מילת מפתח: מנהלי בתי ספר
מיון:
נמצאו 144 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

  • לינק

    איך הופך מורה למנהל בית ספר? מה חווים מנהלי בתי ספר בשנות עבודתם הראשונות? מתי מגיעים מנהלי בתי ספר לתקופת השיא בעבודתם? מה קורה למנהלי בתי ספר לאחר עשר שנות עבודה? כיצד חשים מנהלים שנים אחדות לפני פרישתם? וכיצד חווה מנהל בית הספר את פרישתו מהתפקיד הניהולי–חינוכי? שאלות אלו ואחרות עומדות במוקד פרקי הספר הנוכחי בו מתחקה הכותב אחר תהליכי התפתחותם המקצועית של מנהלי בתי ספר מהרגע בו החליטו לבחור בתפקיד הניהולי, דרך הכשרתם המקצועית, ועד יציאתם לגמלאות ( אופלטקה, יזהר).

  • לינק

    המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות ( שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' ) .

  • לינק

    הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .

  • לינק

    מחקר זה מציע תובנות לגבי תהליך ההתחדשות ומניעת שחיקה בקרב מנהלים של בתי ספר במאה ה-21. מאמר זה מתמקד באופן שבו 25 מנהלים תמכו בהתחדשות שלהם ובכמיהה שלהם להשתלב בפרקטיקה רפלקטיבית עם עמיתיהם כתמיכה בהתחדשות, בצמיחה ובלמידה שלהם(Drago-Severson, E., 2012).

  • תקציר

    החשיבות שמייחסות מערכות חינוך בעולם לפיתוח מנהיגות בית-ספרית באה לידי ביטוי בהיקף התוכניות השונות בעולם ובגיוונם. המאמר הנוכחי בוחן את ההתפתחות של התוכניות המקצועיות לפיתוח מנהיגות בית ספרית במערכות החינוך המובילות בעולם ומרחיב את היריעה לגבי המאפיינים של התוכניות השונות במדינות העולם. המאמר מציג דגמים נבחרים שונים של כמה תכניות ומראה את ההבדלים העקרוניים ביניהן ( Tony Bush).

  • לינק

    בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .

  • לינק

    התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המחסור במורים אינן הולמות את המידע ביחידות כוח האדם של משרד החינוך. פערים אילו יוצרים את הצורך לבחון את סוגיית המחסור במורים באופנים נוספים.ההנחה היא שהסיבות לפער שבין חיזוי הלמ"ס והנתונים שבידי משרד החינוך נובעות מפעילויות רבות המתרחשות בין כותלי בית הספר על מנת להתמודד עם בעיית המחסור במורים. על כן, מטרתו של מחקר זה היא ללמוד על סוגיית המחסור במורים מנקודת מבטם של בתי הספר והמחוזות וכן לאתר את האסטרטגיות שבתי הספר מפעילים על מנת להתמודד עם החוסר (ניצה-שמידט ורות זוזובסקי, 2012).

  • לינק

    בסקירה זו מתואר מחקר הערכה, אשר נערך בשנת תשע"א במערך מרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) בישראל. מטרתו הייתה ללמוד על אפיונים מרכזיים של היבטיים ניהוליים וארגוניים בפעילותם של מרכזי פסג"ה לאור שינויים בנהלים ובתהליכים בפיתוח המקצועי של מורים, שהתוותה רפורמת "אופק חדש"-שינויים שהשפיעו מיד על אופי הפעילות של מרכזי פסג"ה ועל היקפה (שלומית אבדור , 2012).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר חוקר את ההיסטוריה של הערכות המורים במחוז מונטגומרי שבמדינת מרילנד. הוא מתאר את האופן שבו, על פני תקופה של שלושה עשורים, איגוד החינוך של מחוז מונטגומרי (Montgomery County Education Association (MCEA) ביסס עצמו כאיגוד מקצועי חזק ומינף את כוחו כדי למסד גישה שיתופית יותר להערכות מורים במחוז (Sullivan, Jeremy P, 2012).

  • לינק

    בבתי ספר רבים עוברים חברי הצוות החינוכי טלטלות רגשיות עזות, שאין זמן ומרחב לעבדם כיוון שהמנהל וצוותו "נבלעים" בשלל מטלות וחובות. במאמר מוצע למנהל לבחון עד כמה חשוב לו שלמוריו ולו עצמו יהיה מרחב לברר את הרגשות, הקשים מאד לעתים, שהעבודה החינוכית מעוררת בהם, ומה הוא יכול ומוכן לעשות לשם כך. במאמר מובאות דוגמאות לעבודה עם צוותי מורים שמאפשרת לתהליכים רגשייים מיטיבים להתקיים (דני שראל).

  • לינק

    ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .

  • לינק

    המחקר מתמקד בתפיסותיהם של מנהלים לגבי תחומי הסמכות (Authority) והאחריות (Responsibility) בעבודתם, ובקשר של תפיסות אלה למערכת אחריותיות (Accountability) ולמודל הניהול העצמי (School-based-management). מדובר במחקר איכותני, בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה, המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה. הוא כולל 20 מנהלים של בתי ספר יסודיים במרכז הארץ, כאשר 11 מתוכם מנהלים בתי ספר בניהול עצמי ותשעה מנהלים בתי ספר שאינם בניהול עצמי (גרינשטיין, יעל, דן, גבתון).

  • תקציר

    המחקר עוסק בסיפורן האישי, המקצועי והחברתי של שתי מנהלות של בתי ספר תיכון ערביים בישראל. שתי המנהלות הן מוסלמיות, בסביבות גיל ה-40, נשואות ואימהות לילדים. שתיהן בעלות תואר שני בייעוץ חינוכי, ובשנת הניהול הרביעית שלהן. המחקר נערך באמצעות ראיון עומק ונותח בשיטת "המדריך למקשיב" (The listening guide) המבחינה בין קריאות שונות של אותו הריאיון ( עראר, ח'אלד, תמר, שפירא).

  • לינק

    מנהיגות ממוקדת למידה חיונית לשיפור ההוראה והלמידה, ויש לה תפקיד משמעותי בשיפור הישגי תלמידים . על מנת שזה יקרה חשוב שבתי ספר יצרו מבנים ותהליכים שבהם ידע אודות תהליכי הוראה ולמידה נאסף, מעובד ומשמש בסיס לקבלת החלטות פדגוגיות. מטרת ערכה זו היא לאפשר התבוננות בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר בהשראת פרקטיקת ניהול שמקורה בחברת היולט פאקרד Hewlett-Packard) HP ).

  • לינק

    קיימת הכרה הולכת וגדלה בכך שאנו זקוקים לרפורמה בחינוך בקנה מידה גדול-ברמת המחוז, המדינה, או האומה. כאן נכנס תפקידם של המאמנים.יש להתייחס לתפקידם של המאמנים כאל חלק מאסטרטגיה כוללת לשנות מערכות. מאחר וללא אימון, מאמצי רפורמה מקיפים רבים לא יובילו לשיפור אמיתי. המחברים מתארים את האופן שבו המאמנים יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים של בית הספר, כאשר הם מהווים חלק מצוות בית הספר (Fullan, Michael and Knight, Jim, 2011).

  • לינק

    המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון כיצד מאפיינים של תוכניות להכשרת מנהלים לבתי-ספר יסודיים עשויות להשפיע על הישגי תלמידים באמצעות פיתוח צוותי מורים איכותיים ע"י המנהל. האם מנהלי בתי ספר יסודיים בוגרי תוכניות הכשרת-מנהלים נוטים יותר או פחות לבנות צוותי מורים שישפיעו, בתורם, חיובית על הישגי התלמידים? מטרה נוספת הייתה ליצור קשר בין היכולות הכוללות של צוותי מורים בבתי ספר ורמת ההישגים על פי TAKS(Texas Assessment of Knowledge) זאת כדי להדגיש את החשיבות של המטרה המרכזית ( Fuller, E., Young, M., Baker, B.D).

  • לינק

    מטרת המאמר: מאמר זה מתכוון להציג מודל המבוסס על מחקר לגבי מנהיגות ללמידה. המאמר טוען שתחום זה התקדם בצורה ניכרת ב-40 השנים שחלפו בזיהוי דרכים שבהן המנהיגות תורמת לשיפור הלמידה ולשיפור בית הספר. מוצגים ארבעה תחומים של הובלה ללמידה. המאמר מפעיל מתודולוגיה של סקירת ספרות אבל מתמקד במיוחד בהוכחה מתוך מספר מחקרים אמפיריים עכשוויים. בעוד המחבר טוען כי הייתה התקדמות, מצוינות מגבלות, בייחוד לגבי קישור בין פרקטיקת המנהיגות להקשרים שונים ( Hallinger, Philip).

  • לינק

    לא מעט נכתב על המתרחש בשדה החינוך . על פי רוב הכותבים הם חוקרים, הוגים ובעלי עניין בתחום. טקסטים מעטים מאד הם פרי עטם של העוסקים במלאכת החינוך. בקובץ זה נאספו בעיקר טקסטים שכתבו מנהלים של בתי ספר. הנרטיבים המובאים באסופה מאפשרים לקורא ללמוד על מלאכת הניהול מנקודת מבטם של המנהלים. הדברים הועלו במקור במפגשים של קבוצות כתיבה של מנהלים שהתקיימה ביוזמת תחום מחקר ופיתוח ב"אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית. כל אחד מהמפגשים התקיים בין כותלי ביה"ס אחר, הכתיבה והדיון בה היו תהליך מתמשך במסגרתם. בתוך כך נערכו מפגשים אישיים משלמים של מנחי הקבוצה עם המנהלים הכותבים. ישראל כ"ץ , תמר גרוס ( עורכים).

  • לינק

    יש עדויות רבות לכך שמכל משאבי בית הספר למורים ההשפעה הרבה ביותר על הישגי התלמידים. ניתן לטעון שלמנהלים תפקיד חשוב ביותר בהבטחת הוראה מצוינת בבית הספר. לדרכים שבהן מנהל מקבל מורים, משבץ אותם, מעריך ומספק הזדמנויות לצמיחה מקצועית השפעה רבה על איכותם. מאמר זה מכיל דווח של ממצאים מרכזיים של מחקר שכלל 30 מנהלים בשתי מדינות בארה"ב. השאלות היו: (1) מה השפיע על דרך מילוי תפקידי הקבלה, השיבוץ, ההערכה והפיתוח המקצועי? (2) אילו אילוצים והזדמנויות השפיעו על הדרכים שבהם בוצעו תפקידים אלה? (3) האם ההקשר משפיע על כך? ( Donaldson, M.L) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין