מילת מפתח: מכללות להכשרת עובדי הוראה
מיון:
נמצאו 284 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים ( אורה אביעזר, יאיר זיו) .

  • לינק

    כמרצה בקורס סמסטריאלי בנושר "חלופות בהערכה" במכללה להכשרת סטודנטים להוראת מתמטיקה התלבטה מחברת המאמר בנוגע לדרך ההערכה של הישגי הסטודנטים בקורס. היא הרגישה צורך אמיתי לבנות מודל להערכה בקורס שיקיף היבטים שונים הנוגעים למהות ההערכה (בירנבוים, 1998) ושיאפשר לתת מענה לפחות לחלק מהגורמים המעכבים שילוב חלופות בהערכה. על רקע זה בנתה מחברת המאמר משימת הערכה מסכמת, שנשאה אופי של מבחן ובחנה בשלביה השונים היבטים שונים של חלופות בהערכה בהקשר להוראת מתמטיקה ( אורלי גוטליב ).

  • לינק

    המטרה של המחקר הנוכחי היא לתאר את אוריינות ההערכה של מורים מתחילים ולבחון את הקשר בין אוריינות ההערכה לבין שלושה משתנים של בהכשרת מורים הרלוונטיים לתחום זה.התוצאות חשפו אוריינות הערכה עלובה בקרב המורים החדשים, שבממוצע סיפקו תשובות נכונות ל-47% בלבד משאלות המבחן, מה שמראה על כישלון לעמוד בסטנדרטים המצופים. המשתתפים דיווחו על רכישת ידע מועט לגבי נושאים של הערכה במהלך ההכשרה, למרות העובדה שהסילבוסים שנותחו כללו נושאים אלה (Fadia Nasser-Abu Alhija and Adi Levy-Verd, 2013).

  • לינק

    הרצאה זו בנויה מסיפורים שנאספו ממורי מורים שהתבקשו לתאר ביטויים של "חדשנות פדגוגית" בתהליך של הכשרת מורים, תוך התמקדות האם הם משיגים פרספקטיבה ייחודית של מושג זה או מאמצים אידיאולוגיה קיימת (Dalit Levy and Lea Baratz, 2013).

  • לינק

    מאמר זה דן בדימוי המקצועי של מורי המורים במכללות לחינוך. המחברות מראות כיצד דימוי זה מבוסס על מה שמוגדר כזהות סותרת של המכללות לחינוך מצד אחד, ושל הדימוי העלוב של מורי בית הספר בישראל מצד שני (Tali Rubovitz Mann and Dina Haruvi, 2013).

  • תקציר

    התוודעות לדרכים שונות להקניית מושגים בכל תחום דעת נלמד היא אחד מתפקידיו של כל מורה, ובייחוד מורים למתמטיקה. מחקרים מצביעים על טעויות ועל קשיים בהקניית מושגים במתמטיקה ובלמידתם. למושגים רבים מובנים שונים בהקשרים שונים. לכן יש להידרש לדימוי המושג מתוך תשומת לב למהות המושג, וכן לתפיסות מוטעות המתפתחות תוך כדי הקניית המושג. במאמר זה מתוארת פעילות שנעשתה עם 28 מורים הלומדים לתואר שני בחינוך מתמטי במכללה להכשרת מורים, במסגרת קורס בהנדסת המרחב, תחום שנתפס כקשה במיוחד ללומדים אותו (דורית פטקין).

  • לינק

    תכנית ההתמחות בניהול אקדמי שבמכון מופ"ת מזמנת התמודדות עם התפקיד המורכב של הכשרה לתפקידי מנהיגות והובלה. קיימות גישות שונות בנושא ההכשרה למנהיגות, והתכנית יוצאת מהנחה, כי ניתן ללמוד על מנהיגות וליישם את הלמידה הזו הלכה למעשה בעבודת המנהל-מנהיג. הקשר ההדוק בין ניהול ומנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט הוא בסיס להכשרה, לעיון ולהתנסות. מטרת התכנית היא לחשוף את המשתתפים להיבטים המרכזיים של תורות הניהול המודרניות ולאפשר להם לבחון את תפקידם הניהולי-מנהיגותי באופן מושכל ומקצועי, כדי שיוכלו לעמוד באתגרים של הובלת סגל הוראה אקדמי-פדגוגי מתוך הכרה, מעורבות ומחויבות ( יעקב קדם, עדנה בנשלום, אתי גרובגלד, טלי בן-ישראל) .

  • מאמר מלא

    חברים בתנועת דרור ישראל, המגויסת לטובת החינוך הציבורי, הקימו "בית מדרש למורי עם" במכללת בית ברל. הם מיישמים בו גישות חדשניות ביותר להוראה וללמידה, ומנסים ליישמן גם בבתי הספר שבהם הם מחנכים . בית המדרש הוא מסגרת של הוראה ולמידה אלטרנטיביות, ומכללת בית ברל, כמו כל המכללות להוראה, היא מוסד שמרני. אבל השתל לא נדחה; הוא נקלט בקשיים, ובית המדרש והמכללה לומדים מהם הרבה ( נאוה דקל) .

  • לינק

    מכללת קיי מדגישה כמעט בכל תחום לימודים ופעילות את נושא מנהיגות הסטודנטים הלכה למעשה. במאגרי המידע של המכללה מצויות הפניות לומר תאורטי ספרותי רב בנושא מנהיגות. הנושא "מנהיגות ומונהגים" נבחר כנושא השנתי של המכללה בשנת הלימודים תשע"ג, ומדי שנה אף נערך בנושא "מנהיגות בספורט". המכללה פועלת זה מספר שנים בקידום מנהיגות סטודנטים בדרכים שונות ומגוונות ( חזקיה (חזי) אהרוני, חנה נאגר, ליטל אלגביש ) .

  • סיכום

    במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים. תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות ( ורד יפלח-וישקרמן) .

  • סיכום

    מאמר זה מציג דוגמה אחת של חדשנות בתוך ארגון אקדמי גדול – המקרה של תכנית המצוינות במכללה ( מכללת לוינסקי) באמצעות הצגת דוגמה זו בכוונת מחברת המאמר, ד"ר ליאת אייל : (א) להראות שתבונה קולקטיבית בארגון חינוכי היא מנגנון אפשרי ובעל היתכנות; (ב) להציע מודל תחילי ליישום תבונה קולקטיבית בארגונים חינוכיים. מודל שאינו קיצוני או אנכרוניסטי ושעשוי להתקבל בקלות יחסית. ההקשר הכללי הוא ארגון אקדמי, מכללה להכשרת מורים במרכז הארץ. מכללה שבה לתכנית המצוינים יש מרחב המאפשר חופש פעולה בין רבע לשליש מתכנית הלימודים של הסטודנטים ( ליאת אייל).

  • סיכום

    שלוש הנשיאות של המכללות הגדולות בישראל להכשרת מורים מתמודדות עם שאלה קשה: אם אין בוגר רצוי, איך מכשירים מורה רצוי?אור סופר ממערכת " הד החינוך " שוחחה עם שלוש נשים העומדות בראש המוסדות האקדמיים המובילים להכשרת אנשי ונשות חינוך והוראה: פרופ' תמר אריאב, נשיאת מכללת בית ברל, פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי, ופרופ' ציפי ליבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים ( אור סופר).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי המכון הערבי האקדמי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל כדי ללמוד על תהליך שילובם של הבוגרים בשדה החינוך ועל הערכתם את תכנית ההכשרה ולבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה ברב בוגרים אלה בחמישה מחזורי לימוד 2006-2011. אוכלוסיית המחקר כללה מדגם של 188 בוגרים, 92% מהם בוגרות , שהשיבו על שאלון. בשאלון הופיעו שאלות סגורות ושאלות פתוחות. השאלות התבססו על עמדות הבוגרים כלפי השתלבותם בהוראה ועל עמדותיהם והמלצותיהם לגבי תכנית ההכשרה במכון ( קוסאי חאג' יחיא סאמי מחאג'נה ).

  • סיכום

    האגף להכשרת עובדי הוראה מופקד על הכשרת מורים במכללות לחינוך לכל המגזרים, בכל מקצועות ההוראה ובכל מסגרות החינוך. כיום פועלות בארץ 23 מכללות אקדמיות לחינוך, ומדי שנה לומדים בהן 10,000 סטודנטים חדשים לתואר ראשון, לתואר שני ולתעודת הוראה. שלושה תחומי פעילות עיקריים מאפיינים את המכללות לחינוך: הכשרה סדירה של מורים; פיתוח מקצועי של מורים הלכה למעשה; וקשר עם השדה ( נח גרינפלד, בתיה ברלב) .

  • לינק

    הערכה כתהליך מכוון הוא ספר ראוי . הספר מציג התנסויות טובות בהערכה של חברי סגל במכללה אשר מפיקים תועלת מהשימוש בה, אולם קהל היעד שלו מצומצם מזה שהוא מנסה לכוון אליו. לדעת מחקר סקירת הביקורת הקוראים הפוטנציאלים של ספר זה הם חברי סגל והנהלה במוסדות להכשרת מורים (קהל היעד הטבעי של פרסומי מכון מופ"ת). הללו אינם רוצים בהכרח להבין מהי הערכה או הערכה בחינוך, אלא מעוניינים לפתח את תרבות ההערכה במוסד ההכשרה שלהם ולהפיק תועלת מפעולות הערכה אשר תתבטא בשיפור ההוראה ותכניות הלימודים ( דוד נבו ).

  • לינק

    המטרה העיקרית של המאמר הנוכחי היא לבחון את החידושים שבתכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" (להלן המתווים המנחים), בראי המלצות קודמות לרפורמות ולשינויים – המלצות שהציעו חברי ועדות שניסו לשפר את תהליכי הכשרת המורים בישראל. לשם כך נערך ניתוח השוואתי של דוחות, מסמכים והמלצות אשר נוסחו בוועדות למיניהן. המאמר סוקר את ההצעות ואת ההמלצות אשר עלו בדיוני הוועדות השונות, החל בוועדה שבשנת 1937 מונתה כדי לעסוק ב"חקר שאלת בתי המדרש למורים" וכלה בהחלטותיה בשנת 2007 של המועצה להשכלה גבוהה בנושא תכנית המתווים המנחים ( רוני לידור, רחל טלמור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, חגי קופרמינץ ).

  • לינק

    הספר על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה מפגיש את הקוראים עם מדיניות פיתוחם המקצועי של המורים בישראל, החל בתקופת הכשרתם, דרך התמחותם וכניסתם לתפקיד, ולאורך עבודתם בשדה ההוראה. תפקיד המורה נותר עמוד התווך של מערכת החינוך. עם זאת הפנים המשתנות של מערכות חינוך בארץ ובעולם לרבות תפקידו של המורה בתוכן, מחייבות חשיבה מחודשת על אודות מדיניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים. הספר נועד להציג ולבחון את התפיסה בדבר נחיצותו של רצף בהתפתחותם המקצועית של המורים, תפיסה הנגזרת מן הצורך הקיומי בלמידה ובהתעדכנות מתמדת לאורך החיים במציאות המשתנה תדיר של המאה ה-21. שלובים בו במארג ייחודי פרקי מדיניות, מחקר ועשייה בכל אחד משלבי הרצף ( שרה שמעוני, אורית אבידב-אונגר (עורכות) .

  • לינק

    בהרצאה של רובנה רוסנסקי הוצגו ראיות משיעורים בקורס 'חקר ההתנסות', המדגימות שיח הערכה בקהילת הלמידה ( פרחי הוראה והחוקרת, כמדריכה פדגוגית וכמורה מאמנת ) סביב התנסויות בניהול שיח הערכה בכיתה וראיות המעידות על תמורות בתפיסות ( רובנה רוסנסקי ).

  • לינק

    החוקרות תכננו קורס אקדמי בשם 'התמודדות עם גיוון', אשר נבנה על בסיס קורס בכתיבה וקריאה אקדמית עבור סטודנטים לאנגלית (ELL- English Language Learners) בשתי מכללות לחינוך (המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין; מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה). מטרות הקורס היו שלש: לחשוף את הסטודנטים לחומר תיאורטי בעל ערך הקשור לנושא 'התמודדות עם גיוון', לספק אמצעים ליישום העקרונות וכישורי התקשורת בהם התעסקה הספרות ולהעצים את הסטודנטים דרך שימוש בכלים טכנולוגיים בכיתה, בהם הם יוכלו לעשות שימוש בעתיד. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר'. ההשערה הייתה שלימודים מבוססי תכנים במסגרת שיתופית ישפיעו על עמדותיהם של מורים לעתיד כלפי 'האחר' ( יהב עליזה, יזבק אבו אחמד מנאל) .

  • לינק

    בשנת תשע"ב פעלו במכללת אורנים שבע תכניות שונות לתואר השני (שש תכניות M.Ed. וכן תכנית M.Teach. – מוסמך בהוראה). בכל שש התוכניות ל-M.Ed. קיים לפחות מחזור אחד של מוסמכים ו/או מסיימי חובות שמיעה (שטרם הגישו את עבודת הגמר היישומית). מטרת-העל של כל אחת מתוכניות ה-M.Ed. היא לתת מענה אקדמי ומקצועי לסוגיות חינוכיות וחברתיות המעסיקות את מערכת החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון ולהעריך את תרומת הלימודים במסגרת תכניות ה-M.Ed. להתפתחותם המקצועית של המוסמכים/מסיימי החובות ( שריקי, ע' , תותרי מ' ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין