מעבודתן ולתחושת מחויבותן להמשיך בה. הועבר שאלון בקרב 198 מתמחות בהוראה אשר השתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בת"א בשנת תשס"ג. נמצא כי קיים קשר חיובי בין מרכיבי התמיכה, ובין רמת התמיכה של כל סוכני הקליטה בבית הספר לבין שביעות הרצון מהתפקיד, מה שמצביע על החשיבות הגדולה של מתן התמיכה, על כל מרכיביה, על ידי כל הסוכנים. מרכיב הקליטה היחיד שנמצא כמנבא את שביעות הרצון והמחויבות היה המרכיב של הכנסה לתפקיד אשר כלל יידוע לוגיסטי והכנסה במישור הפדגוגי. נמצא כי יחסה של המנהלת ומעורבותה בקליטה הוא בעל חשיבות רבה והמחברות ממליצות כי היא תובהר למנהלות ביחס לתפקידן בקליטת המתמחה, ובעיקר בהכוונתה בראשית השנה. (שרה שמעוני, חוה גונן, טל יעקבי)

  • סיכום

    עניינו הכללי של המחקר הוא בהבנת הקשר שבין תהליכי דינמיקה ותפיסת האווירה בבית-הספר על פי תפיסתם של מנהלים ומורים. על בסיס ההנחה כי קיים קשר הדדי בין משתנים אלה נבדקו מספר מודלים, הקושרים מאפיינים אישיים ובית-ספריים לרמת הדינמיקה ולתפיסת האווירה בבית-הספר. מחקר זה מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות: מדידת דינמיקה ואווירה בבית-הספר, אמידת קשרים בין מרכיבי הדינמיקה הבית-ספרית ותפיסת אווירה בקרב מנהלים, השוואה בין מנהלים ומורים לגבי האופן שבו הם תופסים את הקשר לבין דינמיקה בית-ספרית ואווירה בבית-הספר. (רונית הנגבי)

  • סיכום

    קיים מתאם חיובי משמעותי בין הישגי תלמידים לבין מנהיגות פדגוגית אפקטיבית. בהשוואה בין בתי ספר בעלי אותו הרכב אוכלוסייה ומורים נמצא כי שיפור בתפקודי המנהל כמנהיג פדגוגי ברמה של סטיית תקן אחת הביא לעלייה של 10 אחוזים בממוצע בהישגי התלמידים (ויכול להגיע עד 20 אחוז) אם המנהל בחר באסטרטגיית השינוי הנכונה (כלומר: אם הוא בחר בשינוי המתאים, השינוי שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על קידום הישגי תלמידים, ובהתנהגויות המתאימות לדרגת השינוי בבית-ספרו לאור נתוני מורים וקהילה).

  • לינק

    מטרת המחקר הינה לנסות ולבחון היתכנות ודרך הולמת לשילוב מועמדים מחוץ למערכת החינוך בעמדות ניהול במערכת ולבצע עבורם הכשרה בהתאם. תהליך ההכשרה מתבסס על תגבור נדבכים חיוניים בניהול הבית ספרי. נדבכים אלו כוללים מנהיגות, מנהל ופדגוגיה. בחינת תהליך ההכשרה נערך בבחינת מתכשרים לניהול הן מתחום ההוראה והן אנשי צבא בדימוס במהלך הסבה אל תחום החינוך. במחקר זיהו שתי הקבוצות את צרכי ההכשרה הנדרשים עבורם בתחומי מנהיגות, ניהול הוראה. כמו כן נבחן השוני בין שתי קבוצות ואותר התהליך הנדרש עבורם במסגרת ההכשרה לניהול הבית ספרי. השערה המרכזית במחקר היה יכולתם של המתכשרים לניהול לזהות מיומנויות וכלים, הנדרשים עבורם במסגרת הכשרתם.המודל שהוצע והוכח כתקף, הצביע על האפשרות לגייס ולהכשיר מועמדים לתחום הניהול הבית ספרי גם מחוץ למערכת החינוך ומאפשר פתיחת מערכת זו למגוון רחב יותר של מועמדים. מחקר זה אינו רלוונטי רק עבור מערכת החינוך בישראל; הממצאים עשויים להיות רלוונטיים גם עבור מדינות אחרות המבקשות לענות על אתגר המחסור בכוח אדם מתאים לניהול בתי ספר ( Schneider, Alex).

  • לינק

    ספרו של יזהר אופלטקה, "שחיקה והתחדשות, סיפור חייהן של מנהלות בתי ספר בישראל", מצליח לאפיין את עולמן הייחודי של המנהלות, ולעורר כמה שאלות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל . בגישושי השדה שקדמו למחקרו על מנהלות בתי ספר, ביקש ד"ר יזהר אופלטקה מהמרואיינות לזהות שלבים שונים ונקודות מפנה בקריירה המקצועית שלהן. "אף פעם לא שאלו אותי על עצמי, על מה שעברתי… תמיד התעניינו רק בתפקיד שלי", השיבה לו אחת המרואיינות. נדמה שספרו של אופלטקה, מרצה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללת אחווה, מצליח לאפיין לא רק את עולמן הייחודי של מנהלות, אלא לעורר כמה סוגיות הנוגעות לקריירה של מנהלים בכלל. המחקר מבוסס על 25 ראיונות עומק פתוחים עם מנהלות בתי ספר יסודיים, בנות 43 עד 52, עם ותק של כשמונה עד 14 שנות ניהול, ובין 21 ל- 33 שנות הוראה. ההתמקדות במנהלות, מסביר החוקר, נובעת מממצאי מחקרים קודמים, המצביעים על כך שהן מכוונות יותר לחדשנות וליציאה מהשגרה, בעיקר באמצע הקריירה, לצד נטייה להתמקד בהעצמת תלמידים ומורים.

  • תקציר

    מטרת המחקר לאסוף עדויות ונתונים אמפיריים לבדיקת הרשימות בשדה של מודל פירמידת הניהול בקרב מנהלי בתי ספר. זהו ניסיון לאשש או להפריך את קיומן ההנחות שביסוד המודל בהקשר לתהליכי הניהול הבית ספריים. (יעל פישר, יצחק פרידמן)

  • לינק

    ניתוח מטה-אנליזה שמטרתו היתה לבדוק האם המנהיגות הפדגוגית של מנהל בית הספר היא גורם בעל חשיבות רבה בקידום הישגי תלמידים. קיים מתאם חיובי משמעותי בין הישגי תלמידים לבין מנהיגות פדגוגית אפקטיבית. בהשוואה בין בתי ספר בעלי אותו הרכב אוכלוסייה ומורים נמצא כי שיפור בתפקודי המנהל כמנהיג פדגוגי ברמה של סטיית תקן אחת הביא לעלייה של 10 אחוזים בממוצע בהישגי התלמידים (ויכול להגיע עד 20 אחוז) אם המנהל בחר באסטרטגיית השינוי הנכונה (כלומר: אם הוא בחר בשינוי המתאים, השינוי שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על קידום הישגי תלמידים, ובהתנהגויות המתאימות לדרגת השינוי בבית-ספרו לאור נתוני מורים וקהילה). (Waters, J.T., Marzano, R.J., McNulty, B.A).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין