מילת מפתח: מנהיגות
מיון:
נמצאו 64 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    אילו מנהיגים מובילים את בתי הספר שלנו? את השאלה הנוקבת הזו בוחן מחקרו של ד"ר איציק גונן, מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. המחקר מסתמך על מודל "הטווח המלא של המנהיגות" של החוקרים ברנרד מ. באס וברוס ג. אבוליו (Bernard M. Bass & Bruce J. Avolio), המבחין בין מנהיגות מעצבת לבין מנהיגות מתגמלת. מנהיגות מעצבת היא כזו שבכוחה לתת משמעות לדברים שאנו עושים ולגרום לכך שנחוש חזקים וכשירים יותר לבצע את היעדים המשותפים לנו ולמנהיג. לעומתה, מנהיגות מתגמלת אינה מתעלה מעבר לסחר החליפין הרגיל שבין השקעת מאמץ ועמידה במשימות לבין התגמולים הניתנים בתמורה ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    מטרת המחקר לנסות ולאפיין את פרופיל המנהיגות של מנהלים ובעלי תפקידים במערכת החינוך, תוך שימוש במודל 'הטווח המלא של המנהיגות' (באס ואבוליו, 1991, באס, 2008), במטרה לבנות על בסיס הממצאים תוכנית אימון ופיתוח מנהיגות למורים, בעלי תפקידים ומנהלי בתי"ס. מודל 'הטווח המלא של המנהיגות' מציג סגנונות מנהיגות השייכים למנהיגות מעצבת, מול סגנונות מנהיגות השייכים למנהיגות מתגמלת. מודל זה נחשב למודל מנהיגות מוביל בעולם. במחקר שיוצג נטלו חלק 152 נבדקים, בוגרי ארבעת המחזורים הראשונים של הלומדים בתוכנית מנהיגות בחינוך במכללת אורנים, המעניקה תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך. חלק מהנבדקים הם מנהלי בתי"ס והשאר בעלי תפקידים מובילים במערכת החינוך( איציק גונן) .

  • לינק

    מטרותיו של המחקר הנוכחי הן לשפוך אור על האמונות, השגרות והפרקטיקות בהם עושה שימוש מנהלת בית ספר במטרה להטמיע תרבות של אכפתיות. מטרות אלו גובשו על רקע ההכרה בחשיבות של יחסי אכפתיות בין מורה לתלמיד להגברת המוטיבציה והרצון של התלמידים להצליח וליצירת אקלים של למידה ( חנה קורלנד)

  • לינק

    תקציר זה מהווה סיכום של מחקר אותו יזם מכון אבני ראשה בנושא מנהיגות בית ספרית והישגי תלמידים בישראל. המחקר שהינו ראשון מסוגו והיקפו בישראל בודק את הנושאים הבאים: הקשר בין סגנון המנהיגות לליבת ההוראה (הפעולות היום יומיות בכיתה, שמטרתן הוראה, למידה ויישום תכנית הלימודים); הקשר בין ליבת ההוראה להישגי תלמידים במיצ"ב; כיצד מנהלים יכולים להשפיע על ליבת ההוראה, ובאמצעותה – על הישגי תלמידים ( יעל עופרים) .

  • לינק

    תכנית ההתמחות בניהול אקדמי שבמכון מופ"ת מזמנת התמודדות עם התפקיד המורכב של הכשרה לתפקידי מנהיגות והובלה. קיימות גישות שונות בנושא ההכשרה למנהיגות, והתכנית יוצאת מהנחה, כי ניתן ללמוד על מנהיגות וליישם את הלמידה הזו הלכה למעשה בעבודת המנהל-מנהיג. הקשר ההדוק בין ניהול ומנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט הוא בסיס להכשרה, לעיון ולהתנסות. מטרת התכנית היא לחשוף את המשתתפים להיבטים המרכזיים של תורות הניהול המודרניות ולאפשר להם לבחון את תפקידם הניהולי-מנהיגותי באופן מושכל ומקצועי, כדי שיוכלו לעמוד באתגרים של הובלת סגל הוראה אקדמי-פדגוגי מתוך הכרה, מעורבות ומחויבות ( יעקב קדם, עדנה בנשלום, אתי גרובגלד, טלי בן-ישראל) .

  • לינק

    האוריינות הרגשית משמעותה תבונה ותובנה ביחסי אנוש, והיא כוללת מאפיינים כגון: כנות, אמינות, רגישות, תבונה, מסירות, חמלה, אכפתיות, שליטה עצמית, הבעת חיבה ועוד, המהווים את הגורמים המשמעותיים ביכולת להניע אחרים לעשייה ולמעורבות. אוריינות רגשית מאפשרת לנו לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו, וכן להבין אנשים אחרים, דינמיקות חברתיות ולתקשר ביעילות. מדובר בתהליך מתמשך שעל המתכשרים להוראה להיחשף אליו, להבינו וליישמו. יש צורך בהכרה בקבוצה של תכונות המאפיינות מנהיגות חינוכית ( אלכס שניידר).

  • לינק

    מכללת קיי מדגישה כמעט בכל תחום לימודים ופעילות את נושא מנהיגות הסטודנטים הלכה למעשה. במאגרי המידע של המכללה מצויות הפניות לומר תאורטי ספרותי רב בנושא מנהיגות. הנושא "מנהיגות ומונהגים" נבחר כנושא השנתי של המכללה בשנת הלימודים תשע"ג, ומדי שנה אף נערך בנושא "מנהיגות בספורט". המכללה פועלת זה מספר שנים בקידום מנהיגות סטודנטים בדרכים שונות ומגוונות ( חזקיה (חזי) אהרוני, חנה נאגר, ליטל אלגביש ) .

  • סיכום

    מאמר זה מציג דוגמה אחת של חדשנות בתוך ארגון אקדמי גדול – המקרה של תכנית המצוינות במכללה ( מכללת לוינסקי) באמצעות הצגת דוגמה זו בכוונת מחברת המאמר, ד"ר ליאת אייל : (א) להראות שתבונה קולקטיבית בארגון חינוכי היא מנגנון אפשרי ובעל היתכנות; (ב) להציע מודל תחילי ליישום תבונה קולקטיבית בארגונים חינוכיים. מודל שאינו קיצוני או אנכרוניסטי ושעשוי להתקבל בקלות יחסית. ההקשר הכללי הוא ארגון אקדמי, מכללה להכשרת מורים במרכז הארץ. מכללה שבה לתכנית המצוינים יש מרחב המאפשר חופש פעולה בין רבע לשליש מתכנית הלימודים של הסטודנטים ( ליאת אייל).

  • לינק

    בספרן שיצא לאור לאחרונה, "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי", המחברות/עורכות סיכמו ממצאים חשובים משבעה מחקרי מקרים הבוחנים את ההצלחה המתמשכת של שבעה בתי ספר שהפרופיל שלהם תואם את אלו בעלי תכניות עם ביצועים נמוכים מבחינה היסטורית. בהביטן מעבר להתמקדות קפדנית באיסוף נתונים, ניתוח והתערבות אישית, מחברות אלו רצו להבין את הגורמים שהובילו להישג הלא טיפוסי של אוכלוסיות אלו הנמצאות בסיכון לביצועים נמוכים ( Loveland-Sennett, B. A ) .

  • תקציר

    מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).

  • לינק

    מחקר זה מציע תובנות לגבי תהליך ההתחדשות ומניעת שחיקה בקרב מנהלים של בתי ספר במאה ה-21. מאמר זה מתמקד באופן שבו 25 מנהלים תמכו בהתחדשות שלהם ובכמיהה שלהם להשתלב בפרקטיקה רפלקטיבית עם עמיתיהם כתמיכה בהתחדשות, בצמיחה ובלמידה שלהם(Drago-Severson, E., 2012).

  • סיכום

    התובנה המרכזית של המחקר היא שכדי להכשיר מורים ליכולות מנהיגותיות צריך לשלב התפתחות מקצועית לשיפור ההוראה ובניית כישורי מנהיגות עם קולבורציה במקום העבודה. הגישה נתמכת ע"י מחקרים שונים המראים שהתנסויות למידה אישיות וקבוצתיות תומכות בהתפתחות מנהיגות מורים, אף כי הלמידה האינדיווידואלית היא המשפיעה ביותר. בנוסף, מנהיגות מורה מתפתחת יותר כשיש למורים הזדמנויות לנסות בשטח תפקידי מנהיגות שונים (Jana Hunzicker).

  • סיכום

    מנהיגות מורים והתפתחות מקצועית – לדעת הכותבים ניתן לדבר על קשרים בין שני מושגים/תהליכים אלה, ואף לומר שמנהיגות מורים אפקטיבית היא היא התפתחות מקצועית אפקטיבית, בהיותה מבוססת על השפעת המורה המנהיג על שיפור ההוראה של האחרים ועל קידום בית הספר. מה נמצא בסקירה? איפיונים של מורים מנהיגים, תנאים לקידום התפתחות מנהיגות מורה, נתיבים להשפעה של מורה-מנהיג, וביטויי/הישגי ההשפעה של מנהיגות מורה בבית הספר (Philip E. Poekert).

  • סיכום

    במאמר מובא מחקר איכותי אתנוגרפי העוסק במנהיגות ולמידה ובמנהיגות המקדמת למידה. המחקר בחן דגם של מנהיגות קולבורטיבית המתמקד בלמידה ובפרקטיקות של צדק חברתי בהקשר של שותפות חינוכית רחבה. המחקר מנתח מגוון של זוויות ראיה של מורים חדשים, חונכים, מורי-מורים ומפקחים אזוריים על מנהיגות ולמידה (Ilana Margolin).

  • סיכום

    פוליטיקה קיימת בכל רמה בחיי בית הספר (Apple & Buras, 2006) ובאה לידי ביטוי בעשייה היומיומית כמו אינטראקציות של מורים עם תלמידים ועם הורים, עם עמיתים, מנהלים, מפקחים, אגודים מקצועיים וחברי קהילות מקומיות (Spring, 2005). לחברי קבוצות האלה רעיונות מתחרים לגבי מגוון של עניינים ופרקטיקות חינוכיים: קוריקולום, דרכי הערכה, פדגוגיה, מימון (Oaks & Lipton, 2003). החלטות ופעולות שמורים מקבלים ועושים בתחומים אלה מבטאות פעילות פוליטית במידה זו או אחרת. טענת כותבי המאמר היא שחשוב לכלול ידע מנהיגותי בתוכניות הכשרת מורים כדי להכשיר את המורים ולעורר את מודעותם למציאויות פוליטיות מסוגים אלה המשפיעות עליהם ודורשות ידע מנהיגותי מתאים (Neumann, M.D., Jones, L., & Webb, P.T).

  • לינק

    מזה שלושה עשורים – ובעיקר מאמצע שנות השמונים, תופסים עצמם המורים כקורבן של החברה הישראלית. קורבנוּת המורים הפכה להיות אחת מתוך מערך קורבנות רבים של הישראליות – קורבנות הציונות לדורותיה, קורבנות הנכבה, קורבנות הפריפריה, קורבנות הגבריות השוביניסטית, קורבנות האדם הלבן והמערב ועד קורבנות מגדריים (גן, 2011). אף כי המציאות בעלת מרכיבים פוסט מודרניים, או כדברי באומן, בעלת מרכיבים של מודרניות נזילה (באומן, 2007) אין היא קבועה ויש בה ממדים דינמיים אשר יכולים להניע את שיח המורים אל מחוץ למצור של הקורבנות לעבר בנייה והתחדשות חינוכית. למורים החדשים ולראשי מערכת החינוך יש היום הזדמנות לשנות במעט את שיח "קורבנותם – אומנותם" לשיח של תיקון ושל בניה וליצור דווקא מנהיגות פדגוגית בעידן פוסט מודרני או פוסט-פוסטמודרני. לצד השקעות ענק הצפויות במערכת החינוך בשנים הקרובות אפשר גם לשנות את המציאות בשטח ( אריה קיזל).

  • לינק

    המאמר מתאר ספר חדש שמשתמש במונח מנהיגות במינוף גבוה" ("high leverage leadership") כדי לתאר מנהיגות המקושרת לתוצאות גבוהות יותר מאלה שניתן למצוא בדרך כלל בהקשרים דומים (Mongon, Denis; Chapman, Christopher).

  • לינק

    בתגובה למשימת החשיבה המחודשת אודות ההשלכות שעשויות להיות לגלובליזם, לאזרחות ולחינוך על העשייה הפדגוגית, מאמר זה נוקט בגישה אישית מובהקת. זוהי החלטה מחושבת. בהינתן ש'הפרט' איננו יחידה רגילה לניתוח המופיעה הרבה בשיח או בתאוריה עכשוויים לגבי ההשפעה היחסית של עולמות המקרו הללו, זה קריטי שאלו הניצבים בפני אתגרי מנהיגות יגיבו לאפשרויות הטמונות בניסיון האנושי היום-יומי. יתירה מזאת, נטען כאן שהכישלון ביכולת ללמוד ממה שהוא שאחרים "עושים" גורר כישלון בהבנה מלאה של תרבות הקהילה כציבור של פרטים בעלי מודעות ביקורתית ויצירתיים ( Graeme Sullivan) .

  • לינק

    המאמר מציג דיון ב"סטנדרטים למודל מנהיג-מורה" ("Teacher Leader Model Standards") שהותרו לפרסום על-ידי הארגון החינוכי Teacher Leadership Exploratory Consortium. הפרטים מדגישים את המטרות ואת ההישגים של הדו"ח שפורסם על-ידי הקבוצה., תוך התמקדות במערכות הידע, במיומנויות ובאלמנטים שיוצרים את "מנהיגות המורה".

  • לינק

    מחקר זה התכוון לבחון את ההשפעה היחסית של פרקטיקות המנהיגות שמעצבות מחדש, של התנאים הארגוניים בבית הספר, של גורמי ההנעה של המורה ושל למידת המורה על פרקטיקות ההוראה. הנתונים נאספו מסקר שנערך בקרב 502 מורים מ-32 בתי ספר יסודיים בהולנד. ממצאים: התוצאות מציעות שהמעורבות של המורים בפעילויות של למידה מקצועית, בייחוד התנסות מסוימת ורפלקציה, היא מנבא חזק עבור פרקטיקות ההוראה. נראה כי תחושת המסוגלות העצמית של המורים היא הגורם ההנעתי החשוב ביותר המסביר את למידת המורה ואת פרקטיקות ההוראה. הגורמים ההנעתיים גם מתווכים בין ההשפעות של התנאים הארגוניים בבית הספר ושל פרקטיקות המנהיגות על למידת המורה ועל פרקטיקות ההוראה ( Thoonen, Erik E. J., Sleegers, Peter J. C., Oort, Frans J., Peetsma, Thea T. D., Geijsel, Femke P).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין