מילת מפתח: מיפוי ידע
מיון:
נמצאו 13 פריטים
פריטים מ- 1 ל-13
  • לינק

    הספריה הדיגיטלית של גוגל, הידועה בשם Google books מתפתחת לה בשקט באינטרנט והיא מונה כבר כ-2 מיליון ספרים בעולם וכמה אלפי ספרים בעברית. קצב העלאת הספרים אינו מהיר אך הוא מתקדם לאורך זמן. קצב העלאת הספרים הסרוקים תלוי בהסדרי זכויות היוצרים אליהם הגיע גוגל עם מול"ים בעולם. לגוגל יש קשר עם 30 אלף מו"לים ברחבי העולם וגם עם מו"לים בישראל, כך לדוגמא, יש שיתוף פעולה בין גוגל לאוניברסיטה הפתוחה ברעננה וכל שנה נוספים מאות ספרים של האוניברסיטה הפתוחה לאוסף הספרים הסרוקים של גוגל (עמי סלנט).

  • מאמר מלא

    מכלול השיקולים לארגון נכון ויעיל של חומרי למידה באינטרנט , הן ברמה של לומדים בבתי ספר והן ברמה של הוראה ולמידה במכללות ובאוניברסיטאות. מערך שיעור מתוקשב ללמידה מרחוק באינטרנט . בניגוד ליחידה מודפסת (hard copy) שהיא טקסט "שטוח" – עם התחלה וסוף מוגדרים, הכתיבה האינטרנטית היא הייפרטקסטואלית והייפרמדיאלית בעצם מהותה. היא עשויה מאוסף של יחידות הקשורות ביניהן, ויחידות אלה יכולות להיות כתובות בטקסט, או במדיה אחרים. הקישורים באתר הלימודים יש בהם להגביר את העניין אך הם לא תורמים תמיד גם להתמצאות באתר וביחידת התוכן . לכן בשנתיים האחרונות אנו רואים שימוש בענן תגיות , כלומר מפתח נושאים המופיע בדף הראשי של התוכן ונועד להקל על ההתמצאות בכל מכלול התכנים באתר (עמי סלנט).

  • לינק

    שמש האסוציאציות מאפשרת לימוד בדרך הגילוי. המורים משתמשים ב"שמש אסוציאציות" כדי להעלות ידע קודם, אבל, בסופו של דבר מתעלמים ממנו ואינם משתמשים בו כבמנוף להבניית הידע החדש. יש חשיבות רבה להפעלת התלמידים בדרך של הבניית המידע אחרי הצגת שמש האסוציאציות ע"י פעולות מיון והכללה – חלוקת האסוציאציות לנושאים ומתן כותרות לקבוצות. החלוקה והבניית הידע יכולה להיעשות באמצעות טבלה בה התלמידים מציבים וממיינים את התכנים שאספו עפ"י קטגוריות. בסקירה מוצגים שלבי הוראה באמצעות שמש אסוציאציות ומיפוי מושגי. כמו כן מוצגים בסקירה כלים מתוקשבים באינטרנט היכולים לסייע בלמידה באמצעות שמש אסוציאציות או מיפוי מושגי. עוד בסקירה ניתן למצוא קישורים ודוגמאות לשמש אסוציאציות: דוגמא מתחום הוראת המדעים. עבודה פרטנית: דוגמא למטלה מתוקשבת הדורשת הבניית הידע באמצעות שמש אסוציאציות ( לתלמידי בתי ספר יסודיים). כמו כן , מוצג בסקירה אתר MINDOMO -כלי אינטרנטי, שיתופי, כולל הסבר בעברית.

  • סיכום

    פרופסור האוורד ריינגולד הנחשב לאבי תפיסת הקהילות הוירטואליות באינטרנט ממשיך ללמד באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה וגם המהפכנות הפדגוגית שלו לא דעכה, להפך. בקורסים המתוקשבים שלו הוא משלב דרכי הוראה מאתגרות ויוצרות עניין. במערכת הויקי המתוקשבת של הקורסים הוא משתמש בראש ובראשונה במיפוי מושגי כדרך הוראה קוגניטיבית מעמיקה ומעוררת. כל הסטודנטים הלומדים אצלו נדרשים לתמצת ולבטא את עיקרי הממצאים שהם קוראים במפות מושגיות או "מפות מוח" שהם מעלים באתר הקורס WIKI) ). עפ"י תפיסתו של ריינגולד, המפות המושגיות שמתווים הלומדים יוצרים אצלם מיומנות של יצירת הקשרים בין תהליכים ותופעות ובכך ההבנה של הנושאים הנלמדים הנחקרים על ידם היא מעמיקה יותר. כאשר פרופסור ריינגולד מנסה להעריך את עומק הבנת הסטודנטים הלומדים אצלו הוא פשוט מסתכל ובוחן את תרשימי המפות המושגיות שיצרו או שיפרו באתר הקורס. פרופסור ריינגולד פרסם לאחרונה מאמר חדש על הדרכים שיש לנקוט בכיתה על מנת לעורר את העניין של הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה ובמכללות. המאמר התפרסם בגיליון האחרון של כתב העת EDUCAUSE Review ( אוקטובר 2010 ) .

  • לינק

    מאמר מעניין על טוני בוז'ן, מפתח מפות החשיבה, והתוכנה הייעודית שפיתח לצורך כך. מסוף שנות השישים ועד היום, טוני כתב למעלה מ 100 ספרים בנושא ולימד מיליוני אנשים מכל רחבי העולם כיצד להשתמש במפות חשיבה. לאחר 4 שנות פיתוח טוני בוז'ן וצוות המתכנתים שלו הצליחו ליצור תוכנה אידיאלית עבור יצירת מפות חשיבה. לתוכנה היעילה קוראים imindmap . "היא נותנת תחושה של כתיבה וציור עם עפרון, אתה יוצר מפת חשיבה מורכבת תוך זמן קצר ביותר. והיתרון הוא שאתה יכול לבצע בה כל שינוי שתרצה בקלות ". מתוך התוכנה ניתן לייצא את המפה כתמונה, כקובץ PDF , כמצגת של Power Point כעמוד אינטרנט שכל ענף יכול לשמש בו כקישור אינטרנט, להדפיס אותה במדפסת הביתית ועוד…

  • לינק

    מנוע חיפוש נפלא,של חברת vionto GmbH. זוכה פרס SuMa Award 2009 שניתן על ידי האירגון הגרמני לקידום טכנולוגיות מנועי חיפוש . הפרס היוקרתי ניתן לחברות או פרוייקטים על חדשנות, שימוש בגישות מעניינות בתחום טכנולוגיות חיפוש וידע דיגיטאלי. המנוע מבוסס על טכנולוגיות חיפוש סמנטיות מתקדמות. מפתחי המנוע מבססים את פיתוחו של המנוע על רכיבים ויזואליים הקשורים לנושא החיפוש . המנוע מציג מפה ויזואלית של נושאים הקשורים לשאילתת החיפוש. זהו, למעשה, מנוע חיפוש עובדתי ויזואלי . ניתן לראות ענני מידע רלבנטיים לפי ההקשר בין הנושא שחיפשת לבין העובדות המוצגות. אפשר לגרור עובדות מעניינות למחברת שלך (או לקובץ העבודה) ולשמור אותן לזמן מאוחר יותר . על פי עדויות מחקריות שימוש אינטנסיבי ברכיבים ויזואלים מגביר את מהירות העיבוד במוח, בקרב משתמשים בהשוואה למידע טקסטואלי. מדוע כדאי להשתמש במנוע חיפוש זה בחינוך ? הוא מסוגל להדגים בפני הלומדים או הסטודנטים נושאים קשורים באופן אסוציאטיבי יותר ולהקל על ראיית קשרי המידע בין המושגים או תת- הנושאים .

  • לינק

    מפה קוגניטיבית היא שפה ויזואלית המשמשת אסטרטגיה ופיגום לחשיבה מסדר גבוה. בניית מפה קוגניטיבית היא מעין ארכיטקטורה רעיונית המעצימה את הלמידה ומשקפת את דפוסי החשיבה וההבנה של התלמיד. המפה הקוגניטיבית משמשת כטכניקה גראפית המסייעת להבין את אופן החשיבה (מטא – קוגניציה) ובעיקר המחשה איך הפריטים מתחברים יחד. המפה הקוגניטיבית מבליטה מיומנויות חשיבה כגון: השוואה וניגוד, רצף- סדר עד התוצאה, זיהוי סיבתיות, יחסים חלקיים ושלמים, סיווג ומיון, אנאלוגיות ועוד. בסקירתה המועילה והחשובה מציינת ליזי כהן כמה וכמה תוכנות באינטרנט שיכולות לסייע במלאכת בניית והרכבת המפה הקוגניטיבית( ליזי כהן ).

  • סיכום

    מפת מוח היא שיטה שמטרתה להעביר את החשיבה האורגנית של המוח אל הנייר. מפות מוח (או מפות חשיבה) משמשות אנשים לייצור רעיונות, בניית רשימת מטלות, סיכום שיעורים, ארגון חומרים, כתיבת רשימות, בניית שלד לסיפור, כתבות או סרטים. יצירת מפת מוח היא דרך רבת עוצמה לעשות את כל הדברים האלו ולהשתחרר מההרגל המגונה שיש לנו שהוא כתיבת בצורה ליניארית העובדת בניגוד לדרך בה המוח שלנו עובד. המשמעות של מפת מוח היא שבמקום לכתוב סעיפים כאשר אנחנו מנסים לגבש סיכום או רעיון כלשהו (המצאה חדשה, מאמר, תיאוריה כלשהי…למעשה כל דבר) אנחנו יוצרים הסתעפויות בצורה של ציור כאשר מתוכו עולה תמונה בהירה של נקודות חשובות יותר ופחות, צורת החשיבה שלנו, הקונוטציות שלנו וכדומה. התהליך שמתרחש במהירות הבזק בתוך המוח לובש צורה פיזית המאפשרת לנו לצפות בתהליך המחשבה שלנו, ללמוד אותו ולשאוב מתוכו את הנקודות הרלוונטיות יותר לרעיון שלנו. כהשלמה לכתבה זו הכנו רשימת קישורים מעניינת על מפות מוח למורים , כדרך הוראה , כדרך להכנת שיעור , כאסטרטגיה לסיעור מוחין בכיתה ואמצעי עזר לקריאה והבנת טקסטים לתלמידים .

  • סיכום

    המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).

  • לינק

    בארה"ב ובקנדה הולך וגדל השימוש בתוכנות ממוחשבות למיפוי מושגי ויזואלי באינטרנט כחלק מתהליכי למידה ורפלקציה שנדרשים תלמידים או סטודנטים לעבור. לאחרונה התפתחו באינטרנט שורה של כלים ממוחשבים טובים יותר המעצימים את סיעור המוחין והרפלקציה הנלווים למיפוי המושגי הויזואלי. בין הכלים הממוחשבים החדשים שהתפתחו ניתן למנות את תוכנת Mindomo שאינה מחייבת התקנת תוכנה על גבי המחשבים ומאפשרת גמישות רבה ואינטואיטיביות ביצירת תרשימי הזרימה והקוביות הגראפיות (מערכת רב-לשונית, כולל עברית). כלי ממוחשב נוסף המומלץ על ידי אנשי חינוך ומרצים הוא MindMeister שהוא כלי עזר למיפוי ויזואלי שיתופי באינטרנט. היתרון של אפליקציה זו הוא שאין הגבלה על מספר המשתמשים היכולים לעבוד במקביל על המיפוי הויזואלי באינטרנט. המלצות נוספות נכללות בסקירה.

  • סיכום

    המטרה של הבניית הידע (CODIFICATION) היא להבנות את הידע לתבניות ברורות שיהיו נגישות לגורמים ואנשים בארגון אשר יזדקקו לו. באופן מעשי, הידע הופך להיות מקודד או בעל תבניות קבועות, כלומר מאורגן עפ"י תבניות וקטגוריות. הבעיה המרכזית בהבניית ידע היא השאלה כיצד יוצרים את ההבניה מבלי לאבד את ערכו הייחודי ותכונותיו המיוחדות של הידע, במילים אחרות הבנייה סבירה של הידע היא ללא ספק חיונית, הבניית יתר עשויה לפורר את הידע, לחסל אותו. בפרויקט הבניית ידע צריך גם לזהות את מקורות הידע ולא רק את שיטת ההבניה. אם אינך יודע כיצד לאסוף את הידע יהיה לך קשה להחליט לגבי ערכו של הידע הארגוני (לכן, לעתים מוקמות מחלקות איסוף למידע ומחלקות נפרדות לעיבוד המידע). העיקרון המנחה של מפת הידע הוא להראות בצורה ברורה לאנשים בארגון לאן לפנות כאשר הם מחפשים מומחיות בתחום מסוים. עובד שיש לו מפת ידע טובה של המומחיות בארגון יש לו נגישות גבוהה יותר למקורות המידע. בלי מפות מידע קשה מאד למצוא את הידע הנדרש בארגון. (עמי סלנט)

  • לינק

    בכדי להוביל את הלומד ללמידה משמעותית יש לקשר את הידע הנרכש לידע הקודם. באמצעות מיפוי מושגים יכול המורה לבדוק את הידע הקיים אצל התלמיד במהלך ההוראה ולקשר מושגים חדשים למושגים שכבר קיימים במבנה הידע שלו (יעקבי, 1993). מפות המושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהלומד מבין, לכן מפות המושגים של התלמידים מאפשרות למורים להבחין בין קשרים תקפים ללא תקפים או לגלות קשרים חסרים בין המושגים. ניתן להבחין בתפיסה המוטעית כאשר הקשר בין שני מושגים יוצר משפט לא תקף. הפעילות המובאת כאן משולבת במהלך לימוד המבנית "מוח תרופות וסמים", אך מתאימה ליישום במבניות אחרות (רויטל דרורי).

  • לינק

    במאמר זה מציעה המחברת כלים להכוונת הסטודנט לניתוח התצפיות בשיעור בהתמקד על סוגי הידע השונים הדרושים למורה כדי להתפתח במקצוע ההוראה. שני הכלים העיקריים לניתוח התצפיות בשיעורים בהתנסות בהוראה: א. רשת סמנטית (semantic net) ב. משפטי מיפוי ( mapping sentence) סיכום: הרשתות הסמנטיות עוזרות לפרח ההוראה ללמוד את מבנה הידע של המושגים הפדגוגיים של המורה במיוחד לאור ההתבססות על מבנה ידע של המורה המומחה. מדוע? הרשת הסמנטית של מורה מומחה מפותחת ולרוב קיימים בה קשרים בין כל המושגים שהוצגו בשיעור, ואכן ניתוח כזה יעזור לפרח ההוראה לראות קשרים כאלה כבר בתחילת דרכו. (אמאל שריף-רסלאן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין