מילת מפתח: מיעוטים
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    מחקר זה מבקש להוסיף ידע על מחקרים קודמים שעסקו בחוויותיהם של מורים בני מיעוט, המלמדים בבתי ספר השייכים לתרבות הרוב. תשומת לב מיוחדת מוקדשת למנגנונים המעודדים את השתלבותם כמו גם את תחושת הערך העצמי של מורים, במיוחד בחברות שסועות. המחקר מתמקד בחוויותיהם של מורים פלסטינים-אזרחי ישראל בבתי ספר חילוניים דוברי עברית בישראל.

  • לינק

    האגודה לזכויות האזרח בישראל הוציאה נייר עמדה במטרה לקדם את החיים המשותפים המשמעותיים והשוויוניים של יהודיות/ ים וערביות/ים בקמפוסים אקדמיים העוסקים בחינוך ובהכשרת מורות ומורים. המסמך מציג ידע תיאורטי על רב תרבותיות וחינוך-רב תרבותית; יחסי כוח בין רוב ומיעוט (יהודים וערבים באקדמיה ובמכללות להכשרת מורים); ו-23 המלצות לפעילויות, תכניות ויוזמות במרחב המשותף של ערבים/ות ויהודים/ות באקדמיה בתחום הכשרת המורות/ים.

  • לינק

    כיצד על מורים וחוקרים לנהוג במציאות שבה תלמידים רבים מגיעים מאוכלוסיות מיעוטים? מהו תפקיד הרלוונטיות התרבותית בהוראה, במעשה ובמדיניות החינוך?

  • תקציר

    תוך שימוש בנתונים ממחקר של "מדד להוראה אפקטיבית" (Measure of Effective Teaching), המחברים מוצאים שהתלמידים תופסים את המורים המשתייכים לקבוצת המיעוט כמועדפים יותר לעומת המורים הלבנים. יש הוכחה מעורבת לכך שהתאמה של גזע בין תלמידים למורים מקושרת לתפיסות מועדפות יותר מצד התלמידים (Hua-Yu Sebastian Cherng and Peter F. Halpin, 2016).

  • תקציר

    המחקר המתואר במאמר הנוכחי מאמת את הטענה הנפוצה לפיה תלמידים, ובמיוחד תלמידים בני מיעוטים, מעדיפים מורים בני מיעוטים על פני מורים לבנים. בנוסף, הוא בוחן את חשיבות ההתאמה הגזעית והאתנית בין מורים ותלמידים, ועומד על הסיבות להעדפת התלמידים בני המיעוטים את המורים בעלי המוצא המשותף להם.

  • תקציר

    הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית או הוראה נענית-תרבות היא הוראה המתבססת על הרקעים התרבותיים השונים ועל הידע של תלמידים, ורואה בהם נכסים חשובים. מאמר זה משתמש במדגם רחב ומגוון ברחבי ארה"ב, ומראה כי יש מתאם חזק בין הוראה רלוונטית מבחינה תרבותית לבין הישגים בלימודים והתפתחות של זהות אתנית-גזעית, בעיקר כאשר המדובר בתלמידים מקבוצות מיעוטים. ייחודו של המחקר נעוץ בכך שהוא מביא בחשבון את נקודות המבט של התלמידים עצמם, ואינו מסתפק במקרי מבחן של כיתות בודדות. התלמידים מילאו שאלונים שעסקו בהזדמנויות שקיבלו ללמוד על נושאים כתרבויות אחרות, חשיבות הגזע והתרבות בחברה וגזענות.

  • תקציר

    בפתיחת נאומו הנוכחי מתייחס ריבלין לנאום שנשא במלאות שנה לכהונתו, ובו טען כי החברה הישראלית משתנה מחברה המורכבת מרוב וממיעוטים מובחנים לחברה המורכבת מארבעה "שבטים" עיקריים: חילוניים, דתיים לאומיים, חרדים וערבים. בנאומו הקודם תיאר הנשיא ריבלין ארבעה יסודות הדרושים כדי לבסס שותפות חדשה בין ארבעת המגזרים של החברה הישראלית: תחושת ביטחון, אחריות משותפת, "שוויון והוגנות" ותחושה משותפת של ישראליות. בכנס הנוכחי, הנשיא ריבלין מדבר על הצורך בשינוי מוסדי ומערכתי באמצעות הצבת יעדים לאומיים שניתן להסכים עליהם ולעקוב אחר ביצועם. הוא מזהה "ארבעה מנועים של שינוי" החיוניים כדי ליצור שותפות בין ארבעת המגזרים של החברה הישראלית: "מערכת השירות הציבורי", אקדמיה ושוק העבודה, השותפות האזורית בין רשויות מקומיות ממגזרים שונים ומערכת החינוך: ראובן ריבלין, 2016.

  • תקציר

    מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).

  • תקציר

    המחקר בדק את הקשר בין משתני הרקע האישי והמקצועי ותפיסת הקונטקסט הבית ספרי לבין העמדות בחינוך (שמרנות ופתיחות) בקרב מורים ערבים בבתי-ספר יסודיים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה מורים משלוש העדות העיקריות של האוכלוסייה הערבית בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וייחודו הוא בכך שסוגיה זו טרם נחקרה במגזר זה. (אחמד עזאם)

  • לינק

    המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

  • תקציר

    מחקר זה עוסק במאפייניו של תהליך לימוד הוראת אנגלית בהתנסות המעשית עבור סטודנטיות דרוזיות הזרות למערך ההתנסות, בהיותן בעלות רקע שונה מהאוכלוסייה בשני בתי הספר היסודיים שבהם הן התנסו. (אלישבע מזור)

  • תקציר

    המחקר עוסק בגורמים אישיים ומוסדיים שנמצאו קשורים לעמדות חינוכיות ולהצלחה בלימודים אצל מתכשרים/ות להוראה בדואים/ות ויהודים/ות, במהלך הכשרתם. (דיתה פישל)

  • סיכום

    באוקטובר 1963, בשיאן של מהומות הגזע בארה"ב, נשא הסופר והפעיל החברתי האפרו-אמריקאי ג'יימס בולדווין הרצאה בפני מורים בניו יורק ובה דיבר על דימויו העצמי של הילד השחור ועל הדרך לשחררו, כמו גם את אמריקה כולה, מקללת הדיכוי הגזעי. למרות השנים שעברו, דברי בולדווין נותרו רלוונטיים לכל הורה ולכל איש חינוך, במיוחד בחברות רב-תרבותיות הסובלות מיחסים מתוחים בין רוב למיעוט

  • סיכום

    במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין