מילת מפתח: מיומנויות
מיון:
נמצאו 120 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    תכנית NFTE היא תכנית לימודים ייחודית לתלמידים בסיכון. התכנית פותחה בארצות הברית והתרחבה לכעשרים מדינות, כולל ישראל. בתכנית משתתפים בה כיום אלפי תלמידים ברחבי העולם. השנה תחל התכנית לפעול גם ברשת אורט, בעשרה בתי ספר, וישתתפו בה כ-150 תלמידים. מטרת התכנית היא להכשיר את התלמידים לעולם המקצועי-עסקי, תוך הקניית מיומנויות למידה וכישורי חיים מגוונים ( מערכת "קו לחינוך" ) .

  • לינק

    7 כישורי ההישרדות הנחוצים היום בחיים המודרניים , רשימה מומלצת שגיבש טוני וגנר. בין הכישורים הנחוצים כיום לצעירים : חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה חוצה רשתות ( והובלת שינוי) , זריזות והסתגלות, יכולת איסוף מידע וניתוחו, סקרנות ודמיון , יכולת תקשורת כתובה ותקשורת מילולית . טוני וגנר הוא מגורמי ההשראה החשובים בעולם לתחומי החדשנות בחינוך לא פחות מאשר סר קן רובינסון המוכר באנגליה ובישראל . השאלה היא כמובן , כמה מאלו תורמות, הלכה למעשה, מערכות החינוך ( בתי הספר, המכללות , האוניברסיטאות) .

  • לינק

    עשרים השנים האחרונות שמו דגש על ציוני המבחן כשיטה לשפוט את הערך של מיומנויות המורה, של דירוג בית הספר, ואת היכולות של הילדים. הצורך לייצר ציוני מבחן "טובים" משמעו שתכנית הלימודים המתחילה בשנים הראשונות של בית הספר היסודי מותאמת למבחנים ומכוונת למורה.כלומר, המורה פחות מסוגל להיות יצירתי, להגיב לתחומי העניין של הילדים, או לשנות את שיטות ההוראה בתלות בהרכב הכיתה Elizabeth )Kooperkamp and Elizabeth Helbraun, 2013).

  • לינק

    מאמרון מעניין של נעמי פורת הכותבת על נושא משמעותי ביותר להקניית מיומנויות מידע לתלמידים . "חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתה ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות" ( נעמי פורת) .

  • לינק

    המיומנויות שיש להקנות היום לתלמידים הם לא רק איתור מידע , אלא גם ניתוח והערכה של מקורות מידע. הניסיון של המורים בארה"ב מלמד כי התלמידים יודעים לאתר מידע ולהציגו באמצעות נתונים שהובאו מתוך הוויקיפדיה. אבל הדגש צריך להיות היום על הערכת מקורות המידע שנדלו בחיפוש. התלמידים צריכים לשאול את השאלות הנכונות לגבי אתרי האינטרנט בהם הם מבקרים , עד כמה אתרי אינטרנט אלו מעודכנים , מי עומד מאחוריהם, האם המידע מומן ע"י גורמים מסחריים וכדומה. אין זה פשוט ללמד תלמידים בבתי ספר תיכוניים להעריך מקורות מידע , אך במציאות של עודף מידע ושימוש רב ומרובה בהעתקת מידע מהוויקיפדיה , הדבר הכרחי כיום. התלמידים צריכים לדעת להעריך מקורות מידע מפרספקטיבות שונות ויש להקנות להם יכולות של ניתוח מקורות מידע מזוויות מבט שונות. כותבות המאמר מלמדות בחטיבות ביניים בארה"ב ( Jody Passanisi and Shara Peters ) .

  • לינק

    ביסוד תחומי החובה נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב ( שיזף רפאלי) .

  • לינק

    תהליך מיכא"ל מוכיח, שניתן ליצור מסגרת לימוד קבוצתית, שבה עיקר הלימוד של הפרט מבוסס על למידה עצמית ועצמאית. כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה בלימודים חשוב ביותר לרכוש הרגלי למידה נכונים ויעילים. שיטת מיכא"ל מונחית ע"י אקדמאים/סטודנטים מצטיינים מתחומים שונים, שעברו תהליכי מיון והכשרה יחודיים. המועמדים עוברים תהליך מיון ארוך וקפדני, הכולל מספר שלבים, ובמסגרתו נבחרת קבוצת מועמדים מקרב אלפי הפונים. שלבי המיון כוללים סדנאות מיון, ראיונות אישיים ומבחני אישיות. תהליך המיון אורך מספר חודשים. מיכא"ל (ראשי תיבות: "מיצוי כישורים אישיים למצוינות") היא משנה קיומית-חברתית ושיטה חינוכית שפותחה בישראל בידי יובל אלוני, מני ברזילאי ואחרים

  • לינק

    הזינוק בציוני הבגרות בישראל אינו מעיד על הרחבת הידע ושיפור מיומנויות התלמידים. כך מגלה מחקר חדש שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) בקרב כחצי מיליון תלמידים שהיו זכאים לתעודת בגרות לאורך 12 מחזורים, בשנים 2002-1991. הממצאים, שהוגדרו כ”אינפלציה של ציונים”, הראו כי ממוצע ציוני הבגרות של התלמידים שסיימו את בית הספר לפני שנים הוא בהכרח נמוך ביחס לממוצע של התלמידים בבגרויות הנערכות כיום, אולם הידע שלהם לא פחות מאלה של הבוגרים החדשים. העלייה נמדדה בכל מקצועות החובה לבגרות ( טלילה נשר ) .

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ניתוח תמטי מעמיק של תגובות כתובות רפלקטיביות לגבי למידה מאותגרת בעיות (PLB) של 63 סטודנטים להכשרת מורים שנרשמו לאוניברסיטה אוסטרלית (Tahereh Pourshafie; Rosalind Murray-Harvey, 2013).

  • לינק

    במאמר זה מתואר נייר עבודה של ה-OECD לגבי יצירתיות מהווה התחלה לעבודה כיצד אנו יכולים להגדיר, לפתח ובחינוך ולהעריך את "המיומנות" הזו שאנו מכנים יצירתיות. המאמר מתאר אב-טיפוס של כלי הערכה שפותח. כלי ההערכה מיועד לפרק את היצירתיות לחמש נטיות עיקריות ולאחר מכן לחלק נטיות אלה לשלושה תתי-הרגלים (Mark Gleeson, 2013).

  • לינק

    האחראי על חינוך ב-OECD המכונה גם 'שר החינוך של העולם': "מי שמצליח בחיים הוא לא זה שזוכר מה לימדו אותו בבית הספר, אלא זה שמצליח למנף את זה הלאה. העולם משתנה". לא רק תוצאות המבחנים הבינלאומיים חשובות, אלא גם הסיכוי שמערכות החינוך נותנות לכל תלמיד ותלמיד כדי שיצליח בבית הספר – ללא קשר לרקע הכלכלי ממנו הוא מגיע", אמר פרופ' אנדרס שלייכר, האחראי על חינוך ב-OECD ומי שמכונה "שר החינוך של העולם". שלייכר היה הנואם המרכזי בכנס החינוך של "הארץ" וירושלים, והציג את השינוי שחל במערכות החינוך הטובות בעולם בשנים האחרונות וההשפעה שבשינוי על החברה והתעסוקה ( ליאור דטל ).

  • לינק

    הבוגר הרצוי הוא אדם בעל כישורים מגוונים המכשירים אותו להתמודד עם אתגרים כלליים ואישיים שהמאה העשרים ואחת מציבה לו. יש רשימות מפורטות (מדי) של כישורים ויש גם מכשולים בדרך לפיתוחם . בשנים האחרונות אימצה מערכת החינוך שלנו שניים מתוך כישורי המאה העשרים ואחת: פיתוח חשיבה גבוהה ומידענות – יכולת לאתר מידע בהתאם לצורך, להעריך את טיבו, לעבדו, להסיק ממנו מסקנות ולהציגן בצורה בהירה. לא מעט מחשבה ומעשה הושקעו בפיתוח שני הכישורים האלה, וההשקעה נושאת פרות. יש עוד עבודה רבה לעשות וכדאי למהר; יותר מעשור של המאה העשרים ואחת כבר חלף ( עוזי מלמד) .

  • סיכום

    פרופסור יולי תמיר מציעה לחנך בוגר הניחן ביכולת להתאים את עצמו למציאות המשתנה במהירות. במאה העשרים ואחת אדם בוגר – שחיי העבודה שלו יתארכו בעשור נוסף לפחות – יחליף מספר רב של מקצועות. כמו כן ייתכן שחלק גדול מחייו המקצועיים הוא יעסוק בעבודה שאינה מבטיחה סיפוק רגשי ואינטלקטואלי, וייאלץ לחפש את הרכיבים החשובים האלה מחוץ למסגרת העבודה ( יולי תמיר ) .

  • לינק

    רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).

  • לינק

    בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .

  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.

  • לינק

    רבות דובר על המיומנויות החדשות שיש להקנות לתלמידים על מנת להצליח בעבודה ובחיים, להלן מספר נקודות מתוך אתר The center of public education . תלמידים אשר יקבלו חינוך תיכוני טכנולוגי מתקדם, יהיו בעלי סיכוי רב להחזיק משפחה במעמד ובאורח חיים בינוני ומעלה.תלמידים אשר רכשו קשת רחבה של מיומנויות, חשיבה ביקורתית, פתירת בעיות, שיתוף פעולה ויצירת מוצרים ותהליכים חדשים, יהיו מסוגלים להסתגל בקלות לשינויים ולהם היתרון בהשתלבות במקומות עבודה ובחיים.

  • לינק

    ממחקר זה ניתן ללמוד שלרוב הסטודנטים יש את המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית מקוונת והם יכולים להצליח אבל יש כאלה שיאלצו להתמודד עד שירכשו את המיומנויות. כל מוסד אקדמי הרוצה להתחיל עם למידה מקוונת, חייב להערך, להכין מודולות למידה ומערך תרגול, כדי לעזור לסטודנטים אשר עלולים לצרוך אסטרטגיות כאלה כדי להצליח בלמידה מקוונת. יש צורך להתמקד בהגדרת איזה קבוצת מיומנויות נדרשת להתמודדות עם בעיה. לאחר שהיא הוגדרה, יש לפתח דרכי הוראה מתאימות ( Cathy Galyon Keramidas ) .

  • לינק

    החיים עם ADD/ADHD יכולים להיות קדחתניים וההורות לילד עם הפרעת קשב יכולה להיות כמו טיפוס במעלה הגבעה שבו גם המשימות הפשוטות ביותר עלולות להתיש ולשבור אותנו. ספר זה עוסק בסוגיות של ארגון וניהול זמן בהקשר של ADD/ADHD ומציג שיטת מעשיות כיצד לעזור לילדינו להתארגן בחיי היומיום ולהכניס קצת שלווה למהומה. בהתמודדות עם טווח קשב קצר ו"פתיל" קצר עוד יותר, שריל קרטר מראה לנו כיצד, בעזרת הFIRST ( הנעה, אינדיבידואליזם, כללים, פשטות וניהול זמן) ניתן ללמד גם את הילדים ההיפראקטיביים ביותר, שגדעתם מוסחת בקלות, כיצד לסדר את מיטתם, להכין את הילקוט לבית הספר ובאופן כללי להיות מאורגנים יותר ( קרטר, שריל ר ) .

  • לינק

    הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל. על רקע זה ,השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת. אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה ( עמי סלנט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין