מילת מפתח: מנהלי בתי ספר
מיון:
נמצאו 144 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • תקציר

    בעוד שההתייחסות ללמידה קולקטיבית היא לרוב באוריינטציה מבוססת חוסר (מציאת/פתרון בעיות והתגברות על כשלים), מחקר זה בוחן תפיסות מנהלים (נופי ידע) לגבי הרעיון והאסטרטגיה של למידה קולקטיבית מהתנסויות מוצלחות של חברי סגל. תכנית המחקר: המחקר השתמש במתודולוגיה איכותנית ממוקדת נושא כדי לחקור נופי ידע של מנהלים העוסקים בלמידה קולקטיבית מהצלחה בבתי ספר (חן שכטר).

  • לינק

    לפי התוכנית החדשה של משרד החינוך , מנהלי בתי הספר יקבלו ממשרד החינוך תקציב שיאפשר להם לקבוע סדר עדיפות עצמאי לניהול בתי הספר. עיון מדוקדק בהצעת ההחלטה שאישרה הממשלה, תחת הכותרת "ניהול עצמי – העצמת הסמכויות של המנהל בבית הספר", מגלה כי היא לא שונה באופן משמעותי מתוכנית הניהול העצמי שכבר מונהגת במאות בתי ספר בישראל, ושלפיה מנהלי בתי הספר מנהלים באופן עצמאי תקציבים רחבים למדי ויש להם את היכולת, תחת רגולציה לא מחמירה, להוציא לפועל את מדיניותם. המשמעות המעשית של המדיניות החדשה היא כי מנהל בית הספר יהיה כפוף מעתה לשני גורמים – משרד החינוך (כלומר לגורמי הפיקוח החונקים אותו בלאו הכי) ולוועדת היגוי שהרכבה לא נקבע על ידו, אלא נכפה עליו על ידי המשרד. בוועדות היגוי אלה יהיו לבטח שותפים שני גורמים שיצרו עוד יותר את יכולת התמרון של המנהלים. אלה הן הרשויות המקומיות ונציגי ההורים ( אריה קיזל) .

  • לינק

    כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

  • סיכום

    מטרת המאמר להגיע לכלל הבנה טובה יותר של ההוראה הרצויה ללומדי אנגלית כשפה זרה בבתי ספר בארה"ב במסגרת גישה/תפיסה של צדק חברתי. מדובר בטיפול בצרכים של לומדים הנמצאים באוכלוסיות שוליים כתוצאה מהשונות הלשונית שלהם(Crawford, 2004), והמחייב מנהיגות שמטרתה השגת צדק חברתי (Dantley & Tillman, 2006). אחת הטענות היא שעל המנהיגות החינוכית לסנגר בבתי-הספר ובקהיליות על צרכי התלמידים האלה. בשני המקרים הייתה ראייה הוליסטית של משאבים אנושיים בבית הספר ודחייה של הרעיון שיש לספק שירותים ממוקדים ונפרדים בצורה מבדלת ללומדי השפה האנגלית. בשני המקרים נעשה מיזוג של משאבים בבית הספר כדי ליצור מתן שירותים נכונים לתלמידים אלה ע"י מורים מיומנים שעבדו בכיתות הטרוגניות מתוך הבנת הצרכים והמטרות ( Theoharis, G. & O'Toole, J) .

  • סיכום

    שתי שאלות המחקר המוצג במאמר היו: (1) אילו דרכי מנהיגות, ובעיקר זו של מנהלי בתי ספר, מנחות את פיתוחם של חזון או שליחות בית-ספריים? , (2) אילו הצהרות כתובות או ממדים של חזון מהווים בסיס למינוף החזון לכלל פרקטיקות טרנספורמטיביות? לסיכום, ניתן לומר שהממצאים מצביעים על כך שלמנהלים עשוי להיות תפקיד חשוב בעיצוב חזון בית-ספרי טרנספורמטיבי. המחקר מציע ניתוח אמפירי של פיתוח חזון מסוג זה ( Kose, B.W ) .

  • לינק

    מחקר חדש שפורסם על ידי חוקרים מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת אריזונה, מעלה כי קיים קשר בין סגנון מנהיגות היררכי של מנהלי בי"ס לבין העמקת תהליכי למידה ארגונית, ולשביעות רצון גבוה יותר של ההורים. המחקר נערך בבתי ספר במגזר הערבי . המחקר שנערך שנערך ע"י ד"ר יאיר ברזון ורימא דאאס מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה בשיתוף הפרופסור דויד ולדמן מבית הספר לניהול באוניברסיטת אריזונה, העלה ממצאים מעניינים על הקשר בין רמת המנהיגות וסוג המנהיגות לשיפור תהליכי הלמידה הארגונית ושביעות הרצון של לקוחות הארגון. המחקר התייחס לרמת המנהיגות בבתי ספר, והעלה כי ככל שרמת המנהיגות ההירארכית של מנהלים גבוהה יותר, כך מתקיים תהליך למידה ארגונית שהוא עמוק יותר ובשל כך מתקיימת שביעות רצון גבוהה יותר מצד ההורים- לקוחות הארגון.

  • סיכום

    עם כניסתם של הסמארטפונים לשוק, התלמידים מתחברים לאינטרנט באמצעות הטלפונים ומתכתבים זה עם זה בפייסבוק.הפייסבוק הפך לחלק בלתי נפרד מהשיעורים. התלמידים מנצלים את הטכנולוגיה המתקדמת כדי לכנס לפייסבוק באמצעות הטלפונים במהלך השיעור ולהתכתב להנאתם עם תלמידים בכיתה או עם תלמידי כיתות אחרות. לפעמים תלמידים מצלמים תמונות במהלך השיעור או ההפסקה ומעלים אותם לפייסבוק. תוך מספר דקות תלמידים אחרים מגיבים לתמונות כאשר למורים אין מושג שצולמו.התלמידים משחקים, מצלמים את הכיתה, שולחים הודעות טקסט או גולשים באינטרנט, ואנחנו עומדים ומתחננים לפניהם להכניס את הטלפונים לתיקים

  • לינק

    המאמר מציג דימוי של מנהל בית הספר כשוער הניצב בתווך בין העולם הבית-ספרי לבין העולם שבחוץ. המאמר משתמש בדימוי זה כדי לבחון את המורכבות הקיימת מבחינה רגשית בתפקידו של מנהל ביה"ס. שני נושאים עולים מתפיסתם של המנהלים את תפקידם כשוערים: ראשית, המנהלים נתפסים ברשת של נאמנויות סותרות. שנית, המנהלים נאבקים באופן לא מודע בתחושה של בדידות מחד גיסא ובתחושת שייכות מאידך גיסא. אין ספק כי המתח בין הנאמנויות הסותרות (כגון הסתירה בין המחויבות לתלמידים והמחויבות לרשות המקומית, הסתירה בין הרגשת שייכות לצוות ההוראה והבדידות בתפקיד) משפיעים על המורכבות הרגשית של המנהלים בתפקידם. נטען כי מאחורי מאפיינים רגשיים אלו, שוכנת תפישת הזהות המקצועית של מנהלי בתי הספר והיא גם מושפעת עמוקות מהן . לסיכום, המאמר מעלה הצעות עבור הכשרה של מנהלים לעתיד (Geert Kelchtermans, Liesbeth Piot, Katrijn Ballet).

  • לינק

    רפורמת "אופק חדש" מבקשת להבנות מחדש תהליכי הוראה ולמידה בבית הספר ומציעה, כפועל יוצא, הגדרה חלופית לתפקיד המורה. ככל רפורמה , גם הצעותיה ותכתיביה של רפורמת "אופק חדש" מעוררים תגובות מגוונות מצדם של מורים ומנהלים. מטרת המאמר היא להציג כמה תגובות אפשרויות של מורים ומנהלים ל"אופק חדש" ותוצאות אפשריות שלהן. מכיוון שאין עדיין מחקרים על רפורמת "אופק חדש", המאמר שואב ממחקרים שנעשו על רפורמות אחרות. למרות הביקורת הנשמעת מפעם לפעם כלפי "אופק חדש", הרפורמה הזו נגעה, וטוב שכך, בבסיס העשייה הבית ספרית- בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר- והציעה דגם חלופי הקיים שנים רבות במערת החינוך. כמו כל רפורמה, גם "אופק חדש" תיאלץ להתמודד עם מכשולים ומחסומים רבים שהספרות המחקרית זיהתה. אותה ספרות גם מצאה שתגובותיהם של מורים כלפי הטמעת רפורמה בבית ספרם לא בהכרח שלילית. תכנון נכון של הטמעת "אופק חדש" בבתי ספר יוביל מורים רבים להגיב לעקרונות הרפורמה בצורה חיובית וברצון להשתתף ביישומה ( יזהר אופלטקה).

  • לינק

    בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.

  • לינק

    גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

  • לינק

    לתפיסת העולם של מנהלי בתי ספר יש השפעה על התרבות הארגונית ועל כיווני ההתפתחות של ביה"ס הרבה יותר מהלך המחשבה של הפיקוח או משרד החינוך ולכן מעניין מאמרו של ד"ר אלכס שניידר , מנהל בית הספר היסודי בכפר שמריהו אשר הציג את הנדבכים העיקריים של משנתו החינוכית . המאמר פותח צוהר לתהליכי תקשוב שעוברים בתי הספר היסודיים ביוזמתכם מבלי להמתין למשרד החינוך . עוד אנו למדים כי על יוזמת הנהלת ביה"ס לפיתוח מכלול האינטליגנציות מרובות בקרב התלמידים מתוך אמונה שהבאה לידי ביטוי של הכישורים האישיים של כל אחד מהילדים תצליח לקדם את התלמידים גם באותם תחומים בהם הוא מתקשה.

  • לינק

    בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

  • לינק

    רשימה קצרה זו מתארת בתמצות את תהליך השינוי שהובילה הכותבת בתור מנהלת בית ספר. המטרה המרכזית היא לציין את הגורמים הבולטים שהובילו להצלחת תהליך השינוי. הכותבת מבקשת להדגיש כי מדובר בחכמה שלאחר מעשה, וכי לא הייתה מציינת את אותם הגורמים בטרם התחיל תהליך השינוי. הכיוון שהלך בו הצוות היה מורכב מאוד ודרש ייעוץ מסוג חדש: לא עוד ייעוץ תהליכי-ארגוני בלבד, אלא ייעוץ המשלב בין היבט זה לבין המבנים הפדגוגיים של בית הספר. לא היה עם מי להתייעץ ואת מי לשאול. היה צריך לברוא עולם מחדש. אולם קושי זה גילם בתוכו גם הזדמנות נדירה ומאתגרת. מערכת החינוך אף פעם אינה דוחפת לעשות שינוי עמוק כל כך, אך לפתע גילה הצוות שהיא גם אינה באמת חוסמת (ייגר, סמדר).

  • לינק

    מחקר חלוץ זה בא לשפוך אור על עמדות המנהלים ביחס להערכת מורים על מנת להבין את מידת החשיבות שהם מייחסים להערכת מורים כחלק מתפיסת התפקיד שלהם, מהן המטרות של הערכת המורים? כיצד הם עושים זאת ומהם הגורמים החוסמים או המסייעים למנהלים בכל הקשור להערכת מורים? תפיסותיהם של 12 מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים בבתי הספר היסודיים , במגזר היהודי באזור הצפון , נחקרו באמצעות ראיונות עומק. ממצאי המחקר מצביעים על פער בין תפיסה לבין ביצוע: בין תפיסת המנהלים את הערכת עבודת המורים כחשובה וכתורמת להתפתחותם המקצועית, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, לבין פעולות ההערכה עליהן הם מדווחים. נמצא שלרוב ההערכה אינה מקצועית, אלא חד-כיוונית, והעדות היחידה לביצועי מורים נאספת ברובה על ידי המנהלים. אלה מרבים באופן יחסי לעשות שימוש בהערכה סמויה, מניפולטיבית, אינטואיטיבית, ומזדמנת וממעטים יחסית לעשות שימוש בתהליכי הערכה שיתופיים, עקביים ושיטתיים הכוללים כלים וקריטריונים מובנים , תקפים ומהימנים. נראה שפער זה קשור לממצאי המחקר הנוכחי המצביעים על חסמים פנימיים, שמקורם במנהלים עצמם, וחסמים ומגבלות חיצוניים, שמקורם בקובעי המדיניות ( קורלנד, חנה ).

  • לינק

    על רקע המחסור במנהלי בתי"ס ברמה גבוהה, מנסים חוקרים בארצות הברית להגדיר מיהו מנהל שהוא גם מנהיג חינוכי והיכן כשלו תוכניות ההכשרה הקיימות למנהלים. מהם המאפיינים החיוניים למנהל בי"ס שהוא מנהיג חינוכי טוב? כיצד לתכנן תוכנית הכשרה שתנפיק מנהלים שהם מנהיגים חינוכיים? על שאלות אלו ואחרות מנסה לענות מחקר רב היקף בשם "מחקר על מנהיגות בית ספרית; פיתוח מנהלים מצליחים", שעורך בארה"ב מכון סטנפורד למנהיגות חינוכית במימון קרן וולאס. המחקר, שהחל בסוף 2003, הסתיים ב-2006. על פי הדו"ח מנהלי בתיה"ס נתפסים כאחראים במידה הרבה ביותר, לאחר המורים, להישגי התלמידים. לדברי החוקרים, המנהלים כיום נדרשים להיות בעלי חזון חינוכי, לדעת להטיל משמעת, להיות מומחים ליחסי ציבור, להכיר את חוק, להיות מומחים להערכה ולהדרכה, לדעת להכין תקציב ולנהל משאבים ועוד.

  • לינק

    ד"ר חנה קורלנד ממכללת אורנים בדקה כיצד תופסים מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים. המחקר החלוצי בדק 12 מורים מאזורי הצפון , והעלה שמצד אחד המנהלים רואים בהערכת עבודתם של המורים כלי חשוב התורם להתפתחות המקצועית של המורים, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, אך מצד אחר ההערכה שמנהלים רבים נותנים היא חד-כיוונית ולא מקצועית. המחקר מראה שאת עיקר העדויות על ביצועי המורים אוספים המנהלים עצמם, והם "מרבים להשתמש בהערכה סמויה מניפולטיבית, אינטואיטיבית ומזדמנת וממעטים להשתמש בתהליכי הערכה שיתופיים , עקביים ושיטתיים , הכוללים כלים ותבחינים מובנים , תקפים ומהימנים". ד"ר קורלנד קובעת כי מניתוח פעולות ההערכה שעליהן דיווחו המנהלים עולה "מנהיגות שהיא ברובה בירוקרטית, היררכית ומשתמשת רבות בהערכה כאמצעי לשליטה". החוקרת ממליצה על מעורבות ושיתוף של המורים בתהליך הערכתם. המלצה זו באה לידי ביטוי במודל ההערכה שפיתחה ראמ"ה עבור "אופק חדש".

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.

  • לינק

    המאמר דן בשינויים שיש לערוך בהכשרת מנהיגים בבתי ספר על-מנת לפתח מנהיגות בית ספרית אפקטיבית. המחברת טוענת כי יש להגדיר מחדש את תפקיד המנהיגות, לבחון את תכני ההכשרה המקצועית ואת אופן מסירתה, לערוך שינויים בתהליכי האיתור המיון והגיוס של מנהיגים ולפתח דרכים חדשות להערכת המנהיגות. המחברת טוענת כי יש להגביר את מקצועיות התפקיד על מנת ליצור איזון טוב יותר בין סמכות לבין אחריות (Ellen Goldring )

  • לינק

    דוח המחקר מציג בחינה של משקלו של רכיב האוריינות הרגשית (אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1983) כרכיב בכישורי הניהול הבית ספרי, כפי שהוא נתפס על ידי מנהלי בתי ספר. מטרת המחקר הינה להשלים את המודל של קמפבל המבוסס על שלושה עמודי תווך: מנהיגות, מנהל ופדגוגיה (Campbell, 1999), והמשמש כיום מודל מרכזי בהכשרת מנהלים, באופן שיציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מן המחקר בו נבדקו מאפייני "המנהל האידיאלי" (Schneider & Burton, 2005) עלתה באופן מפתיע, במנותק ממתכונת המנהיגות, התייחסות לכישור משמעותי נדרש נוסף, הוא האוריינות הרגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש. שאלות המחקר ניסו לאשרר את קיומו של נדבך זה כנדבך משמעותי בניהול הבית ספרי, תוך כדי זיהוי ומיפוי המאפיינים המרכיבים אותו והצגת האופן בו מביא אותו מנהל בית הספר לידי ביטוי בעבודתו השוטפת. אשרור קיומו של הרכיב הרביעי משלים את המודל של קמפבל, באופן המציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מודל זה יוכל לשמש בסיס לעדכון תכניות ההכשרה והפיתוח של מנהלי בתי ספר על מנת להכשירם כיאות לתפקידם ( שניידר, אלכסנדר ועינת יצחק מונסונגו).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין