מילת מפתח: מיומנויות
מיון:
נמצאו 120 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • לינק

    בפוסט זה, המחברת מתארת שלוש מגמות עתידיות בחינוך: מציאת תוכן מקוון (Digital delivery), תכנית לימודים לפי תחומי עניין (Interest-driven) ומיומנויות 2.0 (Skills 2.0). המחברת בוחנת את שלוש המגמות הללו, את ההשלכות שלהן ואת השינויים שהן צופנות בחובן.

  • לינק

    דיאלוגים של חונכות על התנסויות הוראה הן הקשר (context ) חינוכי חשוב שבו מסתייעים מתכשרים להוראה, מפתחים את הידע המקצועי שלהם ומשנים דרכי הוראה קיימות (Hiebert et al., 2002). תפקידי המורים החונכים באים לידי ביטוי בכוונותיהם, בתכנים המועלים בשיחות ובגישותיהם בשיחות עם המתכשרים (Helman, 2006, Edward & Protheroe,2004,). המחקר הנוכחי התמקד בחקר דגם דו-ממדי קונצפטואלי אמפירי של תפקידי המורה החונך/המאמן בשיחות חונכות או אימון Hennissen et) al.,2008)).המחקר מבוסס על ההנחה שהשיעור שבו מורה חונך/מאמן יכול להתייחס לצרכים האינדיווידואליים של הסטודנט המתכשר המונחה על ידו הוא גורם חשוב בהצלחת תהליך החונכות/האימון. אין גישה אחת נכונה בתהליך זה, ולכן פיתוח גיוון בניהול שיחות החונכות הוא אתגר מרכזי ) Crasbornm F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

  • לינק

    בימים אלו כאשר תכנית התקשוב הארצית נכנסת להילוך גבוה יותר, כדאי, אולי, להשתמש בניסיון מצטבר של פרויקטים ותיקים בתחומי התקשוב בארץ. סרגל מיומנויות התקשוב שפותח לפרויקט כתו"ם יש בו כדי לשמש בסיס לתכניות עבודה של בתי ספר הנכנסים לראשונה לתכנית התקשוב הארצית. סרגל המיומנויות שפותח במקור בפרויקט כתו"ם לכיתות ז'-ט בחטיבות ביניים כולל את הנדבכים הבאים: מיומנויות של התהליך המידעני , מיומנויות של כלי "אופיס", מיומנויות של הפקת תוצרי מידע ויכולות לפרסום תכנים ברשת באמצעות ויקי ובלוגים. טרי פרידמן מאנגליה סבור כי הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר.

  • לינק

    אריאל מויאל הביאה לתשומת לבנו מאמר חשוב על פדגוגיה חדשנית שכתבו מלכה וידיסלבסקי, ד"ר ברכה פלד ואורנה פבסנר . "פדגוגיה חדשנית" באה במטרה להגדיר את מטרות החינוך ודמות הלומדים במאה ה-21 על-ידי עריכת שינוי בבתי הספר כדי להתאימם למציאות הדינאמית והמשתנה בה הם פועלים. האמצעי להשגת מטרה זו הוא הטמעה של "פדגוגיה חדשנית" במערכת החינוך. אז מהי בעצם "פדגוגיה חדשנית"? המושג "פדגוגיה חדשנית" מתאר מבנה לימודי גמיש המותאם לתהליכי שינוי חברתיים-תרבותיים, כלכליים וטכנולוגיים ולשינויים בתפיסה לגבי מהות הדעת. ה"פדגוגיה חדשנית" מגדירה את מטרות החינוך ואת דמות הלומדים ומתארת את המרכיבים שצריכים להתקיים בבתי הספר לצד המיומנויות שצריך לפתח אצל התלמידים כדי להתאימם למאה ה-21 (מיומנויות אלה מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים: חשיבה מסדר גבוה, עבודה שיתופית וטיפול במידע דיגיטלי).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על חוסר ההלימה בין יכולות בני הנוער כיום והתחושה הסובייקטיבית של ירידה באיכותם, כביכול. "מאד אופנתי להיות מודאגים מהשפעות האינטרנט על דרכי החשיבה, ובמיוחד על כושר הריכוז, שלנו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני הנוער. כמעט מידי שבוע אנחנו קוראים שהנוער של היום כבר איננו מסוגל לקרוא ספר מההתחלה עד הסוף. "לא חסרות בעיות חינוכיות שדורשות התייחסות והתמודדות של אנשי חינוך. היו כאלה לפני הדיגיטאליות (וגם לפני הרדיו, ולפני הטלוויזיה) והן בוודאי עוד יהיו איתנו הרבה אחרי שנפסיק להתרגש מהתקשוב. בין הבעיות האלו, בעיית העדר האכפתיות של תלמידים כלפי הנלמד בבית הספר, בעיית ההתגברות של גירויים חוץ-בית-ספריים על השיעורים עצמם, היתה, ותישאר, אחת הגדולות. אבל התייחסות אל התלמידים של היום כאל יצורים מוזרים שנפגעו מחיידק דיגיטאלי וזקוקים לטיפול של דיאטה דלת-תקשוב כדי לרפא אותם איננה הדרך לפתור אותה".

  • לינק

    מאמר דעה קצר על מיומנויות האוריינות הנדרשות בעולם של ימינו. עולם הטקסטים לא נעלם, להפך מרחב האינטרנט העצים בצורה משמעותית את עולם הטקסטים כי כמות המידע הדיגיטאלי גדלה עשרת מונים. לדעת המחבר, הטכנולוגיה החדישה הפכה את מיומנויות הקריאה והכתיבה למסובכות הרבה יותר מבחינה קוגניטיבית; על הקורא המודרני להיות מיומן בקריאה מהירה של טקסט, לתקשר בכתב באופן בהיר וברור, להתעדכן תדירות, ועוד. בעולם המידע הדיגיטאלי הסטודנטים צריכים לא רק לקרוא מהר יותר ולסנן מידע אלא גם ליצור הבנייה של המידע, תהליך קוגניטיבי שהיה פחות מודגש בעבר. יכולות של קריאה מהירה, סינון והבניית המידע הם מיומנויות חשובות בעולם רווי מידע ויותר מכך נדרשת גם יכולת ליצור הבנייה ביקורתית של המידע ( Jean-Rmy Duboc ).

  • לינק

    בהמשך לדיווח של פורטל מס"ע מתייחס ג'יי הורוויץ בבלוג שלו למאמר המעניין של ריינגולד מציין חמש "אוריינויות" שבעיניו נחוץ לחנך לקראתן בתפוקה שלנו. (כמובן שאין חפיפה מלאה בין "מיומנויות" לבין "אוריינויות", אבל בדיון החינוכי על המטרות של מערכת החינוך, בדרך כלל אין הבחנה ברורה בין "מיומנויות", "כישורים" ו-"אוריינויות".) לדעתו של ג'יי הורוויץ , הרשימות של "כישורי המאה ה-21" שאנחנו בדרך כלל פוגשים יכולות, עם תוספת של מס שפתיים לתקשוב שחדר לתוך חיינו, להתאים לכל תקופה. גם הרשימה של ריינגולד כללית, והיא מכילה כמה מאותן מילות מפתח שכל כך פופולארי להזכיר, אבל הוא מתמקד באוריינויות/כישורים שבאמת קשורים לימינו. בראש הרשימה של ריינגולד נמצאת "תשומת לב" (attention). בעיניו, בתקופה שלנו יש צורך אקוטי שנלמד להתמודד עם שפע המידע שמציף אותנו, שנהיה מסוגלים להחליט בתבונה במה לשים לב, ושנכיר את הכלים שמאפשרים לנו לעשות זאת. לפי ריינגולד, יתר ה-"אוריינויות" – השתתפות, שיתוף, תודעה רשתית, ושימוש ביקורתי במידע – מתאפשרות רק אם נדע למקד או לחלק את הקשב שלנו בצורה נבונה.

  • לינק

    טכנולוגיה מתחדשת יכולה להביא עמה שינויים גדולים וברי משמעות בעולם החינוך. ואכן כיום ניתן להבחין כי תלמידים מעודכנים במוצרי הטכנולוגיה השונים כגון האינטרנט, טוויטר, טלפונים סלולאריים מתקדמים, ומשתמשים בהם על בסיס יומיומי. מכאן, על המחנכים להיות ערים להתפתחויות הטכנולוגיות, שכן עליהם להכשיר את התלמיד לקראת הלמידה במאה ה-21, למידה שמבוססת על הטכנולוגיה והבנת אופן השימוש בה. צורה ופונקציה במאה ה- 21 . המודל היעיל ביותר להשגת מטרה זו הינו Gradual Release of Responsibility Model, המציע כי המורה ינוע ממתן תמיכה מלאה לתלמיד, לנקודה בה הוא נעזר גם בחבריו, עד שלבסוף לא ייתמך כלל. בהקשר זה, תפקידו של המורה במתן גישה לטכנולוגיה הינו חיוני, שכן ביכולתם של הכלים הטכנולוגיים לסייע בתהליך העברת האחריות מן המורה אל התלמיד ולהכשיר את הקרקע עבור התלמידים לפתח את כישורי החשיבה שלהם ( Fisher, Douglas and Nancy Frey).

  • לינק

    מערכת החינוך בפינלנד מנסה, מזה כמה שנים להביא לייצוג יותר מעשי של מיומנויות המאה ה-21 בבתי הספר . הפינים מקדישים לכך מחשבה , בסיוע האוניברסיטאות המקומיות ומומחים לחינוך. היישום בפועל של מיומנויות אלו בבתי הספר בפינלנד עדיין לא בוצע הלכה למעשה. עם זאת, הפינים לא ויתרו על התוכניות שלהם ליישום הדרגתי של מיומנויות אלו. הגישה של המודל הפיני מפורטת בשלושה סעיפים, המדגישים למידה שיתופית ולמידה פעילה הממוקדת בפתרון בעיות: למידה קואופרטיבית – למידה שמטרתה יצירת תוצר משותף ע"י קבוצת לומדים; למידה קולבוראטיבית – למידה מבוססת פתרון בעיות ושיתוף (הדגש על תהליך משותף ולאו דווקא תוצר משותף); אסטרטגיות למידה פעילה – בלמידה הפעילה, תהליך עיבוד המידע ויצירת הידע דורש אוריינטציה של פתרון בעיות חשיבה ביקורתית ויכולת להערכת מידע. היעד המרכזי של עיבוד מידע ויצירת ידע הוא שהלומד יתבסס על יישום של ידע קודם ויבנה ידע חדש בתהליכים קוגניטיביים . הפינים מונים שמונה מיומנויות שיש להקנות לתלמידים במאה ה 21.

  • לינק

    הדיון המסתעף שהתפתח בין איש החינוך הבריטי ומומחה התקשוב טרי פרידמן ובין המורים המגיבים מרחבי העולם פותח צוהר לסוגיה ולסוגה של אוריינות דיגיטאלית ומשמעותה למורים ולתלמידים במערכות חינוך בעולם. ביסודה , אוריינות דיגיטאלית היא המיומנות לאסוף מידע, לעבד, להפיק ולהציג את הממצאים בצורה מושכלת. לדעתו של טרי פרדימן , הנחלת אוריינות דיגיטאלית לתלמידים היא פעולה שמרבית המורים כבר מודעים לה ומיישמים אותה בכיתות, אך עדיין בצורה שטחית. אוריינות דיגיטלית כשלעצמה אינה יכולה להיות מועברת בדרך שטחית , על מנת לצאת ידי חובה, אלא בצורה מעמיקה לאורך ולרוחב תוכניות הלימודים. כך , לדוגמא, , הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר. המורים , אינם צריכים לצאת ידי חובה בהקניית אוריינות דיגיטאלית , אלא להקדיש יותר זמן ובצורה מעמיקה יותר להיבטים של סינון והערכת/בקרת המידע. מתשובותיו של טרי פרידמן למגיבים למאמרון ניתן לצבור תובנות נוספות על אוריינות דיגיטאלית במובנה המעמיק יותר.

  • לינק

    יותר בוגרי האוניברסיטאות בארה"ב יוצאים בעידן הנוכחי עם תארים גבוהים ועם תארי דוקטורט , אך אלו לא מעידים על מיומנויות מתקדמות שהם מציעים למשק , לכלכלה ולחברות. משנה לשנה הולך וגדל הפער בין הידע הרב שנרכש באוניברסיטאות ובין הדרישות של החברות והמשק לבוגרי אוניברסיטה עם יכולות אישיות גבוהות ומיומנויות מתקדמות. העובדה שיש יותר בעלי תואר שלישי בתחומי המחשבים עוד לא הופך אותם למתכנתים טובים הדרושים למשק. המאמר הנוכחי נכתב ע"י ד"ר Michael Schrage, חוקר עמית בMIT אשר כתב על הפער בין הערכת היתר לפעילות האקדמית ובין המיומנויות הנדרשות כיום למשק ולחברה.

  • לינק

    גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח, מדווחת בבלוג שלה על ביקור בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'. השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח? הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח את האזור בסלילת כבישים ובבניית בתים, תוך עקירת עצים וצמצום שטחי המחייה של החי והצומח בסביבה? (דוגמה לפעילות בנושא מתוך מאגר משימות הערכה באתר אופק גיאוגרפיה, ודוגמה נוספת מתוך הספר מילה טובה). הסוגיה מורכבת מאוד ודורשת מהילדים חשיבה ברמה גבוהה ומיומנויות נוספות כמו: איסוף מידע, ניתוח מקורות והשוואה ביניהם, הבנת חלופות לפתרון הסוגיה ובחירת הצעה מנומקת כיצד יש לפעול.

  • לינק

    אחד המאמרים המעניינים והחשובים באסופת המאמרים החדשה “21st Century Skills: Rethinking How Student Learn”, נכתבו ע"י ד"ר Douglas Reeves , מאנשי החינוך הידועים בארה"ב ( מייסד The leadership and learning center). הכותב מציע תפיסה פדגוגית אחרת להערכת המיומנויות של המאה ה21 . Douglas Reeves מציע לגבש מחדש את מערכת ההערכה לגבי מיומנויות למידה , על בסיס הנדבכים הבאים: למידה פעילה לא רק של מה שהתלמיד יודע אלא גם מה שהתלמיד מסוגל להפיק מהידע, הבנה ( כיצד הלומד יכול ליישם מעקרונות שלמד לתחום דעת זה או אחר) , שיתוף בידע שנצבר ( כיצד עמיתים ללמידה חולקים ביניהם ידע שנרכש על ידם ומשלימים ידע זה) , חקרנות ותגליתנות ( מה למד התלמיד מעבר לגבולות הצרים של השיעור , על אילו תפיסות שגויות התגבר הלומד וממה הפיק מכך), הפקה ויצירה ( אילו רעיונות, או הבנה מעמיקה יותר יכול הלומד להציע בעקבות מה שלמד או חקר ). לא מדובר בנדבכי הערכה אותם יש למדוד באופן סדרתי , אך יש לשלב אותם בתכניות לימוד חדשניות לא רק כהערכה יחידנית אלא גם כהערכה קבוצתית של תלמידים (group-assessments) . נקודת המוצא לתפיסה שמציע ד"ר Douglas-Reeves היא שהתלמיד או הלומד בימינו אינו רק צרכן מידע שנדרש לעבור בחינות סטנדרטיות ונורמטיביות אלא לומד ייחודי וסקרן המסוגל לבדל עצמו ביחס לאחרים בתפיסת הידע שלו , היצירתיות ,ובדרכי הפקת המידע שהציע וגיבש.

  • לינק

    האסופה החינוכית שהוציאה באפריל 2010 העמותה האמריקאית לפיתוח מיומנויות עתידיות (Partnership for 21st Century Skills ) היא מלאכת מחשבת של חשיבה פדגוגית שמובילי החינוך בעולם נטלו בה חלק. בקובץ המאמרים סקירות מרתקות על דרכי למידה רצויות ומיומנויות למידה שנכתבו בין היתר ע"י מובילי החינוך הבאים: Linda Darling-Hammond, Chris Dede, Rebecca DuFour, Richard DuFour, Douglas Fisher, Robin Fogarty, Nancy Frey, Howard Gardner, Andy Hargreaves,. כל אחד מן המאמרים מציע גישה חינוכית מושכלת לפיתוח מיומנויות קוגניטיביות של תלמידים ודרכי הוראה הנדרשות לכl בעתיד. אחד המאמרים המעניינים הוא "חזון סינגפור : ללמד פחות אך ללמוד יותר" ( נכתב ע"י RICHARD DUFOUR ). מאמר מעניין אחר הוא : "מודל להערכת מיומנויות למידה במאה ה21 ( Douglas reeves ). עורכי קובץ המאמרים הם James Bellanca and Ron Brandt.

  • לינק

    פרק זה סוקר את ארבעת המרכיבים של מסגרת החשיבה החדשנית והחדשה בסינגפור עבור מערכת החינוך שלה. מסגרת חשיבה ותכנית אסטרטגית חינוכית זו נוצרה (Singapore Ministry of Education, 2004) בשנת 2004 וקיבלה לאחרונה מעמד של תכנית אסטרטגית רב-שנתית. מסגרת החשיבה הזו מורכבת, מארבעה רכיבים נפרדים אך קשורים זה בזה. הנדבך הראשון בתכנית חינוכית אסטרטגית זו : בניית מערך גרעיני של מיומנויות לחיים (חשיבה, יצירה, פתרון בעיות), עמדות (שיתוף פעולה, מעורבות) ונטיות (סובלנות לגבי אי-בהירות, התמדה) אצל התלמידים שייצרו את דפוס החשיבה של חדשנות ויוזמה, החיוניים לשגשוג ולרווחה של האדם ושל המדינה. המיומנויות של המאה ה-21 כוללות מיומנויות גלובליות של למידה וחדשנות; מיומנויות קריירה; מיומנויות של מידע, מדיה וטכנולוגיה; ומיומנויות חיים פרקטיות (משפחה, בית ספר, קהילה, מדינה ואומה). החזון "למד פחות, למד יותר" (Teach Less, Learn More) יושם בבתי ספר במסגרת למידה מופחתת תכנים הנקראת "Teach Less, Learn More (TLLM) Ignite Schools". בתי ספר אלה מתמקדים בקידום העניין הפנימי בלמידה. אלה בתי ספר יסודיים ותיכוניים בגדלים שונים המונחים על-ידי משימות של מיומנות במסגרת של פחות תכני לימוד אך למידתם בצורה יותר מעמיקה.( Robin Fogarty and Brian M. Pete).

  • לינק

    בחסות חברות סיסקו-אינטל-מייקרוסופט פורסם לאחרונה מסמך אקדמי המפרט את עשרת הכישורים הדרושים למאה ה-21 : דרכי חשיבה ( יצירתיות וחדשנות , חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, קבלת החלטות , למידה כיצד ללמוד, מטא-קוגניציה ), דרכי עבודה , אמצעי עבודה ( אוריינות מידע (כולל מחקר על מקורות, עדויות, הטיות וכו' , אוריינות ICT (טכנולוגיית מידע ותקשורת) , חיים בעולמנו ( אזרחות – מקומית וגלובאלית, חיים וקריירה , אחריות אישית וחברתית – כולל מודעות וכשירות תרבותית )

  • לינק

    ד"ר טוני ווגנר (Tony-Wagner) מאוניברסיטת הרווארד טוען כי יש שתי מגמות עיקריות בעולם שמציבות אתגרים והזדמנויות רבות למערכת החינוך. המגמה האחת: העולם עובר מכלכלה תעשייתית לכלכלת ידע. המגמה השנייה: הדור הצומח, הגדל בעידן האינטרנט, מונע ללמוד בצורה שונה מזו המקובלת עד היום. שני כוחות אלה מאלצים אותנו להגדיר מחדש את מושגי החינוך במדינה. ד"ר ווגנר מצביע על "פער ההישגיות העולמי" (Global Achievement Gap), הפער בין מה שמלמדים ובוחנים כיום אפילו הטובים בבתי הספר, לבין המיומנויות שכל התלמידים יזדקקו להן במאה ה 21. ד"ר טוני ווגנר מונה שבע מיומנויות שלהן יזדקקו הבוגרים כדי להצליח בעתיד, בלמודי המשך (בקולג') ובקריירה

  • לינק

    אנשים שמבקרים מעת לעת בבתי ספר בישראל של 2010 רגילים למחזה של כיתת מחשבים הנפרדת מכיתות הלימוד הרגילות ומחשבים ביחס קטן למספר התלמידים. החזון של מחשב נייד לכל תלמיד עדיין רחוק, שלא לדבר על ענן לכל תלמיד. ובינתיים העולם אינו עומד דום. סקר חינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר נערך עבור כנס הרצלייה, בחן את , וכן על תפיסתם את סביבת הלמידה האולטימטיבית שהייתה יכולה לסייע להם להשתלב בחברה במאה ה-21. על פי הסקר, יותר ממחצית מהמתבגרים (52%) חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ואינו מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להם כדי להשתלב בעולם התעסוקה ( גל מור).

  • לינק

    מאמרון מעניין של שרון גרינברג על מיומנויות לימוד חיוניות למאה ה21. על פי אתר Expert-21, כדי להגדיל את האטרקטיביות של תלמידי חטיבות הביניים בשוק העבודה העתידי ואת המוכנות שלהם כאזרחים, יש לפתח אצלם את המיומנויות האלה: חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט. פתרון מצבים מורכבים, מולטי-דיסציפלינריות, פתרון שאלות פתוחות. חשיבה יצירתית ויזמית. תקשורת ושיתופיות. לקיחת אחריות על פיננסים, בריאות ובאופן כללי אחריות אזרחית. באתר מפרטים את היכולות הנדרשות לדרישות שוק העבודה של המאה ה-21. המאמרון מעלה את השאלה האם אין כאן עומס יתר של מיומנויות .

  • לינק

    סקר מעמיק שנערך ע"י IDC במדינות אירופה לגבי הציפיות של המעסיקים באירופה לגבי מיומנויות התקשוב הנדרשות של העובדים בעתיד. הנחת היסוד של התעשיות באירופה כיום היא כי ללא חדשנות טכנולוגית של חברות אין להם סיכוי להתחרות בארה"ב ובמדינות המזרח הרחוק. ממצאי הסקר, אשר התבסס על מאות ראיונות עם גורמיםשונים בתעשייב ובמגזר התעשייה, מלמדים כי תוך חמש שנים מרבית העובדים החדשים יידרשו להיות בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב בניגוד למצב כיום בו רק 15% מהעובדים הם בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב. אם כיום הנטייה היא להקנות לבוגרי בתי ספר תיכוניים ומכללות ידע בסיסי בתקשוב הרי תוך חמש שנים יידרש מהעובדים ידע ברמות הגבוהות של תקשוב, החל מהבנה דיגיטאלית של יישומים ועד הפעלת יישומים מורכבים בתחומי התקשוב. המעסיקים באירופה טענו כי הידע הבסיסי והמיומנויות בתחומי התקשוב שמעניקה מערכת החינוך בכל מדינה ( ויש לזכור כי באירופה החינוך הטכנולוגי מפותח יותר מאשר בישראל ) נמוך למדי ואינם עונים על הדרישות שלהם לא בהווה ובוודאי לא בעתיד. יש צורך בתוכניות לימודיות טכנולוגיות מעמיקות יותר בתחום התקשוב לא רק לקבוצה נבחרת של תלמידי תיכון אלא לכל תלמידי התיכון .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין