מילת מפתח: מינהל חינוכי
מיון:
נמצאו 6 פריטים
פריטים מ- 1 ל-6
  • לינק

    המחקר המתואר במאמר זה התמקד בבדיקת הקֶשר שבין בחירת תכנית לימודים לתואר שני בחינוך לבין נטיות מקצועיות של סטודנטים בארבע מכללות לחינוך. במחקר השתתפו סטודנטים שלמדו בתכנית "ניהול וארגון מערכות חינוך" וסטודנטים שלמדו בתכניות דיסציפלינריות. המחקר התבסס על התאוריה המגדירה את הנטיות המקצועיות כ'עוגני קריירה'. תשובות המשתתפים (Schein, 1977) של שיין לשאלונים הסגורים ולשתי שאלות פתוחות אפשרו לבחון את מניעיהם לבחור בתחום הלימודים שבחרו, כמו גם את תפיסתם באשר לתרומתו של תחום זה לעתידם המקצועי (זהר טל וחיה אלטרץ).

  • לינק

    ספר ראשון היוצא לאור בעברית, הסוקר ומנתח בצורה מקיפה היבטים שונים של תהליך האינטרנציונליזציה במערכת החינוך בישראל. הספר עוסק במדיניות ובמנהל החינוך בהקשרים גלובליים, בין-לאומיים ובין-תרבותיים, ומציע תמונה עדכנית ורב-גונית של חזית המחקר בתחום זה. פרקיו התאורטיים מספקים הבנה מעמיקה של הנושא ודנים בהשפעת הגלובליזציה על החינוך, תוך התמקדות במערכת החינוך הישראלית. הספר מיועד לכל העוסקים והמתעניינים בחינוך, ובמיוחד לחוקרות ולחוקרים בתחום זה (מירי ימיני).

  • תקציר

    לפני קרוב לשני עשורים, המחבר שרטט בקווים כלליים את ההשלכות התאורטיות והמתודולוגיות של המושג שדה חברתי של פייר בורדייה (Pierre Bourdie) עבור ניתוחים סוציולוגיים של מדיניות חינוכית ורפורמה בית-ספרית. הניתוח הנוכחי מרחיב עבודה זו ומתייחס לחשיבות הסוציולוגית של אחת מהצורות השכיחות ביותר של רפורמה חינוכית: רשתות רפורמה בית-ספרית (Ladwig, James G).

  • לינק

    מערכת החינוך בארה"ב נתונה בשנים האחרונות במשבר מנהיגות קשה, על כך מדווח מאמר שהתפרסם ביוני 2006 במגזין Teachers College Record, של ביה"ס להוראה באוניברסיטת קולומביה. על פי המאמר, ששמו הוא "כאב הראש עולה על הרווח – מדוע מורים לא מעוניינים להיות מנהלים", מחוזות חינוך רבים במדינה מתקשים יותר ויותר לגייס מנהלי בתי"ס חדשים. זאת ועוד, מנהלים רבים מתקרבים לגיל הפרישה ואין מועמדים ראויים להחליף אותם. המאמר מתאר ברובו מחקר רב היקף, שהתקיים לאחרונה באוהיו, על הנימוקים שנותנים מורים לרצונם או לאי רצונם לפנות לניהול. על פי המאמר, המורים הם האוכלוסייה הטבעית והעיקרית שממנה אמורים לצמוח מנהלי בתי"ס, אבל רק מעטים מהם מוכנים לקחת על עצמם את המשימות המינהלתיות-ארגוניות הכרוכות במשרה זו. לטענת כותבי המאמר, הבנת עמדות המורים כלפי הניהול עשויה לשמש כבסיס חשוב לפתרון בעיה זאת.

  • סיכום

    מטרת המאמר לתאר את מבנה ציפיותיו של המורה המתחיל מההוראה כעיסוק מקצועי ומבית ספר כארגון עבודה. הנבדקים במחקר היו 273 מורים מתחילים, שהשתתפו בתכנית ההתנסות המעשית בחמש מכללות מרכזיות להכשרת מורים. כמה שבועות לפני כניסתם להוראה סדירה, הם מילאו שאלון לדיווח עצמי, שכלל פריטים שביטאו ציפיות של מורים מעבודתם בראשית דרכם המקצועית. הנתונים שנאספו נותחו והוצגו לפי תורת השטחות. נמצא כי ציפיות המורים המתחילים מתמקדות בתחומי עניין ופעולה אלה: ציפיות להכרה מקצועית –ציבורית, ציפיות לתמיכה ולקולגיאליות מצד עמיתים, מנהל והורים וקהילה וכן ציפיות לכך שעבודת ההוראה תשמש בסיס לחיזוק האני מקצועי של המורה. במאמר נטען כי הציפיות התעסוקתיות של המורה הן ציפיות אינטרינזיות, שיש להן שלושה היבטים: היבט חברתי, היבט ארגוני והיבט פסיכולוגי. במאמר נדונו המשמעויות הארגוניות של הציפיות האלה, וכן ההשלכות שלהן לתהליך ההכשרה של מורים (פרידמן, יצחק)

  • סיכום

    מגמת הביזור במערכות החינוך היא מגמה כלל-עולמית. מגמה זו נובעת מתהליכי דמוקרטיזציה, שמביאים למעורבות רבה יותר של האזרחים בנושאים רבים הנוגעים לחייהם, ומחוסר שביעות הרצון מההתנהלות של מערכות החינוך הריכוזיות ומהישגי התלמידים. המימצאים המגיעים מהמדינות השונות שיישמו תהליכי ביזור מצביעים על דואליזם ביחס כלפי הביזור. זהו תהליך הנמצא עדיין בשלבים של גיבוש וחיפושי דרך תכניים, רעיוניים ומקצועיים. (צפרית גרינברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין